אך בעיקר במיסוי ני"ע ונגזרים ספציפית
רווחי הון מתחלקים לרווחי הון ארוכים (אחזקה של יותר משנה) וקצרים (פחות משנה).
רווחי ההון הקצרים ממוזים במדרגה השולית של הכנסות רגילות ורווחי הון הארוכים ממוסים במדרגות של הכנסות מועדפות (גם דיבידנדים שקיבלת על מניה שהחזקת מעל 60 יום סביב יום האיקס נכנס לקטגוריה הזו).
אין הפרדה כמו פה, כל הרווח מצטבר ביחד עם ההכנסה שלך מעבודה והכנסות אחרות, כאשר ההכנסות המועדפות נכנסות "בסוף" ההכנסה (כלומר למדרגות היותר גבוהות).
אם רווח הון ארוך נכנס לשתי המדרגות התחתונות, הוא ממוסה ב-0% (זה לא פטור, זה עדיין נחשב הכנסה ויכול להשפיע על הקלות מס אחרות שאולי אתה זכאי להם) במקום ב-10% או 15%, אם נכנס לשאר המדרגות מלבד האחרונה הוא ממוסה ב-15% במקום ב-25,28,33,35, אם נכנס למדרגה האחרונה הוא ממוסה ב-20% (במקום ב-39.6%) ובנוסף בגלל שהמדרגה האחרונה היא תמיד ברמת הכנסה גבוהה זה ימוסה גם ב-3.8% "מס אובמה".
כל זה היה נכון עד סוף 2017. החל מ-2018 שינו את המדרגות של ההכנסות הרגילות והורידו את השיעורים שלהם (ל-10,12,22,24,33,37). את המדרגות על הכנסות מועדפות השאירו כמו שהיה, כי למה לא ליצור עוד סיבוך
לגבי חוזים עתידיים בכל שנה אתה עושה מה שנקרא קיבוע לשוק. אתה מחשב רווח על הנייר של הפוזיציה שלך בחוזה. 40% מהרווח הזה נחשב הכנסה רגילה, ו-60% ממנו נחשב הכנסה מועדפת. לא יודע למה ציינת את זה כמשהו טוב, הולך לך כל עניין דחיית המס.
אני לא ידוע לגבי כל הנגזרים, לגבי תעודות סל אני יודע שקיים נייר עמדה של ה-IRS שהם צריכים להיות ממוסים כהכנסה רגילה (זה נחשב ריבית, כאילו בית ההשקעות משלם לך ריבית).
אם בא לך ללמוד עוד על מערכת המס האמריקאית אתה מוזמן לבלוג שלי (אתה יכול למצוא אותו בדף הפרופיל שלי)
