klayhamn
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 2/4/19
- הודעות
- 1,796
- דירוג
- 2,562
ברור לי שההגיון עקום, אבל אני לא מצליח לנסח את זה בצורה מספיק בהירה בשביל לשכנע אותו.
התשובה היא שמדובר במושג שאול - וכפועל יוצא - בסלט של מושגים
"ריבית דריבית" מתקיימת על מכשירים פיננסיים שבהם יש ריבית - לדוגמא, אגרות חוב, או הלוואות.
המשמעות של "ריבית" היא סכום כסף שמשולם/נגבה בעבור הזכות שמלווה מעניק ללווה לעשות שימוש בסכום כסף (או שווה כסף) כלשהו למשך תקופה כלשהי.
המונח המדוייק יותר להשתמש בו כדי לתאר את האפקט המדובר בהקשר הרחב הוא COMPOUNDING (ואין לדעתי מקבילה בעברית?)
כשמדובר על "ערך של חברה" (או ערך המדד, לא משנה, כל מחיר של כל דבר) אז מדובר בקונסטרוקציה מלאכותית לחלוטין, שכן "ערכים" של דברים לא גדלים ע"י איזשהו "תשלום" קבוע במועדים קבועים, אלא פשוט ע"י העובדה שאנחנו בוחנים את הערך שלהם באינטרוולים קבועים, למשל , פעם ביום, או פעם בחודש, או פעם ברבעון או פעם בשנה.
נהוג לומר שה-"הסנופי עולה ב-7% בשנה", אבל אם היית סנופי, לא היית רואה שום "שנה" - היית רואה פשוט שהערך שלה מטייל למטה ולמעלה, ומדי פעם בא איזה בחור ממושקף ומרפרשף את הדפדפן שלו כדי לראות כמה אתה שווה באותו רגע.
אנחנו מחלקים שינויים לתקופות כי אנחנו בני אדם וכי נוח לנו יותר לחשוב על דברים בצורה הזו, למרות שאם אתה מתכוון להחזיק בסנופי 30 שנה לא ממש אמור לעניין אותך מה התשואה השנתית שלו אלא מה התשואה ה-30-שנתית שלו.
מה שמחזק את ה-"אשליה" הזו של אינטרוולים קבועים הוא העובדה שגם העולם העסקי בנוי לפי שנה פיסקאלית, דו"חות רבעוניים ושנתיים, מס שנתי, תקציב שנתי, וכו'.
אבל בפועל הערך הוא רציף לגמרי. בכל נאנושניה יש מחיר כלשהו לנכס והוא יכול לעלות או לרדת ביחס לכל נקודה אחרת בזמן.
אתה יכול להסתכל על שבוע שבו מניית AAPL עלתה ב-9% ואז לעשות "זום אין" ולראות בכמה היא עלתה (באופן יחסי) בכל יום, ואז לעשות "זום אין" ולראות בכמה היא עלתה (באופן יחסי) בכל שעה או בכל דקה או בכל שניה לאורך אותו שבוע....
אם תרצה לחשב את אותם "9%" מתוך התשואות השעתיות של המניה, תצטרך בדיוק לעשות את אותו "טריק" חשבונאי שבו משתמשים כדי לחשב "ריבית דריבית" : לקחת את המחיר הראשוני, להכפיל אותו בגידול שרשמת לעצמך שהתקיים בינו ובין תום השעה הראשונה, ואז להכפיל את המחיר בגידול שרשמת לעצמך שהתקיים בינו ובין תום השעה השניה, וכך הלאה....
אמור להיות ברור לך שזה סתם משחק חשבונאי. "אפקט" הריבית דריבית" פה הוא מלאכותי ונוצר כתוצאה מבחירה שרירותית של אינטרוולים של זמן.
בדיבידנדים - המצב הוא בדיוק אותו דבר: הדיבידנד מחולק במה שהוא (באופן אולטימטיבי) אינטרוול שרירותי (חודשי, רבעוני, שנתי, וכו') - והיות והדיבידנד גם גורע מתוך הרווחים של החברה, הוא מוריד את ערכה בדיוק ביחס שבו הוא מופרש
(תחשוב על מסעדה שאתה הבעלים שלה - ושבה אתה מושך 20% מהרווחים לעצמך - ואת היתר אתה משקיע בתפעול העסק וצמיחתו - שיווק, פתחית סניפים חדשים וכו' הדיבידנד שאתה מושך לא "מופיע" יש מאין, הוא גורע מהרווחים של העסק, ולכן כשתרצה למכור את המסעדה [למשל] היא תתומחר לפי סך הרווחים - בלי קשר למשיכות השרירותיות שהחלטת לעשות. לחילופין, אם תפסיק למשוך 20% מהרווחים, תוכל להשקיע עוד יותר בצמיחת המסעדה עצמה - וכו').
לכן - לקבל דיבידנד ולקנות בו מחדש מניות של החברה, זה בדיוק כמו להפריש לעצמך 20% מהרווחים של המסעדה שלך, לשלם עליהם מס, ואז מיד להתחרט ולהשקיע אותם חזרה במסעדה. כך כל פעם מחדש. לא רק שזה לא יצור איזשהו "תשואת קסם של ריבית דריבית!" אלא למעשה בסוף היום ישאר בידיך פחות הון, כי לפחות חלקו יופרש לחברתך הטובה - רשות המיסים.
=================
אממה - יש כן קאץ' אחד שכדאי לשים לב אליו -
למרות שחישוב COMPOUNDING על ערך רציף של נכסים הוא סתם אקט חשבונאי קוסמטי חסר משמעות,
כן צריך להבין מדוע השקעה מחדש של רווחים בכלל עשויה להיראות מבחוץ כמו גידול מעריכי שמזכיר "ריבית דריבית"?
הסיבה לכך היא בדיוק בגלל שאם עסק כלשהו יכול לייצר תשואה עקבית על ההשקעות-שלו-בעצמו, אז כל תשואה כזו [לאחר שתושקע חזרה בעסק] תהנה בעצמה מהתשואה העקבית שהוא מסוגל לייצר - וכך יווצר גם כאן אפקט COMPOUNDING
זה לא משנה* לצורך העניין אם העסק השקיע בעצמו "עבורך" (ולא הפריש לך רווחים) - או - הפריש לך מרווחיו ו-אתה בחרת להשקיע בו מחדש - התוצאה בשורה התחתונה היא זהה : העסק צומח
לדוגמא, אם יש לך חנות נעליים ואתה משתמש ברווחיה כדי להקים סניף נוסף של חנות נעליים, ואז אתה משתמש ברווחים של שני הסניפים כדי להקים שני סניפים נוספים - וכו' - יש פה גידול מעריכי (כמובן שזה לא חייב להיות בדיוק בצורה שמדמה התחלקות של תא וגידול מעריכי של פי 2 ל-"איטרציה", אבל העקרון זהה).
למביט מהצד, רשת חנויות הנעליים תראה כאילו היא סתם גדלה לצורך העניין ב-80% בשנה או ב-400% ב-10 שנים או וואטאבר, איך שלא תבחר להסתכל על זה.
כמובן שזה גם לא יכול להימשך לנצח כי יש גורמים שפועלים "לעצור" גידול מעריכי (משאבים סופיים, אוכלוסיה סופית, ביקוש מקסימלי סופי, תחרות, רגולציה, וכו').
=====
* - זה כן משנה כי רכישה מחדש של מניות לא מגיעה חזרה לידיו של עסק הנסחר ציבורית, היא נרכשת בשוק-המשני,
אבל זה משפיע על העסק עצמו, לא על השורה התחתונה של התשואה - וזה כי כל פעם שאתה קונה עוד מניות של החברה (באמצעות הדיבידנד) אתה מגדיל את הנתח שלך בחברה וברווחיה.
====
לסיכום יש פה שני עניינים שונים:
אפקט COMPOUNDING מלאכותי/קוסמטי שהוא סתם תלוי הסתכלות - אפשר היה לייצר תיאור כזה לכל דבר שצומח באופן הדרגתי, בין אם הוא צומח מעריכית או לא. לדוגמא, אפשר היה לספק תיאור בסגנון "ריבית דריבית" של תנועה של חלזון בחצר, למרות שהיא לינארית ולא מעריכית.
הייתי לוקח את המיקום שלו בנקודה A ואת המיקום שלו בסוף תקופה כלשהי - בנקודה B, ואז מחלק את התקופה לאינטרוולים שרירותיים (נניח דקות), ומתאר את המרחק שלו מנקודה A כרצף של "גדילות אחוזיות" מהמרחק באינטרוול הקודם. שים לב שבגלל שקצב התנוע שלו קבוע ולכן הגידול במרחק הוא לינארי, הגידול האחוזי בפועל במרחק מ-A ילך ויקטן בכל אינטרוול, אבל תמיד תוכל להגיד ש-"בממוצע" המרחק גדל באיזשהו שיעור קבוע (ואז בעצם תיאלץ לשקר קצת על המהירות שהוא נע בה לאורך מסעו) .....
אפקט COMPOUNDING אמיתי - שנובע מאופיים של נכסים מניבים: הם מניבים תפוקה/רווח שיכול לשמש כדי לייצר עוד מהם, ובכך להכפיל בכל פעם את התפוקה/רווח עצמם באותו שיעור, בתוך איזשהו פרק זמן / באיזשהו קצב טבעי - שנובע מאופיו וטיבו של הנכסה מניב.
===
או שפשוט תתן את הדוגמא של ברקשייר האת'ווי
נערך לאחרונה ב: