אתה סוגר מול הבנק על תמהיל עם החזר של 20% מההכנסה, הבנק מבסוט.
בפועל אתה מעביר כל X זמן הרבה יותר כסף. הוא עדיין מבסוט.
אפקטיבית, ההחזר שלך יכול להיות 50-60-70-80% מההכנסה.
אתה סוגר מול הבנק על תמהיל עם החזר של 20% מההכנסה, הבנק מבסוט.
בפועל אתה מעביר כל X זמן הרבה יותר כסף. הוא עדיין מבסוט.
אפקטיבית, ההחזר שלך יכול להיות 50-60-70-80% מההכנסה.
יכול להיות שלרןב האוכלוסיה 20% זה חכם בהינתן ההוצאות שלהם, אך כהמלצה אתה עלול לתת להם תחושה כאילו הם עושים פעולה טובה כאשר בתכלס הם סתם פורסים את המשכנתא ליותר מדי שנים.
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.
זו הסיבה מדוע לוחות ההחזרים כמעט כולם מתבססים על שפיצר ולא קרן-שווה.
אם אתה יכול להחזיר יותר- עדיף לקצר תקופה.
במילים אחרות- ההמלצה היא לא לקפוץ מעל הפופיק\ לעשות טעויות שהוזכרו גם בשרשור הזה (התחייבות גדולה מדי למידותיו של החייב).
כפי שציינתי, 20% זה כלל אצבע של הבנק, למרבית האוכלוסיה; להערכתי, לפחות לסטיית תקן אחת מעל השכר החציוני, אם לא מעל השכר הממוצע.
צודק בהחלט, כשמדובר בהכנסה ליניארית.
מכיר מקרים שבהם בעת לקיחת המשכנתא המינוף היה גבוה, ולאורך הזמן ביצעו סילוקים חלקיים; ו\או מיחזרו כשהתנאים עשו שכל.
כלומר, מבחינת סך ההחזרים בשנים מסוימות, אין ספק שאפשר להגיע ל-70% ויותר מההכנסה בממוצע, כמו שכתב @Fitch.
מה שמשנה זו מקורות ההכנסה- הבנק מכיר ויודע לכמת הכנסה ממשכורת. עצמאיים עם תנודות משמעותיות והכנסה שנתית לא הרבה מעל הממוצע הבנק לוקח בזהירות רבה יותר.
אם זה המצב, אז אין ברירה- לוקחים בריביות קצת יותר גבוהות, מכניסים כסף כשאפשר, מקצרים תקופה (ולא מקטינים החזר!), ובפועל מחזירים הרבה יותר מ-20% מההכנסה השנתית הפנויה, בממוצע.
חותם על כל מילה!
בתור יועץ משכנתאות פרטי- בכל פעם שהבאתי השגים ללקוחותיי (בדמות מרווחים נאים) בעטו אותי ...
הפיתרון- תמיד להצמד לפקידים חדשים שמתקשים לעמוד ביעדים הרבעוניים, הם מתפשרים אתך בריביות, ובתמורה- אתה מזרים אליהם תיקים
Win-win