בוודאי שכן, פוליטיקאים אומרים את זה כל
הזמן. למשל:
שר האוצר, משה כחלון התייחס לדו"ח העוני: "הקיצוץ בקצבאות הילדים שעשתה הממשלה הקודמת הוא שהביא לעלייה בשיעורי העוני. אנחנו תיקנו את העוול הזה בתקציב הנוכחי כשהחזרנו את קצבאות הילדים והוספנו 600 מיליון שקל לקשישים".
לדעתי אתה מפרש את האמירות האלה לא נכון. אין פה טענה שהוציאו את אותם אנשים מהעוני אחת ולתמיד באמצעות מתן קצבאות זמני. הטענה היא ש
כל עוד הם מקבלים את הקצבאות הם לא עניים, וזה נכון על פי ההגדרה הפורמלית של עוני שמתייחסת להכנסה חודשית בהשוואה למדד כלשהו שאני לא זוכרת איך מחשבים אותו.
אז הנה, האנשים האלו קיבלו מספיק כסף בשביל לא לחפש אוכל יותר יום בחייהם, ועדיין הם לא עשו שום דבר טוב איתו. למה את חושבת שלתת להם 2000 שקל יעזור אם הם קיבלו 7 מיליון וזה לא עזר?
כי לתת למישהו שלא יודע להשקיע או לחסוך לעתיד 7 מיליון שקל זה כמו לזרוק כסף לרוח. לתת לאותו אדם 2000 ש"ח באופן חודשי יכול עדיין לעזור לו. כי אולי הוא לא יודע לחסוך או להשקיע אבל זה לא אומר שהוא לא יודע להעדיף לקנות אוכל לילדים שלו על פני סמים (יש כאלה שלא יודעים, אבל אלו לא כל העניים).
שוב, הבעיה שהאנשים האלו, ולא מעט מהעניים, לא יודעים להתנהל בצורה מושכלת. גם מי שמרוויח שכר מינימום אבל חי בצמצום בהתאם ליכולתו, יכול לחנך ולדאוג שילדיו כבר יהיו במצב הרבה יותר טוב, ויוכלו לתמוך בו בזקנתו במקרה הצורך. לראייה המון מהעולים מרוסיה חיו במצב דומה, ובממוצע הילדים שלהם היום במצב הרבה יותר טוב, הודות לחינוך הטוב שהם קיבלו בבית כנראה, וכל זה בלי לשפוך עליהם כסף בצורת קצבאות.
ראשית, חלקם בהחלט קיבלו כסף מהמדינה. גם בצורת סל קליטה ועזרה בדיור, גם בעזרת קצבאות מכל מיני סוגים ושירותים ציבוריים שפעם היו יותר נגישים וזולים. שנית, חלקם קיבלו כסף ממקורות אחרים. למשל יש לי חברה שעלתה מרוסיה בשנות השמונים, לא קיבלה כלום מהמדינה אבל כל המשפחה שלה שהיתה בארץ התגייסה ותרמו להם סכום כסף ניכר ביותר שאיפשר להם אז לקנות דירה. שלישית, מצב העולים מרוסיה היה טוב עשרות מונים ממצבם של הרבה עניים אחרים, כי היה להם (1) הון תרבותי (2) השכלה והערכה של השכלה (3) לחלקם, כמו בדוגמא שנתתי, משפחות בארץ שיכלו לעזור. תשווה למשל את מצבה של העלייה הרוסית היום למצבה של העלייה האתיופית, שהגיעה ממדינת עולם שלישי עם מעט מאד הון תרבותי שרלוונטי לחיים שלנו בישראל. פרט לכך, אותם עולים גדלו וגידלו ילדים בתקופה אחרת, ואני לא יודעת אם היום מי שנמצא באותו מצב היה מצליח באותה מידה, כיון שכפי שכתבתי הרבה מהשירותים הציבוריים קוצצו מאז בהמון.
חוץ מזה, נניח שבאמת העולים מרוסיה התנהלו יותר טוב ובזכות זה הילדים שלהם מצליחים היום. ונניח שאנשים אחרים יכולים להתנהל יותר טוב אבל אינם עושים את זה. מה זה באמת אומר "יכולים"? אתה חושב שהם נהנים להיות עניים? נהנים שהילדים שלהם יהיו רעבים? נהנים שהילדים שלהם בבגרותם ימשיכו להיות עניים? אני מניחה שלרובם הגדול זה לא מסב הנאה, ולכן אם באמת היה להם הידע או המשאבים הנפשיים או התקווה או הבריאות או כל משאב אחר שדרוש לשם כך, הם היו עושים את זה. עכשיו - הם לא עושים את זה. אפשר לבחור לתת לילדים שלהם לחיות ברעב בגלל זה, ואפשר לבחור להחליט שהילדים לא אשמים ולכל הפחות לאפשר לילדים שלהם בריאות ושובע וחינוך למרות הכשלים של הוריהם.
אני לא תומכת במתן קצבאות באופן כללי, בעיני היה הרבה יותר טוב אם היו שירותים ציבוריים שמאפשרים לחיות בכבוד מינימלי וללמוד מקצוע מכניס גם למי שיש לו מעט כסף. אני גם לא תומכת במתן קצבאות למי שסתם לא בא לו לעבוד ומעדיף השלמת הכנסה (חלקם גם עובדים בשחור). אבל מצד שני אני גם לא מסכימה עם הגישה שכל העניים עניים רק באשמתם. אני יכולה בקלות לספר מגוון סיפורים על אנשים שאם אתה היית במצבם, שאינו באשמתם, גם אתה לא היית יודע איך לצאת ממנו. בבסיס, כשאדם ללא נכסים ומשפחה תומכת נקלע לצרה, הוא מאד בקלות יכול להדרדר לעוני שקשה מאד לצאת ממנו.
