יכול לחסוך מגיל 20 1000 ש"ח בחודש בממוצע עד גיל 30 (לא בשמים לכל הדעות), ולהעמיד הון עצמי מספיק ללקיחת משכנא לקניה של דירה ראויה למגורים ליחיד בכל מקום בארץ כמעט
1,000 ש"ח לחודש * 12 חודשים לשנה * 10 שנים מגידל 20 עד גיל 30 = 120K סה"כ. זה בקושי קיר אחד בדירה.
אתה לוקח בחשבון שגם בת הזוג שלך תגיע אליך בגיל 30 עם 120K חסכון בבנק?... לצערי אני לא הכרתי אחת כזאת. אבל אני יוצא רק עם פצועות.
דירת 3 חדרים יד שניה בבניין בן 15 שנים בערך, בגודל 70 מטר, בעיירת הקיפוח שאני כרגע גר בה, עלתה 350K ב- 2007 (ואז החישוב שלך יוצא בול), וכיום עולה 700K (אם לא יותר).
כיום 120K הם בדיחה ואפילו לא שליש מההון העצמי הנדרש רק בשביל הזכות לקבל משכנתא ולשאבד את עצמך ל- 20-30 השנים הבאות... רושם זאת למרות
שעדיין נשארו לא מעט דירות יד שניה, כלומר 4 קירות עם שירוקלחת ומטבחון בבנייני רכבת בשכונות פקקטה, ב- 400-500K בק"ש או דימונה, או בעיירות שמתחזות לעיר רק כי יש בהם X מספר של תושבים כמו שאני גר בהן.
אז יקר פה רק כתלות בכמה אתה מרוויח
בנטו, הייתי אומר שאם הנטו שלך שווה או מעל 15K (כבודד או כזוג), ואתה בלי משפחה ובלי ילדים, "אתה מסודר". אבל זו לא חוכמה.
לכן אני לא חושב שיש פה בעיה אמיתית שהנדל"ן בלתי מושג
יש פה בעיה אמיתית לחלוטין שבה להמון אנשים הנדל"ן אינו מושג וככה הם
מרגישים.
ההרגשה הזו שלהם מוציאה להם את רוח החסכון וההצטמצמות מהמפרשים, רק כמה חבל שבעולם הצרכניסטי בקושי הייתה שם במפרש רוח מלכתחילה.
גם אם יחסכו ככל יכולתם (המועטה עד זניחה יש לציין),
להרגשתם זה לא מתחיל לעשות אימפקט... עכשיו לך תתווכח עם ההרגשה של אנשים, ועם ההסברים הסמי-לוגיים שלהם, ההנחות המוקדמות שהם סיגלו כדפוס התנהגות והכשלים הקוגנטיביים... מכאן שהם נגררים ללא לחסוך בכלל כי מה זה כבר חסכון של 3K בחודש או 5K בחודש (או אפילו 7K בחודש) למשק בית כשאתה צריך
לפחות 500K רק בשביל הזכות לקבל משכנתא לבית שמוגדר כ"נורמלי" (לך תחיה עכשיו 100 חודשים בצמצום)... הצעירים ממשיכים לקנות במחירים הללו (לא מעניין אותי אם אלו מחירי בועה או שלא בועה, אני לא ספקולנט) ובעיקר ההורים שלהם מתדלקים את הרכישה הזו ואת השוק בכספי הפנסיה והחסכונות שהם חסכו כל חייהם.
איש הישר בעיניו יעשה.
להרגשתי. יקר פה. כמעט הכל, אולי חוץ מבריאות ותפוזים.
גם להרגשתי יקר פה מאוד ולכן אני משתמש בכל המשאבים השכליים האפשריים שלי בכדי לחיות זול. ההרגשה שלי מגובה על ידי כמה חברים שגרים וחיים במדינות אחרות - פולין, ארה"ב... המינימליסט שבי מרכך את ההתמודדות עם הקושי לחיות זול, גם העובדה שברצותי אני סגפן ובדר"כ פשוט לא צריך הרבה בכלל, ואני מודה לעצמי כל יום על שנתפסתי במינימליזם, כי אילולא זה נדמה לי שהיה לי לא קל בכלל.
בריאות יקרה
מאוד כי שודדים אותי מבלי שאבחר אם כן או לא דרך דמי הבריאות בתלוש המשכורת גם ללא התייחסות לאם אני שומר על עצמי לעומת אחרים או שלא, וגם ללא התייחסות לאם אני מבוטח עצמאית או שלא.
תפוזים יקרים או שאינם יקרים בעונה. תלוי.