דעתי האישית:
המדד ימשיך לעלות (אישית חושב שמה שהיה אתמול זה טעות מדידה או סטיית תקן ולא מעיד כל המגמה)
בלי קשר למלחמה הקצב היה סביב ה4 אחוז בשנה
בגלל המלחמה יש כוחות למשוך אותו למטה בגלל סולדריות והורדת מחירים (הקפאת תשלומי משכנתא שכירות וכו)
אבל בגלל העליית המטבע בשילוב תפוקת משק נמוכה מהרגיל (אנשים ועסקים שכרגע כלל לא עובדים בכל הארץ) המחירים ימשיכו לעלות
במיוחד שהצריכה הפרטית בדגש על מזון אבל גם שאר התחומים (און ליין לפעמים ופחות פיזית) בגדול ממה שלמדנו בקורונה רק עולה שאנשים נשארים בבית
אני חושב שיש מצב שנחצה בשנה הקרובה את ה5 אחוז עלית מדד ומקווה שלא נגיע לתחום הדו ספרתי של היפר אינפלציה כמו שהיה במלחמת יום כיפור
ואם מסתכלים על ההסטוריה:
"...
בשנים 1970–1973 הגיע שיעור האינפלציה ל-14-15% בחישוב שנתי.
מלחמת יום הכיפורים הייתה משבר פתאומי שיצר, בין היתר, גם משבר כלכלי חמור. חלק ניכר מהעובדים גויס לתקופה ממושכת, דבר שהוביל למיתון חמור בשנת 1974 ובשנים שאחריה. הממשלה המשיכה במדיניות של לקיחת הלוואות לצורך מימון גירעונותיה, אם כי בנוסף גדל הסיוע הכספי מארצות הברית, בעיקר בכל הקשור להוצאות על צבא וביטחון.
גובה החוב לגורמים בתוך מדינת ישראל, שעמד על 23.3% מהתמ"ג בשנת 1964, הגיע ל-38.8% מהתמ"ג בשנת 1973, ול-61.1% מהתמ"ג בשנת 1976.
החוב החיצוני עלה מ-77.8% מהתמ"ג בשנת 1973 ל-103.9% מהתמ"ג בשנת 1976. באותה תקופה עמד תקציב הביטחון על כ-25% מההוצאה הציבורית. תשלומי ההעברה (קצבאות למעוטי יכולת) עלו משיעור של 5.4% מההוצאה הציבורית בתחילת שנות השישים ל-16% מההוצאה הציבורית אחרי מלחמת יום הכיפורים. ההוצאות על תשלומי הסובסידיה (לשם הוזלת מצרכי יסוד) עלה משיעור של 3.4% מההוצאה הציבורית בתחילת שנות ה-60, לשיעור של 12.9% אחרי מלחמת יום הכיפורים. מימון חלקי לכך נמצא באמצעות הגדלת נטל המס, שהגיע באמצע שנות השבעים לשיעור של קרוב ל-50% מהתמ"ג (כמעט כפול מגובהו עשור לפני כן). במשך חמשת החודשים האחרונים לממשלה ה-15 שלאחר מלחמת יום הכיפורים עלתה האינפלציה לשיעור שנתי של כ-65% (לעומת שיעור שנתי ממוצע של 14% ב-44 חודשי ממשלה זו שלפני המלחמה). בשלושת החודשים של הממשלה ה-16 קצרת הימים ירד השיעור השנתי של האינפלציה לכ-25% ובתקופת ממשלת רבין (עם שר האוצר יהושע רבינוביץ) שבאה לאחריה עלה שוב שיעור האינפלציה השנתית ל-34%.
..."
אני חושב שבכללי המגמות האלה יחזרו על עצמם, בגלל שאומנם המספרים של הנפגעים דומים הפעם
אוכלוסית ישראל והמשק הישראלי הרבה יותר גדולים היום (פי 3 בגודל!!)
אז מקווה לחשוב שמגמות יהיו פחות חדות הפעם
כך או כך בתיק האישי שלי, אני מחזק את קרן החירום ל1 שנה ומשאיר אותה צמודה למדד (בעיקר למקרה של החמרה משמעותית והחלטה שנכון לעזוב עם הילדים עד יעבור זעם)
התיק ני"ע שגם ככה במדדים רחבים תפח מאוד בגלל התחזקות הדולר במונחים שיקלים אבל חוץ מזה הוא לא ממש מושפע מהמצב... ובערך הראלי הדולרי לא ממש זז
המדד ימשיך לעלות (אישית חושב שמה שהיה אתמול זה טעות מדידה או סטיית תקן ולא מעיד כל המגמה)
בלי קשר למלחמה הקצב היה סביב ה4 אחוז בשנה
בגלל המלחמה יש כוחות למשוך אותו למטה בגלל סולדריות והורדת מחירים (הקפאת תשלומי משכנתא שכירות וכו)
אבל בגלל העליית המטבע בשילוב תפוקת משק נמוכה מהרגיל (אנשים ועסקים שכרגע כלל לא עובדים בכל הארץ) המחירים ימשיכו לעלות
במיוחד שהצריכה הפרטית בדגש על מזון אבל גם שאר התחומים (און ליין לפעמים ופחות פיזית) בגדול ממה שלמדנו בקורונה רק עולה שאנשים נשארים בבית
אני חושב שיש מצב שנחצה בשנה הקרובה את ה5 אחוז עלית מדד ומקווה שלא נגיע לתחום הדו ספרתי של היפר אינפלציה כמו שהיה במלחמת יום כיפור
ואם מסתכלים על ההסטוריה:
"...
בשנים 1970–1973 הגיע שיעור האינפלציה ל-14-15% בחישוב שנתי.
מלחמת יום הכיפורים הייתה משבר פתאומי שיצר, בין היתר, גם משבר כלכלי חמור. חלק ניכר מהעובדים גויס לתקופה ממושכת, דבר שהוביל למיתון חמור בשנת 1974 ובשנים שאחריה. הממשלה המשיכה במדיניות של לקיחת הלוואות לצורך מימון גירעונותיה, אם כי בנוסף גדל הסיוע הכספי מארצות הברית, בעיקר בכל הקשור להוצאות על צבא וביטחון.
גובה החוב לגורמים בתוך מדינת ישראל, שעמד על 23.3% מהתמ"ג בשנת 1964, הגיע ל-38.8% מהתמ"ג בשנת 1973, ול-61.1% מהתמ"ג בשנת 1976.
החוב החיצוני עלה מ-77.8% מהתמ"ג בשנת 1973 ל-103.9% מהתמ"ג בשנת 1976. באותה תקופה עמד תקציב הביטחון על כ-25% מההוצאה הציבורית. תשלומי ההעברה (קצבאות למעוטי יכולת) עלו משיעור של 5.4% מההוצאה הציבורית בתחילת שנות השישים ל-16% מההוצאה הציבורית אחרי מלחמת יום הכיפורים. ההוצאות על תשלומי הסובסידיה (לשם הוזלת מצרכי יסוד) עלה משיעור של 3.4% מההוצאה הציבורית בתחילת שנות ה-60, לשיעור של 12.9% אחרי מלחמת יום הכיפורים. מימון חלקי לכך נמצא באמצעות הגדלת נטל המס, שהגיע באמצע שנות השבעים לשיעור של קרוב ל-50% מהתמ"ג (כמעט כפול מגובהו עשור לפני כן). במשך חמשת החודשים האחרונים לממשלה ה-15 שלאחר מלחמת יום הכיפורים עלתה האינפלציה לשיעור שנתי של כ-65% (לעומת שיעור שנתי ממוצע של 14% ב-44 חודשי ממשלה זו שלפני המלחמה). בשלושת החודשים של הממשלה ה-16 קצרת הימים ירד השיעור השנתי של האינפלציה לכ-25% ובתקופת ממשלת רבין (עם שר האוצר יהושע רבינוביץ) שבאה לאחריה עלה שוב שיעור האינפלציה השנתית ל-34%.
..."
אני חושב שבכללי המגמות האלה יחזרו על עצמם, בגלל שאומנם המספרים של הנפגעים דומים הפעם
אוכלוסית ישראל והמשק הישראלי הרבה יותר גדולים היום (פי 3 בגודל!!)
אז מקווה לחשוב שמגמות יהיו פחות חדות הפעם
כך או כך בתיק האישי שלי, אני מחזק את קרן החירום ל1 שנה ומשאיר אותה צמודה למדד (בעיקר למקרה של החמרה משמעותית והחלטה שנכון לעזוב עם הילדים עד יעבור זעם)
התיק ני"ע שגם ככה במדדים רחבים תפח מאוד בגלל התחזקות הדולר במונחים שיקלים אבל חוץ מזה הוא לא ממש מושפע מהמצב... ובערך הראלי הדולרי לא ממש זז
