לבנקים אין משהו עקרוני נגד ביטקוין כביטקוין אלא שיש להם קושי הולך וגובר להתמודד עם חוקים ורגולציות מקומיות/בינלאומיות בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון וספציפית לטפל בנכסים שמוגדרים כנכסים בסיכון גבוה, שזה גם ביטקוין אבל גם מזומן באופן כללי, קניית נכסים על ידי תושבי חו"ל, חשבונות של אנשי ציבור וכו'.
איסור הלבנת הון (יחד עם הלבנת הון) הוא תחום שקיים מאז ומתמיד אבל רגולציה בינלאומית בנושא נכנסה לפעולה רק בתקופה האחרונה. שבתכלס זה אומר שארה"ב החליטה להיכנס למשחק וקבעה כללים שמדינה אחרת שלא עומדת בהם, מוכנס לרשימה שחורה של מדינות שלבנקים בארה"ב אסור לעשות איתם עסקים, ואז אירופה ושאר העולם התחילו להתיישר בלית ברירה. אגב, ישראל (יחד עם הבנקים בישראל) הייתה בין המדינות האחרונות שניסו להתחמק מזה עד שממש קיבלה אולטימטום שהיא הולכת להיכנס לרשימה שחורה של מדינות שאסור לעשות איתן עסקים. ואז כמו תמיד, בדקה ה-90 התחילו כאן בקדחת של תיקוני חקיקה וחקיקה חדשה בנושא, שהתחילה ליפול על הרבה מאוד סקטורים ונותני שירותים. יש הרבה מאוד חוסר ודאות בתחום.
עורכי דין סובלים מזה קשות וגם
רואי חשבון. גם הבנקים כמובן באותו סיפור.
מה שמעניין את כל נותני השירותים שכפופים לרגולציה, שאם יקרה מקרה ויתגלה בדיעבד שהיו מעורבים ללא ידיעתם באירוע של הלבנת הון, הם יוכלו להגיד שהנה, פעלנו בהתאם לצ'קליסט וסטנדרטים ברורים, ולקבל פטור מהליכים פליליים נגדם. אבל זו בדיוק הבעיה, כיום אין סטנדרטים ברורים, ויש הנחיות מאוד מעורפלות, ואף אחד לא יודע עד איפה צריך "לחפור" בעסקי הלקוח כדי שלא יגידו אח"כ שהתרשלת בבדיקה. אגב, זה בדיוק הלחץ שבנקים מפעילים על בנק ישראל ועל הרשות לאיסור הלבנת הון, שיתנו להם סט הנחיות ברור, שאם יקיימו אותו, הם יהיו פטורים מאחריות. בינתיים אין להם אז הבנקים מעדיפים להתרחק מכל דבר שהם לא יודעים איך לנהל סיכונים לגביו, כמו קריפטו/רווחים מקריפטו.
בגלל שמדובר באירועים של ממש השנים האחרונות, יש כאמור הרבה מאוד בלבול וחוסר וודאות. סביר להניח שבעתיד הקרוב הדברים יתייצבו, ויהיה קל יותר להתנהל מול הבנקים בנושא. לכן למי שיכול, עדיף לדחות את המפגש עם מערכת הבנקאית בתחום הקריפטו למועד מאוחר יותר.