טוב. אני בכל זאת מנסה להתחמק מהסיפור הנוכחי כי לא מעניין אותי אם הוא נכון או לא נכון (מניחה שהוא לא). מעניינת אותי השאלה הכללית יותר אם כל אחד יכול בכל מצב להסתדר אם הוא לא "טיפש וחסר אחריות". אז אני אספר לכם סיפור אחר ותגידו לי איך לדעתכם אדם אמור לצאת מהסיפור האחר הזה במצב כלכלי סביר, אפילו בהנחה שהוא חכם ואחראי: ילד נולד למשפחה שבה אם חולה נפשית ואב שעובד בעבודת כפיים בשכר נמוך. לילד יש עוד כמה אחים קטנים ממנו. כשהילד בן 18 אבא שלו מת ומשאיר את המשפחה ללא ביטוחים. האחים שלו ייזרקו לרחוב או למשפחות אומנה אם הוא לא יתחיל מייד לעבוד ולפרנס אותם (הוא מקבל שחרור מהצבא על רקע ת"ש). בגלל שהוא חייב לעבוד ולפרנס וגם לטפל בילדים הוא לא יכול להשקיע את הזמן ואת הכסף ברכישת מקצוע מכניס יותר. מה שהוא מרוויח הולך על כלכלת המשפחה, וגם זה בקושי. אין לו אפשרות לחסוך וגם לא כסף לשלם לביטוחים נוספים. אם הוא שובר את הרגל ולא יכול לעבוד חודש וחצי, יש מינוס של אלפי שקלים בכלכלת המשפחה שאין לו מאיפה להחזיר, אז הוא מתחיל לצבור ריביות על המינוס בבנק.
אני יכולה להמשיך אבל אתם מבינים את העקרון. השאלה שלי היא: האם אתם חושבים שכל אחד בכל מצב יכול לעמוד על הרגליים שלו בעצמו, לא להכנס לחובות לעולם ולהיות במצב כלכלי סביר, אם הוא רק לא יהיה טיפש וחסר אחריות?
קודם כל, הסיפור מהעיתון הוא אמיתי. כך מוצהר בתחילתו.
ולגבי הסיפור שלך, אם הילד חכם ואחראי (כמו שכתבת), הוא יעשה הדברים הבאים:
1. יחפש עזרה של יועץ מבוגר אחראי אמין ונבון (משפחה, עמותה, חברים, עו"ס , כל דבר) - לדעתי זה השלב הקריטי.
2. עם היעוץ ינסה להשיג מקסימום עזרה שיכול מבטוח לאומי\תורמים\עמותות. עם הספור שתארת, יש לו קייס מלא לעזרה מבטוח לאומי\עמותות. אם צריך, שיקחו הילדים למשפחות אומנה (בחור בגיל 18 לא יכול לגדל ילדים קטנים), אך בליווי מלא שלו (ביקורים תכופים ככל הניתן).
3. ילמד מקצוע כמו אינסטלטור\חשמלאי, שמאפשר פרנסה
מכאן ואילך, זה תלוי בו, אם ילווה האחים כמו שצריך (לוודא שמטופלים באומנה כראוי), בהחלט יתכן שהאחים יגדלו להיות אנשים טובים ויצרניים.
ברור שזהו ספור עצוב, וברור שכסף מקל על החיים, אבל זה לא העיקר.