מה זה ביטוח בריאות לכלב, מי המציא את זה וכמה זה עולה לך בחודש?
ולמה?
אתה צעיר. ובהתחלה.
אז לא יודע מה מצבך כרגע ומאיפה באת ואיך, אבל תמיד עדיף לבסס את הפירמידה מלמטה למעלה.
אל תתרגל לפינוקים כרגע כי יהיה לך קשה להיפטר מהם בהמשך גם אם תצטרך וגם אם תרצה. פינוקים בהקשר הזה - לגור בחדר לבד, לגור עם שותפים בדירה בחדר לבד, לגור במרכז העיר או באיזור נחשק ויקר מבחינת השכרת דירות כמו עין כרם או רמת בית הכרם, להחזיק רכב בתור סטודנט, לצאת יותר מפעם בשבוע, לקנות אוכל בקפיטריה של העוניברסיטה כל יום, לקנות הפוך בקפיטריה במקום לקפוץ לחדר של אגודת הסטודנטים ולשלם עליו 2 ש"ח (ברור שהפוך מהקפיטריה הרבה יותר מפנק, אבל אז מה) וכו' וכו'...
תעבור לרזניק. עדיף אפילו לחדר זוגי לשנה-שנתיים (זה פרק זמן עוד בגדר הנסבל).
שכח כל מה שסיפרו לך על המעונות הישנים האלו ותן להם צ'אנס. הבאהאים של ירושלים קראתי להם.
השאטל לגבעת רם (עדיין יש שאטל לעין כרם?) והאוטובוסים עובדים מצויין. ולא נתקלתי אפילו פעם אחת במקרה שאין מזגן.
ולפני שתענה - אני אישית גרתי בחדר זוגי, ואני אישית גרתי עם תלמידי רפואה, לא אחד ולא שניים, אז אין לך "תירוץ" אמיתי ללמה לא חוץ מהנוחות שלך וההרגלים והמקובעות שיש לך אם ישנם כאלו
בחדר זוגי ברזניק - הנה לך 1K חסכון (עדיין עולה בסביבות ה- 800 ש"ח לחודש כולל הכל אני מניח).
בחדר יחיד - תחסוך 500 ש"ח (עדיין עולה בסביבות ה- 1,400-1,500 ש"ח לחודש כולל הכל אני מניח).
כבר לא זוכר אם יש חדרים זוגיים במעונות שטרן.
ביטוח רכב - 390 ש"ח (אין לי עבר ביטוחי של 3 שנים, להורים לא היה רכב)
דלק - 300 ש"ח (נסיעות לעבודה ולבית של ההורים)
אתה סטודנט, כנראה שבשנה א' או ב', וזה באסה אבל
מכור את הרכב.
הוא לוקח ממך הרבה יותר מחיר ממה שרשמת פה וממה שאתה מוכן להכיר בו.
זה פינוק מיותר שאפשר להסתדר בלעדיו טוב מאוד, בטח כשסטודנטים ובטח ובטח בעיר מדהימה כמו ירושלים עם תח"צ מעולה.
כרגע, עד כמה שזה נדמה לך בלתי אפשרי ועצמאות שלא ניתן לוותר עליה, זו משקולת על הגב.
בהמשך החיים זו באמת תהיה נוחות ועצמאות שלא תוכל להסתדר בלעדיה כמעט, אבל לשלב הזה של הסטודנטיאליות זה מיותר ובר החלפה בתח"צ.
כשרוצים לצאת לעיר או לאנשהוא מגיעים באוטובוס ודואגים לצאת בשעה שיש אותם, וכשחוזרים אז משלמים למונית (אני זוכר ששילמתי מכל מקום כמעט 30-40 ש"ח עד הר הצופים).
וכן, מבלים פחות... ככה זה כשאין כסף.
אני זוכר חברים מהלימודים/מעונות שאמרו לי שהם לא יכולים לצאת איתי כי אשכרה אין להם כסף לבירה... זה מגיע גם לשם (אני מעולם לא הגעתי לשם כי לי תמיד היה מינוס להסתמך עליו ועשרות פעמים שילמתי עליהם כי רק רציתי שנצא ונשמח ונהנה ביחד וננקה את הראש).
הדפסתי המון...
המון (חבילה עד 3 חבילות דפים לחודש, תלוי בתקופות מבחנים).
הדפסתי את כל המצגות, את כל ההרצאות, את כל המבחנים משנים קודמות, את כל דו"חות המעבדה וכו' וכו'... הכל הכל הכל.
וכשראו כי טוב, הדפסתי גם לחברים ולשכנים במעונות...
אני לא מסוגל לקרוא שום מאמר על המחשב כי מסכים מעצבנים אותי. ואני תמיד מעדיף נייר אמיתי לכתוב ולסמן ולמרקר עליו.
ההדפסות בחוות המחשבים של העוניברסיטה יקרות מאוד, אם אני זוכר נכון משהו כמו 40 אגורות לדף דו צדדי, אולי 16 אגורות לכל צד.
בהינתן הנ"ל - רכשתי מדפסת לייזר
משרדית דו-צדדית שחור-לבן מצויינת של XEROX, מופת של מדפסת. כן היא הייתה די גדולה ו- Bulky, ובטח שהמחיר היה מאוד לא זול לתקופה, פאקינג 1,400 ש"ח, אבל היא הייתה שווה כל שקל...
שירתה אותי את כל התארים, שירתה את אחותי בתואר הראשון, ושירתה את ידידה שלי בתואר השני (פסיכולוגיה, המון מאמרים), ועדיין סוחבת ומדפיסה.
היום הפריט הזה הרבה יותר זול (אפשר להביא אחת טובה בחצי מחיר לדעתי) ואם אתה מהמדפיסים בינוני עד הרבה כמוני זה יהיה שווה לך.
עבודה רווחית - ברמן, מלצר.
עדיף במקומות עמוסים, הומים ושעובדים חזק ומגלגלים הרבה כסף (=הרבה טיפים).
בסוף היום גם כמעט תמיד לוקחים שאריות אוכל מהמסעדה, קרואסונים מהבוקר, לחמים וכו'... במשך שנה וחצי שלמות האכלתי קומה שלמה של חברים במעונות מהאוכל המעולה של המסעדה שמילצרתי בה.
ברר במעונות אם יש להם עבודה בשבילך שיכולה להיות לך נוחה, אולי בלילות (את היכולת לשרוד במהלך הלימודים שלי אני חייב לעבודת הלילה במעונות).
אין כל-כך ממה
אתה סולידי מהדרגה הגבוהה ביותר.
ממש לא.
כל מי שמחזיק רכב וגר ועובד בעיר שהיא מטרופולין שיש בו תחבורה ציבורית רצינית, הומה, נוחה ומפותחת (יש בסה"כ 3 ערים כאלו בארץ - תל אביב, ירושלים, חיפה)... זו לא ההגדרה
שלי לסולידיות.
להבדיל סולידיות ממינימליזם.
בשביל תו הסולידיות ועוד מבית מדרשה של האורים והתומים המכה של הבאהא של הסולידיות (="הסולידית"), נדרש ו"צריך" לוותר על דברים גם במחיר הנוראי והמשוקץ לכל בן תרבות מערבית מודרנית צרכנוקפיטליסטית -
הנוחות.
איי רחמנא לצלופן הנוחות...
