yanosh34
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 24/1/15
- הודעות
- 2,041
- דירוג
- 2,325
גיליתי להפתעתי שאישתי איננה חתומה על סעיף 14 מה שהוביל אותי לנסות לפענח את ההשלכות של אי חתימה עליו.
1. דבר ראשון שזה אומר זה שהמעסיק מפקיד לה לפנסיה 5/5/8.33 במקום 5/6/8.33, כלומר היא מאבדת 1% שלם מהפקדות המעסיק כל שנה. אותו מעסיק כן מחתים עובדים חדשים על סעיף 14 ומפקיד להם 5/6/8.33.
יש לציין שבגלל שהשכר שלה גבוה מהשכר הממוצע וההפקדה היא על כל השכר יוצא שהפקדה של 5/5/8.33 עומדת במסגרת התקנות.
לא יודע כמה ההתנהגות הזאת מעידה על מה שרוב המעסיקים עושים.
2. התפטרות מול פיטורים - כאן יש כל מיני דקויות. למשל אם משאירים את הכסף לפנסיה המעסיק אינו יכול למשוך את הפיצויים בין אם מדובר על התפטרות ובין אם מדובר על פיטורים. השלמת פיצויים לעומת זאת הוא לא חייב לעשות אם מדובר על התפטרות. במקרה של אישתי ושל הרבה חברות הייטק אחרות, המעסיק עושה השלמה בשני המקרים.
אפשר לקרוא על זה עוד בבלוג של מירב:
האם מותר למעסיק למשוך כספי פיצויים שהופקדו בקופה קצבתית
3. כאן זה נהיה מעניין. מקובל להציג את היתרון באי חתימה על סעיף 14 בכך שגובה הפיצויים נקבע על פי המשכורת האחרונה, כך שאם היו העלאות שכר לאורך השנים זה יוצא יותר משתלם.
מה שלדעתי מתייחסים אליו פחות ולא בצדק זה שלצורך החישוב של כמה המעסיק צריך להשלים ברגע הפיטורים לוקחים כבסיס לא את כמה שהוא הפקיד לאורך השנים אלא את כמה שהוא הפקיד + הרווחים שנצברו. (רואים את זה בדו"ח השנתי)
למרות שהוא הפריש חלק מהפיצויים מראש לאורך השנים, רק הוא נהנה מרווחי ההון שהם צוברים.
מה שזה אומר זה שכדי שאי חתימה על סעיף 14 תהיה משתלמת, צריך לא רק שהמשכורת תעלה לאורך השנים, אלא שהיא תעלה באחוז יותר גבוה מתשואת הקופה (= תשואת שוק ההון אם מסתכלים על זה בצורה כללית) וזה דבר שונה לחלוטין.
כמובן שאם רווחי ההון גבוהים מכמה שהמעסיק צריך להשלים אז ההפרש הזה כן נשאר של העובד. אף אחד לא הולך למשוך את זה מהקופה.
בשורה התחתונה, במקרה של תנאי ההעסקה שתיארתי, אי חתימה על 14 תהיה משלמת רק אם המשכורת תעלה בשיעור גבוה מתשואת שוק ההון + ה1% שנאבד מההפקדות שתיארתי בנקודה 1.
עוד מישהו ניסה להתעמק בהשלכות של הסעיף הזה או שבגלל שבדרך כלל אין באמת בחירה לעובד אם לחתום עליו או לא, אז הנושא הופך לפחות מסקרן?
1. דבר ראשון שזה אומר זה שהמעסיק מפקיד לה לפנסיה 5/5/8.33 במקום 5/6/8.33, כלומר היא מאבדת 1% שלם מהפקדות המעסיק כל שנה. אותו מעסיק כן מחתים עובדים חדשים על סעיף 14 ומפקיד להם 5/6/8.33.
יש לציין שבגלל שהשכר שלה גבוה מהשכר הממוצע וההפקדה היא על כל השכר יוצא שהפקדה של 5/5/8.33 עומדת במסגרת התקנות.
לא יודע כמה ההתנהגות הזאת מעידה על מה שרוב המעסיקים עושים.
2. התפטרות מול פיטורים - כאן יש כל מיני דקויות. למשל אם משאירים את הכסף לפנסיה המעסיק אינו יכול למשוך את הפיצויים בין אם מדובר על התפטרות ובין אם מדובר על פיטורים. השלמת פיצויים לעומת זאת הוא לא חייב לעשות אם מדובר על התפטרות. במקרה של אישתי ושל הרבה חברות הייטק אחרות, המעסיק עושה השלמה בשני המקרים.
אפשר לקרוא על זה עוד בבלוג של מירב:
האם מותר למעסיק למשוך כספי פיצויים שהופקדו בקופה קצבתית
3. כאן זה נהיה מעניין. מקובל להציג את היתרון באי חתימה על סעיף 14 בכך שגובה הפיצויים נקבע על פי המשכורת האחרונה, כך שאם היו העלאות שכר לאורך השנים זה יוצא יותר משתלם.
מה שלדעתי מתייחסים אליו פחות ולא בצדק זה שלצורך החישוב של כמה המעסיק צריך להשלים ברגע הפיטורים לוקחים כבסיס לא את כמה שהוא הפקיד לאורך השנים אלא את כמה שהוא הפקיד + הרווחים שנצברו. (רואים את זה בדו"ח השנתי)
למרות שהוא הפריש חלק מהפיצויים מראש לאורך השנים, רק הוא נהנה מרווחי ההון שהם צוברים.
מה שזה אומר זה שכדי שאי חתימה על סעיף 14 תהיה משתלמת, צריך לא רק שהמשכורת תעלה לאורך השנים, אלא שהיא תעלה באחוז יותר גבוה מתשואת הקופה (= תשואת שוק ההון אם מסתכלים על זה בצורה כללית) וזה דבר שונה לחלוטין.
כמובן שאם רווחי ההון גבוהים מכמה שהמעסיק צריך להשלים אז ההפרש הזה כן נשאר של העובד. אף אחד לא הולך למשוך את זה מהקופה.
בשורה התחתונה, במקרה של תנאי ההעסקה שתיארתי, אי חתימה על 14 תהיה משלמת רק אם המשכורת תעלה בשיעור גבוה מתשואת שוק ההון + ה1% שנאבד מההפקדות שתיארתי בנקודה 1.
עוד מישהו ניסה להתעמק בהשלכות של הסעיף הזה או שבגלל שבדרך כלל אין באמת בחירה לעובד אם לחתום עליו או לא, אז הנושא הופך לפחות מסקרן?
נערך לאחרונה ב:
או משהוא דומה)
