מטבעות קריפטוגרפיים (ביטקוין וכד׳) - הפן המעשי

[ארי הסוחר]

הכריה מבוססת על הש קריפטוגרפי, מיחשוב קוונטי לא עוזר בזה. הוא כן יכול לעזור בחשיפת המפתח הפרטי של ארנקים שמבוסס על קריפטוגרפיה אליפטית. נשאלת השאלה "אז מה"? החזקת ביטוקוין היא הדרך שמתבררת כבטוחה ביותר לאבד כסף, אם בגלל גניבות ואם בגלל אובדן מפתחות, ובכל זאת אנשים משתמשים בזה.

מעניין מאוד, אתה בטוח שהתוכנה יודעת לעבור אבולוציה קוונטית?

לא חסרות חלופות הרבה יותר יעילות לכריה הן מבחינה אנרגטית והן מבחינת הביזור, אפשר להוריד את עלות הכריה לאפס ברגע. הביזבוז הנורא של הכסף בכריה הוא מכוון, זה חלק מהמנגנון שגורם לביטקוין להיות ריכוזי ונשלט על ידי הלוויתנים.

מעניין על איזה חלופות אתה מדבר אשמח לדעת

איזה כלכלן "גילה" או "לא גילה" את אפל ואמזון? ואיך זה קשור? אפל ואמזון חברות מסחריות עם נכסים ותפעול, מה יש לגלות פה?

תבדוק מתי וורן באפט נכנס לאפל, וכמה עלייה וורן באפט הפסיד ומפסיד בימים אלה ממש שהוא מחזיק כמויות מזומנים שבינתיים נשחקים במרץ.. ולו בגלל שהוא 'לא מבין' מה גודל האירוע של הAI...

אולי זה יעזור: הערך של הביטקוין הוא נומיסטי, כמו תמונה של פיקאסו. אין פה נכס שמייצר משהו, ואין שום בעיה לשכפל אותו, יש מלא שיכפולים גם של ביטקוין וגם של תמונות של פיקאסו.

יש גם שכפולים של שקל חדש ודולר (קניתי לאחרונה חבילת שטרות משחק לילד שלי, אז מה?), מה לעשות הביטקוין התקבל בעולם והחברות מחזיקות בה כרזרבות.
אגב גם זהב ונחושת לא מניבים כלום, וכל ערכם נובע מהיצע וביקוש, וכל מה שכן מניב - מניב בזכות הצע וביקוש..

לכן הערך נקבע על ידי ביקוש והיצע טהור בין האספנים ללא כל צורך בגילוי חשבונאי.

כאמור כל החשבונאות מבוססת על המוצר שהחברה משווקת, ככה זה עובד, ערך החברה תלויה בכמות המזומנים שהיא תכניס, כמות המזומנים שהיא תכניס תלוי בהצע והביקוש של המוצר שהיא מציעה.. אז במקום להשקיע בחברה שמייצרת מוצר שיש לו ביקוש, תשקיע במוצר עצמו שיש לו ביקוש

והאספנים רוצים דווקא את המקור מפני שההון שהושקע בשיווק המותג יצר בידול לעומת ההעתקים. זה לא אומר שמדובר בהשקעה טובה או גרועה, זה רק אומר שהשיקולים בהשקעה לא מבוססים על ניתוח שווי חשבונאי אלא על סנטימנט, וכדי לסחור באופן אקטיבי בביטקוין צריך לבחון את הסנטימנט של השוק בלבד.

ככה העולם עובד. זה לא חדש. זאת בעצם טענה על כל החזקת מטבע או נכס באשר הוא..

 

[playfirst]

ואין שום בעיה לשכפל אותו

בוא תסביר לי איך אתה יכול לשכפל את הביטקוין שנמצא עכשיו בארנק מסויים.

 

[גרביל מרוץ]

בוא תסביר לי איך אתה יכול לשכפל את הביטקוין שנמצא עכשיו בארנק מסויים.

על ידי שיכפול הרשת כולה. למשל מי שהיה לו ארנק ביטקוין עם יתרה לפני 1 באוגוסט 2017 (כמוני) שאז בוצע הפורק של ביטקוין קש קיבל ארנק נוסף זהה בביטקוין קש, יש לזה היום שווי נחמד. אגב עשו את זה אלפי פעמים, הסיבה שדווקא ביטקוין קש צבר שווי זה בגלל שהיו מי שהשקיעו בשיווק של המותג. חוץ מהמותג השיכפול זהה למקור.

 

[YPV]

אגב הסטייבלקויין (קריפטו צמוד מטבע ממשלתי) אכן תופס תאוצה בשנים האחרונות, וקטי ווד אף הורידה את תחזית הביטקוין לאחרונה בגלל הדומיננטיות המפתיעה של הסטייבלקוינס'..

מניח שהכוונה לא הייתה לסטייבלקוין אלא ל CBDC, כלומר מטבע דיגיטלי רשמי של בנק מרכזי.

 

[גרביל מרוץ]

מעניין מאוד, אתה בטוח שהתוכנה יודעת לעבור אבולוציה קוונטית

היא לא צריכה, הרעיון הוא שאם יש לי מחשב קוונטי אז אני יכול להוציא מהלג'ר כתובות ציבוריות ולחשב את המפתח הפרטי שלהן. אבל בינתיים אין מה לדאוג, זה כרגע תיאורטי.

מעניין על איזה חלופות אתה מדבר אשמח לדעת

יש חלופות מערכתיות, כמו שאתריום עברו לפני שנתיים מ- POW ל- POS, זה הוריד מיידית את צריכת החשמל של הרשת ב- 99%, או כמו נאנו (מטבע שלא תפס אבל עדיין פעיל) שאין אצלו בכלל כריה, ההעברות הן בחינם וכמעט מיידיות. ויש חלופות שממשיכות להתבסס על POW אבל על אלגוריתמים שלא ניתן לבצע עבורם אופטימיזציית חומרה על ידי ASIC, כלומר הקושי נשאר זהה בין ASIC GPU ו- CPU, למשל RandomX שממומש ב- XMR.

תבדוק מתי וורן באפט נכנס לאפל

וורן באפט הוא לא "כלכלן", הוא משקיע, זה לא אותו דבר

גם זהב ונחושת לא מניבים כלום

לא נכון. מדובר במתכות חיוניות לתעשיה.

כאמור כל החשבונאות מבוססת על המוצר שהחברה משווקת, ככה זה עובד, ערך החברה תלויה בכמות המזומנים שהיא תכניס, כמות המזומנים שהיא תכניס תלוי בהצע והביקוש של המוצר שהיא מציעה.. אז במקום להשקיע בחברה שמייצרת מוצר שיש לו ביקוש, תשקיע במוצר עצמו שיש לו ביקוש

זה לא עובד ככה. בייצור מוצר ישנה עלות, כדי לתרגם היצע וביקוש למזומן אתה חייב רווחיות. זה ההבדל הלא דק בין שווי חשבונאי לשווי נומיניסטי.

זאת בעצם טענה על כל החזקת מטבע או נכס באשר הוא

לא נכון, מטבע מדינתי הוא נכס חשבונאי שמבטא את הנכסים והתמג של המדינה.

 

[playfirst]

על ידי שיכפול הרשת כולה. למשל מי שהיה לו ארנק ביטקוין עם יתרה לפני 1 באוגוסט 2017 (כמוני) שאז בוצע הפורק של ביטקוין קש קיבל ארנק נוסף זהה בביטקוין קש, יש לזה היום שווי נחמד. אגב עשו את זה אלפי פעמים, הסיבה שדווקא ביטקוין קש צבר שווי זה בגלל שהיו מי שהשקיעו בשיווק של המותג. חוץ מהמותג השיכפול זהה למקור.

זה עוד שיטקוין עם נוכל שעומד מאחוריו. השווי שלו זניח לא ברור איך אתה קורא לזה "שכפול"

 

[גרביל מרוץ]

זה עוד שיטקוין עם נוכל שעומד מאחוריו

אכן טיעון ענייני

השווי שלו זניח

$500, שווי שוק 10B$
אשריך שבשבילך זה שווי זניח

לא ברור איך אתה קורא לזה "שכפול"

כי זה מה שזה. לקחו את הקוד ואת הבלוקצ'יין ושיכפלו אותם. שום הבדל חוץ מהלייבל.

 

[playfirst]

שום הבדל

המחיר הוא 1/200 .

 

[גרביל מרוץ]

המחיר הוא 1/200 .

שזה מה שהיה להוכיח, הדבר היחיד שקובע את המחיר זה המותג

 

[חתול לילה]

כאן נטען שוואן זירו יסייעו להמיר קריפטו לכסף בבנק:

וואן זירו רוצה להסתער על הקריפטו שנתקע מחוץ למערכת הבנקאית | כלכליסט

רק 4% מהמחזור המתגלגל בישראל בקריפטו – שמגיע ל־70 מיליארד שקל – עוברים דרך הבנקים. הבנק הדיגיטלי וואן זירו נעזר ברגולציה המשתנה בתחום, ומוריד חסמים בדרך להמרת מטבע קריפטוגרפי לכסף רגיל בחשבון בנק

www.calcalist.co.il

 

[Hannah3]

ארה"ב לא מדפיסה כסף, הבנק המרכזי מייצר כסף במחשב , הרוב לא מודפס.

הבנק המרכזי לא מייצר כסף בשביל הכיף שלו(רוב הזמן, עוד על כך בהמשך), אין לו מה לעשות איתו, הוא מייצר לפי דרישה של הבנקים, תחת תנאים מסויימים, ועליו הוא לוקח מהם ריבית, לפעמים הוא אפילו "משמיד כסף" כמו שקרה ב 2023 . הבנקים לא יבקשו כסף אם אין להם למי להלוות שייתן להם יותר ריבית ממה שהבנק המרכזי לוקח. כך שהפד מדפיס רק אם יש מי שישלם לו ריבית שהוא קובע, נשמע לא רע סה"כ ולמען האמת ככה פועלים רוב הבנקים המרכזיים רק שעל רוב המטבעות יש פחות דרישה כי הדולר עדיין מטבע הרזרבה העולמי.

כן, וגם: הטיעון של ״הממשלה מדפיסה כסף״ חלש מסיבה נוספת. אנחנו לא אמורים להחזיק ערימות ענק של דולרים מתחת למזרן, ולחכות 20 שנה שכוח הקנייה יירד. גם לא אמורים להשאיר מאות אלפים בחשבון עו״ש. כסף מזומן זה בעיקר בשביל סירקולציה, לרכוש שירותים ומוצרים. אם המטרה היא לשמור על ערך הכסף ולהגן עליו מאינפלציה לאורך השנים, אז יש השקעות יותר סולידיות ופחות מסוכנות מקריפטו.

ההשוואה בין מזומן לקריפטו היא מלכתחילה תפוחים ותפוזים.

 

[עידו ג]

כאן נטען שוואן זירו יסייעו להמיר קריפטו לכסף בבנק:

וואן זירו רוצה להסתער על הקריפטו שנתקע מחוץ למערכת הבנקאית | כלכליסט

רק 4% מהמחזור המתגלגל בישראל בקריפטו – שמגיע ל־70 מיליארד שקל – עוברים דרך הבנקים. הבנק הדיגיטלי וואן זירו נעזר ברגולציה המשתנה בתחום, ומוריד חסמים בדרך להמרת מטבע קריפטוגרפי לכסף רגיל בחשבון בנק

www.calcalist.co.il

בכתבה רשום תחילה שהם עושים זאת תמורת עמלה של 3%. בהמשך כתוב 4%.
או שלא הבנתי, או שיש עמלות שונות.
לא ברור אם מכלל הסכום או מהרווח. אם כלל הסכום, זה פסיכי. גם מהרווח עלול להיות המון.

בכל מקרה נראה כמו מהלך נואש של הבנק הצמא לרווח, לניצול קהל יעד הנואש להכרה בנקאית... זיווג משמיים.

 

[גרביל מרוץ]

לא ברור אם מכלל הסכום או מהרווח. אם כלל הסכום, זה פסיכי. גם מהרווח עלול להיות המון.

בשביל להכניס את הכסף למערכת צריך לבצע ניתוח של מסלול הכסף בלדג'ר, זה יקר לביצוע וכרוך גם בחשיפה לחבות חוקית שכנראה מאד יקר לבטח

 

[גרביל מרוץ]

לא ברור אם מכלל הסכום או מהרווח

מוסיף שבקריפטו אין רווח נומינלי, מבחינת הבנק העבודה שלו היא על סך הסכום שאתה מכניס למערכת כך שמאד אתפלא אם בכלל יש לו דרך מוסמכת לחשב מה הרווח.

 

[paskar]

בכל מקרה נראה כמו מהלך נואש של הבנק הצמא לרווח, לניצול קהל יעד הנואש להכרה בנקאית... זיווג משמיים.

לא יודע למה ההסתכלות השלילית.
אם כבר, הייתי אומר: בנק שרוצה להיכנס לתחום שיש בו חוסר/כשל שוק. זה לא נשמע רע אלא דבר חיובי, וסיבה טובה לצורך בשחקנים חדשים.

 

[tom_r]

אני חושב שזה מהלך טוב מאוד מצד הבנק ואני חושב שזה יתרום רבות לשוק.

החשש היחיד שלי הוא שזה יסמן את לקוחות ONE ZERO כלקוחות בעייתים.

למי שאין בעיות עם נתיב הקריפטו שלו יכול מאוד בקלות להעביר, למשל, מקראקן לבנק לאומי/ פועלים/ דיסקונט. אז העלויות, גם אם צריך נתיב, מאוד נמוכות.

גם ככה אין דרישה, ברוב הבנקים לאישור מומחה בהעברות מתחת ל50 אלף דולר בשנה (זה משתנה מבנק לבנק).