שרשור המלצות ספרים

[Sinister]

זה (קראתי את הגרסה האנגלית) של סטיבן קינג.

ספר מדהים! הרס לי את הילדות

 

[doc29]

קראתי את 'המיליונר מהדלת ממול' (the millionaire next door) ולא נפלתי בכלל. מספיק לטעמי לקרוא את עשרות העמודים הראשונים. בשאר הספר הם פשוט חוזרים על עצמם. רמת הכתיבה נמוכה ודומה יותר ל'ספרי מנהלים' מאשר לספרי כלכלה טובים. אין היסטוריה ואין קונטקסט רחב יותר, פשוט חזרה על אותם טיעונים שוב ושוב.

מסכים- אפשר לסכם את זה ב:
- אל תהיו בזבזנים.
- תהיו מודעים לתקציב הוצאות והכנסות.
ו... זהו בערך

 

[Sinister]

ו... זהו בערך

שחכת:
'אל תתנו לילדים שלכם כסף'

ומשום מה:
'אל תקנו מכוניות תוצרת חוץ'

 

[Sinister]

התחלתי לקרוא את your money or your life, ואני חייב להודות שבינתיים התרשמתי מאוד לרעה. הספר מתחיל בעודף הפחדות (העולם הולך לעזעזעל, הכל נהיה יקר, הפנסיה שלכם לא שווה כלום). אחרי זה הם משתמשים בטיעון הלעוס על 'כסף הפיאט', שהוא לא 'אמיתי' כמו הכסף שהיה פעם (שהיה מבוסס על זהב, שהוא כידוע דבר בעל ערך 'אמיתי'). אחר כך יש איזה חמישים עמודים של 'למה לקרוא את הספר הזה' או 'איך הספר הזה ישנה לכם את החיים', ואחרי זה קצת עיצות מועילית ברמה יותר נמוכה מהבלוג.

 

[chen15]

הספר 'מי הזיז את הגבינה שלי' או באנגלית 'Who Moved my Cheese', של דר' ספנסר ג'ונסון.
ספר תובנתי חשוב שמציג עד כמה אנחנו מפחדים משינויים.
נהניתי יותר מהגירסה באנגלית, בכל אופן - מומלץ בחום.
מצטרפת להמלצות על 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל. ספר חשוב מעין כמותו.
וכן ל'חשוב והתעשר' של נפוליון היל, למרות שהוא ספר קצת כבד.

 

[לא סולידי YET]

התחלתי לקרוא את your money or your life, ואני חייב להודות שבינתיים התרשמתי מאוד לרעה. הספר מתחיל בעודף הפחדות (העולם הולך לעזעזעל, הכל נהיה יקר, הפנסיה שלכם לא שווה כלום). אחרי זה הם משתמשים בטיעון הלעוס על 'כסף הפיאט', שהוא לא 'אמיתי' כמו הכסף שהיה פעם (שהיה מבוסס על זהב, שהוא כידוע דבר בעל ערך 'אמיתי'). אחר כך יש איזה חמישים עמודים של 'למה לקרוא את הספר הזה' או 'איך הספר הזה ישנה לכם את החיים', ואחרי זה קצת עיצות מועילית ברמה יותר נמוכה מהבלוג.

הרעיון הבסיסי של הבלוג הזה מבוסס (גם אם לא ישירות) על הספר הזה. ומבחינה כרונולוגית, הספר יצא כשהסולידית לא רק שעוד לא הייתה סולידית, אלא גם (כנראה) עוד לא שמעה על המונח הזה.
כך שלהגיד שהספר משתמש ברעיון "לעוס", זה כמו להגיד שהתנ"ך טוחן את "הרעיון הלעוס" של עשרת הדברות.

 

[Sinister]

כך שלהגיד שהספר משתמש ברעיון "לעוס", זה כמו להגיד שהתנ"ך טוחן את "הרעיון הלעוס" של עשרת הדברות.

צודק, האמת שבכלל לא שמתי לב שכתבתי 'לעוס', זו לא המילה המתאימה. אני לא אוהב את הטיעון כי אני לא מסכים איתו, לא כי הוא לעוס.

התקדמתי קצת בספר, זה ספר עזרה עצמית, וכתוב כמו ספר עזרה עצמית, אני מאוד אלרגי לכתיבה הזו (מיליון דוגמאות, חזרה אינסופית על סיסמאות וטיעונים), אני מבין מדוע הוא היה חשוב היסטורית וכו', אבל כרגע, ובמיוחד כשאפשר לקרוא דברים ברמה יותר גבוהה, לא הייתי ממליץ עליו לאף אחד.

 

[לא סולידי YET]

מיליון דוגמאות, חזרה אינסופית על סיסמאות וטיעונים

זה מה שהפריע גם לי בספר.
אבל כמו שכבר כתבתי בעבר, הספר הזה מעביר את אותם הרעיונות כמו הבלוג (ללא הפן ה"השקעתי"), רק בצורה יותר "נעימה לאוזן".

 

[לא סולידי YET]

ובמיוחד כשאפשר לקרוא דברים ברמה יותר גבוהה,

הסיבה שאתה לא מתחבר לספר היא שכבר למדת את כל התכנים שלו במקומות אחרים (כולל הבלוג הזה), לכן מבחינתך כל הספר "לעוס"

 

[Sinister]

גם אם הייתי קורא אותו מבלי להיחשף לבלוג. החזרה המרובה, השפה הילדותית והדוגמאות הסחיות היו מפריעות לי (כפי שקרא עם ספרי עזרה עצמית נוספים שקראתי). לראיה בכיוון ההפוך, קראתי את 'הליכה אקראית בוול סטריט ' לאחר קריאה בבלוג והוא לא חידש חי הרבה. אבל הבנתי ממנו בכל זאת. הכתיבה הייתה טובה.

שוב בכיוון ההפוך, 'המיליונר מהדלת ממול' חידש לי הרבה מאוד, ובכל זאת לא הבנתי ממנו כלל. למעלה כתבתי מדוע

 

[לא סולידי YET]

ספר מומלץ בחום
https://en.wikipedia.org/wiki/A_Short_History_of_Progress

מוכיח פעם נוספת את נכונות המשפט "השיעור הראשון בהיסטוריה הוא שאף אחד לא לומד מהיסטוריה"

 

[אנא-אל]

אלף תשע מאות שמונים וארבע - ג'ורג' אורוול. ספר פוקח עיניים בהחלט ומאתגר.
Bachelor Pad Economics - Aaron Clarey. ספר שלדעתי פשוט חובה לכל גבר בגילאים 16-25 לקרוא. הספר מתמקד בעיקר בשני הדברים שהכי מעניינים גברים בקבוצת הגיל הזו: כסף ונשים.

(1984 כשקראתי והוא נכנס לאחד מאהובים עלי ביותר לא היה בגלל המסר הפוליטי שממש לא הבנתי אז, אלא פשוט מהיותו ספר טוב והזוי)

תגידו, יש כאן עוד אנשים שבידלותם היו מכורים לצמרמורת?

 

[Sinister]

יש כאן עוד אנשים שבידלותם היו מכורים לצמרמורת?

כמובן, וגם לספרי המשחק של 'כישוף'

 

[אנא-אל]

כמובן, וגם לספרי המשחק של 'כישוף'

לא מכירה:/
מה עם אנימורפס- חבורת ילדים בעלי יכולת להפוך לחיות כדי להציל את העולם מפני רכיכות אפורות שמשתלטות לאנשים על המוח?

 

[Sinister]

מה עם אנימורפס

שמעתי על זה, אבל לא יצא לי, גם אהבתי את ז'ול וורן

 

[AlexNOSAM]

תגידו, יש כאן עוד אנשים שבידלותם היו מכורים לצמרמורת?

Oh my lord... הגם שאול בנביאים?!
אף פעם לא הבנתי את הקטע של הסדרה הזו. כשהייתי ילד חשבתי שספרים כמו צמרמורת והארי פוטר זה ההיי-לייט של ספרים אז בגלל זה לא אהבתי לקרוא. בהארי פוטר קראתי עד קצת אחרי האמצע של הסדרה ואז נטשתי באמצע אחד הספרים. בצמרמורת אפילו לא נגעתי.

 

[זאב]

@Sinister קראת את ז'ול וורן וסדרת כישוף בתור ילד ? הממ אני חושב שאני מדבר עם עצמי כרגע יש לך טעם מעולה בספרים !!!
ג.נ. כותב שורות אלו מחזיק בכל הסדרה של סדרת כישוף שיצאה במהדורה מוגבלת (לקח לי כמעט 13 שנים לאסוף את כולם ).

 

[אנא-אל]

Oh my lord... הגם שאול בנביאים?!
אף פעם לא הבנתי את הקטע של הסדרה הזו. כשהייתי ילד חשבתי שספרים כמו צמרמורת והארי פוטר זה ההיי-לייט של ספרים אז בגלל זה לא אהבתי לקרוא. בהארי פוטר קראתי עד קצת אחרי האמצע של הסדרה ואז נטשתי באמצע אחד הספרים. בצמרמורת אפילו לא נגעתי.

הארי פוטר אחד הספרים הגאוניים, אבל כל אחד וטעמו

 

[משה]

נתקלתי לאחרונה בספר בשם הזה. ספר קטן שטומן בחובו הרבה.
בקצרה, הבחור היה ספקולנט מוצלח שהרוויח והפסיד הון עתק בתחילת המאה העשרים.

כשהתחלתי את הספר נרתעתי מהעניין. מה להשקעה פסיבית ולביוגרפיות של ספקולנטים?
אבל הספר הוא יותר מתיאור של ספקולציות. הוא כולל אבחנות חדות על הפסיכולוגיה של המשקיע, על התנהגות השווקים, ואפילו על ברבורים שחורים.

אה, והוא אפילו כתוב בצורה לא רעה.

תהנו

קישור מויקפדיה

 

[שרון]

ספרי יו נסבו והאנטי גיבור שלו, הארי הולה. מתח סקנדינבי טוב