סעיף 14 וקופת גמל

[קורא הדוק]

כספי הפיצויים לא מהווים פרמטר באופן החישוב של הכיסוי הביטוחי לאבדן כושר עבודה

ומה עם שחרור מפרמיה ? לדעתי אם פיצלת - ויתרת על שחרור על החלק שהולך לקופת גמל.
אבל תבדוק אותי.

 

[FIYaacov]

ומה עם שחרור מפרמיה ? לדעתי אם פיצלת - ויתרת על שחרור על החלק שהולך לקופת גמל.
אבל תבדוק אותי.

היה שמועות שהרפורמה החדשה מאפשרת את זה.
הסוכנת אצלי בעבודה אמרה לי שאני מכוסה בהיבט הזה.
@נדב?

 

[נדב]

@FIYaacov איזה רפורמה? בביטוח אבדן כושר עבודה?

 

[FIYaacov]

@FIYaacov איזה רפורמה? בביטוח אבדן כושר עבודה?

כן.

 

[נדב]

בתנאי הפוליסה החדשים כתוב שהפוליסה תימשך גם עם המוצר עצמו יתבטל (כלומר ביטוח המנהלים),
מעניין לראות ניסוי כזה של התחלת חיסכון ומעבר לקופת גמל.
הראשון שרוצה להתחיל שיעדכן כאן

 

[קורא הדוק]

@FIYaacov איזה רפורמה? בביטוח אבדן כושר עבודה?

על איזו רפורמה מדובר ?

 

[מתכנת]

למיטב הבנתי אין קשר בין אכ"ע לסעיף 14. חובת המעסיק לאכ"ע נובעת מצו ההרחבה לפנסיה.

אבל על זה ביהמ"ש הסכים שהעובד יכול לוותר, גם סעיף 20 עם עליונותו מאפשר לעובד לוותר על זה, והוא לא יוכל בהמשך לתבוע את המעסיק בהקשר לזה.
הבעיה היא רק בסעיף 14 שבשביל שיחול צריך לקיים את התנאים שבו, ואחד התנאים הוא ביטוח אכ"ע.

פסק הדין שהבאת לא מדבר על סעיף 14 אלא על צו ההרחבה.
בתור הדיוט משפטי אני מניח שאם ידרש לכך, בית המשפט יתן פסיקה דומה לגבי עליונותו של סעיף 20 על פני האישור הכללי בהתאם לסעיף 14.

ציטוטים רלוונטיים מהפס"ד (ההדגשות במקור)

72. סעיף 20 לחוק הפיקוח מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני והוא חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, החברה שתנהל עבורו את הכספים, מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים, וזאת ללא יכולת התערבות של המעסיק בבחירות אלו. תכלית סעיף 20 לחוק הפיקוח היא לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, ללא שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו.
80. סעיף 20 לחוק הפיקוח, אשר נחקק קוד' כניסתו לתוקף של צו ההרחבה קובע כאמור לעיל כי "כי עובד... רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל.... ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה... והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם". כפי שנקבע בעבר בפסיקותיו של בית דין זה, מכוח הוראה זו חל עקרון חופש הבחירה, הגובר - כלשון הסעיף - על כוחו הכופה של הסכם קיבוצי או צו הרחבה........
82. יתירה מכן, בהתאם להוראת סעיף 49(א)(7) לחוק הפיקוח, הפרה של הוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח היא עבירה במישור הפלילי שדינה מאסר שנה או קנס, כך שאין כל ספק בדבר חומרת האיסור של המעסיק להתערב בבחירתו של העובד. בהינתן זאת, עצם העובדה שמעסיק יסרב לבצע הנחיה של עובד כמו למשל לבטחו בביטוח מנהלים ללא רכיב של אובדן כושר עבודה עולה לכאורה כדי עבירה פלילית.
83. למען הסר כל צילו של ספק נבהיר, כי האמור בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח גובר על הוראות צו ההרחבה, וממילא לא ניתן ללמוד מהוראות צו ההרחבה על חובתו של מעסיק לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, ככל שהדבר מנוגד לבחירתו של העובד, אשר רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה.

אמנם עדיין אין התייחסות מפורשת לסעיף 14 אבל די ברור לאיזה כיוון הרוח נושבת.

פסק הדין שהבאת לא מדבר על סעיף 14 אלא על צו ההרחבה.
בתור הדיוט משפטי אני מניח שאם ידרש לכך, בית המשפט יתן פסיקה דומה לגבי עליונותו של סעיף 20 על פני האישור הכללי בהתאם לסעיף 14, אבל חשוב לשים לב שכרגע אין פסק דין כזה, כך שהמעסיק עדיין עלול להיות חשוף.

דבר אחד ברור שסעיף 20 גובר.
השאלה היחידה שנותרה פתוחה כעת היא האם המעסיק יכול לישון רגוע (למרות שסעיף 14 לא קוים במלואו) מאחר ומילא את חובתו כפי שהוזכר בקישור שהבאתי לעיל

4. היעלה על הדעת שהפטור מתשלום נוסף של פיצויי פיטורים יישלל ממעביד החתום על הסכם לפי האישור הכללי, המוכן להפקיד תשלומים בדיוק כפי שנקבע בהסכם, אך העובד מנצל את זכותו ואת ההזדמנות שנתן לו המעביד (כמתחייב בסעיף 20 לחוק קופות גמל!!) ודורש שהתשלומים יופקדו בקופת גמל הונית למשל? התשובה, לדעתי, היא לאו מוחלט.

או שעצם הוויתו של סעיף 20 דופק את המעסיק וגורם לכך שלעובד יש מפלט מסעיף 14 (אגב, סוכן טען בפני שגם שהסיכון גם לעובד בכך שהמעסיק יתבע את ההפרש של ה 2.33% בעילה להפרת ההסכם)

 

[Yoss]

בסעיף 14 שבשביל שיחול צריך לקיים את התנאים שבו, ואחד התנאים הוא ביטוח אכ"ע.

יש סימוכין לזה? כי מהאישור הכללי לא נראה לי שיש התניה כזו. אני מבין שיש בעיה שהאישור הכללי לא מדבר על קופ"ג, אבל מאיפה הגיע לעניין אכ"ע?

אמנם עדיין אין התייחסות מפורשת לסעיף 14 אבל די ברור לאיזה כיוון הרוח נושבת

מסכים. כתבתי שבית המשפט כנראה יפסוק כך (לשון עתיד!) אם ידרש, ושאם הייתי מעסיק הייתי נשמע לסעיף 20, למרות החשש שהעובד יתבע אותי שהוא הפסיד את הפיצויים בקופת הגמל.

הסיכון גם לעובד בכך שהמעסיק יתבע את ההפרש של ה 2.33% בעילה להפרת ההסכם

מעניין. כלומר, בגלל שההפרשה חרגה מהוראות האישור הכללי, אז לא חל עליה סעיף 14? אבל עדיין, בשום מקום בחוק לא כתוב שהפרשה כזו לא שייכת לעובד, אלא רק שהיא לא פוטרת ממלוא תשלומי הפיצויים (אם לא התקיימו התנאים). נראה לי שהייתי הולך לבית משפט על זה.

 

[מתכנת]

יש סימוכין לזה? כי מהאישור הכללי לא נראה לי שיש התניה כזו. אני מבין שיש בעיה שהאישור הכללי לא מדבר על קופ"ג, אבל מאיפה הגיע לעניין אכ"ע?

די מסכים איתך בענין הזה אבל זה מה שיצא לי לשמוע מכמה סוכנים, אני מניח שזה נובע מכך שבאישור הכללי -ברשימת "ובלבד שנתקיימו כל אלה:" - כל האפשרויות כוללות ביטוח אכ"ע.

מעניין. כלומר, בגלל שההפרשה חרגה מהוראות האישור הכללי, אז לא חל עליה סעיף 14? אבל עדיין, בשום מקום בחוק לא כתוב שהפרשה כזו לא שייכת לעובד, אלא רק שהיא לא פוטרת ממלוא תשלומי הפיצויים (אם לא התקיימו התנאים). נראה לי שהייתי הולך לבית משפט על זה.

גם בזה אני מסכים איתך, זה נאמר לי במסגרת ההפחדות על כך שרחמנא ליצלן בחרתי בקופ"ג + פנסיה ולא הבטחתי לעצמי "ביטוח מנהלים"
ואגב, הטענה הייתה שהמעסיק יזום את התביעה...