היי,
אני חדש בפורום אבל קראתי לא מעט פוסטים בבלוג הנהדר הזה ורציתי לשתף מנקודת המבט שלי.
המטרה של הפוסט שלי בסופו של דבר מיועדת במיוחד לצעירים ובמטרה לעודד אותם לצבור חוויות לכל החיים, לצד התנהלות כלכלית נכונה.
כבר בצעירותי, ההורים שלי חינכו אותי ואת האחים שלי שצריך לקנות רק מה שבאמת נחוץ לנו ולדחות סיפוקים כשצריך, לא מתוך חוסר חלילה, אלא מתוך רצון לחינוך כלכלי יותר נבון. למשל, אני כרגע מחזיק בטלפון של שיאומי שקניתי לפני כשנתיים וחצי, במחיר שיא של 1380 שקל. כל הביגוד שלי הוא דרך הנחות של 30% ברשתות הגדולות. ביום-יום אני מנסה לקנות את רוב הדברים בהנחות ומחכה למבצעים כשצריך, לא אוכל כמעט בחוץ אבל כן יוצא לדייטים (אגע בזה בהמשך).
כיום אני בן 28, עובד בהייטק (עם לא מעט שעות כרגע) וחזרתי להורים שלי לפני כ-3 חודשים לאחר שהחוזה שלי נגמר ועדיין לא מצאתי דירה כרצוני. כשהייתי בדירה, הצלחתי עדיין לחסוך כ-60-65% מהשכר, בנוסף ללא מעט דייטים שהייתי יוצא אליהם (יש חשק גדול להכיר בחורות כשיש יותר עצמאות).
כרגע אני אצל ההורים ואני מצליח לחסוך כ-90% כאשר ההוצאה הגדולה היא הרכב.
קניתי לפני כחצי שנה אוטו יקר יחסית לרוב בני גילי, ב-50 אלף שקל. יכלתי להתפשר על אוטו צנוע יותר ולחסוך כ-10 אלף שקל אבל הייתי מרגיש פשרה די גדולה. אני מודע לכך שהאוטו הוא נטל כלכלי אבל אני מתכנן להיות איתו לפחות כ-5-6 שנים אז זה היה פחות נורא מבחינתי, מה גם שלמקום העבודה שלי התחבורה הציבורית היא באמת על הפנים, באיזור השעה ורבע ואילו בעבודה זה 20 דקות גג. נקודה למחשבה היא שאם לא הייתי קונה אוטו (בהשקפת הסולידית), הייתי מבזבז המון זמן רק על תחבורה, ואיזו עצמאות בדיוק הייתי משיג?(גם להיפגש עם חברים או עם בחורות).
כמובן שאני כן משתדל לחסוך ונוסע מדי פעם עם מישהו שגר לידי כך שאני חוסך עוד 150-200 שקל בחודש.
דבר נוסף הוא הטיול הגדול, טסתי פעמיים לתאילנד אבל בסיום הלימודים החלטתי להגשים את הטיול הגדול וזאת לאחר ששמעתי המון חוויות מבחורות שהייתי יוצא איתן לדייטים, וגם בחורים מהעבודה/תואר. הבנתי שגם לאחר שנים האנשים מדברים על הטיול הזה ולא רציתי להמשיל ולהרגיש את הפספוס הזה שלא טיילית ולכן החלטתי לטוס בסיום הלימודים ולפני שהתחלתי עבודה חדשה. בחישוב שעשיתי, מדובר על 92 אלף שקל הכוללים טיול של ארבעה חודשים וחל"ת של אותו זמן מהעבודה. סכום לא מבוטל לכל הדעות אבל החוויות שצברתי שם מטורפות והן מלוות אותי לכל החיים (גם החוויות מתאילנד). קשה להסביר את התחושה הזו שאתם חווים עולם אחר, מעיזים הרבה יותר ומגשימים את עצמכם. אין לי דרך לכמת את החוויות האלה בכסף ואין לי ספק שאטוס שוב בהזדמנות הבאה.
פוסט נוסף שראיתי הוא על יציאות עם בחורות שלגברים זה כאב ראש לא קטן לצאת עם בחורות ולחיות עם החשש שהן יחשבו שהוא קמצן. אני אף פעם לא ניסיתי לקנות בחורה בכסף, המטרה שלי היא להכיר את הבחורה (יש כאלה שמרגישים צורך לצאת לכמה מקומות באותו דייט עם הבחורה ואז זו נהיית הוצאה מאוד יקרה). דייט בדר"כ אצלי זה בר כאשר אני מזמין בירה והבחורה יין. נזק של 80 שקלים כולל טיפ. עם חנייה (לפעמים) + דלק זה בסביבות ה-110 שקלים. יש תקופות שאני יוצא להרבה דייטים אז זה מצטבר לסכום לא קטן אבל מצד שני אני גם צובר חוויות וניסיון עם בחורות עד שאמצא את הבחורה שארגיש הכי בנוח לצעוד איתה קדימה. נקודה נוספת היא שאם שני הצדדים נהנו, הבחורה תשלם בחלק מהפעמים הבאות שתצאו כך שהממוצע של ההוצאה פר פגישה, תצטמצם.
אז לעומת חלק מבני גילי, אני כן חוסך המון כשצריך, אבל מצד שני בתור רווק, יש לי פחות מחוייבות כלפי אישה וילדים ויוצא בפועל גם עבודה ולכן אני משתדל גם להגדיל את סך החוויות שלי ולא להתחרט על זה בגיל מבוגר, כי לנצל חלק מהכסף בגיל הזה, לא דומה ללנצל אותו בגיל שהוא עשור קדימה. אני בעד לצבור חוויות ולא דברים חומריים.
מקווה שנתתי לבני גילי מספר נקודות למחשבה ואני מתנצל שהפוסט הזה לא מסודר, פשוט ניסיתי לדבר מהלב.
בנימה אופטימית זו, תצברו חוויות להמשך החיים תוך כדי התנהלות כלכלית נבונה שתשרת אותכם נאמנה בהמשך.
אני חדש בפורום אבל קראתי לא מעט פוסטים בבלוג הנהדר הזה ורציתי לשתף מנקודת המבט שלי.
המטרה של הפוסט שלי בסופו של דבר מיועדת במיוחד לצעירים ובמטרה לעודד אותם לצבור חוויות לכל החיים, לצד התנהלות כלכלית נכונה.
כבר בצעירותי, ההורים שלי חינכו אותי ואת האחים שלי שצריך לקנות רק מה שבאמת נחוץ לנו ולדחות סיפוקים כשצריך, לא מתוך חוסר חלילה, אלא מתוך רצון לחינוך כלכלי יותר נבון. למשל, אני כרגע מחזיק בטלפון של שיאומי שקניתי לפני כשנתיים וחצי, במחיר שיא של 1380 שקל. כל הביגוד שלי הוא דרך הנחות של 30% ברשתות הגדולות. ביום-יום אני מנסה לקנות את רוב הדברים בהנחות ומחכה למבצעים כשצריך, לא אוכל כמעט בחוץ אבל כן יוצא לדייטים (אגע בזה בהמשך).
כיום אני בן 28, עובד בהייטק (עם לא מעט שעות כרגע) וחזרתי להורים שלי לפני כ-3 חודשים לאחר שהחוזה שלי נגמר ועדיין לא מצאתי דירה כרצוני. כשהייתי בדירה, הצלחתי עדיין לחסוך כ-60-65% מהשכר, בנוסף ללא מעט דייטים שהייתי יוצא אליהם (יש חשק גדול להכיר בחורות כשיש יותר עצמאות).
כרגע אני אצל ההורים ואני מצליח לחסוך כ-90% כאשר ההוצאה הגדולה היא הרכב.
קניתי לפני כחצי שנה אוטו יקר יחסית לרוב בני גילי, ב-50 אלף שקל. יכלתי להתפשר על אוטו צנוע יותר ולחסוך כ-10 אלף שקל אבל הייתי מרגיש פשרה די גדולה. אני מודע לכך שהאוטו הוא נטל כלכלי אבל אני מתכנן להיות איתו לפחות כ-5-6 שנים אז זה היה פחות נורא מבחינתי, מה גם שלמקום העבודה שלי התחבורה הציבורית היא באמת על הפנים, באיזור השעה ורבע ואילו בעבודה זה 20 דקות גג. נקודה למחשבה היא שאם לא הייתי קונה אוטו (בהשקפת הסולידית), הייתי מבזבז המון זמן רק על תחבורה, ואיזו עצמאות בדיוק הייתי משיג?(גם להיפגש עם חברים או עם בחורות).
כמובן שאני כן משתדל לחסוך ונוסע מדי פעם עם מישהו שגר לידי כך שאני חוסך עוד 150-200 שקל בחודש.
דבר נוסף הוא הטיול הגדול, טסתי פעמיים לתאילנד אבל בסיום הלימודים החלטתי להגשים את הטיול הגדול וזאת לאחר ששמעתי המון חוויות מבחורות שהייתי יוצא איתן לדייטים, וגם בחורים מהעבודה/תואר. הבנתי שגם לאחר שנים האנשים מדברים על הטיול הזה ולא רציתי להמשיל ולהרגיש את הפספוס הזה שלא טיילית ולכן החלטתי לטוס בסיום הלימודים ולפני שהתחלתי עבודה חדשה. בחישוב שעשיתי, מדובר על 92 אלף שקל הכוללים טיול של ארבעה חודשים וחל"ת של אותו זמן מהעבודה. סכום לא מבוטל לכל הדעות אבל החוויות שצברתי שם מטורפות והן מלוות אותי לכל החיים (גם החוויות מתאילנד). קשה להסביר את התחושה הזו שאתם חווים עולם אחר, מעיזים הרבה יותר ומגשימים את עצמכם. אין לי דרך לכמת את החוויות האלה בכסף ואין לי ספק שאטוס שוב בהזדמנות הבאה.
פוסט נוסף שראיתי הוא על יציאות עם בחורות שלגברים זה כאב ראש לא קטן לצאת עם בחורות ולחיות עם החשש שהן יחשבו שהוא קמצן. אני אף פעם לא ניסיתי לקנות בחורה בכסף, המטרה שלי היא להכיר את הבחורה (יש כאלה שמרגישים צורך לצאת לכמה מקומות באותו דייט עם הבחורה ואז זו נהיית הוצאה מאוד יקרה). דייט בדר"כ אצלי זה בר כאשר אני מזמין בירה והבחורה יין. נזק של 80 שקלים כולל טיפ. עם חנייה (לפעמים) + דלק זה בסביבות ה-110 שקלים. יש תקופות שאני יוצא להרבה דייטים אז זה מצטבר לסכום לא קטן אבל מצד שני אני גם צובר חוויות וניסיון עם בחורות עד שאמצא את הבחורה שארגיש הכי בנוח לצעוד איתה קדימה. נקודה נוספת היא שאם שני הצדדים נהנו, הבחורה תשלם בחלק מהפעמים הבאות שתצאו כך שהממוצע של ההוצאה פר פגישה, תצטמצם.
אז לעומת חלק מבני גילי, אני כן חוסך המון כשצריך, אבל מצד שני בתור רווק, יש לי פחות מחוייבות כלפי אישה וילדים ויוצא בפועל גם עבודה ולכן אני משתדל גם להגדיל את סך החוויות שלי ולא להתחרט על זה בגיל מבוגר, כי לנצל חלק מהכסף בגיל הזה, לא דומה ללנצל אותו בגיל שהוא עשור קדימה. אני בעד לצבור חוויות ולא דברים חומריים.
מקווה שנתתי לבני גילי מספר נקודות למחשבה ואני מתנצל שהפוסט הזה לא מסודר, פשוט ניסיתי לדבר מהלב.
בנימה אופטימית זו, תצברו חוויות להמשך החיים תוך כדי התנהלות כלכלית נבונה שתשרת אותכם נאמנה בהמשך.
