טיולים בחו"ל

[Danielovich]

אישית אני חובב טיולים, כי אני דוגל בגישה פילוסופית של איסוף חוויות כדרך חיים.
למרות זאת נחמד לשמוע גם דעות מנוגדות, עם חלקם אני מסכים:
http://www.artofmanliness.com/2016/...or-what-everyone-gets-wrong-about-the-hobbit/
הנה ציטוט שהתחברתי אליו:

"If you can’t find satisfying adventure in exploring your own backyard, you won’t discover long-lasting satisfaction backpacking through Europe. If you can’t create a rich inner life in suburbia, you won’t develop one in the ashrams of India. If you can’t find freshness in the familiar, and fulfillment in the quests of self-mastery, spirituality, and virtue, then a summer’s trek around the globe won’t ultimately save you from a life of empty dullness.

Happiness, improvement, and fulfillment can be found in any circumstance, or not at all."


מה דעתכם על הנושא? עד כמה אתם מרשים לעצמם לבלות בחו"ל כחלק מהגישה המינימליסטית?

 

[זאב]

אני לא נסעתי לחו"ל כבר כמה שנים טובות, מבחינתי החצר האחורית שלי פה בחיפה (ההרים והוואדיות של חיפה) היא עולם ומלואו. אני חוקר את האזור כבר מספר שנים על ידי טיולים שבועיים עם חברים וכל פעם אני מגלה משהו חדש (לפעמים זו פינה חדשה לפיקניק ולפעמים זה שיחות על משמעויות החיים תוך כדי ישיבה על מצוק וצפייה בשמש שוקעת )
גם הליכות אורבניות בתוך השכונה יכולות לגלות לך הרבה יותר מאשר טיול בחו"ל (ריצה ממוזיאון למוזיאון, וחייבים לקנות משהו למזכרת) לפי דעתי.
אך עם כל זאת גם אני מידי פעם (כל כמה שנים טובות) חוטא בגיחה לחו"ל

 

[Yevgeny]

אני מקבל חלקית את הטענה שלו - הוא לא כ״כ נגד טיולים בפני עצמם, כמו נגד האשליה שתגלה בהם ״אני חדש״:

The value that can be derived from travel only comes to those who engage it with the right mindset and a preexisting self-sufficiency — qualities that can be developed anywhere, and must be formed before you start out.

Many people hope that traveling will help them change or find themselves, but if you can’t become the person you want to be right where you are, then you won’t be able to do it when you’re 5,000 miles distant. Because, of course, wherever you go, you bring yourself along with you.

עם זאת, אני לא לגמרי מסכים איתו, כי הטיולים (ובין השאר הטיול הארוך שעשיתי מתישהו) בהחלט לא היו רק חוויה אלא גם השפיעו עלי אישית לא מעט.

באופן כללי, חוויית הטיולים היא אחת המטרות המרכזיות שלשמן אני חוסך. אני חושב שכבר שנים רבות אני בממוצע נמצא כל שנה בערך ארבעה-חמישה שבועות (שני טיולים) בחו״ל, לא כולל נסיעות עבודה. בהחלט מחושב (טיול לא חייב להיות מאוד יקר), אך לחלוטין לא ״מינימליסט״.

 

[מרק עוגיות]

בעיני זו טענה שטותית. היא שקולה לטענות אחרות שטותיות באותה מידה כמו - אם אתה לא יכול לכתוב לבד ספר, שום ספר בעולם לא יעניין אותך באמת. אם אתה לא יודע להכין ארוחת גורמה לבד, אוכל של שום שף לא יהיה טעים לך. וכולי וכולי. בעיני לחוות דברים חדשים ובפרט חלקים אחרים בעולם זה שונה לכמרי מלחוות את החצר האחורית שלך ואת הרהוריך ומחשבותיך ה"רוחניים" (לא שיש לי מושג מה זה). שניהם חשובים ותורמים אבל אחד לא מחליף את השני.

 

[daat99]

מה דעתכם על הנושא?

אישית אני שונא טיולים ודוגל בגישה: "עזוב אותי בשקט ותן לי לשבת בבית".
לסיבה שכך אני מעדיף אין שום קשר לנושא ממון אבל התוצאה בהחלט עוזרת בהגדלת החיסכון השוטף.

 

[Roi]

מסכים חלקית, אם זאת, יש משהו בניתוק שבטיול במקום חדש ולא מוכר שאין "בחצר האחורית"
בשבילי חווית הטיול, בעיקר טיולים בטבע, מסלולי הליכה בהרים, גורמים לי אושר לא מוסבר שלא נמצא בחצר ביתי.
לחוות מקום חדש, תרבות אחרת, מבחינתי זו חוויה, היא מחדדת את החושים. כמו שהוזכר למטה, החוויות שהיו לי בטיול הארוך אחרי צבא שוות כל שקל שיצא ואף יותר, זו הייתה השקעה לחיים לדעתי.

 

[אנא-אל]

בעיניי זה יומרני להגיד שאי אפשר לחוות חוויות וגילויים עצמיים בעולם אם אין לך את היכולת לחוות בבית.
יש אינסוף סוגים של אנשים שחווים חוויות עוצמתיות בצורות שונות.

 

[Deleted member 887]

אני לא יכול לחיות בלי לטייל, חד וחלק.

 

[בת העמק]

הניסיון שלי עם חוויות לימד אותי שאם אחזור עליהן יותר מדי אז אאבד את ההתרגשות וחווית הראשוניות ולכן אני משתדלת לנסוע מעט, לשהות באותו מקום רוב הזמן ולנסות להכיר את הסביבה. טיול התרמילאות שלי אכן שינה הרבה מהשקפת עולמי (הודו, אלא מה) אבל זה לא דומה לשיגרה של נסיעות לחו"ל לשבועיים בשלב המאוחר יותר.
אני חושבת שיש יותר ערך לתזוזה גיאוגרפית (אפילו בישראל) כל כמה שנים. תחושת הזרות, ההיכרות עם אנשים חדשים, טבע שונה, כל מה שהוא ההיפך מהאוטומט- מנער בצורה רצינית את המוח והחושים.

 

[אנא-אל]

אחת החוויות הזכורות לי בחול זה כמה המים בים צלולים

 

[עצמאית]

בשבילי הניתוק מחיי היום יום הוא משמעותי מאוד. להנות בלי "צריכים" (הוגים עם פתח מתחת ל-צ' ).
מוצאת שזה גם משמעותי מאוד לגיבוש המשפחתי.
מאז שנולדו לי הילדים, 12 שנים לא נסעתי לחו"ל (בצעירותי נסעתי כפעם בשנה-שנתיים), ואז בקיץ שעבר נסענו כל המשפחה לשבוע בפראג. היה מאוד מרענן ומגבש (כולל הריבים...) וממש לא עלה המון.

 

[הדיוט בכלכלה]

טיולים זה הדבר העיקרי שאני רוצה לעשות עם הכסף שנחסוך, אז אתה יכול לנחש מה דעתי.

 

[michali]

לא מוותרת על טיולים, מנסה לתזמן אותם לעונות פחות יקרות ונמנעת משופינג כאטרקציה (גם הסייל הכי משתלם לא נראה כל כך אטרקטיבי כשמוסיפים למשוואה את ימי החופש שלקחתי בשביל הטיול, עלות טיסות, לינה וכו')

 

[ראובן7]

בעבר היה לי חשוב הרבה יותר לטייל לחו"ל וטיילתי לא מעט, מעל 20 ארצות. המון חוויות,נופים,מקומות מעניינים וכמה אכזבות.
עם הזמן זה פחות חשוב לי.מטייל לא מעט בארץ ולא חסר מה לראות ולחוות (כולל חולי סלפי מטורפים,דיון בפני עצמו).יש לנו ארץ מרתקת ואני נהנה מטיולים כאלה בשבת.הטיול הבא שאתכנן יהיה שונה,מתלבט בין כמה.ראיתי מבחינתי די נופים-אגמים,הרים,מרבדי ירוק וצבע,שקיעות וערים מעניינות (הבולטות סן פרנסיסקו ואדינבורו)
כשאני בחו"ל הדבר הכי מיותר בעיני זה שופינג.בדרך כלל מטייל חלק לבד ובלי מסגרת,חלק בקבוצה.

 

[Generics]

אני מכור לסקי ובישראל קשה מאד לעשות את זה מעבר לכמה ימים בודדים בשנה בחרמון (שדרך אגב פשוט אתר מדהים אומנם קטן אבל יש כמה אוף פיסטים מעולים וכל פעם שאני בא לשמה אני באופריה שאני בישראל), עם זאת כשאני נוסע אני לא מתכלב אבל גם לא חוסך, אני אישית לא מתחבר לנופים בישראל, לדעתי המדינה לא כזו יפה

 

[yossik]

@ראובן7 ,
ברוך הבא לפורום!

 

[בת העמק]

הטיול הבא שאתכנן יהיה שונה,מתלבט בין כמה.

אתה מכיר את הבלוג "המשוטטת"?
התיאורים שלה על הנסיעות החוזרות לאותו כפר ביוון, השיטוט עם המצלמה והגילויים החדשים בכל פעם ולפי העונות בשנה- זה בעיניי הטיול האולטימטיבי.

 

[Panic]

קראתי את הכל ברצף. אני ובעלי מאוד אוהבים את יוון, בעיקר את האיזורים הכפריים. אבל היא לא כותבת מה שם הכפר שאליו היא מגיעה.. מאוד מסקרן אותי!

 

[Lali]

אני נהנית בחו"ל. למזלי אני נוסעת הרבה מטעם העבודה, אז לפחות פעם בחודשיים שלושה אני בחו"ל, ותמיד אוסיף עוד יום או יומיים בשביל עצמי. אני משקיעה בנסיעות עם הילדים ובנסיעות לבד (עשרים שנה אחרי טיול התרמילאות הראשון החלטתי לחזור לזה לשבועיים, במקום מלא הרים וטרקים בקצה העולם, ונהניתי עד הגג). אני אוהבת נופים ירוקים ואגמים, אוכל רחוב, טירות - כל מה שאין לי כאן. מה שאני אוהבת בחופש זה להיות גם אני בחופש - לא לבשל יותר מדי ולא לעשות עבודות בית, ויש המון תחזוקה יומיומית שפשוט נמאס לי ממנה.

אני לא עושה שופינג כמעט, אלא בעיקר משקיעה בקניות של דברים שבארץ יעלו לי יותר: קוסמטיקה זולה (דאודורנטים, איפור בכמויות קטנות), קצת נקניק וגבינה להתפנק, מוצרים מקומיים (נניח ריבת חלב בארגנטינה, תבלינים בהודו, אננס בברזיל, נעלי ספורט בארה"ב...). כשנוסעים הרבה ובכל פעם למעט זמן, המזוודה תמיד חצי ריקה ואני פשוט הולכת לסופר הקרוב וקונה מה שהוא חצי מחיר מאשר בארץ ויעשה לנו כיף - לפעמים זה שמפו בריח מוזר, לפעמים אוכל, לפעמים נייר יפה לעטוף ספרים לבית הספר.

מבחינה כלכלית אני מסדרת את הדברים כך: יש לי תקציב ממוצע ליום, שממנו נגזר תקציב הטיול. אנחנו לא מאד לחוצים עליו, אבל לא נעבור אותו. אנחנו מתכננים מראש קניות במשך השנה כך שכשנהיה בחו"ל הם יוכלו לעשות קצת שופינג - הם נמנעים בערך חצי שנה בארץ ואז רוצים ללכת בחו"ל, וזה לא אכפת לי כל עוד זה נכנס בתקציב השנתי שלנו. הבן שלי למשל יחכה לקנות משחק בחו"ל בחצי מחיר.

 

[בת העמק]

אבל היא לא כותבת מה שם הכפר שאליו היא מגיעה.. מאוד מסקרן אותי!

לדעתי זה באחד האיים אבל אני חושבת שהיא בכוונה לא כותבת את שם המקום. האמת, זה לא ממש משנה. זה לא שיש כפר אחד ששווה להיות בו ככה.

לפני שנה נסענו עם הצאצאים לצ'כיה ובילינו שבוע מתוך החופש בכפר קרוב לפולין (טיול כוכב). כל יום קפצנו למינימרקט בבוקר לקנות ירקות, לחם, גבינות, בייקון ובירות. ברור שהם זיהו אותנו אחרי הפעם השניה אבל אף אחד לא התייחס באיזה "היי" לבבי. גם השכנים היו מאד מסוגרים. די מבאס מהבחינה הזאת. אני אוהבת ליצור קשרים אישיים אפילו אם זה זמני. כך אפשר ללמוד על המקום ועל המנהגים וההתנהלות.
בהודו בילינו חודש שלם אצל אותם מארחים. התחברנו למשפחה המארחת ולילדיהם ועד היום אנחנו מתגעגעים ומקווים לחזור לפגוש אותם אפילו שעברו כבר קרוב לשלושים שנה. הבעיה היא שזה נחשב לאזור מסוכן לישראלים, מה שלא היה בתקופתנו.