מעציב אותי כל פעם מחדש לקרוא תגובות של ישראלים שאין להם מושג מה קורה באמת בסין.
אבל זו לא אשמתכם.
הנושאים השונים הנדונים פה בפורום כוללים לרוב נושאים בהם אתם בקיאים או לכל הפחות יכולים לקרוא עליהם ממקור ראשון. הפעם לא היה לכם שום סיכוי, אתם לא מכירים את ההיסטוריה, הפוליטיקה, החברה והכלכלה הסינית. כל מה שקראתם אי פעם על סין נכתב בידי אמריקאים. לא קראתם מאמר אחד שיצא מתוך סין שמנסה להסביר מה מתחולל שם. זה כמו שבפורום סיני מקביל לזה, מישהו יקרא חומר על ישראל שנכתב ברשות הפלסטינית, אירן וסוריה ואז יפרסם הודעה המפרטת את כלכלתה ומדיניותה של ישראל.
תהליך הדמוניזציה של סין בארה"ב החל לצבור תאוצה לאחר עליית טראמפ לשלטון. הסינים הואשמו במשחק לא הוגן בכל הקשור למסחר וטראמפ הכריז על מלחמה (שהאמריקאים, אגב, הפסידו בה). השיא היה כאשר טראמפ כינה את הקורונה "הנגיף הסיני" ויצר משבר דיפלומטי חריף בין שתי המדינות. האם הוא היה נוהג באופן זהה אם הוירוס היה יוצא מיפן, קוריאה או ישראל? כמובן שלא. לאחר נפילתו של טראמפ, הממשל החדש הרגיש כי הוא חייב להמשיך באותו קו נוקשה נגד סין. פוליטיקאים אמריקאים רבים המשיכו לקדם בנחישות את תהליך הדמוניזציה של סין. כמעט ולא עובר יום אחד מבלי שבכיר בממשל מתריע מפני האיום הסיני. נדמה שכל ההמולה הזו סביב סין מעידה על כך שארה"ב מתייחסת לאיום במלוא הרצינות. אך בפועל, היא פועלת בדיוק הפוך. הסכנה האמיתית בדמוניזציה של סין היא בכך שהיא מביאה אמריקאים רבים, גם את המשכילים בהם, להאמין שלדמוקרטיה שלהם יש יתרונות רבים על פני המערכת האוטוקרטית הסגורה של סין. כל עוד הם תקועים במחשבה זו, הם אפילו לא יכולים להעלות על הדעת שהם עלולים להפסיד לסין.
חוסר היכולת המנטלית לחשוב על האפשרות שבה הם עלולים להפסיד, פירושה שהאמריקאים לא לוקחים ברצינות את האתגר מכיוונה של סין. הסינים, אשר חוו את שתי המאות הכואבות ביותר בהיסטוריה בת אלפי שנים, שתי מאות בהן הושפלו פעם אחר פעם על ידי מעצמות המערב והיפנים, סבורים כי המתקפה האמריקאית עליהם הינה בגדר המאמץ האחרון של מעצמה מערבית להרחיק ולמנוע מסין לכבוש את מעמדה הראוי בעולם. הטעות הגדולה ביותר שעושים קובעי המדיניות האמריקאים היא למעשה טעות פשוטה. הם מניחים שהמתחרה האסטרטגי שלהם הוא המפלגה הקומוניסטית הסינית. זה מסביר מדוע הם בטוחים שהדמוקרטיה האמריקאית תנצח. אולם המתחרה האסטרטגי האמיתי של הרפובליקה האמריקאית הצעירה היא למעשה ציביליזציה בת ארבעת אלפים שנים.
הכלל הישן ביותר בתורת המלחמה, כפי שגרסו סון דזה וקרל פון קלאוזביץ, הוא "דע את האויב שלך". ארה"ב מתעלמת לחלוטין מכלל בסיסי זה. אווריל היינס, ראשת המודיעין הלאומי בממשל ביידן אמרה לאחרונה, "סין מהווה אתגר לביטחון שלנו, לשגשוג שלנו, לערכים שלנו במגוון נושאים". האמריקאים אימצו במהרה דבריה אלו שנאמרו בביטחון מלא. אולם במבחן המציאות, כל חלק וחלק בהצהרה שלה שגוי.
ראשית, סין אינה מאתגרת את הצמיחה של ארה"ב. הסינים יותר חכמים מזה. הם רואים בצמיחה האמריקאית נכס שעזר וימשיך לעזור להניע את הכלכלה הסינית. הכלכלה האמריקאית הייתה הקטר הכלכלי העיקרי שאפשר לכלכלה הסינית לעבור מלהיות עשירית מהגודל של הכלכלה האמריקאית (במונחי שווי כוח קנייה) ב-1980 לגדולה מזו של אמריקה היום. אם הנשיא ג'ו ביידן היה מציע לסין עסקה כלכלית שתועיל לכלכלה האמריקאית (ולעם האמריקאי) וגם תועיל לסין, סין הייתה קופצת על ההזדמנות. כפי שבסין רואים זאת, שגשוג אמריקאי הוא תועלת, לא נזק לכלכלה שלה.
שנית, סין אינה מהווה איום על ביטחונה של ארצות הברית. סין לא מאיימת בפלישה צבאית לאמריקה (והכוחות הצבאיים שלה רחוקים אוקיינוס שלם); לארה"ב יש פי עשרים ממספר ראשי הנפץ הגרעיניים של סין. יש לה פי שניים מכמות ספינות המלחמה, כולל אחת עשרה נושאות מטוסים גרעיניות, בהשוואה לשתי נושאות מטוסים של סין (שהן הרבה פחות מתקדמות). לוושינגטון יש יותר מ -2,000 מטוסי קרב מודרניים, בהשוואה לכ -600 של בייג'ין. בנוסף לכך, ארצות הברית שולטת ביתרון אדיר זה באמצעות רשת עצומה של כ-800 בסיסים בכל רחבי העולם. לסין יש שלושה בסיסים מחוץ לגבולותיה. תקציב הביטחון של סין הוא בסביבות 200 מיליארד דולר, אפילו לא שליש מזה של ארצות הברית.
אם היינס צודקת באומרה כי סין מהווה איום על ביטחון אמריקה, המסקנה המתבקשת תהיה שסין תשמח לראות הפחתה בתקציב הביטחון של ארה"ב, במספר נושאות המטוסים של אמריקה, במספר הטייסים והבסיסים האסטרטגיים מחוץ לגבולותיה. האמת היא שסין לא תרצה בכך כלל וכלל. ההיפך הוא הנכון, הסינים שמחים לנוכח העמדת תקציב ביטחון עצום ומנופח, ובזבוז טרליוני דולרים מצד ארה"ב במלחמות מיותרות. כפי שהסינים רואים זאת, כל דולר שמושקע בביטחון הוא דולר שלא מושקע בפיתוח החינוך והטכנולוגיה מצד ארה"ב.
לבסוף, היינס טוענת כי סין מהווה איום על "הערכים האמריקאים במגוון נושאים". הצהרה זו תהיה נכונה אם סין הייתה מאיימת לייצא את האידיאולוגיה שלה לאמריקה או הייתה מאיימת לערער את תהליך הבחירות באמריקה. אף אחד מאיומים אלה לא התרחש וגם לא יתרחש בעתיד. עם זאת, מספר גדול מאוד של אמריקאים, אפילו אמריקאים בעלי השכלה גבוהה, מאמינים כי משימת העל של סין היא לערער את הערכים האמריקאים. דעה זו, שחדרה לתת מודע של האזרח האמריקאי, נובעת כתוצאה של שתי תפיסות מוטעות לגבי סין. התפיסה השגויה הראשונה היא שמכיוון שסין מנוהלת על ידי מפלגה קומוניסטית, היא חייבת, כמו ברית המועצות לשעבר, להוכיח שהקומוניזם עדיף על הדמוקרטיה.
האמנם? לא בדיוק. סין הפסיקה לתמוך בממשלות קומוניסטיות אחרות כבר לפני מספר עשורים. סין היא בכלל חברה קפיטליסטית על סטרואידים, כפי שלא פעם מכנים זאת בתקשורת. המשימה הנוכחית של סין היא לחזק את סין, לא לבזבז זמן בייצוא אידיאולוגיה קומוניסטית. התפיסה השגויה השנייה היא שכאשר סין תהפוך למעצמה הכלכלית מספר אחת בעולם, ותחליף את ארה"ב, היא, כמו ארה"ב, תדחוף לייצא את "המודל הסיני", בדיוק כפי שארה"ב דחפה את "המודל האמריקאי". זו דוגמה נהדרת לחוסר ההבנה של ארה"ב במאבקה מול סין. הרי הסינים לא חושבים שמישהו יכול להיות סיני באופן בו האמריקאים מאמינים שכל אחד יכול להיות אמריקאי. הסינים חושבים שרק סינים יכולים להיות סינים.
טענה נוספת שעולה בשיח האמריקאי היא שמטרתה של סין היא להפוך את העולם לבטוח יותר עבור משטרים אוטוקרטיים. ביידן טען שזהו קרב בין הדמוקרטיות של המאה ה -21 לבין האוטוקרטיות. "עלינו להוכיח שדמוקרטיה מוצלחת יותר" אמר, והוסיף שלנשיא סין, שי ג'ינפינג, אין עצם דמוקרטית אחת בגופו, והוא אחד מהחבורה, יחד עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שחושב שאוטוקרטיה היא העתיד.
אם לומר זאת בעדינות, לבייג'ינג לא באמת מזיז אם מדינה כלשהי היא דמוקרטיה או אוטוקרטיה. אכפת להם רק דבר אחד - אם היא יכולה לשתף איתם פעולה בצורה יעילה. מכאן שאם מקום הולדתה של הדמוקרטיה המערבית, יוון, תחליט להצטרף ליוזמת החגורה והדרך הסינית ולקדם השקעות סיניות בנמל פיראוס, לסין לא יהיה אכפת אם יוון היא דמוקרטיה או לא. סין תשתף פעולה עם כל מדינה שתביא לתועלת הדדית. סין תחתום עם הסכם עם איראן היום ועם ישראל מחר, אם זה יועיל לה ולאזרחיה. אבל בואו נהיה כנים: זה גם מה שארה"ב עושה. היא הרי משתפת פעולה עם סעודיה, למרות שזו רחוקה מלהיות דמוקרטיה.
ככל שהכלכלה הסינית תמשיך לצמוח, היא תאתגר את מעמדה של ארה"ב כמעצמה הכלכלית מספר אחת בעולם. מצד אחד, ביידן אמר, "לסין יש מטרה ברורה, ואני לא מבקר אותם על כך, המטרה שלהם היא להפוך למדינה העשירה ביותר בעולם והחזקה ביותר בעולם". אף על פי כן, המטרה הסינית איננה כלל מה שביידן מציג. המטרה של הסינים היא לשפר את איכות החיים של העם הסיני.
חוסר זכויות אדם? פגיעה בפרט? מצטער לבשר לכם, ישראל וארה"ב המציאו את זה. ארה"ב וישראל פיתחו ומכרו נשק וטכנולגיה שהביאו למותם של מאות אלפי מוסלמים ומיליונים בקחבי העולם. רק בוויטנאם ארה"ב הביאה למותם של שני מיליון איש. אבל בתקשורת האמריקאית מדברים על רצח עם שמתחולל בסין. צביעות במיטבה.
אין שום רצון למחוק את זהות המוסלמים בסין והאיסלאם מוכר כדת רשמית.
רצח עם? ההגדרה אומרת רצח והשמדה של עם. אתם מאמינים שזה מה שקורה בסין? יש 13 מיליון אויגורים, כמה לדעתכם רצחה סין?
בחודש שעבר פרסם ה-CNN סרטון של מבנה בשינג'יאנג וטען שמדובר במחנה עבודה. התברר שמדובר בבית ספר תיכון. זו רק דוגמא קטנה לתהליך הדמוניזציה נגד סין.
יש מסגדים פעילים בכל עיר בה יש מוסלמים. השנה ביקרתי בשני מסגדים, אחד בשיאן ואחד בצ'ואנז'ואו, שניהם היו מלאים במתפללים. יש חדרי תפילה בשדות תעופה. מסעדות חלאל בכל מקום. סין עושה עבודה ממש גרועה אם ברצונה למחוק את זהותם של המוסלמים בשטחה.
300 מיליון סינים יצאו לטייל מחוץ למדינה ב2019, כמה מהם ערקו? 0. מוזר שהם לא בורחים ממשלה "אכזרית" כל כך. מאות אלפי סינים סיימו ללמוד באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ובאירופה בשנים האחרונות. בעבר, אותם אנשים העדיפו להישאר בחו"ל, היום סין הרבה יותר אטרקטיבית אז הם חוזרים הביתה.
אשתי אמריקאית אסיאתית, וכשביקרה משפחה בארה"ב השנה, הותקפה פיזית פעמיים. שחורים הם אזרחים סוג ג', עד לא מזמן הם היו עבדים, לעזאזל. וסינים בארה"ב? תקראו קצת היסטוריה על המדינה שאתם כל כל מגנים עליה, ארה"ב הנאורה והדמוקרטית העבירה את "חוק הדרת הסינים" ששרד עד אמצע המאה ה-20. החוק הפריד משפחות, הביא לפרץ אלימות קשה נגד אסייאתים והיה לחוק גזעני שלא היה מבייש את האוייבים הכי גדולים של העם היהודי.
בארה"ב מתחוללת אלימות נשק מזעזעת, מספר פעמים בשנה קם ילד ויורה במורים ובחברים לכיתה שלו. סמים קשים זמינים בכל מקום, הומלסים תופסים פארקים ומדרכות בכל עיר גדולה. אבל היי, יש שם חופש לעשות מה שרוצים.
הייתם מעדיפים שסין תהפוך לדמוקרטית? שיעלה שליט כמו טראמפ לראשות המדינה הגדולה (והשנייה בחוזקה) בעולם? אני לא.
סין רחוקה להיות מושלמת, יש כאן המון בעיות. אבל אנחנו מדברים על מדינה שחוותה עוני מחפיר עד לפני כמה עשורים, והיום היא הכלכלה השנייה בעולם. תנו לה זמן, הבעיות יפתרו (כי זה מה שממשלה עושה פה, פותרת בעיות).
סין היא לא מה שאתם קוראים במדיה האמריקאית.