מנוטרל מט"ח לעומת חשוף מט"ח

[nicepo1]

זה מגודר דה-פקטו, לא כי קניתי אופציה, אחרת היית יכול לעשות ארביטאז. לכן מחיר מנייה כזו נמצא בקורלציה עם שער החליפין.

?????

מגודר דה-פקטו???
אז במקום טבע ניקח את מדד הבית שלך באמריקה ה SP500:
ניתן לרכישה בדולרים
ניתן לרכישה בשקלים
האם הוא "מגודר דה-פקטו" לשקל גם? במידה ולא מה ההבדל לעומת מנית טבע?

על השאר ענו לך כבר בלוף אין סופי לדעתי אז לא נמשיך.

 

[outsider]

כלומר אם יש שתי דירות זהות למכירה בבניין, אחד מפרסם בדולרים ואחד בשקלים (מחיר זהה), קונה אחד יקבל נכס שחשוף למט"ח והשני לא. זה נשמע לך סביר?

אני לא מבין את המצב? זו הצמדה אוטומטית לשער החלופין? זה זהה בנקודת זמן מסוימת? יש הבטחה של שער חליפין קבוע, כל אחד מהמצבים האלו יגרור תשובה שונה? אבל בעקרון אם המחיר נקוב בדולרים אז אתה חשוף למט"ח כל אפשרות אחרת היא לא סבירה.

אתה מסכים שאפשר למדוד את שינוי שווי הדירה בזהב? אתה מסכים שישראלי ואמריקאי ימדדו את אותו שינוי שווי בזהב בין יום הקנייה ליום המכירה? אתה גם מסכים שאמריקאי שקונה זהב לא חשוף למטבע זר (כי לשיטתך הוא קונה אותו בדולרים)? מכאן נובע שהאמריקאי גם לא חשוף למטבע זר בהשקעה בדירה (כמו גם הישראלי לגביו הסכמנו כבר).

תאורטית אפשר תחליף את שער החליפין של הדולר בזה של הזהב, למה לך לעשות את זה? אבל אם מערכת היחוס שלך זה זהב, שיבושם לך. האמריקאי והישראלי שקונים זהב, שניהם יהיו חשופים לזהב, אחד זהב-שקל השני זהב-דולר, עכשיו נניח שתוך כדי זמן המכירה מישהו מודיע שהוא גילה דרך להפוך חרא לזהב, עכשיו זהב שווה כמו חרא, פופ הלך כל הכסף לישראלי ולאמריקאי, זה ברור שהם תלויים בשער החליפין. הטריק של הזהב לא משנה, החלפת השקל בזהב לא משנה את המהות.

 

[bigbang]

אני לא מבין את המצב? זו הצמדה אוטומטית לשער החלופין? זה זהה בנקודת זמן מסוימת? יש הבטחה של שער חליפין קבוע, כל אחד מהמצבים האלו יגרור תשובה שונה? אבל בעקרון אם המחיר נקוב בדולרים אז אתה חשוף למט"ח כל אפשרות אחרת היא לא סבירה.

הדירות נמכרות באותו יום. אחת בדולרים ואחת בשקלים, במחיר זהה. זה שקנה בדולרים חשוף לדולר בניגוד לשכנו שקנה בשקלים? שניהם הוציאו את אותה כמות שקלים מהבנק ויש להם דירות זהות.

תאורטית אפשר תחליף את שער החליפין של הדולר בזה של הזהב, למה לך לעשות את זה? אבל אם מערכת היחוס שלך זה זהב, שיבושם לך. האמריקאי והישראלי שקונים זהב, שניהם יהיו חשופים לזהב, אחד זהב-שקל השני זהב-דולר,

אבל הישראלי קנה בשקלים, לא בזהב. הוא יכול היה לבצע המרה לזהב הקנייה והמרה מזהב במכירה, והוא היה מסיים עם אותה כמות של שקלים. התוצאה זהה, וזה עקבי עם הסכמתך שהישראלי לא חשוף למטבע כלשהו.
האמריקאי כן קונה זהב (שלא חשוף למטבע גם לשיטתך), וכעת הוא באותה פוזיציה בדיוק כמו הישראלי.

עכשיו נניח שתוך כדי זמן המכירה מישהו מודיע שהוא גילה דרך להפוך חרא לזהב, עכשיו זהב שווה כמו חרא, פופ הלך כל הכסף לישראלי ולאמריקאי, זה ברור שהם תלויים בשער החליפין. הטריק של הזהב לא משנה, החלפת השקל בזהב לא משנה את המהות.

אם בזמן הקצרצר של ביצוע העיסקה הזהב/מטבע משנה את ערכו, אז ברור שיש פה תלות. אף אחד לא התווכח על זה. הנקודה היא שנכס ריאלי לא תלוי במטבע כלשהו (אם הזהב יהפוך לחרא, הדירה לא תאבד ערך גם אם המחיר שלה היה נקוב בזהב עד השנייה שזה קרה).

אין לי עוד איך להסביר.

 

[outsider]

מגודר דה-פקטו???
אז במקום טבע ניקח את מדד הבית שלך באמריקה ה SP500:
ניתן לרכישה בדולרים
ניתן לרכישה בשקלים
האם הוא "מגודר דה-פקטו" לשקל גם? במידה ולא מה ההבדל לעומת מנית טבע?

על השאר ענו לך כבר בלוף אין סופי לדעתי אז לא נמשיך.

אין לי מושג מה הכוונה ברכישת S&P500 בשקלים? האם הכוונה שאתה קונה מספר יחידות שמחירן מומר לשקלים לפי שער השקל דולר? אם כך בוודאי שאתה חשוף, אתה רוצה לקנות ב-900 שקל, כל יחידה עולה 30 דולר כרגע שער החליפין הוא 3 שקלים לדולר אתה חושב שאתה יכול לקנות 10 יחידות. בינתיים השער השתנה ל-3.33 עכשיו אתה רק יכול לקנות 9 יחידות, גידור היה מבטח אותך מתוצאה כזאת. כמובן בקנייה זה לא יקרה כי אתה פחות או יותר יודע את שער החליפין אבל במכירה בעתיד אין לך מושג.

 

[חתול לילה]

אין לי עוד איך להסביר.

כל הכבוד ששרדת עד פה.

 

[outsider]

הדירות נמכרות באותו יום. אחת בדולרים ואחת בשקלים, במחיר זהה. זה שקנה בדולרים חשוף לדולר בניגוד לשכנו שקנה בשקלים? שניהם הוציאו את אותה כמות שקלים מהבנק ויש להם דירות זהות.

איך המחיר זהה אם אחד נקוב בדולרים ואחד בשקלים?

אבל הישראלי קנה בשקלים, לא בזהב. הוא יכול היה לבצע המרה לזהב הקנייה והמרה מזהב במכירה, והוא היה מסיים עם אותה כמות של שקלים. התוצאה זהה, וזה עקבי עם הסכמתך שהישראלי לא חשוף למטבע כלשהו.
האמריקאי כן קונה זהב (שלא חשוף למטבע גם לשיטתך), וכעת הוא באותה פוזיציה בדיוק כמו הישראלי.

קניה של זהב חושפת אותך לשער הזהב והמטבע שאיתו אתה קונה זהב. אם שניהם רוצים למדוד בזהב אז הישראלי תלוי בשער שקל -זהב אם הוא קנה את הדירה בזהב והאמריקאי בשער דולר-זהב מה קשור פוזיציה לפה.

אם בזמן הקצרצר של ביצוע העיסקה הזהב/מטבע משנה את ערכו, אז ברור שיש פה תלות. אף אחד לא התווכח על זה. הנקודה היא שנכס ריאלי לא תלוי במטבע כלשהו (אם הזהב יהפוך לחרא, הדירה לא תאבד ערך גם אם המחיר שלה היה נקוב בזהב עד השנייה שזה קרה).

נכס נמדד בערך שלו, לפי נקודת הייחוס שרלוונטית לבן אדם, אלא מה? מה שווה דירה בישראל לאמריקאי לשיטתך? מה שווה מניה של אפל. חלק מהחברה? מה זה אומר? אני יכול לקחת מכשיר אפל מהחנות ולזרוק להם חזרה מנייה? כמובן שלא, בעולם הכלכלי ערך נמדד בכסף, כל אחד לפי המטבע במקום בו הוא\היא מתגורר, כך היה, כך הווה וכך יהיה. כל ההבחנה בין "ריאלי" ל"לא ריאלי" בהקשר הזה זה עורבא פרח.

 

[nicepo1]

אין לי מושג מה הכוונה ברכישת S&P500 בשקלים?

כמו מנית טבע בארה"ב רק הפוך,הנפיקו יחידיות שקליות שעוקבות אחרי הממד הזה והם נסחרות פה בשקלים חופשי חופשי.
כמו במקרה של מנית טבע יש עושי שוק שמטפלים בארביטרז'.
"מגודר דה פקטו"?

 

[klayhamn]

אין לי מושג מה הכוונה ברכישת S&P500 בשקלים?

יש לי יחידות של VOO בבנק (קרן סל של סנופי 500). אני יכול להעביר אותן ישירות לכל אדם (בלי לעבור דרך הבורסה) תמורת שקלים.
זו דוגמא.
אבל בלי קשר יש גם באמת קרנות כאלה כמו אלה של BLACKROCK או INVESCO שנסחרות בשקלים, בבורסה הישראלית.

איך המחיר זהה אם אחד נקוב בדולרים ואחד בשקלים?

אתה נמצא בת"א וקונה ביג-מק בבוקר. מיד לאחר מכן לוקח מונית לשדה"ת, טס לניו-יורק, נוחת, נח קצת, וקונה לך ביג-מק.
אתה לא יכול להשוות את המחיר? לדעת אם שילמת מחיר זהה/גבוה/נמוך יותר - רק בגלל שאלה מטבעות שונים?

קניה של זהב חושפת אותך לשער הזהב והמטבע שאיתו אתה קונה זהב

קניתי זהב במטבע של האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1900.
בינתיים עברו 123 שנים ועכשיו השנה היא 2023 והאימפריה האוסטרו-הונגרית כבר לא קיימת, אבל עדיין יש לי את הזהב שקניתי.

אתה חושב שהחתיכה של הזהב שאצלי בארון "זוכרת" באיזה מטבע קניתי אותה? או - "יודעת" שהייתה פעם כזו אימפריה?

 

[outsider]

"מגודר דה פקטו"?

כמו שאתה מתאר את זה אז כן, כי המחיר תלוי בשער החליפין. זה סחיר? באיזה בורסא? מי אחראי להנפקה? אני חייב להגיד שאני לא ממש מבין כיון שכל אחד יכול לקנות כמה יחידות S&P500 שהוא רוצה בדולרים כמעט בחינם, אז מה הפואנטה?

 

[outsider]

יש לי יחידות של VOO בבנק (קרן סל של סנופי 500). אני יכול להעביר אותן ישירות לכל אדם (בלי לעבור דרך הבורסה) תמורת שקלים.
זו דוגמא.
אבל בלי קשר יש גם באמת קרנות כאלה כמו אלה של BLACKROCK או INVESCO שנסחרות בשקלים, בבורסה הישראלית.

אבל אין לזה משמעות המחיר שלהם משתנה כמו ה-S&P00 ושער החליפין, שינוי בשער משנה את הערך שלהם.

אתה נמצא בת"א וקונה ביג-מק בבוקר. מיד לאחר מכן לוקח מונית לשדה"ת, טס לניו-יורק, נוחת, נח קצת, וקונה לך ביג-מק.
אתה לא יכול להשוות את המחיר? לדעת אם שילמת מחיר זהה/גבוה/נמוך יותר - רק בגלל שאלה מטבעות שונים?

בוודאי שאני משווה. בתור אמריקאי הראשון עלה לי X דולרים המחיר בשקלים כפול שער החליפין והשני Y דולרים פשוט המחיר. איך אחרת תשווה?

קניתי זהב במטבע של האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1900.
בינתיים עברו 123 שנים ועכשיו השנה היא 2023 והאימפריה האוסטרו-הונגרית כבר לא קיימת, אבל עדיין יש לי את הזהב שקניתי.

אתה חושב שהחתיכה של הזהב שאצלי בארון "זוכרת" באיזה מטבע קניתי אותה? או - "יודעת" שהייתה פעם כזו אימפריה?

תגידו מה הפיקסציה הזו לזהב? כשתחיה 123 שנה תבוא אלי עם השאלה הזאת. הזהב לא זוכר כלום, אתה צריך לחשב כמה הרוחת\הפסדת בטרנסאקציה ( יש לזה מילה בעברית?) במקרה כזה יותר קשה לחשב, כמה עלה ערך הזהב באותה תקופה, אבל אם בדולרים עסקינן תסתכל על שער הדולר זהב באותו יום שקנית ותחשב, ותשווה לשער המכירה היום בדולרים. בכל מקרה אתה עדיין חשוף לשער דולר זהב ביום המכירה. ולשיטתך? איך אתה משווה בין הערך של מניית מיקרוסופט לאפל?איך זה שאף אחד לא מסוגל לענות לי על שאלה כל כך פשוטה?

 

[nicepo1]

כמו שאתה מתאר את זה אז כן

טוב לדעת,למדתי מושג חדש שרלוונטי להמוני משקיעים ברחבי העולם "מגודר דה פקטו".

זה סחיר? באיזה בורסא? מי אחראי להנפקה?

סחיר,בבורסה הישראלית,בלאקרוק.

 

[outsider]

טוב לדעת,למדתי מושג חדש שרלוונטי להמוני משקיעים ברחבי העולם "מגודר דה פקטו".

מדד S&P500 לא משתנה אם יש פיחות או יסוף בשער הדולר שקל. לגבי הנייר הזה המחיר משתנה ( כך אני מבין) זה המשמעות ב"מגודר דה-פקטו" אתה מקבל את ה-S&P בשקלים צמוד לשער החליפין. עדיין כמות השקלים שתקבל כשתמכור תלויה בשער החליפין של מועד המכירה, ולכן אתה עדיין חשוף לשער החליפין.

 

[roneng]

מגודר דה-פקטו

לכן אתה עדיין חשוף לשער החליפין.

לא הבנתי, אתה חשוף לשער החליפין או שזה נייר מגודר?

 

[outsider]

לא הבנתי, אתה חשוף לשער החליפין או שזה נייר מגודר?

אני חוזר חזרה למשפט הראשון שכתבתי בתחילת השרשור הוא מאוד ברור

תוחלת הרווח\הפסד בקניית כל מוצר כולל מניות במטבע זר והמרתו חזרה למטבע המקומי תלויה בשער החליפין בזמן הקנייה והמכירה. אי לכך, (לפי ההגדרה הסבירה לסיכון אי-וודאות) אתה חשוף לסיכון בשער החליפין. גידור של השער ימנע את החשיפה לסיכון הזה במובן זה שתהיה לך וודאות לגבי שער הקנייה. האם זה צעד נבון זו שאלה אחרת.

במקרה דנן אני לא מבין בדיוק את המכשיר, אם אתה מבין אז תחיל את הכלל לעיל ואז תוכל לומר אם יש גידור או אין.

 

[bigbang]

איך המחיר זהה אם אחד נקוב בדולרים ואחד בשקלים?

בין אם יש לך שקלים או דולרים, אתה יכול לקנות כל אחת מהדירות לאחר מעבר אצל חלפן הכספים השכונתי. למה אתה כל כך מופתע? אי אפשר לפי שער החליפין המיידי לנקוב במחירים זהים במטבעות שונים?

קניה של זהב חושפת אותך לשער הזהב והמטבע שאיתו אתה קונה זהב. אם שניהם רוצים למדוד בזהב אז הישראלי תלוי בשער שקל -זהב אם הוא קנה את הדירה בזהב והאמריקאי בשער דולר-זהב מה קשור פוזיציה לפה.

לא, הוא לא ממשיך להיות תלוי בזה. ההמרה יכולה להתבצע בפועל, או להיות תיאורטית בלבד, אך התוצאה אותה תוצאה - הוצאה של אותה כמות של שקלים ורישום הדירה בטאבו על שמך.

נכס נמדד בערך שלו, לפי נקודת הייחוס שרלוונטית לבן אדם, אלא מה? מה שווה דירה בישראל לאמריקאי לשיטתך?

נראה לי שפה חוסר ההבנה הבסיסי שלך. מחירי נכסים/סחורת נקבעים בהתאם למחירם בשוק ולא לפי כמה אינדיווידואל לבחירתך מוכן לשלם.

מה שווה מניה של אפל. חלק מהחברה? מה זה אומר? אני יכול לקחת מכשיר אפל מהחנות ולזרוק להם חזרה מנייה? כמובן שלא, בעולם הכלכלי ערך נמדד בכסף, כל אחד לפי המטבע במקום בו הוא\היא מתגורר, כך היה, כך הווה וכך יהיה. כל ההבחנה בין "ריאלי" ל"לא ריאלי" בהקשר הזה זה עורבא פרח.

עוד נקודה שאתה מפספס היא ששערי חליפין לא נקבעים במנותק ממחירי נכסים, אחרת היו נוצרים ארביטראז'ים. מסלול כמו שקל->זהב->דולר->שקל לא יכול להיות רווחי אלא במקרה/לפרק זמן מאוד קצר. ברגע שאתה מפנים זאת, קרא מחדש את הדיון.

 

[roneng]

במקרה דנן אני לא מבין בדיוק את המכשיר

נראה שלא רק במקרה דנן...

 

[Michel]

נראה לי שחלק גדול מהויכוח הוא על טרמינולגיה.
בסופו של דבר בן אדם קונה מחר נדלן בלונדון ורוצה לדעת אחרי שנה את התשואה אז הוא יבדוק מה מחיר הבית בפאונד ומה שער הפאונד שקל. כנ"ל מי שקנה SPY או כל נכס במטבע זר. כי ככה אנשים מודדים את ההשקעה. (בלקרוק S&P500 הישראלית פשוט מייתרת את הצורך לעשות את החישוב הנ"ל).
ולכן 99.999% מהאנשים יגידו שהם חשופים להפרשי מטבע. כי בגלל הפערים האלה יכול להיות שקונה ישראלי יראה את עצמו כמפסיד על העסקה כי הוא רואה פחות שקלים בבנק וקונה ירדני יראה את עצמו מרוויח כי יש לו יותר דינרים. שניהם משווים את כמות השקלים (או הדינרים) שהיתה להם לולא היו מבצעים את העסקה אל מול הכמות הנוכחית.
עכשיו אתם באים ומנסים להסביר שהשפה שכולם רגילים לדבר בה אינה קיימת. שאין קשר בכלל למטבע אלא לכח הקניה הריאלי, ואולי הקונה הירדני בכלל הפסיד כי היתה במדינה שלו אינפלציה והקונה הישראלי הרוויח כי היתה דפלציה. בסדר, מבינים את זה. ועדיין, זאת השפה, ככה אנשים או חברות מודדים את הנכסים. אם החברה הציבורית שלי השקיעה בלונדון והפסידה בשקלים אז היא מחויבת לדווח על הפסד בעסקה ואילו החברה הירדנית תדווח על רווח. היא לא תדווח שעכשיו היא יכולה לקנות אותה כמות מלפפונים או לא. ייתכן שיש חברות שאין להן בעיה וההפסד בשקלים יתקזז עם המחיר על חומרי הגלם שירד בינתיים, ויש כאלו שרוב ההוצאות שלהן על משכורות שרק עלו וההפסד בשקלים יגרום להן לפשיטת רגל. אבל זה לא משהו בעל מכנה משותף. אי אפשר למדוד את זה כמו שקלים בבנק. המכנה המשותף שממנו מתחילים זה כמה שקלים היו לי לפני הקניה וכמה נשארו לי עכשיו. כדי לעשות את זה צריך טכנית להמיר פאונדים (או דולרים) לשקל ולפעמים יש כלי שעושה את זה בשבילך (כמו בלקרוק או מניית טבע).

 

[גרהם]

נראה לי שחלק גדול מהויכוח הוא על טרמינולגיה.
בסופו של דבר בן אדם קונה מחר נדלן בלונדון ורוצה לדעת אחרי שנה את התשואה אז הוא יבדוק מה מחיר הבית בפאונד ומה שער הפאונד שקל. כנ"ל מי שקנה SPY או כל נכס במטבע זר. כי ככה אנשים מודדים את ההשקעה. (בלקרוק S&P500 הישראלית פשוט מייתרת את הצורך לעשות את החישוב הנ"ל).
ולכן 99.999% מהאנשים יגידו שהם חשופים להפרשי מטבע. כי בגלל הפערים האלה יכול להיות שקונה ישראלי יראה את עצמו כמפסיד על העסקה כי הוא רואה פחות שקלים בבנק וקונה ירדני יראה את עצמו מרוויח כי יש לו יותר דינרים. שניהם משווים את כמות השקלים (או הדינרים) שהיתה להם לולא היו מבצעים את העסקה אל מול הכמות הנוכחית.
עכשיו אתם באים ומנסים להסביר שהשפה שכולם רגילים לדבר בה אינה קיימת. שאין קשר בכלל למטבע אלא לכח הקניה הריאלי, ואולי הקונה הירדני בכלל הפסיד כי היתה במדינה שלו אינפלציה והקונה הישראלי הרוויח כי היתה דפלציה. בסדר, מבינים את זה. ועדיין, זאת השפה, ככה אנשים או חברות מודדים את הנכסים. אם החברה הציבורית שלי השקיעה בלונדון והפסידה בשקלים אז היא מחויבת לדווח על הפסד בעסקה ואילו החברה הירדנית תדווח על רווח. היא לא תדווח שעכשיו היא יכולה לקנות אותה כמות מלפפונים או לא. ייתכן שיש חברות שאין להן בעיה וההפסד בשקלים יתקזז עם המחיר על חומרי הגלם שירד בינתיים, ויש כאלו שרוב ההוצאות שלהן על משכורות שרק עלו וההפסד בשקלים יגרום להן לפשיטת רגל. אבל זה לא משהו בעל מכנה משותף. אי אפשר למדוד את זה כמו שקלים בבנק. המכנה המשותף שממנו מתחילים זה כמה שקלים היו לי לפני הקניה וכמה נשארו לי עכשיו. כדי לעשות את זה צריך טכנית להמיר פאונדים (או דולרים) לשקל ולפעמים יש כלי שעושה את זה בשבילך (כמו בלקרוק או מניית טבע).

נכון, השפה לא מדוייקת.
אנשים גם אומרים שהשכר שלה עלה כשהוא בעצם ירד ריאלית או שהשווי הנקי שלהם (התעשרו) עלה כשבעצם כוח הקניה שלהם ירד.
אלו לא סיבות שמצדיקות גידור כלשהו.

 

[nicepo1]

לגבי הנייר הזה המחיר משתנה ( כך אני מבין) זה המשמעות ב"מגודר דה-פקטו" אתה מקבל את ה-S&P בשקלים צמוד לשער החליפין. עדיין כמות השקלים שתקבל כשתמכור תלויה בשער החליפין של מועד המכירה, ולכן אתה עדיין חשוף לשער החליפין.

מה ההבדל מהמקרה של מנית טבע? המנגנון זהה.
המסקנה היא שבמידה ומומלץ לגדר השקעה בSP500 באותו אופן מומלץ לגדר השקעה גם במנית טבע.


לסיכום החזור לנושא הראשי בשרשור שהוא קרנות מגודרות\מנוטרלות מט"ח לטווח ארוך כדאי\לא כדאי.
לצורך החלטה רצוי להבין שמדובר ב2 השקעות במוצר אחד.
1.קרן מניות
2.פוזיציית פורקס על מטבעות X\Y קבועה ולא ניתנת לשינוי לאורך חיי ההשקעה.

חלק מספר 2 הוא לא ביטוח בשום מובן,אלה עוד מוצר השקעה שחובר באופן מלאכותי לקרן המניות בעסקת חבילה.
מהסיבה הזאת המוצר הזה מכניס עוד סיכון\סיכוי וחוסר וודאות להשקעה בנוסף לעלותו הקבועה.

כדי להמחיש ניקח 6 משקיעים.
2 חיים בארה"ב 2 בישראל ו2 בטורקיה.
משקיע אחד מכול מדינה רכש בשנת X כ1000 יחידות של מנית קוקה קולה באופן רגיל.
המשקיע השני מכול מדינה רכש בדיוק באותו זמן 1000 יחידות של מנית קוקה קולה מגודרות למטבע המקומי\מנוטרלות מט"ח.

בשנת X+20 כולם בדקו שווי ריאלי.
ל 3 המשקיעים הראשונים יש 1000 מניות קוקה קולה בעלות אותו ערך ריאלי בטורקיה ישראל,ארה"ב ובעצם בכול מקום אחר בעולם.

במקרה של 3 המשקיעים בקבוצה השניה לזה מארה"ב יהיה כמובן גם 1000 מניות בערך ריאלי זהה לקבוצה הראשונה אבל לישראלי ולטורקי לא יהיו 1000 מניות(או שווי של אלף מניות במקרה של קרן סינטטית) אלה מספר אחר שעלול להיות שונה דרמטית,במקרה קיצוני זה יכול להגיע לכמעט אפס או יותר מפי 2 ,תלוי כמובן בX.
מה שחשוב להבין זה שיש היתכנות לשינוי מאוד דרמטי בערך ההשקעה.

כמות המניות\הערך הריאלי השונה מגלמת את עלות הגידור בנוסף לשינוי שער הדולר ביחס למטבע המגודר.
תוצאת ההשקעה של המשקיע המגודר יכולה להיות מאוד שונה מכול שאר המשקיעים שלא גידרו וההשקעה שלהם שווה ריאלית אותו דבר בכול מקום בעולם בלי תלות במטבע בו רכשו ואיפה הם חיים בזמן המכירה או איפה חיו בזמן הקניה.

בהתאם המסקנה שלי היא שזה מתאים למי שרוצה להמר על שערי חליפין לטווח ארוך בנוסף להשקעה במניות.
למי שרוצה להיות חשוף רק לעליית\ירידת הערך הריאלי של המניה\מדד שרכש עדיף להימנע מחשיפה לפוזיציית לונג\שורט על מטבעות בצרוף להשקעה במניות ופשוט להשקיע רק במניות.

 

[אוגורן]

מניית טבע יכולה להיות מקרה מבחן מצוין.

ניקח 3 משקיעים שבוחרים להשקיע בטבע:
1. אחד קונה טבע בשקלים בבורסה של תל אביב.
2. שני ממיר את השקלים שלו בדולרים וקונה TEVA בניו יורק.
3. שלישי קונה קרן, שמבטיחה תשואה שקלית ששווה לתשואה הדולרית של TEVA. זה בגדול מה שנותנת קרן מגודרת.

אחרי זמן, נאמר שהשקל התחזק ב-2%, ביחס לדולר, טבע ירדה ב-1% (כשמודדים את שוויה בשקלים) ו-TEVA עלתה ב-1% (כשמודדים את שוויה בדולרים).

אפשר לשאול האם חברת טבע שווה עכשיו יותר או פחות. אין באמת תשובה לשאלה. זה תלוי איך מגדירים ערך, ואין קנה מידה מוסכם לערך - לא שקל, לא דולר, לא זהב ולא גוגואים. כל אחד שימדוד איך שבא לו ויגיע לתוצאה שנראית לו.

אפשר לשאול כמה שקלים יש לכל משקיע.
הראשון, שהשקיע בטבע, הפסיד 1%.
השני, שהשקיע ב-TEVA, הרוויח 1% בדולרים, אבל בשקלים גם הוא הפסיד 1%.
השלישי דוקא הרוויח 1%. הגידור יצא לו רווחי. כמובן שבדוגמה אחרת היה מפסיד.

מה שברור הוא ששני הראשונים - זה שהשקיע בטבע וזה שהשקיע ב-TEVA - חשופים לדולר באותה מידה. אין חשיבות למטבע בו נקוב הנכס.