אם הבנתי נכון, זו אופציה שפתוחה רק לעצמאים.
אם לצורך העיניין יש לי בלוג עם הכנסה מסחררת בסך יורואים בודדים כל חודש (או כל שלושה חודשים), האם אוכל להפוך לעצמאית? אם כן, מה עלי לעשות ואילו הפתעות צפויות לי ממס הכנסה בעקבות זאת?
סליחה אם השאלה כבר נשאלה.
תודה רבה
כפי שכבר אמרתי - אופציה לשלם מס רווחי הון ריאלי לפי האינפלציה בישראל על החזקת קרנות סל זרות קיימת רק דרך מוצרי IRA. לעניות דעתי זה יתרון עצום ומכסה אותך כנגד תרחיש של שער השקל פחות או יותר קבוע ואינפלציה. במצב כזה בתיק ממוסה תשלם מס נומינאלי של 25%.
כלומר בעזרת קה"ש IRA משקיע שמשקיע בני"ע חול יהיה מוגן כנגד תרחיש אינפציוני:
- תרחיש של שקל יציב + אינפלציה (שזה תרחיש הגיוני)
- יהיה מוגן במידה מסויימת כנגד תרחיש של ייסוף השקל ואינפלציה
לעומת זאת בתיק ממוסה אותו משקיע יהיה מוגן כנגד תרחיש של פיחות השקל
כלומר פיזור בין תיק ממסוה לבין קה"ש IRA (אפילו מעבר לתקרה) יתן הגנה טובה יותר נגד תרחישים שונים. אני מוכן לשלם 0.22% פרמיה על זה.
כי יש רשימות. כל פעם שאתה עובר קה"ש, הן עוברות איתך. החישוב בסוף דיי דבילי:
סה"כ רווחים: כמה יש - סה"כ הפקדות
הפקדות מעל התקרה\סה"כ הפקדות *ההפרש הנ"ל = חלק מרווחים שממוסה
על החלק הזה פועל מס רווחי הון.
כרגיל: לא המלצה וכו'. לכל אחד יש ראש על הכתפיים שיחליט בשביל עצמו
יש עוד הבדל נוסף: עד התקרה יש הטבת מס הכנסה ומעל התקרה אין (תראו בתלוש את שווי המס של הפקדת מעביד)
בגדול (להבנתי הלא מקצועית):
1) הפקדות עד התקרה:
- הטבת מס הכנסה (פתור) על ההפקדות
- הטבת מס רווחי הון (פתור) על משיכת כספים.
2) בהפקדות מעל התקרה:
- אין הטבת מס על ההפקדות (תראו שווי מס של החלק היחסי שהמעסיק משלם)
- הטבת מס (דחיית מס רווחי הון) על החלק היחסי בעת משיכת כספים (ומיסוי על הרווחים הראלים, כלומר בניקוי אינפלציה)
כי יש רשימות. כל פעם שאתה עובר קה"ש, הן עוברות איתך. החישוב בסוף דיי דבילי:
סה"כ רווחים: כמה יש - סה"כ הפקדות
הפקדות מעל התקרה\סה"כ הפקדות *ההפרש הנ"ל = חלק מרווחים שממוסה
על החלק הזה פועל מס רווחי הון.
כרגיל: לא המלצה וכו'. לכל אחד יש ראש על הכתפיים שיחליט בשביל עצמו
בהנחה שהחישוב הזה נכון ומכיוון שהוא כל כך פשטני, כדאי לבצע הפקדות מעל התקרה בעיקר בתחילת דרכה של הקרן ופחות לקראת משיכתה.
הייתי בטוח תמיד שישנו איזה חישוב על שיודע בדיוק מה עבר על כל שקל שהופקד מעל לתקרה.
בהנחה שהחישוב הזה נכון ומכיוון שהוא כל כך פשטני, כדאי לבצע הפקדות מעל התקרה בעיקר בתחילת דרכה של הקרן ופחות לקראת משיכתה.
הייתי בטוח תמיד שישנו איזה חישוב על שיודע בדיוק מה עבר על כל שקל שהופקד מעל לתקרה.
@yanosh34 כן יש חישוב שיודע בדיוק כמה הופקד מעל התקרה, וגם אילו מהרווחים משויכים להפקדה מעל התקרה ואילו משוייכים להפקדה מתחת לתקרה. אני יודעת כי ביררתי את זה לאחרונה - יש לי קרנות השתלמות שהמעסיק הפקיד בהן מעל התקרה בעבר. בדוח השנתי של כל קרן יש סעיף בו מפורט כמה שקלים הופקדו מעל התקרה, וגם בחלוקה לשנים כי היו שנים שמס רווחי הון היה קטן יותר, ורווחי ההון גם הם מחולקים לפי מאיזה שקל הם הגיעו. מעבר לכך, אחד הנציגים טען שהחל מהשנה תקרת ההפקדה היא חודשית ולא שנתית, כלומר שאם למשל בחודש מסוים הופקד מעל התקרה החודשית ושאר השנה לא הופקד כלום, עדיין החלק שמעל התקרה החודשית ימוסה. בהסתייגות שמדובר בקרן השתלמות לשכירים, אני לא יודעת מה הכלל לעצמאיים. ועוד הסתייגות - אין לי מושג אם הנציג הזה בכלל צודק. אבל זה מה שהוא טען. מה שאני לא יודעת, זה מה קורה במשיכה חלקית - אילו מהשקלים נמשכים קודם? אין לי מושג, אבל זה יכול להיות מאד רלוונטי בשלב המשיכה.
החישוב להפקדה מעל התקרה מחושב עבור כל קרן השתלמות בצורה עצמאית.
מה קורה אם כשכיר, אני מפקיד עד התקרה בקרן אחת, נגיד של מיטב. ומפקיד בנוסף עד התקרה בקרן אחרת נגיד של אלטשולר?
כל קרן השתלמות בעצמה תהיה פטורה ממס רווחי הון, ובנוסף הסך הכל יהיה פטור ממס, למרות שההפקדה כפולה מהתקרה.