איכות מעקב S&P500 בקופות - בדיקה אמפירית

[אורי ג.]

נכון ועדיין לא ברור לי אם לצורך חישוב התשואה, קרנות ההשתלמות משתמשות בשערים יציגים או בשער המתאים לזמן סגירת הבורסה הרלוונטית. אני משער שהן משתמשות ביציגים למרות שזה פחות נכון.

אני לא יודע מה המטודיקה שהם משתמשים אבל בכל מקרה היא בוודאות הרבה פחות מדוייקת כי היא משערכת בMTM לפי נוסחה נכסים שאינם סחירים כמו חוזים או פק"מים.

הדרך ה"נכונה" ביותר למטרתנו (הערכת פערי קה"ש) היא מה שיהיה כמה שיותר עקבי עם צורת המדידה של קרנות ההשתלמות כי אנחנו מכוונים לנטרל כמה שיותר רעשים מולן. אז גם אם הן מודדות משהו בצורה עקומה, כדאי שגם אנחנו נעשה אותו דבר.

אחלה אבל לא תצליח לעשות זאת על טווחי זמן קצרים. הפרשים של אפילו 2% בגלל רעש זה משהו סביר מאד וה2% האלה יכולים להיות פעם למעלה ופעם למטה, אני לא יודע איך אפשר להסיק מזה מסקנות כלשהן.

 

[roneng]

אין לי גישה לדבר כזה...

אז אל תתפלא שאתה מקבל מידע עם המון רעש.
מחיר קניה אחרון הוא חסר משמעות לחלוטין בניירות עם מסחר דליל.

הדרך ה"נכונה" יותר היא להשוות מול שווי הוגן (NAV) היסטורי אבל זה אני לא חושב שיש חינמי.

אין הבדל מהותי בין שווי הוגן לבין שער אמצע בין ביד לאסק. לא יודע איזה מהם יותר קל להוציא הסטורית.
מה שבטוח ששער העסקה האחרונה שבוצעה הוא חסר משמעות.

 

[guesto]

אני לא יודע מה המטודיקה שהם משתמשים אבל בכל מקרה היא בוודאות הרבה פחות מדוייקת כי היא משערכת בMTM לפי נוסחה נכסים שאינם סחירים כמו חוזים או פק"מים.

צודק, גם זה נכון, אבל לא ברור עד כמה זה משמעותי ביחס לרעשים ה"רגילים".

אחלה אבל לא תצליח לעשות זאת על טווחי זמן קצרים. הפרשים של אפילו 2% בגלל רעש זה משהו סביר מאד וה2% האלה יכולים להיות פעם למעלה ופעם למטה, אני לא יודע איך אפשר להסיק מזה מסקנות כלשהן.

אם זה היה פעם לפה ופעם לשם בצורה אקראית עוד אפשר להתמודד עם זה, עובדה שבמדידות של CSPX הלונדונית מול ממוצע TR,NTR (אמריקאי) מקבלים תוצאות לא רעות כבר אחרי 35 חודשים, למרות רעש של 4 וחצי שעות הפרש בסגירת מסחר.
אם תסתכל על הרעש של CSPX הישראלית, נראה שהוא נטה יותר להיות חיובי במחצית הראשונה ויותר שלילי במחצית השנייה, הרעשים של הלונדונית נראים יותר אקראיים, וזה דופק את החישוב.

מחיר קניה אחרון הוא חסר משמעות לחלוטין בניירות עם מסחר דליל.

הגזמת עם חסר משמעות, אז נניח שהוא נקבע בשעה 15 במקום 17 ונוספו עוד שעתיים של פער במקום שש שעות, זה לא נשמע כזה דרמטי. גם CSPX הישראלית לא עד כדי כך דלילה לדעתי, לפחות לא כרגע, אולי בהתחלה.

 

[roneng]

הגזמת עם חסר משמעות, אז נניח שהוא נקבע בשעה 15 במקום 17 ונוספו עוד שעתיים של פער במקום שש שעות, זה לא נשמע כזה דרמטי. גם CSPX הישראלית לא עד כדי כך דלילה לדעתי, לפחות לא כרגע, אולי בהתחלה.

השאלה עד כמה המסחר באמת דליל.
לא עקבתי בזמן האחרון, אבל בהתחלה אני זוכר ששמעתי על ימים שלמים בלי אף פעולה.

בכל מקרה, גם אם אתה מוסיף עוד שעתיים-שלוש זה הרבה כי אתה לא משווה לאמריקאי עם 6 שעות פער אלא ללונדוני עם פער של שעה אחת. אתה בעצם מכפיל את הפער פי כמה.

 

[guesto]

השאלה עד כמה המסחר באמת דליל.
לא עקבתי בזמן האחרון, אבל בהתחלה אני זוכר ששמעתי על ימים שלמים בלי אף פעולה.

דווקא זכור לי שגם בתחילת הדרך שער הנעילה תמיד השתנה כאשר הסתכלתי על שערים היסטוריים (אולי פרט לכמה מקרים נקודתיים).

בכל מקרה, גם אם אתה מוסיף עוד שעתיים-שלוש זה הרבה כי אתה לא משווה לאמריקאי עם 6 שעות פער אלא ללונדוני עם פער של שעה אחת.

בגרף שצירפתי קודם השוויתי את שתיהן לארה"ב. בכל אופן, תסכים איתי שהרעש בין ישראל ולונדון לא אמור להיות הרבה יותר משמעותי מהרעש בין לונדון וארה"ב?
אז אני אומר שהספיקו 35 חודשים בשביל לונדון-ארה"ב, אבל אפילו 48 חודשים לא הספיקו בשביל לונדון-ישראל.

עריכה: שכחתי לציין, בלונדון-ישראל נכנס גם העניין של מדידת שע"ח לפי סוף יום (או יציג) במקום סוף מסחר בלונדון.

 

[roneng]

בכל אופן, תסכים איתי שהרעש בין ישראל ולונדון לא אמור להיות הרבה יותר משמעותי מהרעש בין לונדון וארה"ב?

מסכים שהוא לא אמור, ומסכים שפועל יש.
השאלה היא למה בפועל יש רעש משמעותי בין ישראל ללונדון. ולדעתי התשובה היא שילוב של מדידת שע"ח ומדידה לפי עסקה אחרונה כשהמסחר דליל יחסית.

 

[guesto]

אני חוזר בי - אחרי שעדכנתי את המדידה של CSPX הישראלית מול הלונדונית כך שהסתכלתי בסוף כל חודש רק על ימי שני-חמישי (כלומר סיננתי ימי שישי), והחלפתי שערי דולר של סוף יום בשערים יציגים, קיבלתי תוצאות הרבה יותר מדויקות. תוך פחות מ-30 חודשים הפער המוערך הוא לכל היותר בסביבות 0.1% בערך מוחלט. (אבל נראה שלאחר מכן הדיוק מפסיק להשתפר וגם ב-48 חודשים מקבלים סביבות 0.1%.)

ניסיתי להחליף בחזרה לשערי סוף יום עבור הדולר וראיתי שזה לא הבדל משמעותי, כלומר בהנחה ולא הייתה לי טעות בחישוב הקודם, נראה שכל הרעש הבעייתי הגיע מעצם העובדה ש-CSPX הלונדונית נסחרת בימי שישי והישראלית לא (מה שיוצר פער בכל חודש שנגמר בשישי-ראשון).
אם זה אכן המצב, אולי כדאי להשוות כל קרן השתלמות למדד ייחוס אחר - אחד שנסחר בשישי ואחד שלא, לפי סוג הנכסים שהיא מחזיקה.
אבל האמת שעדיין לא ברור למה קיבלתי תוצאות גרועות בהשוואה של CSPX הישראלית מול TR,NTR ILS לאחר סינון ימי שישי... בגלל הניסוי הזה חשבתי שזה לא יעזור.

 

[AbuNafha]

בנוסף אפילו 47 חודשים לא מספיקים עבור איישרס הישראלית מול הלונדונית

בכל מקרה בזמנים כל כך קצרים יהיה קשה להגיע למסקנות.
אבל דווקא כשמדובר על איישרס הישראלית כן אפשר כבר לראות מגמה יחסית ברורה. (ולמען האמת גם בקרנות סל ישראליות נוספות, כמו מגדל, תכלית וקסם).

 

[guesto]

בכל מקרה בזמנים כל כך קצרים יהיה קשה להגיע למסקנות.

אני לא חושב ש-4 שנים זה כ"כ קצר, בהתחלה ציפיתי שיספיקו 40-50 חודשים.

אבל דווקא כשמדובר על איישרס הישראלית כן אפשר כבר לראות מגמה יחסית ברורה.

בישראלית מול הלונדונית, ללא סינון ימי שישי? בניסויים שלי היה קשה מאוד להעריך את הפער בדיוק סביר.

 

[AbuNafha]

בישראלית מול הלונדונית, ללא סינון ימי שישי? בניסויים שלי היה קשה מאוד להעריך את הפער בדיוק סביר.

כולל ימי שישי, בפערים שלדעתי הם יחסית בסדר. עדיין רחוק מ"מדוייק", אבל נראה יותר טוב לדעתי מההשוואות לפנסיות ולקה"ש.
אני אנסה להוציא את ימי שישי, אבדוק אם זה באמת משפר את הדיוק.

כך נראית ההשוואה לאיישרס הישראלית (כולל ימי שישי, בינתיים).
בהשוואה ללונדונית אגב מקבלים פער שהוא בדיוק דמי הניהול.

 

[guesto]

כולל ימי שישי, בפערים שלדעתי הם יחסית בסדר. עדיין רחוק מ"מדוייק"

לדעתי 0.4% במקום 0.07% זה לא משהו בכלל. אידאלית הייתי רוצה לראות דיוק של 5 נק' בסיס, אבל בתור התחלה אפשר להסתפק נניח ב-0.15%.

אבל נראה יותר טוב לדעתי מההשוואות לפנסיות ולקה"ש.

תלוי איזה קה"ש, למשל במקרה של הראל שעוקבת בעזרת ישראליות, הגרף מול איישרס לא נראה כזה רע. עבור קה"ש שעוקבת בעזרת קרנות זרות כנראה שעדיף לבחור מדד ייחוס אחר.

אני אנסה להוציא את ימי שישי, אבדוק אם זה באמת משפר את הדיוק.

לי יצא פער של 0.1% בגיליון CSPX LON vs TLV, לאחר סינון שישי.

כך נראית ההשוואה לאיישרס הישראלית (כולל ימי שישי, בינתיים).

באופן כללי אני חושב שעדיף להסתכל על פער חצי תקופה אחורה ולא בהכרח 12 חודשים, כלומר אם תקופת המדידה היא 4 שנים אז שנתיים אחורה. סוג של נקודת איזון בין כך שכל נקודה תהיה יותר מדויקת וכך שיהיו מספיק נקודות.

בהשוואה ללונדונית אגב מקבלים פער שהוא בדיוק דמי הניהול.

תמיד אפשר לקבל "במזל" תוצאה טובה, השאלה גם עד כמה זה יציב כאשר מזיזים קצת את תקופת המדידה. וגם אז, לפעמים זה גם יכול להיות יציב על התוצאה הלא נכונה אז זה לא בהכרח מעיד על איכות הקירוב.

 

[guesto]

עשיתי ניסוי של הערכת הפער השנתי של אינבסקו הישראלית על איישרס הישראלית בתקופה של בערך שנה וחצי.

ניסיתי להסתכל שוב על אותם הנתונים בניתוח קצת יותר אקטיבי עם קירוב לינארי.
מדובר על שערים שנמדדו בסופי חודש החל מפברואר 22 עד אוגוסט 23 כלומר טווח הזמן המקסימלי.
כאשר מסתכלים על הגרף שכולל את כל החודשים מקבלים:

והפער המוערך הוא

5.55E-05*12=0.066%

לטובת אינבסקו. אנחנו שמים לב לכך שהחודשים 4/22 וכן 12/22 נראים חריגים וכנראה היה שם הרבה רעש, אז אנחנו מורידים אותם:

והפער המוערך החדש הוא

1.44E-04*12=0.172%

טוב, זה לא מדויק כי החישוב מניח שפרק הזמן שעבר אחיד בין כל שתי עמודות עוקבות כשבפועל עכשיו נוצרו פעמיים הפרשים של חודשיים, כשמתחשבים בזה מקבלים 0.156%, אבל אני לא יודע איך להתאים לזה את הגרף. סה"כ לא רע לדעתי בשביל 18 חודשים, כאשר אנחנו מצפים לראות בערך 0.25%.
בכל מקרה חשוב לציין שמדובר כאן רק על רעש בין שני ניירות שנסחרים בישראל, כמובן שבין ישראל וחו"ל נצפה לפערים יותר גדולים, אבל לפחות זה נותן אופטימיות מסוימת עבור הערכת הפער של קרנות השתלמות שעוקבות בעזרת קרנות סל ישראליות, כמו הראל.

נ"ב כל הפערים המצטברים שליליים למרות שאינבסקו מובילה בגלל רעש לרעת אינבסקו במדידה הראשונה, אבל זה רעש שמשותף לכולם ולכן הוא לא משפיע על תוצאת הקירוב (השיפוע).

 

[guesto]

זה נותן אופטימיות מסוימת עבור הערכת הפער של קרנות השתלמות שעוקבות בעזרת קרנות סל ישראליות, כמו הראל.

עברתי עכשיו על ההשוואה של הראל מול איישרס, עם קירוב לינארי, והורדתי את 2 החודשים הקיצוניים ביותר - 4/23 וכן 7/22. בשניהם מסתבר שמדובר על חודש שמסתיים ביום ראשון, שבו נסחרות קרנות הסל הישראליות אך לא איישרס (אולי עדיף להחליף מדד ייחוס?)
קיבלתי פער של 5 נק' בסיס לרעת הראל, ולפי הבדיקה שלי גם אם מנסים להוריד עוד 2-3 חודשים חריגים זה לא משנה את התוצאה. לעניות דעתי התוצאות נראות לא רעות סה"כ.

כלומר השורה התחתונה היא שהראל הפסידה לאינבסקו ע"פ ההערכה ב-0.3% שנתי בתקופת המדידה.

 

[AbuNafha]

לי יצא פער של 0.1% בגיליון CSPX LON vs TLV, לאחר סינון שישי

תנסה אולי להשתמש בשער הדולר בסגירה, בעצם באוטומטי שמתקבל מגוגל, במקום שער יציג. יכול להיות שתקבל מספר יותר מדויק.

באופן כללי אני חושב שעדיף להסתכל על פער חצי תקופה אחורה ולא בהכרח 12 חודשים, כלומר אם תקופת המדידה היא 4 שנים אז שנתיים אחורה.

לא לגמריי הבנתי.
נניח שיש לנו מוצר שקיים שנתיים, אז בודקים כל נקודה לפי TTM, ואם המוצר קיים 3 שנים, אז בודקים כל נקודה לפי Trailing 18 Months, ונניח שיש מוצר שקיים שנה, אז בודקים כל נקודה לפי Trailing 6 Months, וכו'? זו הכוונה?

תמיד אפשר לקבל "במזל" תוצאה טובה, השאלה גם עד כמה זה יציב כאשר מזיזים קצת את תקופת המדידה. וגם אז, לפעמים זה גם יכול להיות יציב על התוצאה הלא נכונה אז זה לא בהכרח מעיד על איכות הקירוב.

אתה צודק לגמריי, זה באמת היה במזל.
דייקתי תאריכים בנוסחאות (בעצם הורדתי את ה +5 ו- (-1) מהנוסחא שמקבלת שער של ני"ע לפי תאריך), והורדתי ימי שבת וראשון, לכאורה בהשוואה בין לונדון לממוצע NTR-TR לא הייתי אמור לראות הבדל, אבל בפועל כן ראיתי הבדל. כנראה שהנוסחא של קבלת שער ני"ע לפי תאריכים רחבים, קיבלה במזל תאריכים טובים, ובמדידה החדשה "נפלתי" על תאריכים פחות טובים.
וכנראה שטעיתי לגבי הפער בין איישרס ישראלית לאיישרס לונדונית. כשאני בודק על טווח תאריכים רחב מאד, בעצם כל יום מיום הקמת הקרן, אני מקבל פער של 0.03%. דגימה של סופי חודשים היא הרבה פחות מדוייקת, ולכן קיבלתי פער הרבה יותר רחב, אבל בדגימה יום-יומית הפער מצטמצם ל-0.03.
(הבדיקה של דגימה יום-יומית נמצאת בגליון Data בעמודות AR-AW).

 

[guesto]

תנסה אולי להשתמש בשער הדולר בסגירה, בעצם באוטומטי שמתקבל מגוגל, במקום שער יציג. יכול להיות שתקבל מספר יותר מדויק.

ניסיתי, זה לא עזר. שער יציג נמדד קצת יותר קרוב לסגירת המסחר בלונדון, אבל מצד שני יכול להיות שיש יותר תנודתיות לפני פתיחת המסחר בארה"ב, אז לא כ"כ ברור במי מהם להשתמש עבור לונדון. בכל מקרה ההבדלים היו קטנים.

לא לגמריי הבנתי.
נניח שיש לנו מוצר שקיים שנתיים, אז בודקים כל נקודה לפי TTM, ואם המוצר קיים 3 שנים, אז בודקים כל נקודה לפי Trailing 18 Months, ונניח שיש מוצר שקיים שנה, אז בודקים כל נקודה לפי Trailing 6 Months, וכו'? זו הכוונה?

כן, כאשר בכל מקרה מודדים את הפער לכל תקופה במונחים שנתיים.
יש כאן איזשהו טרייד אוף בין אורך התקופה ומספר הנקודות שמקבלים בסוף. ככל שבוחרים תקופה יותר ארוכה כך הרעש מתחלק על פני יותר חודשים וכל נקודה היא יותר מדויקת, אבל ככל שיש פחות נקודות יותר קשה להבין עד כמה הממוצע שלהן הוא מייצג וכמה רעש יש ביניהן.
האמת שדווקא חצי חצי זה לא בהכרח אופטימלי, נראה לי שעדיף יחס של 1:2 בין אורך התקופה ובין מספר הנקודות.
למשל, עבור הראל יש לנו נתונים של 26 חודשים, ואם נבדוק מה הפער השנתי הממוצע בכל תקופה רציפה של 18 חודשים נקבל 9 נק' שנראות כך:

(שים לב שלא סיננתי את 4/23 למרות שאנחנו יודעים שמדובר במדידה חריגה בחודש שנגמר ביום ראשון, כנראה שבפועל נרצה לטפל בה איכשהו.)

דייקתי תאריכים בנוסחאות (בעצם הורדתי את ה +5 ו- (-1) מהנוסחא שמקבלת שער של ני"ע לפי תאריך)

זה לא אמור להיות יותר מדויק אם יש מסחר באותו תאריך בשני הניירות, זה אמור להחזיר אותה תוצאה.

הורדתי ימי שבת וראשון, לכאורה בהשוואה בין לונדון לממוצע NTR-TR לא הייתי אמור לראות הבדל, אבל בפועל כן ראיתי הבדל.

לפעמים ישנם ימי שני-שישי שבהם מבין ארה"ב ולונדון אחת הבורסות פתוחה והשנייה סגורה בגלל חג ספציפי.

דגימה של סופי חודשים היא הרבה פחות מדוייקת

הגיוני לחלוטין אבל בהקשר של הערכת פערי קה"ש, סופי חודש זה כל מה שיש לנו לעבוד איתו.

הבדיקה של דגימה יום-יומית נמצאת בגליון Data בעמודות AR-AW

קצת קשה להבין מה קורה שם, בכנות. לדעתי עדיף לפרק את החישוב לכמה שלבים כדי שיהיה יותר קריא וכל מעבר בפני עצמו יותר פשוט. כדאי לא להשתמש בנוסחאות ארוכות מדי (למשל אם אתה קורא ל-GOOGLEFINANCE על תאריך ספציפי ולא עם הנוסחה של הטווח, אפשר להוריד את SORT).

 

[yrnkrn]

וכנראה שטעיתי לגבי הפער בין איישרס ישראלית לאיישרס לונדונית. כשאני בודק על טווח תאריכים רחב מאד, בעצם כל יום מיום הקמת הקרן, אני מקבל פער של 0.03%. דגימה של סופי חודשים היא הרבה פחות מדוייקת, ולכן קיבלתי פער הרבה יותר רחב, אבל בדגימה יום-יומית הפער מצטמצם ל-0.03.

איישרס ישראלית ולונדונית זאת אותה קרן שנסחרת במטבע שונה בשווקים שונים שניתן להעביר ביניהם. ככל שיש הפרש מחירים באותו זמן בין הצע בשוק אחד לביקוש בשוק אחר, אפשר לעשות ארביטראז' טריוויאלי של קניה בשוק אחד ומכירה בשוק השני. לכן הפער נמוך עד כדי הפרשי ביד אסק, עמלות ותוצאה של סחירות דלילה כך שהשער האחרון בשני השווקים הוא בנקודות זמן שונות.

 

[guesto]

איישרס ישראלית ולונדונית זאת אותה קרן שנסחרת במטבע שונה בשווקים שונים

בדיוק בגלל זה אנחנו משווים ביניהן, להבין מה נדרש כדי להתגבר על הרעש של ישראל-לונדון, כמה חודשים צריכים ולאיזה רמת דיוק אפשר להגיע.
למשל, אם מסתכלים על 20 חודשים אחרונים בלבד, בסינון ימי שישי (ובשימוש בשער יציג), מקבלים

פער שנתי מוערך של 0.505%, לכאורה נראה רע, אבל אנחנו גם רואים בבירור שהחודשים 2/22 וכן 7/22 נתנו תוצאות חריגות. מספיק שמורידים את שניהם והפער המוערך הופך להיות 0.126% - לא רע.

 

[AbuNafha]

אבל ככל שיש פחות נקודות יותר קשה להבין עד כמה הממוצע שלהן הוא מייצג וכמה רעש יש ביניהן

איכשהו אני מקבל דווקא תוצאה הפוכה.
לפי 12 חודשים התוצאה של איישרס הלונדונית מול ממוצע TR-NTR מאד לא מדוייקת. אם אני מוסיף חודשים מעל 12 התוצאה נשארת לא מדוייקת, אבל דווקא כשאני מוריד חודשים התוצאה הופכת יותר מדוייקת (לא בצורה ממש עקבית). למשל על בדיקה של 6 חודשים הפער השנתי הוא -0.07%. רק מציין שהבדיקה היא חודשית ולא יום-יומית, והיא מ-01/2020 על אף שהקרן הונפקה הרבה לפני.
הטריידאוף של פחות נקודות עבור נקודות יותר מדוייקות אולי יעבוד לקה"שים ופנסיות, אבל לא בטוח שיש לו משמעות בבדיקה לונדונית בלבד.

לכן הפער נמוך עד כדי הפרשי ביד אסק, עמלות ותוצאה של סחירות דלילה

איך אפשר להסביר את פער גבוה בין ה-NAV של איישרס לבין מחיר הסגירה הלונדוני, בנקודות זמן חריגות מסויימות?
למשל, ב-30/11/22 המחיר היה 408.91$, אבל ה-NAV היה 421.64$.
ה-Volume באותו יום היה קצת נמוך, אבל לא בצורה חריגה, ישנם ימים עם פחות פערים ו-Volume נמוך אף יותר.
היה St. Andrew's Day בלונדון באותו יום, אבל הבורסה היתה פתוחה.


אני מצפה לפערים הבאים:
בין איישרס לונדונית לבין ממוצע TR-NTR - כ- -0.07%
בין איישרס לונדונית NAV לבין ממוצע TR-NTR - כ- -0.07%
בין איישרס ישראלית לבין ממוצע TR-NTR - כ- -0.1% (הסיבה היא דמי ניהול של 0.07% + פער עקיבה של 0.03%, שזו התוצאה שהגעתי אליה בבדיקה יום-יומית, להוציא ימים שגוגל לא מחזיר בהם דאטא, שזה די הרבה ימים, לא בטוח שאלו רק ימי חופש. אולי אני טועה פה ובתיאוריה פער העקיבה בין ישראל ללונדון הוא 0%).
בין אינווסקו לונדונית לבין TR, כ- -0.07%
בין אינווסקו לונדונית לאיישרס לונדונית, כ- 0.23%

בהינתן והגעתי קרוב מאד לפערים הנ"ל (הבדל של פיפס אחד באיישרס לונדונית ושני פיפסים באינווסקו לונדונית), בבדיקה חודשית, כאשר אני מוציא מבדיקה את ימי שישי, שבת וראשון, אופן חישוב הפער הוא חילוק, והבדיקה היא לפי 6 חודשים בין נקודה לנקודה (יוצא 31 נקודות מ-01/20).

א. האם הנחות הפערים הנ"ל נשמעות נכונות?
ב. אם התוצאות די מדוייקות בלונדון, האם אפשר להשתמש לדעתכם באופן החישוב הנ"ל גם על קרנות הפנסיה והקה"ש? או שזו סתם מקריות?

 

[guesto]

אבל דווקא כשאני מוריד חודשים התוצאה הופכת יותר מדוייקת (לא בצורה ממש עקבית).

אם זה לא עקבי זה לא מדויק, תחשוב שהיית בודק את הפער של קרן השתלמות והיית רואה פעם אחת 0.2%, פעם שנייה מינוס 0.1%, פעם שלישית 0.07%. איך היית יודע מי נכון? יש כאן הטיה של הידע המקדים. האם גם במקרים אחרים 6 חודשים עובד יותר טוב?
בסופו של דבר לכל הקירובים יש אותה "תוחלת" אז בהחלט יכול להיות שמדי פעם הם יצאו מדויקים, השאלה איזה קירוב הוא גם אמין.

הטריידאוף של פחות נקודות עבור נקודות יותר מדוייקות אולי יעבוד לקה"שים ופנסיות, אבל לא בטוח שיש לו משמעות בבדיקה לונדונית בלבד.

מה ההבדל?

איך אפשר להסביר את פער גבוה בין ה-NAV של איישרס לבין מחיר הסגירה הלונדוני, בנקודות זמן חריגות מסויימות?

מאיפה הוצאת את ה-NAV והאם כתוב שם מתי הוא נמדד?

אולי אני טועה פה ובתיאוריה פער העקיבה בין ישראל ללונדון הוא 0%

אין פער עקיבה קבוע, רעש של 3 נק' בסיס זה לגמרי הגיוני. גם בבדיקה יומית זה לא נכון לצפות לתוצאות מדויקות לחלוטין.

 

[AbuNafha]

האם גם במקרים אחרים 6 חודשים עובד יותר טוב?

בכל המקרים של איישרס ואינווסקו מול המדדים, גם לונדוניות וגם ישראליות (פרט לאינווסקו ישראלית שאי אפשר כרגע להסיק משהו לגביה), כן, זה עובד הרבה יותר טוב ב-6 חודשים. אבל כמו שאתה אומר זו עשויה להיות הטיה.
בעצם הרעיון הוא לכייל את החישוב עם איישרס ואינבסקו מול המדדים, שם אנחנו יודעים שהדאטא מדויק מאד, ואז להשתמש באותו חישוב גם על הקופות הישראליות.
רק שאין ממש דרך לאמת את זה, אנחנו לא ממש יודעים לאיזו תוצאה לצפות עם אף אחת מהקופות הישראליות.
אולי אפשר גם להמשיך ולנסות לכייל מול קרנות סל ישראליות, להן יש דאטא יום-יומי.

מאיפה הוצאת את ה-NAV והאם כתוב שם מתי הוא נמדד?

מכאן, לחיצה על הקישור Download עם אייקון אקסל בראש העמוד.