מה יש לצעירים לחפש בישראל?

[kingofgypsum]

עכשיו ניתן לומר הרבה על ישראל (ויש לי הרבה מה לומר על התרבות\ניהול במדינה), אבל כשקורה משהו כמו תאונה או משבר, האינסטיקט הראשון של האנשים מסביב הוא לעצור הכל ולרוץ לעברך בשביל לעזור

זה לפחות הדעה שלי בנושא הנ"ל.

גם אותי לימדו את זה בתור ילד. זה נכון ולא נכון לישראל, כמו לכל מדינה אחרת בעולם.

לגבי ישראל. תשאל את האופנוען בסרטון הנ"ל כמה ישראלים אוהבים לעזור למי שעובר תאונת דרכים:
https://www.youtube.com/watch?v=IlxGh5fkhfs

לגבי שאר העולם:
מצטער שזאת החוויה שהיתה לך. יצא לי לטייל בהרבה מדינות בעולם ותמיד כשנזקקתי לעזרה היה מישהו שעצר לעזור. בסופו של דבר כשמדברים על אנשים, בכל מקום יהיו את אלו שרואים רק את עצמם ולא ינקפו אצבע, את אלו שיצאו מגדרם לעזור לכל אחד, וספקטרום נרחב של התנהגויות תלויות מצב בין שתי הקצוות.

 

[minimizer]

אפילו אם אתה תוכניתן ומרוויח פחות בברלין או בלונדון, יחסית לשכירות ולעלות המחייה אתה מרוויח הרבה יותר וחי ברווחה. אפילו בפולין תוכניתן מרוויח 3-4 אלף יורו שזה אמנם לא הרבה ביחס לארץ אבל שכירות בפולין היא בין 300-700 יורו תלוי בעיר ובגודל הדירה... אז באחוזים רמת החיים הרבה יותר גבוהה. דירה בקרקוב למשל עולה 50-80 אלף יורו (תלוי באזורים וכו). נורמלי לחלוטין.

ספציפית לגבי ברלין אתה טועה - מחירי הדיור שם הזויים ולא תואמים לחלוטין את השכר, אפילו בהייטק (שהוא בפני עצמו נמוך בכ-50% מהשכר בישראל). לדעתי זה נכון גם ללונדון, אגב.
בנוסף, כשמסתכלים על שכר הרבה פעמים מתעלמים מההפרשות הסוציאליות שקיימות בישראל - אוקי, תוכניתן בפולין מרוויח 3-4 אלף יורו, אבל כמה כסף המעסיק מפריש לו בנוסף לקרן השתלמות? ולקרן פנסיה? והאם המעסיק משלם לו על ביטוח בריאות פרטי? והאם הוא מממן לו ארוחות? ונסיעות? ודמי הבראה? וכו'.
אותו תוכניתן לא יישאר תוכניתן לנצח, מתישהו הוא ייצא לפנסיה והשאלה היא כמה כסף הוא יצליח לחסוך עד אז - לא בטוח שמצבו של תוכניתן בפנסיה בפולין או בגרמניה יהיה טוב יותר ממצבו בישראל.

 

[גרהם]

שאני אבין, מה זה בדיוק "להתבגר"?

אני חושב שהכוונה שבניגוד לבית ספר, בעולם המבוגרים אפשר לבחור חברים, מקום עבודה ומקום מגורים בהם לא קוראים לאדם "עירקי שעיר" ושאר תופינים עליהם דובר.

 

[Lucy]

אני מכיר את ״טיעון הזובור״ - שכביכול, כל קבוצה בארץ נגררה בתוך הבוץ כשהיא רק הגיעה.
אני רק לא מסכים שצריך ״להתבגר ולהפסיק להתבכיין״.אני פשוט חושב שהפתרון זה לקום וללכת בעצמך. לא מוכן לחיות בארץ הזובור.

אני כן אגיד שבעשור ה-2010 באמת התחילו לקבל רוסים יותר בחברה בישראל. מי שעלה בשנים האלה, קיבלו אותו ממש טוב. אז הנה, יש רוסים חדשים שלא ממורמרים. מה אכפת שהאחד הזה כבר התחיל תהליך הגירה...

בכנות, נשמע שאתה מחפש מכונת זמן יותר ממטוס, כדי שתוכל להגיד לאבותיך אי שם בשנות העשרים להגר לארה"ב על מנת שתגדל כיליד המקום (כמו ההורים של אסימוב, לדוגמה).

וכן, לא אכפת ולא צריך להיות אכפת שאתה מהגר, כי ישראל אינה צפון קוריאה. אתה יכול וצריך, כמאמר הקלישאה, ללכת בעקבות אושרך.

 

[דאניל]

ובגדול שלום לפורום, הצטרפתי בעיקר כדי להצטרף לדיון הזה.

ברוך הבא, שותפי אלייג'ה. אני דווקא מקווה שתשאר עוד ותספר איך הגעת לאן שהגעת וכד'.

 

[Mr. Bigglesworth]

אז כן יש מהם שאכן תורמים לחברה ובגדול טוב שיש מי שעוסק בדברים האלה,
וכן, יש כאלו שיודעים טוב מאד וביודעין לנצל את המערכת ולא מפסיקים לבכות שלא מספיק כספים מוזרמים לנישה שלהם

וואו ממש תיארת את הפקולטה שלי!

אבל רגע.... אני בפקולטה מדעית
אולי זה פשוט תמריץ מובנה במבנה האקדמיה?
ההבדל העיקרי הוא שאצלנו גם למשתלמים בינוניים יש עתיד בחוץ בו ישתכרו יפה ויהיו פרודקטיביים, אבל האקדמיה לא צריכה לכוון לשם - אלא למחקר.
בכל מקרה אני מסכים אתך שמספר התקנים התקציבים צריך להיות פרופורציונלי לתרומה הכוללת של כל תקן (בממוצע - באופן סטוכסטי) לחברה. כלומר שאם המדינה החליטה לסבסד מחקר, אז ששיקולי עלות תועלת יהיו העקרון המנחה

לכל מי שאני מכיר טוב.מאוד.

ואתה מכיר מדגם מייצג של האוכלוסיה?
ואין לי קשר הדוק עם: חרדים אורתודוקסיים (יש קשר עם חרד"ל אחד), ערבים, דרוזים, צ'רקסים, אנשים שלא גרים ברדיוס של 5 ק"מ ממני פרט למשפחה וחברים טובים מהעבר, אנשים שלא בשכבת הגיל שלי פרט למכרים של הורי וכו' וכו'.

אינך מכיר ישראלים, או אנשים שחיים אורח חיים ההולם את אורח חייו של ישראלי ממוצע.

לרוב האנשים שאני מכיר יש אפשרות כלשהי (גם אם רחוקה) לעזוב והם לא מממשים אותה אז כנראה שלא רע להם עד כדי כך.
כנראה שהם אופטימיים לגבי העתיד כאן או שהם חושבים שבחו"ל (כולל החסם ההגירה המשמעותי) לא יהיה להם יותר טוב אופן משמעותי.
מצד שני אני כן מכיר כאלה שאינם חלק מהרוב כלומר עברו או מתכננים לעבור לחו"ל הזה אז לפחות לחלק מספיק פסימיים לגבי העתיד כאן כדי לנסות את מזלם במקום אחר.

 

[לא חשוב שמות]

לרוב האנשים שאני מכיר יש אפשרות כלשהי (גם אם רחוקה) לעזוב והם לא מממשים אותה אז כנראה שלא רע להם עד כדי כך.

רע להם. הם לא מממשים את הפריביליגיה להגר לחו"ל בגלל זה:

נראה שהאקו-צ'יימבר הסולידי מיילד גם לפעמים תפיסות שאני חייב להתנער מהן, או לפחות להביע כלפיהן הסתייגות עמוקה.
בין אם רשימת המכולת שלך מדויקת ובין אם לא (וזה אכן דיון חשוב כשלעצמו) - היא מתעלמת לחלוטין מכל מרכיב "רומנטי" בחיים של בן אדם, ושל צעיר בפרט.
איפה המשפחה של אותם צעירים שחייבים לטוס מפה נמצאת? מעגלי החברויות האינסופיים (בית-ספר, תנועת נוער, מכינה / ש''ש, צבא, אוניברסיטה, עבודה ועוד ועוד)? רחמנא לצלן, עוד לא התחלנו לדבר על חיבה מסוימת למדינה עצמה, לשפה, לתרבות, לאנשים (ונראה שסעיף 13 שלך מתנגד לכל מה שאני חושב), לנופים - לה-כ-ל.

המנטאליות הישראלית מודעת לכל מה ש- @Bruce Wayne ציין כאן ומנצלת זאת היטב לדעתי האישית והלא מייצגת!

נ.ב. - מן הסתם שיהיה חסם הגירה משמעותי, הרעיון הוא שהמדינה צריכה לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים של אזרחיה, השער פתוח בפניך רק אם יש לך ערך ייצרהי להציע לאזרחים שלה. תוהה מהן הסיבות שישראל לא נהוגת באותה צורה (לא שאני בהכרח בעד, אבל עולות תהיות).

מצד שני אני כן מכיר כאלה שאינם חלק מהרוב כלומר עברו או מתכננים לעבור לחו"ל הזה אז לפחות לחלק מספיק פסימיים לגבי העתיד כאן כדי לנסות את מזלם במקום אחר.

רוב או לא רוב זה לא הסיפור כאן. הסיפור הוא האם יש לך יכולת: האם תעבור חסם הגירה, האם יש לך קושי משמעותי בשפה שיגרע מהתפקוד שלך, האם יש לך ביטחון עצמו ורצון עז ללמוד את הבירוקרטיה/תרבות/שפה/מנהגים/חוש התמצאות במרחב פיזי לא מוכר של ארץ זרה (גוגל מאפס לא תמיד מסייע) ? לי בקושי יש יכולת ללמוד את הבירוקרטיה הישראלית, בכל פעם שאני נאלץ לעלות על קו אוטובוס שלא הכרתי או על כביש מהיר אני לגמרי מסתבך (עקב תכנון כבישים וקווים דיי כושל אני מניח). בטח שאין לי מה לחפש במדינה אחרת עם סה"כ הכישורים המצויים בידיי.

כך שגם במובן זה - מכריך הינם פריבילגים?

 

[גרהם]

המנטאליות הישראלית מודעת לכל מה ש- @Bruce Wayne ציין כאן ומנצלת זאת היטב

לישראלים חשוב להיות קרובים למשפחה ולחברים, הם אוהבים את השפה, התרבות, האנשים, אז המדינה משתמשת בכך כדי להשכיח מהם שבעצם ממש רע להם..
הגיוני סך הכל.

 

[לא חשוב שמות]

לישראלים חשוב להיות קרובים למשפחה ולחברים, הם אוהבים את השפה, התרבות, האנשים, אז המדינה משתמשת בכך כדי להשכיח מהם שבעצם ממש רע להם..
הגיוני סך הכל.

לא מדויק. זה כמו ביקוש-היצע.

אם לקונה יש אלטרנטיבות - המוכר יוזיל.
אם לקונה אין אלטרנטיבות - המוכר ימתח את המחיר הכי גבוה שניתן, ועשוי אף להוריד את האיכות של המוצר/שירות על-מנת להוזיל עלויות ייצור וכן הלאה.

המצב הוא שהישראלי הממוצע לא יהגר ברוב המקרים, בכל מקרה. בגלל מה ש- @Bruce Wayne ציין בין השאר. כאשר נותני שירות/מוסדות/קבלנים/מחוקקים/איגודי עובדים מודעים לתופעה זו (או שלא מודעים אך התרגלו אליה באופן לא-מודע), הרבה יותר קל להם להרשות לעצמם לגבות מחירים גבוהים יותר ולהעלות את יוקר המחייה, הרבה יותר קל למרצים באוניברסיטה ליזום שביתות והפגנות סטודנטים בשביל לשפר תנאים ולהעלות שכר בזמן שלסטודנט הישראלי אין ממש אלטרנטיבות אני מניח, או וועדי שאלטר שמשביתים משהו חיוני במדינה מידי כמה זמן. וגם בימים שהם עובדים, האיכות שהם מספקים לרוב לא משהו. כי למה לעזאזל לספק מוצר או שירות איכותיים במחיר מאוד מאוד נמוך, כשאפשר לספק מוצר או שירות גרועים במחיר הגבוה ביותר האפשרי לאנשים שאין להם ממש אופציה לעזוב?

כעת זה הגיוני. שמח שהשתכנעת

 

[Mr. Bigglesworth]

רע להם

אתה יודע יוצא לי לדבר אתם גם לפעמים.
לא לכולם רע כל הזמן. האקו צ'מבר שאתה מדבר עליו מהדהד לך חזק את המסר ההפוך נראה לי.

נ.ב. - מן הסתם שיהיה חסם הגירה משמעותי, הרעיון הוא שהמדינה צריכה לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים של אזרחיה, השער פתוח בפניך רק אם יש לך ערך ייצרהי להציע לאזרחים שלה. תוהה מהן הסיבות שישראל לא נהוגת באותה צורה (לא שאני בהכרח בעד, אבל עולות תהיות).

כל מילה.
אציין שבעיני מדינה חזקה יכולה להנות מכל אזרח צעיר שמוכן לעבור 'הסבה מקצועית/תרבותית' כלומר מוכן לקבל את חוקי החברה שהוא חי בה ומסכים להשקיע מאמץ גדול להתקדם כלכלית. זו הסיבה שחברות מבוססות על מהגרים מצליחות.

כך שגם במובן זה - מכריך הינם פריבילגים?

מהכרותי איתם ועם הקשיים המדוברים אני מניח שהיכולת של האנשים המדוברים להתגבר על הקשיים שתיארת באופן סביר גדולה מהממוצע. לרובם יכולת תפיסה ושפות גבוהה מהממוצע לפי כל פרמטר מדיד וגם עדיין בגיל בו הגמישות התרבותית/חברתית מספיק גבוהה ועם משפחות צעירות מספיק למי שיש.

 

[גרהם]

לא מדויק. זה כמו ביקוש-היצע.

איך זה קשור לטענה המקורית שלך שרע להם אבל הם לא מהגרים כי טוב להם?

 

[לא חשוב שמות]

איך זה קשור לטענה המקורית שלך שרע להם אבל הם לא מהגרים כי טוב להם?

הם לא מהגרים כי הם אינם יכולים או רוצים. בשום שלב לא טענתי שטוב להם.

מהכרותי איתם ועם הקשיים המדוברים אני מניח שהיכולת של האנשים המדוברים להתגבר על הקשיים שתיארת באופן סביר גדולה מהממוצע. לרובם יכולת תפיסה ושפות גבוהה מהממוצע לפי כל פרמטר מדיד וגם עדיין בגיל בו הגמישות התרבותית/חברתית מספיק גבוהה ועם משפחות צעירות מספיק למי שיש.

אל תחמיא להם יותר מידי. ביום שבו הם ייתקלו במוגבלות פיזית או נפשית כדרך הטבע, או לחילופין קבוצות אוכלוסיה וסקטורים אחרים יתחילו לדרוש קצת יותר חזק את מה שמגיע להם על חשבון החברים שלך, אני לא סגור עד כמה הכשירות אותה אתה מתאר תעזור לחבר'ה האלה. אני אומנם רק בן 30 אך ממה שראיתי והבנתי עד כה, כשקבוצות לכאורה "כשירות" מהסוג עליו דיברת מגיעות לגיל השלישי (ועוד כמה קבוצות שאינן "כשירות"), הן פשוט מתחילות לדרוש יותר על חשבון קבוצות אחרות - שכנים/סקטורים/הדור הצעיר/עובדים בשוק הפרטי וכן הלאה. עד כה זה עבד, מניח שבגלל שכמות האוכלוסייה הייתה דיי קטנה, אך אף אחד לא יכול להתחייב שזה ימשיך לעבוד גם בעתיד.

במצבים אפוקליפטיים או פשוט במהלך הגיל השלישי, נראה לי הרבה יותר הגיוני ובריא לחיות באופן שמזכיר סגנון חמולתי וצנוע (משהו שמזכיר מה שהיה לפני מהפכת העיור והקפיטליזם אולי?), כאשר הסבים/סבתות-ילדים-נכדים חיים כיחידה משפחתית אחת חיה ונושמת (נכדים עוזבים וחוזרים, סבתות ודודים מסייעים ומשחררים איפה שהם לא צריכים להתערב) וכל אחד מגבה את השני. לילד אין ביטחון והיכרות מספיק טובה עם העולם? - האבא והסבא יגבו. האבא, שאינו יכול להרשות לעצמו כלכלית לצאת לפנסיה, פוטר בגיל 67 ולא מצליח למצוא עבודה חדשה? - הנכד יגבה כי הוא נמצא במלוא אונו וגם הקיצבאות של הסבא והסבתא יעזרו קצת.

תרשה לי להניח שסגנון החיים של המכרים הכשירים שציינת אינו כזה, כרגע לפחות.

 

[גרהם]

הם לא מהגרים כי הם אינם יכולים או רוצים. בשום שלב לא טענתי שטוב להם.

רע להם. הם לא מממשים את הפריביליגיה להגר לחו"ל בגלל זה:

כלומר, בעיניך הקרבה לחברים, משפחה, חיבה למדינה, לתרבות ולאנשים מראים שרע להם?

 

[לא חשוב שמות]

כלומר, בעיניך הקרבה לחברים, משפחה, חיבה למדינה, לתרבות ולאנשים מראים שרע להם?

לא. הכוונה שכל אלו מרתקים ומקרקעים אותם לארץ. ובעלי אינטרסים שונים וגם אתה ואני - מודעים לגורמי הריתוק הללו. כנראה שאף משתמשים בהם ביודעין או שלא ביודעין, באופן ישיר או עקיף.

 

[גרהם]

לא. הכוונה שכל אלו מרתקים ומקרקעים אותם לארץ. ובעלי אינטרסים שונים וגם אתה ואני - מודעים לגורמי הריתוק הללו. כנראה שאף משתמשים בהם ביודעין או שלא ביודעין.

זה לא מה שכתבת, אבל לא משנה.
אני חושב שיש לך תפיסה מעט רומנטית לגבי איך נקבעים מחירים בשוק. הגורמים החשובים הם היצע וביקוש, רמת התחרות בשוק וכיוצ"ב פרמטרים כלכליים.
רוב אוכלוסיית העולם אינה יכולה להגר ומבין אלו שיכולים הרוב לא יעשו זאת בגלל מחיר המילקי, ואף על פי כן, אף כלכלן לא מתאר את קביעת המחירים למוצרים שאנשים צורכים באופן שאתה מתאר.

 

[לא חשוב שמות]

זה לא מה שכתבת, אבל לא משנה.

כן, זה כן. וגם כתבתי שהשתכנעת, אז לא ברור מדוע אתה ממשיך להתאמץ כלכך להביט על המציאות בדרך המשקפיים הלא נכונים
(מתנצל על מצב הרוח הדטרמניסטי)

רוב אוכלוסיית העולם אינה יכולה להגר,

טוב, אז חיפשתי את הגרפים שמואב ואלפר הציגו מפעם לפעם תחת הסיסמא "אנשים מצביעים ברגליים" המבטאת את העדפת המהגרים בעולם להגר למדינות קפיטליסטיות. לא מצאתי. הנה הכי קרוב לנושא - https://www.youtube.com/watch?v=UEFMlnCBXcE

ואף כלכלן לא מתאר את קביעת המחירים למוצרים שאנשים צורכים באופן שאתה מתאר.

לא באמת תיארתי שום דבר.. אבל תסכים איתי, רק לצורך העניין, שאם רוב העשרונים 5-10 מהגרים מכאן לנצח-נצחים ולא ישובו עוד. הקבלנים לצורך העניין, שרובם יהגרו בעצמם, כנראה לא יוכלו למכור דירה ביותר מכמה מאות אלפים? כי לא ממש יהיה למי למכור. אלא אם הבנק יסכים להעניק 150% משכנתא עם הון עצמי של מינוס מאה אש"ח?

 

[גרהם]

אבל תסכים איתי, רק לצורך העניין, שאם רוב העשרונים 5-10 מהגרים מכאן לנצח-נצחים ולא ישובו עוד. הקבלנים לצורך העניין, שרובם יהגרו בעצמם, כנראה לא יוכלו למכור דירה ביותר מכמה מאות אלפים?

אתה מערבב בין שיקולי מיקרו למאקרו.
ברור שאם האליטות הכלכליות יימלטו מהמדינה, המחירים יירדו, אבל זה לא משהו שיצרן יחיד לוקח בחשבון כשהוא קובע מחיר.
היצרן הבודד, גם אם הוא גדול, רוצה למקסם רווח והוא יבחר את איכות המוצר רק לפי זה ולא לפי שיקולי ההגירה של הצרכנים.
מדיניות מאקרו ויצירת תנאים בארץ כך שיהיה פחות כדאי להגר, היא באחריות הממשלה.

 

[KFC Uerdingen 05]

אפוקליפטיים או פשוט במהלך הגיל השלישי, נראה לי הרבה יותר הגיוני ובריא לחיות באופן שמזכיר סגנון חמולתי וצנוע (משהו שמזכיר מה שהיה לפני מהפכת העיור והקפיטליזם אולי?), כאשר הסבים/סבתות-ילדים-נכדים חיים כיחידה משפחתית אחת חיה ונושמת (נכדים עוזבים וחוזרים, סבתות ודודים מסייעים ומשחררים איפה שהם לא צריכים להתערב) וכל אחד מגבה את השני. לילד אין ביטחון והיכרות מספיק טובה עם העולם? - האבא והסבא יגבו. האבא, שאינו יכול להרשות לעצמו כלכלית לצאת לפנסיה, פוטר בגיל 67 ולא מצליח למצוא עבודה חדשה? - הנכד יגבה כי הוא נמצא במלוא אונו וגם הקיצבאות של הסבא והסבתא יעזרו קצת.

מבלי להכנס לדיון על מה היה לפני המהפכה התעשייתית והעיור (כשסבא וסבתא מתו מדלקות חניכיים בגיל 50...) הרי שבכלכלה העולמית הנוכחית של התמחות וביזור בייצור המשמעות בפועל של השיטה הרומנטית שאתה מציע היא (בהסתכלות כלכלית גרידא) שכל המעורבים מוותרים מראש על האפשרות למקסם את היכולות והאפשרויות הספציפיות שלהם כך שהיחידה המשפחתית היא פחות מסך כל חלקיה (וגם בגלל זה אופן חיים חמולתי נפוץ יותר בחברות הנאבקות על הישרדות ולא בחברות שפע). היה ניסוי כזה בישראל, די מפורסם....

 

[Leo1]

עד לא מזמן חשבתי שכל הטוענים שרע פה ושלישראל אין עתיד מגזימים. האירועים של השנה האחרונה אבל גרמו לי לשנות את דעתי. הזדעזעתי לראות את גורמי אכיפת החוק מטייחים בעקביות פרשות שחיתות חמורות של הבכירים והמקושרים. הזדעזעתי לראות את המשטרה מפעילה אלימות נגד אזרחים שיצאו למחאה לא אלימה נגד השחיתות. הזדעזעתי לראות מאות ואלפי מעצרי שווא של אזרחים טובים, שכל פשעם היה שהפגינו נגד השלטון. הזדעזעתי לראות צילומים של חבורת בריונים תוקפת מפגינים עם אלות, בקבוקי זכוכית שבורים ותרסיס פלפל, וכאשר המפגינים שותתי הדם מנסים להתגונן, המשטרה עוצרת אותם ולא את התוקפים. הזדעזעתי לראות את הדיווחים בתקשורת, שמקטינים מאוד את המחאה ומפארים את המנהיג והתחילו להזכיר תקשורת במשטרים אפלים. הזדעזעתי לראות איך הקורונה משמשת תירוץ לריסוק הדמוקרטיה, כאשר יש התעלמות מוחלטת ממוקדי הדבקה אצל ציבורים שמקורבים לשלטון וניסיון דיקטטורי לאסור על הפגנות נגד השלטון באמתלה של מלחמה בקורונה. הזדעזעתי לראות את ההסתה הפרועה נגד המפגינים. הפגנתי בקביעות בצמתים. כל כמה זמן היה עובר מישהו וצועק עלינו דברים בסגנון: שמאלנים בוגדים, בני זונות, תמותו מנוולים, אשכנזים תחזרו לגרמניה. גם זרקו עלינו לא פעם ביצים מחלונות והשחיתו את השלטים שלנו. מעולם לא נתקלתי בשנאה כזאת, לא כיהודי וישראלי בטיולים בחו"ל ולא כילד יהודי שגדל בברית המועצות. ועל מה הם שונאים אותי? על זה שאני רוצה לחיות במדינה מתוקנת ולא בדיקטטורה, שבה השליטים הם מעל החוק וכל מחאה נגדם מדוכאת בכוח?
בסגר השני ישראל הייתה על סף דיקטטורה. צפיתי בדיוני ועדת החוקה על הסגר והזדעזעתי. היה ברור שהקורונה לא מעניינת אותם כלל. כל מה שעניין אותם הוא דיכוי המחאה נגד השחיתות. מה שעצר את הדיקטטורה היו מאות אלפי האזרחים שיצאו למחות ברחובות והבג"ץ שעשה את המינימום של המינימום של המינימום כדי לשמור על הדמוקרטיה. אם חס וחלילה הם ישתלטו גם על שאר מוקדי הכוח במדינה ובעיקר על בתי המשפט, הסיפור של הדמוקרטיה בישראל נגמר. אנשים מתבשלים פה לאט כמו צפרדע בסיר ולא מבינים את מה שקורה. הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר במדינה הזאת. עם כל הצער שבדבר ועם כמה שישראל חשובה לי, אם המצב פה לא יתוקן בהקדם, כדאי לחפש מקום אחר.

 

[לא חשוב שמות]

היצרן הבודד, גם אם הוא גדול, רוצה למקסם רווח והוא יבחר את איכות המוצר רק לפי זה ולא לפי שיקולי ההגירה של הצרכנים.

על-פניו נשמע הגיוני, אך לא כשה-"יצרן" הזה נהנה מלובינג זה או אחר בממשלה או ממונופול על תחום מסוים. תופעות אופייניות לגמרי כאן במדינה.

במצב עניינים שכזה, לא רואה מדוע אותו "יצרן" לא יחשוב על מקסום רווחים בצורת עלות ייצור נמוכה ומחיר יקר. לדוגמה.

היה ניסוי כזה בישראל, די מפורסם....

זאת בעיה נפוצה ודיי בלתי-נסבלת. כשאתה אומר "חמולה" בהקשר כלכלי, יישר האסוציאציות שעולות לבן השיח שלך הן: קיבוץ/סוציאליזם/קומוניזם וכן הלאה.

הרעיון אליו אני התכוונתי יותר מתאים לאורח החיים שהסולידית פיתחה, לדוגמה, רק בלי להפקיר את הצד החברתי כפי שהיא מפקירה (אני משער). או כל אותם 70% צעירים בספרד שמעדיפים להמשיך להתגורר אצל ההורים ולמעשה מהווים יחידה כלכלית אחת בתוך מדינה מודרנית עם תנאי שוק שאמורים להיות מודרנים. מה לזה ולקיבוצים או לדלקות חניכיים - אין לי מושג.

וצחוק הגורל רצה, תראה מה שידרו במשחקי הכיס אתמול: https://youtu.be/8h3F5f2LJ4Q?t=1238