איכות מעקב S&P500 בקופות - בדיקה אמפירית

[roneng]

בין איישרס ישראלית לבין ממוצע TR-NTR - כ- -0.1% (הסיבה היא דמי ניהול של 0.07% + פער עקיבה של 0.03%,

למה?
אין שום הבדל בין אישרס שקלית לדולרית (לפאונד לאירו ולשאר המטבעות שהיא נסחרת בהן).
אפשר בכל רגע להמיר מגרסה לגרסה, ולכן בכל רגע (כאשר יש מסחר) שער האמצע של הביד-אסק בדולרים יהיה שווה בדיוק לשער האמצע בשקלים כפול השער הרציף באותו רגע.
לא יכול להיות פער עקיבה ביניהן. לא של 0.03% וגם לא של 0.0000003%

 

[אורי ג.]

אפשר בכל רגע להמיר מגרסה לגרסה, ולכן בכל רגע (כאשר יש מסחר) שער האמצע של הביד-אסק בדולרים יהיה שווה בדיוק לשער האמצע בשקלים כפול השער הרציף באותו רגע.
לא יכול להיות פער עקיבה ביניהן. לא של 0.03% וגם לא של 0.0000003%

אתה צודק כמובן אבל זה לא מה שהם מודדים, הם מודדים שער נעילה שמחושב בדרכים שונות עם שערי מטבע לא ידועים ובהכרח לא מדויקים, כלומר בהכרח יהיו להם סטיות ניכרות לעיתים.

 

[yrnkrn]

איך אפשר להסביר את פער גבוה בין ה-NAV של איישרס לבין מחיר הסגירה הלונדוני, בנקודות זמן חריגות מסויימות?
למשל, ב-30/11/22 המחיר היה 408.91$, אבל ה-NAV היה 421.64$.
ה-Volume באותו יום היה קצת נמוך, אבל לא בצורה חריגה, ישנם ימים עם פחות פערים ו-Volume נמוך אף יותר.
היה St. Andrew's Day בלונדון באותו יום, אבל הבורסה היתה פתוחה.

לא יודע. כדי לענות צריך פרטים...
בתל אביב שער הסגירה יכול להיות מחושב כשקלול של כמה עסקאות אחרונות. איך מחושב שער הסגירה בלונדון?
אלו עסקאות נכנסו לחישוב שער הסגירה באותו יום?
אולי היה מסחר מקוצר באותו יום?
לאיזה שעה חושב ה NAV באותו יום?

 

[guesto]

בעצם הרעיון הוא לכייל את החישוב עם איישרס ואינבסקו מול המדדים, שם אנחנו יודעים שהדאטא מדויק מאד, ואז להשתמש באותו חישוב גם על הקופות הישראליות.

היתרון של אינבסקו ואיישרס זה שאנחנו יודעים מראש מה אמורה להיות התוצאה וכך אפשר להעריך עד כמה החישובים מדויקים. ספציפית להשתמש באותם חישובים מותאמים בדיוק עבור קרנות ההשתלמות לא בהכרח רעיון טוב כי לא נראה שמשתמשים בלונדוניות באופן עיקרי. בעיקרון המצב אצל 4 הגדולות הוא כזה:
הפניקס - בהתחלה עקבה 50% עצמאית ו-50% עם קרנות סל (בעיקר לונדוניות סינטטיות) ועם הזמן עברה לעקיבה עצמאית (היום 10% ק"ס).
מיטב - התחילה עם ישראליות ובתהליך מעבר לעקיבה עצמאית.
כלל - משתמשת בעיקר בקרנות סל זרות (לא בהכרח יעילות) ולפי שני הדיווחים האחרונים בהם אחוז ק"ס ירד מ-73.6% אל 49.9%, יכול להיות שגם היא עוברת למעקב עצמאי.
הראל - מההתחלה ועד היום רק ישראליות.

להעריך את פערי העבר של מיטב וכלל פחות מעניין כי העבר אינו משקף את העתיד כאשר הקרן משנה את צורת העקיבה שלה.
במקרה של מיטב היא הורידה שימוש בק"ס אבל הן היו יעילות ולכן דווקא יכול להיות מעניין, צריכים למצוא את מדד הייחוס המתאים ביותר כך שביחס אליו יהיה כמה שפחות רעש. האם עדיף TR ILS, או אולי ממוצע של TR ואינבסקו הלונדונית כפול יציג (עם משקל שיורד עם הזמן עבור אינבסקו?) אם נמצא מדד ייחוס טוב אז יהיה קל בהרבה להעריך את הפער.
במקרה של הראל, היא הקרן הכי נוחה להשוואות כי הכי קל להבין אותה. אומנם היא לא יעילה (ד"נ משתנים של הישראליות) אבל אפשר לבחור מדד ייחוס שמייצג בצורה טובה את הנכסים שלה וכך לצמצם משמעותית את הרעש ולהבין ברמת דיוק טובה מהו חוסר היעילות של ההשקעה דרך הקרן במקום בנכסים ישירות, מה שנקרא "חוסר יעילות מזומן".
בנוסף, אפשר להשוות את קרנות הסל הישראליות בנטרול ד"נ קבועים (שמוחזרים לקה"ש) מול TR ILS ברזולוציה יומית וכך לנסות להגיע להערכה יותר מדויקת מהו "חוסר היעילות" שלהן.
את שני הדברים האחרונים עשיתי היום, אפרסם בצורה יותר מפורטת בתגובה הבאה.

בכל המקרים של איישרס ואינווסקו מול המדדים, גם לונדוניות וגם ישראליות (פרט לאינווסקו ישראלית שאי אפשר כרגע להסיק משהו לגביה), כן, זה עובד הרבה יותר טוב ב-6 חודשים.

מוזר... אבל אם עובד יותר טוב אז אין לי מה להגיד.

מכאן, לחיצה על הקישור Download עם אייקון אקסל בראש העמוד.

מעצבן שלא כתוב שם, ניסיתי לחפש קצת בגוגל אבל לא הצלחתי למצוא.

 

[guesto]

בגיליון המצורף הורדתי נתונים יומיים בעלי טווח זמן מקסימלי (החל מ-04/12/18) מתוך מאיה עבור קרנות סל ישראליות מחקות S&P. עבור כל קרן חישבתי מחדש את השערים בנטרול ד"נ קבועים, שמוחזרים למוסדיים.
לאחר מכן ניסיתי להעריך את הפערים של הישראליות בנטרול ד"נ קבועים ביחס למדד TR ILS שמפורסם ע"י חברת S&P, להלן התוצאות:
פער שנתי קירוב לינארי (דרך 1)

מגדל	תכלית	מור	קסם	פסגות	הראל
-0.06%	0.04%	-0.24%	-0.03%	-0.02%	-0.11%

ממוצע פערים שנתיים לכל תקופה רציפה באורך שני-שליש (דרך 2)

מגדל	תכלית	מור	קסם	פסגות	הראל
-0.05%	0.05%	-0.24%	0.00%	0.00%	-0.10%

אני לא יכול להתחייב לרמת הדיוק, מביא את מה שיצא.

בנוסף, השוויתי את קה"ש הראל לממוצע של 4 ק"ס ישראליות שלהבנתי משקפות בצורה לא רעה את הנכסים שהיא מחזיקה.

הפער השנתי המוערך הוא מינוס 0.14% והרעש הממוצע ביחס לקירוב הלינארי הוא רק 0.08%. התחלתי את המדידה מהחודש הראשון שבו זמינים נתונים כשהקרן עוד הייתה ממש קטנה (מה שכנראה גרם לנקודת התחלה כ"כ שלילית), אם מורידים את החודש הראשון מקבלים מינוס 0.12% ורעש ממוצע של 0.06% ביחס לקירוב.
כלומר זו ההערכה עבור "חוסר יעילות מזומן" + עמלות קנייה ומכירה וכו'.

פערי עקיבה ישראלית

docs.google.com

נ"ב כל התשואות בגיליון הן בלוג לצרכי נוחות כדי שיהיה אפשר לחבר במקום לכפול, הדרך להמיר חזרה היא EXP(x)-1 אבל כאשר x קטן ההבדל זניח.

 

[roneng]

אתה צודק כמובן אבל זה לא מה שהם מודדים, הם מודדים שער נעילה שמחושב בדרכים שונות עם שערי מטבע לא ידועים ובהכרח לא מדויקים, כלומר בהכרח יהיו להם סטיות ניכרות לעיתים.

יש הבדל בין סטיות פה ושם שמתאזנות בסוף לבין פער עקיבה עקבי של 0.3%

 

[אליהו]

השאלה אם אתה מבין עד הסוף את התהליך שהם עושים כאן עם החוזים על הדולר/שקל? לי לא לגמרי ברור המשחק...הם מוכרים גידור על השקל שיש להם וכנגד זה עושים עסקאות FWD על הדולר/ש"ח? ומרוויחים? מה בדיוק הסיכון? מתי הוא יתממש? רק בשינויים חדים בריבית הצפוייה?

בקנייה של קרן פיזית לדוגמא cspx יש כאן בכללית סיכון מול גוף אחד, והסיכון לכאורה מאוד מאוד נמוך.
בשונה מקניית חוזה סינטטי שגם אם נניח שהמנפיק הוא גוף אמין באותה רמה, עדיין יש את המזומן שהקרן משקיעה באגרות חוב ממשלתיות ישראליות, וזה בהנחה האופטימית (כי לפי מה שראיתי בתגובות נראה שהם עושים את זה מול בנקים שזה כבר סיכון משמעותית יותר גבוה) ועצם זה שהכסף נמצא באגח ממשלתיות יש כאן חשיפה לאג"ח ממשלתיות שבהנחה שמדינת ישראל לא תפרע את החוב, ברור שהמשקיע נשאר בלי כלום... וברגע שמוסיפים גם חוזה מול עוד גוף פיננסי לצורך גידור לדולר ונניח שהגוף הפיננסי הזה מושקע באגח ממשלתיות של ארה"ב וזה שוב הנחה האופטימית... אז ברור שיש כאן סיכון נוסף שאם מנפיק החוזה או ממשלת ישראל לא תפרע את החוב שלה, או שממשלת ארה"ב לא תפרע את החוב שלה, בכל אחד מהתרחישים האלו המשקיע יפסיד....
אני לא מתיימר להבין איך בדיוק הם עובדים, אבל ברור שברגע שהכסף מושקע בכמה מקומות במקביל, ברור שהסיכון עולה... ובהחלט יכול להיות שיש גם דברים נסתרים, אבל גם הדברים הגלויים, מצדיקים תוספת בתשואה. (ולפי הפודקאסט מדובר רק על בערך חצי אחוז אם לא נחשב את אי תשלום מס שנובע רק מסוג החוזים)

 

[AbuNafha]

אולי היה מסחר מקוצר באותו יום?

נראה שלא.

לאיזה שעה חושב ה NAV באותו יום?

הם לא מציינים שעה באקסל עם המידע, רק יום.

לאחר מכן ניסיתי להעריך את הפערים של הישראליות בנטרול ד"נ קבועים ביחס למדד TR ILS שמפורסם ע"י חברת S&P

יפה.
השאלה היא האם עכשיו אתה יכול לבצע חישוב במדידה חודשית, כלומר בעצם להוריד את כל המידע מהימים של ה-1 לחודש ועד יום לפני סוף החודש, ולקבל את אותם מספרים (אפילו עם סטייה קלה)?
והאם זה גם עובד בבדיקה מול השערים של איישרס ישראלית?
כי אם כן, אולי אפשר ליישם את אותו חישוב גם על השוואה של קה"ש ופנסיה (להן יש לנו מידע של סוף חודש בלבד) מול TR ILS.
ומכאן כבר לא תהיה בעיה להשוות לאיישרס או אינווסקו או מה שרוצים, כי אנחנו יודעים מה הפער הצפוי בינן לבין עצמן והמדדים.

 

[guesto]

השאלה היא האם עכשיו אתה יכול לבצע חישוב במדידה חודשית, כלומר בעצם להוריד את כל המידע מהימים של ה-1 לחודש ועד יום לפני סוף החודש, ולקבל את אותם מספרים (אפילו עם סטייה קלה)?

כבר ניסיתי להשוות את איישרס הישראלית ברזולוציה חודשית מול ממוצע TR,NTR ILS וזה לא עבד טוב, בהנחה שלא הייתה אז טעות כנראה שגם לא יעבוד עבור הישראליות שבסך הכל לא קיימות הרבה יותר זמן.
אולי אפשר לגרום לרזולוציה חודשית לעבוד יותר טוב אם מורידים קצת חריגים.

והאם זה גם עובד בבדיקה מול השערים של איישרס ישראלית?

שאלה טובה (ברזולוציה יומית), אני אשתדל להוסיף היום את איישרס ואינבסקו הישראליות.

כי אם כן, אולי אפשר ליישם את אותו חישוב גם על השוואה של קה"ש ופנסיה (להן יש לנו מידע של סוף חודש בלבד) מול TR ILS.

זה היה יכול להיות מצוין רק שכנראה לא עובד טוב עבור ק"ס ישראליות, אולי אם מדובר בקה"ש שעוקבת בעזרת חוזים אז יש סיכוי.

 

[guesto]

והאם זה גם עובד בבדיקה מול השערים של איישרס ישראלית?

עבור איישרס הישראלית (קיימת 4 שנים) ברזולוציה יומית וללא נטרול ד"נ, קיבלתי מינוס 0.29% בעזרת קירוב לינארי ומינוס 0.3% בעזרת ממוצע שני-שלישים.
עבור אינבסקו הישראלית (קיימת שנה וחצי) ברזולוציה יומית וללא נטרול ד"נ, קיבלתי מינוס 0.16% בעזרת קירוב לינארי ומינוס 0.14% בעזרת ממוצע שני-שליש.

הגיוני שהתוצאות של אינבסקו פחות מדויקות בהתחשב בתקופת המדידה שקצרה מעל פי 2, אבל סה"כ התוצאות נראות לא רעות.

 

[chen15]

השאלה שבנושא מעניינת אותי מאוד, והשרשור עצמו יורד לרזולוציות מטורפות.

אז קודם כל שאפו ליוזם ולתורמים.

אני רק שאלה קטנה:
בנפרד מהשאלה מה פער העקיבה בין קרנות עוקבות לIRA, הייתי שמחה לשמוע האם יש למישהו הסבר מניח את הדעת על הפערים בין הקרנות,
והאם זה משפיע על הבחירה שלכם

אני מקבלת על זה לא מעט שאלות...

לא. את החוזה הם מחזיקים מול הבנק (OTC) ככה שהריבית המגולמת גבוהה יותר.

גם לא, מחזיקים אותו בפק"מ בבנק. מחזיקים דווקא חוזים קצרים מאד של כמה חודשים בודדים.

עכשיו שסיימנו עם הנפנופי ידיים, להלן נתוני אמת, ללא אקסטרופלציות, ללא הנחות וללא נתון כלשהו נוסף משלי.
לקחתי נתוני גמל-נט לגבי כל הקה"ש והגמל"ש עוקבות S&P500.
לקחתי מחירי אינווסקו שקלי מאתר הבורסה (TASE).
להלן התוצאות:
צפה בקובץ המצורף 2202

מסקנות שלי:
1. לא לסמוך על חישובים של אנשים אחרים.
2. לא לסמוך על הנחות של אנשים אחרים.
3. אי אפשר לנצח את האינווסקו.
4. יתכן שיש כרגע בלבד יתרון שהפניקס מצליחים להשיג אל מול המתחרים (אולי גם הראל). יתרון זה יכול להעלם מחר בבוקר.
5. IRA + אינווסקו בהכרח יתן תשואה גבוהה יותר בקה"ש.
6. קה"ש שלא בIRA וללא שיקולי מינוף זה עדיין מוצר נחות.


חזל"ש.

לדוגמא כאן,
מה הסיבה להבדל בין מור להראל,
והאם זו סיבה מספיק טובה בשביל לעבור קרן

 

[guesto]

הייתי שמחה לשמוע האם יש למישהו הסבר מניח את הדעת על הפערים בין הקרנות

כנראה בעיקר פערים בזמן המדידה של ניירות שנסחרים בבורסות שונות (או בעלי סחירות דלילה), אולי גם פערים בתמחור של נכסים שאינם סחירים. זאת בנוסף לפערים קבועים אמיתיים בשיטת העקיבה שהם די קטנים.

והאם זה משפיע על הבחירה שלכם

אם קרן מסוימת עוקבת בצורה פחות יעילה (למשל קרנות סל ישראליות או אמריקאיות פיזיות) זו יכולה להיות סיבה לגיטימית לרצות אותה פחות, אבל כמובן שזה תלוי גם בדמי הניהול שהם מציעים מול המתחרים.

 

[guesto]

עבור איישרס הישראלית (קיימת 4 שנים) ברזולוציה יומית וללא נטרול ד"נ, קיבלתי מינוס 0.29% בעזרת קירוב לינארי ומינוס 0.3% בעזרת ממוצע שני-שלישים.
עבור אינבסקו הישראלית (קיימת שנה וחצי) ברזולוציה יומית וללא נטרול ד"נ, קיבלתי מינוס 0.16% בעזרת קירוב לינארי ומינוס 0.14% בעזרת ממוצע שני-שליש.

רק מבהיר למקרה שזה לא היה מספיק ברור - ההשוואה היא מול S&P TR ILS, במקרה של איישרס ציפינו לקבל בערך 0.25%+0.07%=0.32% ובמקרה של אינבסקו בערך 0.09%. כלומר שגיאת ההערכה עבור איישרס היא 2-3 נק' בסיס ועבור אינבסקו (תקופה קצרה יותר) 5-7 נק' בסיס.
מכיוון שהשגיאה עבור איישרס הישראלית נמוכה, זה נותן חיזוק מסוים לכך שהשגיאה לא גבוהה משמעותית עבור קרנות הסל הישראליות בתקופה דומה.

במקרה של מיטב היא הורידה שימוש בק"ס אבל הן היו יעילות ולכן דווקא יכול להיות מעניין, צריכים למצוא את מדד הייחוס המתאים ביותר כך שביחס אליו יהיה כמה שפחות רעש. האם עדיף TR ILS, או אולי ממוצע של TR ואינבסקו הלונדונית כפול יציג (עם משקל שיורד עם הזמן עבור אינבסקו?) אם נמצא מדד ייחוס טוב אז יהיה קל בהרבה להעריך את הפער.

*התכוונתי להפניקס
ניסיתי להשוות אותה מול TR ILS וקיבלתי רעש ממוצע של 0.82% (פי 10 מהמדידה היחסית מדויקת של הראל) - די רע עבור תקופת מדידה של פחות מ-3 שנים ורזולוציה חודשית, קשה להגיע כך לרמת דיוק טובה. ניסיתי להחליף את מדד הייחוס לאיישרס הישראלית וזה לא עזר, רעש של 0.96%. לבסוף ניסיתי TR דולרי כפול שער יציג וזה גם לא עזר, רעש של 0.84%.
אם למישהו יש רעיון למדד הייחוס הקרוב ביותר לדרך שבה הם מודדים תשואה כאשר משקיעים בחוזים עתידיים לא סחירים, אשמח לשמוע...

 

[AbuNafha]

סיכום לסוף 2023:

 

[xyl]

סקרנת
העלת נקודה חשובה. תודה

 

[yrnkrn]

שתי קרנות מחקות ישראליות השיגו ב 2023 תשואה גבוהה מה S&P 500 NTR באחוז וחצי... מס דיבידנדים + משחקי מח"מ מסבירים את הפער? נראה יותר מדי
פסגות דו"ח שנתי 2023 (עמוד 7)
הראל דו"ח שנתי 2023 (עמוד 8)
@אורי ג. @MarketTimer

 

[אורי ג.]

שתי קרנות מחקות ישראליות השיגו ב 2023 תשואה גבוהה מה S&P 500 NTR באחוז וחצי... מס דיבידנדים + משחקי מח"מ מסבירים את הפער? נראה יותר מדי

1. משחקים עם גידורי מט"ח.
2. השוואה לא מדויקת בגלל תזמוני שערי מט"ח.

 

[מקבוק]

סיכום לסוף 2023:

קראתי חלק ניכר מהשרשור אך לא מרגיש שהבנתי עד הסוף, האם לפי מה שרשום פה, בקרנות השתלמות, הפניקס והראל עקבו בצורה הכי טובה אחרי המדד?

 

[AbuNafha]

האם לפי מה שרשום פה, בקרנות השתלמות, הפניקס והראל עקבו בצורה הכי טובה אחרי המדד?

לדעתי בהשתלמות הראל גם הכי "יציבה", כלומר עם הטווח הנמוך ביותר של הפערים, וגם בממוצע עם הפער הקטן ביותר (להוציא את הפניקס שהיא בכלל בפער חיובי בזכות משחקי מט"ח). בכל מקרה חשוב לקחת בחשבון שזו תקופה קצרה וקשה להגיע למסקנות בכזה פרק זמן קצר.

 

[Avichay56]

לדעתי בהשתלמות הראל גם הכי "יציבה", כלומר עם הטווח הנמוך ביותר של הפערים, וגם בממוצע עם הפער הקטן ביותר (להוציא את הפניקס שהיא בכלל בפער חיובי בזכות משחקי מט"ח). בכל מקרה חשוב לקחת בחשבון שזו תקופה קצרה וקשה להגיע למסקנות בכזה פרק זמן קצר.

לא כתבו לפני כמה חודשים שהפניקס קונה פשוט את הקרן של אינווסקו?