כלכלה ופיננסים - שרשור ביאור למושגי יסוד

[Myrath]

שלום לכולם,

אז, לאור התגובות בפוסט יומן המסע שלי ותגובות אחרות בפורום כדוגמת:

אני לגמרי מזדהה עם הטענה שלך, שלהבנתי, מלינה על כך שהבלוג אינו מעשי מספיק עבור האדם הפשוט שלא ניחן בכישרון מיוחד בהיבט המספרי או בהבנת השפה הכלכלית-בירוקרטית.

אני קוראת כאן הרבה ומנסה להבין איזה התנהלות כלכלית נכונה לי מבחינת השקעות.
הבעיה היא שאני מרגישה שיש לי פער משמעותי במושגי יסוד. פער שמעכב אותי מליטול יוזמה בניהול הכסף שלי.
אשמח לאתר/מאמר שייתן לי בסיס בהבנה כלכלית.

ועוד אחרים רבים, החלטתי לפתוח כאן פוסט-שרשור תחום וספציפי מאוד, שנועד לתת מענה לשאלות בסיס.
פוסט זה מיועד אך ורק לשאלות העונות לאחד משני הקריטריונים הבאים:

א. היגדים שנהנים מקונצנזוס בשיח הכלכלי, ולא ברור לכם מדוע/איך.
לדוגמה: "לא ברור לי מדוע הוצאות העולות על הכנסות מובילות לשיעור חוב הולך וגובר"*.

ב. שאלות על מושגים כשלעצמם (מה זה "מקדם היוון", לא הבנתי חישוב שהסולידית ערכה בפוסט האחרון שלה...)

במידה וזה יילך טוב, ניתן יהיה לשקול להתרחב בהמשך

מקווה שיהיה שיתוף פעולה מועיל ופורה לכל הצדדים!

 

[yotamd]

לדוגמה: "לא ברור לי מדוע הוצאות העולות על הכנסות מובילות לשיעור חוב הולך וגובר"*.

מאיפה הציטוט? אתה באמת שואל או שזאת רק דוגמה להמחשה?

 

[Myrath]

מאיפה הציטוט? אתה באמת שואל או שזאת רק דוגמה להמחשה?

היי, הציטוטים הם רק מה שבראש ההודעה, מה שהבאת תחום בציטוט לשם ההמחשה, לא מדובר בציטוט של אחד מחברי הפורום.
לא באמת שואל - פשוט ניסיתי להמחיש שזה צריך להיות היגד שיש עליו קונצנזוס, ולכן שאלות בדוגמת "האם פיקוח המחירים ייפגע בשוק הדיור" - מה שנחשב בקונצנזוס, אם בכלל, רק בשדה הקפיטליסטי - פחות מתאימות לשרשור הזה.

 

[Myrath]

אני אתחיל...

"החיסרון הגדול של אגרות החוב מתבטא בחשיפה האפשרית לפשיטת רגל של מנפיק האג”ח (במיוחד באגרות חוב של מנפיקים מסוכנים – ראו אג”ח זבל), סיכון פירעון מוקדם של ההלוואה (שיביא לכך שזרם תשלומי הריבית ייפסק בטרם עת), וחשיפה לסיכון של עליית ריבית (העלול להביא לירידה חזקה במחיריהן של אגרות החוב לטווח ארוך)" (הסולידית, שאלה 35 בשאלות פיננסיות שהתביישתם לשאול):

כשהסולידית מדברת על עליית ריבית היא מתכוונת לעליית הריבית במשק? איך זה משפיע על האג"ח? הרי למעשה בהלוואה.
אם אני מלווה 5000 ש"ח לחבר וקובע ריבית שנתית של 4% - מה איכפת לי מעליות ריבית (או - למה זה משנה לי דווקא כמשקיע אג"ח לעומת משקיע מניות).

בכלל... אף פעם לא הבנתי את הרעיון שבו בנק ישראל או גוף מוניטרי כזה או אחר "קובע" ריבית. מניין באה הקביעה הזו? מה היא משרתת למעשה? למה לא פשוט לתת לערך המטבע להיקבע לפי כמות התוצרת של המדינה (תמיד הנחתי שזה מה שקובע את ערך המטבע, שהרי הוא אמור להיגזר מהאמון שיש לי בכלכלה שמאחורי המטבע הזה - כלומר, מה אני יכול לקנות ב"שקל" ומי יסכים לקבל ממני "שקל")

 

[חתול לילה]

אם אני מלווה 5000 ש"ח לחבר וקובע ריבית שנתית של 4% - מה איכפת לי מעליות ריבית

כי אם הריבית תעלה ל- 10% אתה תצטער מאוד שה- 5000 ש"ח שלך נמצאים אצל החבר ולא בפקדון בבנק.
ובהכללה - עליית ריבית גורמת לאג"חים קיימים להיות פחות אטרקטיבים ולכן מחירם יורד.
באופן טכני יותר - כדאי למכור אותם כדי להשקיע בריבית החדשה. מכיוון שיש להיטות למכור אז המחיר ירד עד שישקף את התשואה לפדיון של הריבית החדשה, שאז זה כבר לא משנה אם מוכרים או לא.

 

[Myrath]

מכיוון שיש להיטות למכור אז המחיר ירד עד שישקף את התשואה לפדיון של הריבית החדשה, שאז זה כבר לא משנה אם מוכרים או לא.

כן, אני מניח שאין סעיף שמאפשר למלווה לקבל את הכסף תוך וויתור על הריבית או משהו כזה.
בעצם כשהריבית עומדת על 10% הבנק מחויב לתת לי פיקדון בהתאם (אם כן זה באמת מאוד פשוט...)?
ידוע לך איפה אוכל למצוא מידע או הסבר בקשר ל"קביעת הריבית"? כל הערכים של בנק ישראל מתייחסים לתפקידים האחרים שלו ככל שאני מצליח להבין.
כל רעיון של קביעת ריבית מתקבע אצלי במח כמניפולציה ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנה, אבל אני מניח שאני פשוט לא תופס את הרעיון כאן...

תודה

 

[חתול לילה]

בעצם כשהריבית עומדת על 10% הבנק מחויב לתת לי פיקדון בהתאם (אם כן זה באמת מאוד פשוט...)?

קרא על מק"מ

 

[Myrath]

קרא על מק"מ

החכמתי. תודה חבר

אם מישהו מכיר מקור ברור שיכול להסביר מאיפה בכלל נובעת המדיניות המוניטרית ואיך (ולו לשיטתה בלבד) היא מתעתדת להשיג את מטרותיה (ולמה בכלל צריך להתערב בשווי המטבע שלא ע"י חיזוק הכלכלה עצמה) - אשמח.

 

[לא חשוב שמות]

מדוע בדיונים על קרנות פנסיה וביטוח מנהלים, מתייחסים למשוג אכ"ע כמושג מכריע שחשוב להתייחס אליו?