• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

REVS לתשואת דיבידנד, איפה הקאץ'?

  • פותח הנושא פותח הנושא gsafier
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
ברור לי שההגיון עקום, אבל אני לא מצליח לנסח את זה בצורה מספיק בהירה בשביל לשכנע אותו.

התשובה היא שמדובר במושג שאול - וכפועל יוצא - בסלט של מושגים

"ריבית דריבית" מתקיימת על מכשירים פיננסיים שבהם יש ריבית - לדוגמא, אגרות חוב, או הלוואות.
המשמעות של "ריבית" היא סכום כסף שמשולם/נגבה בעבור הזכות שמלווה מעניק ללווה לעשות שימוש בסכום כסף (או שווה כסף) כלשהו למשך תקופה כלשהי.

המונח המדוייק יותר להשתמש בו כדי לתאר את האפקט המדובר בהקשר הרחב הוא COMPOUNDING (ואין לדעתי מקבילה בעברית?)

כשמדובר על "ערך של חברה" (או ערך המדד, לא משנה, כל מחיר של כל דבר) אז מדובר בקונסטרוקציה מלאכותית לחלוטין, שכן "ערכים" של דברים לא גדלים ע"י איזשהו "תשלום" קבוע במועדים קבועים, אלא פשוט ע"י העובדה שאנחנו בוחנים את הערך שלהם באינטרוולים קבועים, למשל , פעם ביום, או פעם בחודש, או פעם ברבעון או פעם בשנה.

נהוג לומר שה-"הסנופי עולה ב-7% בשנה", אבל אם היית סנופי, לא היית רואה שום "שנה" - היית רואה פשוט שהערך שלה מטייל למטה ולמעלה, ומדי פעם בא איזה בחור ממושקף ומרפרשף את הדפדפן שלו כדי לראות כמה אתה שווה באותו רגע.

אנחנו מחלקים שינויים לתקופות כי אנחנו בני אדם וכי נוח לנו יותר לחשוב על דברים בצורה הזו, למרות שאם אתה מתכוון להחזיק בסנופי 30 שנה לא ממש אמור לעניין אותך מה התשואה השנתית שלו אלא מה התשואה ה-30-שנתית שלו.

מה שמחזק את ה-"אשליה" הזו של אינטרוולים קבועים הוא העובדה שגם העולם העסקי בנוי לפי שנה פיסקאלית, דו"חות רבעוניים ושנתיים, מס שנתי, תקציב שנתי, וכו'.

אבל בפועל הערך הוא רציף לגמרי. בכל נאנושניה יש מחיר כלשהו לנכס והוא יכול לעלות או לרדת ביחס לכל נקודה אחרת בזמן.

אתה יכול להסתכל על שבוע שבו מניית AAPL עלתה ב-9% ואז לעשות "זום אין" ולראות בכמה היא עלתה (באופן יחסי) בכל יום, ואז לעשות "זום אין" ולראות בכמה היא עלתה (באופן יחסי) בכל שעה או בכל דקה או בכל שניה לאורך אותו שבוע....
אם תרצה לחשב את אותם "9%" מתוך התשואות השעתיות של המניה, תצטרך בדיוק לעשות את אותו "טריק" חשבונאי שבו משתמשים כדי לחשב "ריבית דריבית" : לקחת את המחיר הראשוני, להכפיל אותו בגידול שרשמת לעצמך שהתקיים בינו ובין תום השעה הראשונה, ואז להכפיל את המחיר בגידול שרשמת לעצמך שהתקיים בינו ובין תום השעה השניה, וכך הלאה....

אמור להיות ברור לך שזה סתם משחק חשבונאי. "אפקט" הריבית דריבית" פה הוא מלאכותי ונוצר כתוצאה מבחירה שרירותית של אינטרוולים של זמן.

בדיבידנדים - המצב הוא בדיוק אותו דבר: הדיבידנד מחולק במה שהוא (באופן אולטימטיבי) אינטרוול שרירותי (חודשי, רבעוני, שנתי, וכו') - והיות והדיבידנד גם גורע מתוך הרווחים של החברה, הוא מוריד את ערכה בדיוק ביחס שבו הוא מופרש

(תחשוב על מסעדה שאתה הבעלים שלה - ושבה אתה מושך 20% מהרווחים לעצמך - ואת היתר אתה משקיע בתפעול העסק וצמיחתו - שיווק, פתחית סניפים חדשים וכו' הדיבידנד שאתה מושך לא "מופיע" יש מאין, הוא גורע מהרווחים של העסק, ולכן כשתרצה למכור את המסעדה [למשל] היא תתומחר לפי סך הרווחים - בלי קשר למשיכות השרירותיות שהחלטת לעשות. לחילופין, אם תפסיק למשוך 20% מהרווחים, תוכל להשקיע עוד יותר בצמיחת המסעדה עצמה - וכו').

לכן - לקבל דיבידנד ולקנות בו מחדש מניות של החברה, זה בדיוק כמו להפריש לעצמך 20% מהרווחים של המסעדה שלך, לשלם עליהם מס, ואז מיד להתחרט ולהשקיע אותם חזרה במסעדה. כך כל פעם מחדש. לא רק שזה לא יצור איזשהו "תשואת קסם של ריבית דריבית!" אלא למעשה בסוף היום ישאר בידיך פחות הון, כי לפחות חלקו יופרש לחברתך הטובה - רשות המיסים.

=================

אממה - יש כן קאץ' אחד שכדאי לשים לב אליו -

למרות שחישוב COMPOUNDING על ערך רציף של נכסים הוא סתם אקט חשבונאי קוסמטי חסר משמעות,
כן צריך להבין מדוע השקעה מחדש של רווחים בכלל עשויה להיראות מבחוץ כמו גידול מעריכי שמזכיר "ריבית דריבית"?

הסיבה לכך היא בדיוק בגלל שאם עסק כלשהו יכול לייצר תשואה עקבית על ההשקעות-שלו-בעצמו, אז כל תשואה כזו [לאחר שתושקע חזרה בעסק] תהנה בעצמה מהתשואה העקבית שהוא מסוגל לייצר - וכך יווצר גם כאן אפקט COMPOUNDING

זה לא משנה* לצורך העניין אם העסק השקיע בעצמו "עבורך" (ולא הפריש לך רווחים) - או - הפריש לך מרווחיו ו-אתה בחרת להשקיע בו מחדש - התוצאה בשורה התחתונה היא זהה : העסק צומח

לדוגמא, אם יש לך חנות נעליים ואתה משתמש ברווחיה כדי להקים סניף נוסף של חנות נעליים, ואז אתה משתמש ברווחים של שני הסניפים כדי להקים שני סניפים נוספים - וכו' - יש פה גידול מעריכי (כמובן שזה לא חייב להיות בדיוק בצורה שמדמה התחלקות של תא וגידול מעריכי של פי 2 ל-"איטרציה", אבל העקרון זהה).

למביט מהצד, רשת חנויות הנעליים תראה כאילו היא סתם גדלה לצורך העניין ב-80% בשנה או ב-400% ב-10 שנים או וואטאבר, איך שלא תבחר להסתכל על זה.

כמובן שזה גם לא יכול להימשך לנצח כי יש גורמים שפועלים "לעצור" גידול מעריכי (משאבים סופיים, אוכלוסיה סופית, ביקוש מקסימלי סופי, תחרות, רגולציה, וכו').

=====

* - זה כן משנה כי רכישה מחדש של מניות לא מגיעה חזרה לידיו של עסק הנסחר ציבורית, היא נרכשת בשוק-המשני,
אבל זה משפיע על העסק עצמו, לא על השורה התחתונה של התשואה - וזה כי כל פעם שאתה קונה עוד מניות של החברה (באמצעות הדיבידנד) אתה מגדיל את הנתח שלך בחברה וברווחיה.


====

לסיכום יש פה שני עניינים שונים:

אפקט COMPOUNDING מלאכותי/קוסמטי שהוא סתם תלוי הסתכלות - אפשר היה לייצר תיאור כזה לכל דבר שצומח באופן הדרגתי, בין אם הוא צומח מעריכית או לא. לדוגמא, אפשר היה לספק תיאור בסגנון "ריבית דריבית" של תנועה של חלזון בחצר, למרות שהיא לינארית ולא מעריכית.
הייתי לוקח את המיקום שלו בנקודה A ואת המיקום שלו בסוף תקופה כלשהי - בנקודה B, ואז מחלק את התקופה לאינטרוולים שרירותיים (נניח דקות), ומתאר את המרחק שלו מנקודה A כרצף של "גדילות אחוזיות" מהמרחק באינטרוול הקודם. שים לב שבגלל שקצב התנוע שלו קבוע ולכן הגידול במרחק הוא לינארי, הגידול האחוזי בפועל במרחק מ-A ילך ויקטן בכל אינטרוול, אבל תמיד תוכל להגיד ש-"בממוצע" המרחק גדל באיזשהו שיעור קבוע (ואז בעצם תיאלץ לשקר קצת על המהירות שהוא נע בה לאורך מסעו) .....

אפקט COMPOUNDING אמיתי - שנובע מאופיים של נכסים מניבים: הם מניבים תפוקה/רווח שיכול לשמש כדי לייצר עוד מהם, ובכך להכפיל בכל פעם את התפוקה/רווח עצמם באותו שיעור, בתוך איזשהו פרק זמן / באיזשהו קצב טבעי - שנובע מאופיו וטיבו של הנכסה מניב.


===

או שפשוט תתן את הדוגמא של ברקשייר האת'ווי
 
נערך לאחרונה ב:
ניסיתי לקרוא על זה עוד קצת, ובפרט על בסיס זה שקייטי ווד ורוס גרבר ששניהם מנהלים ETFs אקטיביים דיברו על זה שהם נהנים מדחיית מס במסחר אקטיבי במעטפת ETF לעומת כל כלי אחר.
בזמן שאם ETF פשוט ימכור את כל אחזקותיו ויקנה אחרים במכה הוא אכן יוצר אירוע מס, יש לו דרך להתחכם בזכות in kind redemption - נגיד שמנהל רוצה להקטין את אחזקותיו בטסלה ולקנות אפל, הוא יכול על כל outflow למסור מניות טסלה ל authorized participant שבתורו מחוץ לקרן מוכר את המניות ומוסר מזומן למשקיע, ולכל inflow לקבל מניות אפל מה authorized participant. כל זה כמובן נעשה אוטומטית באופן שמזיז את הקצאת הנכסים ליעד הרצוי באופן שמיטיב מבחינת מס.
אם אני מבין נכון, כל עוד עושים שינויים הדרגתיים בהקצאת הנכסים ולא דרסטיים זה מאפשר למנהל של ETF אקטיבי להתנהל עם קרוב ל-100% דחיית רווח הוני.
 
אז מדובר בקונסטרוקציה מלאכותית לחלוטין, שכן "ערכים" של דברים לא גדלים ע"י איזשהו "תשלום" קבוע במועדים קבועים
אין קשר לשאלת האינטרוולים. אם הצמיחה היא מעריכית, אז לא משנה אם זה רציף או באינטרוולים יש כאן ריבית דריבית. אם היא לא, אז אין גם כשמדובר באינטרוולים.
אג"ח סחיר משוערך באופן רציף, ונסחר בהתאם כך שהתשואה שלו משתנה באופן רציף, והוא כמובן מייצר אפקט ריבית דריבית (שלילית, לעיתים...).

אתה יכול להסתכל על שבוע שבו מניית AAPL עלתה ב-9% ואז לעשות "זום אין"
מחיר השוק לכשעצמו לא צומח מעריכית, אלא עוקב אחרי מציאות כלשהי. ביצועי Apple (להבחין מ-AAPL), לעומת זאת, כן צומחים מעריכית (ליתר דיוק, צמחו מעריכית בעבר ומצופים לצמוח מעריכית בעתיד). לכן, מחיר השוק של AAPL כפרוקסי של ביצועי Apple (ובמובן זה בלבד, אבל זו הסיבה לרכישת AAPL) אכן צומח מעריכית באופן אמיתי, ולא כטריק חשבונאי.
לקבל דיבידנד ולקנות בו מחדש מניות של החברה, זה בדיוק כמו להפריש לעצמך 20% מהרווחים של המסעדה שלך, לשלם עליהם מס, ואז מיד להתחרט ולהשקיע אותם חזרה במסעדה
זה לא אותו דבר בכלל. במקרה שתיארת זה מטופש. לעומת זאת אם אין לך אפשרות לצמיחה משתלמת (כלומר, כזו שתשיא יותר מהשקעה חלופית), אז כדאי לך למשוך ולא להשקיע מחדש, ואם העסק מוחזק בשותפות, אז כדאי לך למשוך ולהשתמש ברווח שמשכת כדי לקנות חלק מהשותף שלך (אלא אם אתה יכול לרכוש ממנו בלי למשוך, באמצעות נכסי החברה. בלע"ז בייבאק), מה שכן ייצר לך ריבית דריבית על ההשקעה. שוק המניות דומה לתרחיש האחרון.

אם עסק כלשהו יכול לייצר תשואה עקבית על ההשקעות-שלו-בעצמו, אז כל תשואה כזו [לאחר שתושקע חזרה בעסק] תהנה בעצמה מהתשואה העקבית שהוא מסוגל לייצר - וכך יווצר גם כאן אפקט COMPOUNDING
כלומר, זה לא משחק חשבונאי.

זה לא משנה* לצורך העניין אם העסק השקיע בעצמו "עבורך" (ולא הפריש לך רווחים) - או - הפריש לך מרווחיו ו-אתה בחרת להשקיע בו מחדש - התוצאה בשורה התחתונה היא זהה : העסק צומח
זה כן משנה אם העסק לא צומח - דיבידנד והשקעה מחדש יובילו לריבית דריבית, ואי חלוקת דיבידנד לא תוביל לכלום.

אפקט COMPOUNDING מלאכותי/קוסמטי שהוא סתם תלוי הסתכלות - אפשר היה לייצר תיאור כזה לכל דבר שצומח באופן הדרגתי, בין אם הוא צומח מעריכית או לא. לדוגמא, אפשר היה לספק תיאור בסגנון "ריבית דריבית" של תנועה של חלזון בחצר, למרות שהיא לינארית ולא מעריכית
לא, אם תתאר תנועה לינארית כמעריכית, זה לא אפקט מלאכותי/קוסמטי אלא שקרי. לעומת זאת אם תתאר כך תנועה מעריכית, זה לא אפקט מלאכותי/קוסמטי אלא אמיתי.

ולסיכום, גם צמיחה של חברה, וגם דיבידנד מרווחים, הם ריבית דריבית ולא משחק חשבונאי. לדיבידנד יש חסרון מול צמיחה של חברה, משיקולי מיסוי; ויש לו יתרון מול אי חלוקה בחברה לא צומחת, משיקולי "יותר כסף עדיף מפחות כסף" (אבל בייבאק עדיף).
 
נערך לאחרונה ב:
אם אני מבין נכון, כל עוד עושים שינויים הדרגתיים בהקצאת הנכסים ולא דרסטיים זה מאפשר למנהל של ETF אקטיבי להתנהל עם קרוב ל-100% דחיית רווח הוני.
גם בקרנות פסיביות יש כל מיני קומבינות חוקיות שאפשר לעשות (מכירה בשכבות לדוגמא זה הכי פשוט), אבל בסוף חייבים צוברים רווח הון. ככל שהTURNOVER גדול יותר ככה כושר התמרון יורד, ב90%+ TO בשוק עולה אין יותר מדי מה לעשות.
כל ETF מפרסם את הנתונים הללו באתר המנפיק, אפשר לראות בדיוק כמה מהדיבידנד הוא כתוצאה מרווח הון וגם כמה רווחי (או הפסדי) הון צבורים לא ממומשים יש שם.
 
זה כן משנה אם העסק לא צומח - דיבידנד והשקעה מחדש יובילו לריבית דריבית, ואי חלוקת דיבידנד לא תוביל לכלום.
ממה תפריש דיבידנד אם העסק לא צומח?
 
ממה תפריש דיבידנד אם העסק לא צומח?
עסק מרוויח != עסק צומח.
אני יכול להקים מאפיה קטנה שתייצר כל יום לחמניה אחת ותמכור אותה ברווח. יהיו רווחים שוטפים (ודיבידנדים), אבל לא צמיחה.
אם אני לא יכול לצמוח (יש ביקוש רק ללחמניה אחת כזו ביום, ואני לא יודע לייצר שום דבר אחר), כדאי לי לחלק דיבידנד במקום לשמור מזומן במאפייה.
אם המאפיה בשותפות, ואשתמש בדיבידנד כדי להגדיל את חלקי, אהנה מ"ריבית דריבית" (סמנטית זו אכן לא ריבית).
 
ואשתמש בדיבידנד כדי להגדיל את חלקי
היות ואתה לא חייב את הדיבידנד כדי להגדיל את השותפות (אתה יכול לקנות עם כל שקל שיש לך), עצם חלוקת הדיבידנד לא גרמה לריבית דריבית.
 
היות ואתה לא חייב את הדיבידנד כדי להגדיל את השותפות (אתה יכול לקנות עם כל שקל שיש לך), עצם חלוקת הדיבידנד לא גרמה לריבית דריבית.
היא כן. אם לא חילקתי את הדיבידנד, הוא לא מייצר לי הכנסה (כאמור, החברה לא יודעת לעשות דברים אחרים, ואם כן אז ביעילות נמוכה יותר ממה שבעלי המניות יוכלו לעשות). אם כן חילקתי, הוא מייצר לי הכנסה נוספת.
כמובן שזה לא כדאי לבעל מניות שאין לו מה לעשות עם הדיבידנד (שזו הדוגמה שלך - יכול לקנות עם שקלים אחרים, במשתמע - שישבו בחוסר מעש), אבל ההנחה היא שיש לבעלי המניות מה לעשות עם הדיבידנד (אחרת הם אדישים לשאלה).
 
אין קשר לשאלת האינטרוולים. אם הצמיחה היא מעריכית, אז לא משנה אם זה רציף או באינטרוולים יש כאן ריבית דריבית. אם היא לא, אז אין גם כשמדובר באינטרוולים.

אתה מתייחס לשני המונחים כמילים נרדפות. הן לא.
גידול/צמיחה מעריכית זה דבר אחד, "ריבית דריבית" זה דבר אחר.
השימוש בהן כאילו מדובר באותו מושג הוא מקור הבלבול מלכתחילה.

כשאנשים אומרים "ריבית דריבית" (ספציפית!) הם מתכוונים "אפקט" שיש לו משמעות רק בחלוקה לאינטרוולים בדידים -
האינטרוולים האלה לא חייבים להיות באיזשהו מרחק קבוע, לדוגמא, יכול להיות נניח : נקודה אפס, לאחר מכן נקודה ב' יומיים אחר כך, לאחר מכן נקודה ג' שבוע אחר כך, לאחר מכן נקודה ד' שעה אחר כך.
ה-"אפקט" הוא לקחת את השינוי בין כל נקודה ונקודה בנפרד - ואז "לחבר אותם יחד" כדי לקבל כביכול את אותו "שינוי מצרפי" (compound)

מחיר השוק לכשעצמו לא צומח מעריכית, אלא עוקב אחרי מציאות כלשהי.
זה בדיוק מה שהסברתי בעצמי (אמנם באריכות, אבל עדיין).

ולא כטריק חשבונאי.
ה-"טריק" החשבונאי הוא לחשוב על התשואה של AAPL כתשואה מצרפית ש-"מורכבת" כביכול מאוסף של תשואות בדידות. היא לא.
ה-"תשואות הבדידות" האלה קיימות רק במכשירים שמייצרים תנועה פיזית של הון באינטרוולים האמורים - כמו ריבית

אחרת הן קוסמטיות: בין אם נבחן את התשואה (הנפרדת) בין כל נאנו-שניה וכל נאנו-שניה עוקבת במניית AAPL ובין אם לאו, התשואה הכוללת שנהנה ממנה תהיה זו שבנקודה השרירותית B (נניח מועד המכירה) שבה החלטנו לבחון את התשואה הכוללת מאז תחילת המדידה (נניח נקודה A שבה רכשנו את המניה).

זה לא אותו דבר בכלל. במקרה שתיארת זה מטופש.
אתה צודק אבל התייחסתי גם לזה בסופו של דבר בדבריי והסברתי את ההבדל בין רכישה מחדש של מניות (שהיא בעצם הגדלת % האחזקה שלך בחברה) באמצעות דיבידנד מחולק, ובין חברה שתמנע מלחלק דיבידנד ותשקיע בעצמה.
חידדתי ש (אלא אם יש לך או אתה קרוב ל-100% אחזקה בנכס) מנקודת מבטו של בעל ההון - לא יהיה הבדל משמעותי (למעט המיסוי). ברור שבעולם האמיתי יש הבדל בשאלה מי מקבל את הכסף שאתה משקיע : בעלים קודמים שהחליט למכור, או החברה עצמה.

כלומר, זה לא משחק חשבונאי.
הצמיחה היא לא משחק חשבונאי, השימוש במושג השאול "ריבית דריבית" והחלוקה השרירותית לתת-תקופות, היא כן.

זה כן משנה אם העסק לא צומח - דיבידנד והשקעה מחדש יובילו לריבית דריבית, ואי חלוקת דיבידנד לא תוביל לכלום.
זו אבחנה נכונה. אבל שים לב שההשוואה המקורית הייתה בין עסק צומח שמחלק דיבידנד לעסק צומח שלא מחלק דיבידנד.

לא, אם תתאר תנועה לינארית כמעריכית, זה לא אפקט מלאכותי/קוסמטי אלא שקרי

ההצגה לא תהיה כמעריכית, אלא כ-"חיבור מצרפי/מצטבר/איך-שתקרא-לזה של שינויים יחסיים" (שהוא בדיוק המשמעות המתמטית של ריבית דריבית).
אתה שוב עושה סלט בין מעריכיות ובין ה-"מצרפיות" שזה בדיוק מה שניסיתי להבהיר...

התנועה של החלזון לינארית. אפשר להציג אותה כרצף של "תשואות" במיקום שלו על הציר שבין A ל-B, בלי לשקר בשום דבר. כל "תשואה בדידה" כזו תשקף נאמנה בדיוק את התנועה היחסית שלו, ובגלל שהוא נע בקצב קבוע, אז יהיה מעין אפקט דמוי "diminishing returns" שכן התוספת של כל "זחילה" נוספת שלו - הולכת ומתגמדת ביחס למרחק הכולל שעבר עד כה , ככל שהוא מתקדם. אחרי מליון ק"מ, הס"מ הנוסף יהיה תוספת אחוזית אפסית, אבל הצעד השני שלו יהיה הכפלה של פי 2 במרחק.

ולסיכום, גם צמיחה של חברה, וגם דיבידנד מרווחים, הם ריבית דריבית ולא משחק חשבונאי.

לא.
צמיחה של חברה היא לא "ריבית דריבית" משום שהאפקט לא בדיד (או לפחות, לא בהכרח בדיד) ולא קבוע.
היא יכולה להיות מעריכית אם למשל החברה יודעת להפוך "לירה ללירה וחצי" בתוך X זמן. ה-X זמן הזה הוא סתם שרירותי, אפשר היה להגיד שהיא יכולה להשיג הכפלה קטנה יותר בחצי מהזמן, או הכפלה גדולה יותר בזמן כפול - וכן הלאה.
זה סתם תיאור של קצב הגידול.

נהוג להציג קצבי גידול בפרקי זמן שנתיים, לשם הנוחות והנורמליזציה, אבל זו כמובן לא חובה, והחברה לא בהכרח באמת חייבת לסיים את הפרוייקט-המצמיח (שהיה גורם להכפלה בפועל של הערך) בתוך שנה.
אולי העסק הוא חברת נדל"ן שמקימה בניין משרדים חדש להשכרה ויקח 3 שנים לסיים אותו ובינתיים יש רק הוצאות. אז אין משמעות ל-"תשואה" על הבניין בשנה הראשונה או השניה או השלישית, בטרם הסתיימה הבנייה.

אגב, לא רק חלזונות אלא גם חברות עשויות לצמוח אבל בקצב שאינו מעריכי, אלא לינארי למשל - וזאת אפילו אם הן משקיעות את כל הרווחים שלהן בצמיחה. אין לי ממש דוגמא כזו בראש אבל מן הסתם לא כל עסק שקיים הולך ומכפיל את שוויו בכל תקופה. לדוגמא, אם ככל שהחברה צומחת התשואה שהיא יכולה לייצר על ההון הנוסף הולכת ופוחתת, הגידול יהיה לינארי. אפשר לראות דוגמא לזה למשל בשיווק --- בנקודה מסויימת הכפלה של תקציב השיווק של החברה לא תביא להכפלה בהכנסות, אלא האפקט של כל גידול נוסף בתקציב השיווק ילך ויקטן עד שתוספת בו עשויה שלא להניב תועלת כלל.

דיבידנדים מרווחים עשויים להיות מעריכיים רק אם אינך קרוב ל-100% בעלות. אם אתה הבעלים של דירה, אז כמובן שהשכירות שתקבל מהשכרתה לא יהיה "ריבית דריבית" ולא "מעריכית" ולא שום דבר שדומה לזה. סתם רווח.

בכל מקרה, בעיניי עדיף להמנע מהמושג "ריבית דריבית" כשהוא לא מתאר ריבית-מצטברת אמיתית, בדיוק מהסיבות שתיארתי.
זה ערבוב של מושגים, זה לכרוך את המושג של "גידול מעריכי" עם משהו שאולי בכלל לא צומח מעריכית, וכו', וזה לערבב אפקט שנוצר מהסתכלות חשבונאית/קוסמטית מסויימת ובין אפקט אמיתי (פיזי) בעולם.


כשמישהו אומר: "תראה! הסנופי גדל ב-7% בשנה ולכן הכסף שלי יגדל מעריכית!" אין כאן "ריבית דריבית", יש כאן גידול מעריכי - גם אם כשעושים SQUINT עם העין זה עשוי להיראות כמעט אותו דבר.
מחרתיים הסנופי עשוי להפסיק לגדול מעריכית (לנצח, לא משנה אפילו למה), ואולי בכל שנה הוא יגדל ב-% קטן יותר מבשנה שקדמה - וכך הלאה - אבל ימשיך לגדול.

בשלב כזה יהיה מוזר וטפשי לומר שיש "אפקט ריבית דריבית" על ההשקעה, למרות ששום דבר לא השתנה לכאורה ב-"שיטת החישוב" של התשואה,
ועדיין אם תכפיל את ההשקעה הראשונית שלך בתשואה של כל שנה (או דקה, שניה), תקבל לבסוף את התשואה המצרפית הכוללת בנקודת הסוף שהחלטת לבחון.

ריבית היא נקובה, תשואה לא.

להגיד ש-"אפקט ריבית דריבית" מתקיים בהשקעות בשוק ההון רק בשוק X ולא בשוק Y (נניח, השוק היפני), כי השוק היפני לא צומח (מעריכית, או אולי בכלל), זה כמובן מגוחך. או שהאפקט מתקיים על מכשיר פיננסי כלשהו, או שהוא לא.
הוא מתקיים על אג"ח/הלוואות,
בהשקעות מסחריות - מתקיים אפקט "דמוי" ריבית-דריבית - אבל זה כאמור סתם עניין קוסמטי של הצגה מסויימת.

מה שמשנה בפועל הוא בסוף קצב הצמיחה, והאם בפועל (פיזית!) החברה מסוגלת באופן עקבי להפוך C הון ל-1.5C הון או 2C הון או 1.019C הון, קרי, ביחס כלשהו (קבוע, או הולך וגדל - אבל לכל הפחות שלא קטן במהירות) ובקצב כלשהו (קרי, בתוך פרק זמן נתון), ולכן זה משתנה מחברה לחברה, משוק לשוק, וכו'.

יכול להיות שהחברה יכלה לעשות את זה פעם והיא כבר לא, יכול להיות שהמדד פעם גדל כך ומחרתיים יפסיק, וכו'.

קצב צמיחה, לא ריבית-דריבית.

ולתאר את הגידול באחזקות שלך (בעקבות השקעה-מחדש של דיבינדים) כצמיחה מעריכית גם כן בעייתי (ולא רק כי יש גבול עד כמה אתה יכול לעשות את זה, עד 100%). יכול להיות שהחברה למשל יורדת בערכה משנה לשנה - אפילו אם הרווחים לא משתנים או אם הדיבינדים לא משתנים, ולכן אתה תלך ותקנה כל פעם עוד ועוד מחברה ששוויה הולך וקטן. סה"כ שווי האחזקה הכולל שלך לא יגדל מעריכית, גם אם האחזקה שלך בחברה תלך ותגדל.
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
ריבית היא מושג שמתאר תשלום על הלוואה, אז אפשר לסכם ולומר שריבית (ובהתאמה, ריבית דריבית) מתארת רק הלוואות. אם נניח את זה בצד, ונשתמש במושג ריבית דריבית בהשאלה גם לדברים שאינם הלוואות:

אתה מתייחס לשני המונחים כמילים נרדפות. הן לא.
גידול/צמיחה מעריכית זה דבר אחד, "ריבית דריבית" זה דבר אחר.
השימוש בהן כאילו מדובר באותו מושג הוא מקור הבלבול מלכתחילה.

כשאנשים אומרים "ריבית דריבית" (ספציפית!) הם מתכוונים "אפקט" שיש לו משמעות רק בחלוקה לאינטרוולים בדידים -
אני לא מבין. אתה טוען שכשאנשים אומרים ריבית דריבית הם מתכוונים לאינטרוולים, ומנגד אתה מוסיף וטוען שאנשים מתבלבלים קוראים לדברים שאינם אינטרוולים בשם ריבית דריבית, מה שיוצר אצלם בלבול.
טענה הרבה יותר פשוטה היא שאנשים מתכוונים למה שהם אומרים, ומשתמשים בביטוי גם לתיאור ריבית דריבית (כאמור, בהשאלה מהלוואה: תוספת תשואה שמושגת באמצעות הפעלת מנגנון התשואה על התשואה שכבר התקבלה. רקורסיה, אם תרצה) שאינה תלויית אינטרוול. בהתאם, אנשים גם לא מתבלבלים ומשתמשים במושג גם ללא אינטרוולים: זה בדיוק מה שהם מתכוונים אליו.
בנוסף, אתה לוקח את המושג שבו אנשים משתמשים - ריבית דריבית - ומחליף אותו במושג תשואה מצרפית - שאתה טוען שהוא מעט שונה, ואז, מהתכונות שאתה מייחס לתשואה מצרפית (ניתן לחשב אותה עבור תשואה יחידה, גם אם מתמשכת, כאילו היא מורכבת מחלקים מצרפיים), אתה מסיק ש"ריבית דריבית" היא ביטוי שגוי בהקשר של צמיחה מעריכית (אמיתית, כזו שכאמור מבוססת על הפעלת מנגנון התשואה על התשואה שכבר הצטברה).
¯/_(ツ)_\¯


זה בדיוק מה שהסברתי בעצמי (אמנם באריכות, אבל עדיין).
אבל זה רק תחילת הטענה, שעיקרה
מחיר השוק של AAPL כפרוקסי של ביצועי Apple (ובמובן זה בלבד, אבל זו הסיבה לרכישת AAPL) אכן צומח מעריכית באופן אמיתי
וזה מכיוון שהצמיחה של חברה צומחת (Apple בדוגמה שלנו) היא אכן מעריכית: החברה יודעת להרוויח כסף, ואז לוקחת את הכסף שהרוויחה ומפעילה עליו את אותו מנגנון: משתמשת בו כדי להרוויח כסף בדרכים שהיא יודעת להרוויח. זו ההגדרה המדוייקת של ריבית דריבית (למעט ההבדל המתבקש שלא מדובר בהלוואה).


"חיבור מצרפי/מצטבר/איך-שתקרא-לזה של שינויים יחסיים" (שהוא בדיוק המשמעות המתמטית של ריבית דריבית)
לא הוא לא.

יהיה מעין אפקט דמוי "diminishing returns" שכן התוספת של כל "זחילה" נוספת שלו - הולכת ומתגמדת
אבל הסיבה היחידה שתראה את האפקט השקרי (במובן של שגוי, לא של זדון) הזה, היא אם תשתמש מראש בתיאור שקרי של התקדמות החילזון כאילו כל יחידת תנועה נבנית על קודמתה.
יתכן שאתה מערבב פה בין העובדה שהסך הוא צירוף של כל החלקים (סך התקדמות החילזון, בכל שלב, הוא ההתקדמות הקודמת + יחידת ההתקדמות החדשה), לבין מקרה שבו היחידה עצמה (ולא הסך) נבנית על קודמתה (שאם החילזון כבר צעד 3 צעדים, אז כל צעד שלו עכשיו יהיה שונה מקודמיו, ושהאפקט הזה ימשיך, בקירוב, עבור כל יחידת תנועה). זה לא המצב בתנועת חילזון (למעט אם הוא מתעייף, ואז אכן עשויה להיות דעיכה מעריכית אמיתית) כמו גם בחברות רווחיות שאינן צומחות, אבל זה כן המצב בחברות צומחות. בהתאם, חברות צומחות ישיאו ריבית דריבית בין אם יחלקו דיבידנד ובין אם לא, אבל חברות לא צומחות יוכלו לאפשר למשקיע להשיא ריבית דריבית רק באמצעות חלוקת הרווחים, שאותם המשקיע יפנה לטובת תשואה נוספת (כלומר, יפעיל על הרווחים את אותו מנגנון שייצר את הרווחים - ישקיע אותם, ובכך יהנה מריבית דריבית).

היא יכולה להיות מעריכית אם למשל החברה יודעת להפוך "לירה ללירה וחצי" בתוך X זמן. ה-X זמן הזה הוא סתם שרירותי, אפשר היה להגיד שהיא יכולה להשיג הכפלה קטנה יותר בחצי מהזמן, או הכפלה גדולה יותר בזמן כפול - וכן הלאה.
זה סתם תיאור של קצב הגידול.
זה לא סתם תיאור, זו המציאות של דפוס הרווחים של החברה (ושל מחיר המניה רק כפרוקסי לכך). יתכן כמובן שקצב הגידול אינו אחיד (כמו שניתן לייצר הלוואה עם ריבית דריבית שלא תהיה אחידה).

חברות עשויות לצמוח אבל בקצב שאינו מעריכי
זה יהיה תיאור סינטתי של מקרה פרטי בו קצב הצמיחה של החברה דועך. ברגע שהחברה לא תוכל לייצר תשואה מספקת על השקעה מחודשת של הרווחים (כלומר על צמיחה), היא תשרת את בעלי המניות בכך שתתחיל לחלק את הרווחים (כיוון שהמשקיעים יוכלו להשתמש ברווחים להשגת תשואה טובה יותר).

אם אתה הבעלים של דירה, אז כמובן שהשכירות שתקבל מהשכרתה לא יהיה "ריבית דריבית" ולא "מעריכית" ולא שום דבר שדומה לזה. סתם רווח.
ברור. גם דיבידנד אינו ריבית דריבית, ואפילו ריבית אינה ריבית דריבית. אבל השקעה מחודשת של הרווח (משכירות, או מדיבידנד, או מריבית, כולל המקרה הפרטי בו הריבית לא משולמת מיד, שזהו מקרה הבסיס של ריבית דריבית) מאפשרת למשקיע להשיג ריבית דריבית על ההשקעה. גם מדמי שכירות (שאל את @רוני, שמשתמש ברווחים שיש לו משכירות כדי לרכוש עוד ועוד נכסי נדל"ן ובכך להגדיל את הרווחים שלו מנדל"ן. למשקיע עם דירה אחת זה יהיה מורכב יותר טכנית, אבל מרחב ההשקעה שלו לא באמת מוגבל לנדל"ן).

בשלב כזה יהיה מוזר וטפשי לומר שיש "אפקט ריבית דריבית" על ההשקעה, למרות ששום דבר לא השתנה לכאורה ב-"שיטת החישוב" של התשואה
כי אין קשר לשיטת החישוב. אם השקעה מחדש של הרווחים תמשיך להיות כדאית (לעומת לא להשקיע אותם), אז בהחלט יש כאן עדיין ריבית דריבית. אם היא לא, אז מה שהשתנה זה לא שיטת החישוב אלא המציאות: בהיעדר ריבית, אין מה לדבר על ריבית דריבית.

ריבית היא נקובה, תשואה לא.
ומלפפון הוא ירוק. ולכן?

יכול להיות שהחברה יכלה לעשות את זה פעם והיא כבר לא
ואז מה שהחברה צריכה לעשות זה לחלק את הרווחים כך שהמשקיע יוכל להמשיך להרוויח תשואה על תשואתו. אם היא תעשה את זה, אז המשקיע ממשיך להרוויח ריבית דריבית (באמצעות הפעלת מנגנון הרווח - השקעה - על הרווחים מההשקעה). אם לא, אז היא השקעה רעה וגם את הסכום שכבר מושקע כדאי להוציא (כי החברה לא הפסיקה להשיא "ריבית דריבית", אלא "ריבית" בכלל).

יכול להיות שהחברה למשל יורדת בערכה משנה לשנה - אפילו אם הרווחים לא משתנים או אם הדיבינדים לא משתנים, ולכן אתה תלך ותקנה כל פעם עוד ועוד מחברה ששוויה הולך וקטן. סה"כ שווי האחזקה הכולל שלך לא יגדל מעריכית, גם אם האחזקה שלך בחברה תלך ותגדל.
אם המחיר יורד באופן מתמשך, אז או שהוא יעלה חזרה (אם הירידה לא מוצדקת), או שהחברה נהיית פחות רווחית מכפי שהוערכה. אם חברה הופכת לפחות רווחית, או אפילו רק לא צומחת כשמופה ממנה לצמוח, אז היא משיאה תשואה שלילית. אפקט ריבית דריבית עדיין מתקיים פה, פשוט בדומה לריבית 0 או ריבית שלילית על הלוואה.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
L מה הצפי שלכם לתשואת מדדי המניות לשנים הקרובות ולמה שוק ההון 63
ה מיסוי דיבידנד אמריקאי שנוכה במקור בישראל – למי נתונה זכות המיסוי? מיסים 11
C מס דיבידנד מחברה שנסחרת בבורסא בצרפת מיסים 9
M קרנות דיבידנד איריות/נסחרות בלונדון שוק ההון 1
guesto ירידת מחיר בעקבות חלוקת דיבידנד שוק ההון 85
N מס על דיבידנד ועל פקדונות של עוסק מורשה מיסים 2
N שאלה על עמלות על שורת דיבידנד בבית השקעות + שאלה על העברת IRA שוק ההון 0
מ דיבידנד על מניות espp לאחר עזיבת העבודה מיסים 0
J השקעה בקרנות סל של מניות דיבידנד, ללא גידור מטח, מישראל בשקלים שוק ההון 7
כ טופס W-8BEN הפחתת מס דיבידנד שוק ההון 1
ב קרנות דיבידנד צוברות ? שוק ההון 13
W קיזוז הפסד הון בארץ מול רווח דיבידנד בחו"ל מיסים 25
S מניות דיבידנד: איפה מתחילים? שוק ההון 5
T דיבידנד אצל ברוקר זר שוק ההון 2
א תיק מניות דיבידנד ישראליות שוק ההון 29
V - צמיחת דיבידנד SCHD שוק ההון 2
XpH הסולידית מזיזה את הכסף: מעל ל 60% מהתיק במניות דיבידנד. מה זה אומר עלינו? דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 95
כ מיסוי דיבידנד במניות ישראליות שוק ההון 2
B מישהו מכיר את MSTY? נראית טוב מידי כדי להאמין מבחינת דיבידנד שוק ההון 20
S כיצד מדווחים על דיבידנד שקיבלתי, שנוכה ממנו מס במקור? מיסים 0
S קרנות דיבידנד לא אמריקאיות שוק ההון 1
Y קרנות דיבידנד שנסחרות בתל-אביב, או השקעה בוולסטריט שוק ההון 2
D תשואות דיבידנד פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 1
ט לפני שאני מרים טלפון , עמלה של הברוקר על תשלום דיבידנד? שוק ההון 4
S כיצד יתכן הבדל לא זניח באחוז דיבידנד של שתי קרנות המשקיעות באותו המדד ? שוק ההון 3
algo.il יש הגיון כלשהו בשילוב גישה של השקעה במדדים ובגישה של מניות דיבידנד? שוק ההון 5
I מניות דיבידנד בארץ שוק ההון 6
F קיזוז דיבידנד בחול כנגד הפסדים השנה לעומת הפסדים מועברים מיסים 32
U קיזוז רווח דיבידנד בחול כנגד הפסד במניות בארץ מיסים 9
R קניית מניות דיבידנד שוק ההון 39
S מיסוי על דיבידנד מסוג Return of Capital מיסים 21
D מנסה להבין דיבידנד של VT שוק ההון 13
Y רווחי דיבידנד לא ממוסים במקור ב-IB מיסים 27
דו דו שנת דיווח דיבידנד בברוקר זר מיסים 1
yossik דיבידנד null שוק ההון 4
R חלוקת דיבידנד באופן לא שווה בין בעלי המניות מיסים 13
D דיבידנד מנכה מס במקור? שוק ההון 16
יבגני וולף אינדקס עולמי של מניות שמחלקות דיבידנד לפי DGI שוק ההון 13
א מניות דיבידנד ומס ירושה שוק ההון 16
י תכנון מס דיבידנד זר מעל גיל 60 מיסים 8
T שאלת מתחיל- דיבידנד וחסכון עמלות שוק ההון 1
O דיון תיאורטי - מניות שלא מחלקות דיבידנד שוק ההון 3
O איך אני יודע כמה דיבידנד התגלגל בתעודה iShares Core S&P 500 UCITS ETF 1159250 שוק ההון 4
M אזהרה על תקופת האקס - דיבידנד שוק ההון 7
Y קיזוז הפסדי הון עם דיבידנד וריבית מחו"ל מיסים 10
Z דיווח מס על דיבידנד מחברה שרשומה במדינת מקלט מס מיסים 1
דו דו השפעת דיבידנד על שערי קניה ומכירה בחישובי דף עזר 1325 מיסים 1
מ קיזוז הכנסה דיבידנד מחו"ל בהפסד הון בישראל מיסים 16
E המלצה לקרן/נייר דיבידנד ביורו פוסטים מאיכות נמוכה 1
S מס על דיבידנד שמקורו ב גמל ב IRA פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1

נושאים דומים

Back
למעלה