אם הוא נהנה מההטבות בבית - בין אם בשירותי ניקיון, בישול, כביסה ובין אם במימון אוכל, אינטרנט, חשמל וכו - אין ספק שהוא צריך להשתתף בכסף ובתרומה לתחזוקת הבית.
אף אחד לא מצפה לעזרה כי פעם גרת כאן, ובטח שלא על 18 השנים שגידלו אותך, אבל לדעתי כן יש חובה מוסרית לדאוג להורים מתוך כבוד - בסופו של דבר הם גידלו וחינכו אותך, ויש לקוות שהם עשו עבודה טובה והכינו אותך לחיים כך שתהיה מסוגל להסתדר בעצמך. יחד אם זאת לדעתי החובה המוסרית הזאת תקפה אך ורק כשההורים לא מסוגלים לדאוג לעצמם, להערכתך. (הרבה פעמים ההורים לא מודים בדאיכה עד שלב מאוחר מאד).
למיטב ידיעתי בישראל, להבדיל מצרפת, החובה המוסרית לדאוג להורים היא גם חובה חוקית, וזה לדעתי דווקא לא מוצדק, וצריכה להיות ההחלטה המוסרית של כל אדם כלפי עצמו וכלפי הוריו. לא צודק למשל לחייב ילד לדאוג להורה שנטש אותו בגיל שנה ונעלם מחייו.