מנוטרל מט"ח לעומת חשוף מט"ח

[דנרוק54]

הסתלכתי על מדד הביק מק לאורך 20 שנה האחרונות, ונראה שהוא די משקף את השינויים בשער החליפין שקל/דולר :

ינואר 2023:
A Big Mac costs 17.00 shekels in Israel and US$5.36 in the United States. The implied exchange rate is 3.17. The difference between this and the actual exchange rate, 3.36, suggests the Israeli shekel is 5.7% undervalued

אפריל 2002:
A Big Mac costs 12.00 shekels in Israel and US$2.35 in the United States. The implied exchange rate is 5.11. The difference between this and the actual exchange rate, 4.79, suggests the Israeli shekel is 6.6% overvalued

https://www.economist.com/big-mac-index

 

[Michel]

אז אם אחרי עשר שנות השקעה, אני בא לשוק לקנות מלפפונים, ומגלה שיש לי אותו מספר מניות, ששוות יותר דולרים, אבל פחות שקלים, שבהם אפשר לקנות יותר מלפפונים, אז הרווחתי או הפסדתי?
אם מה שמעניין אותי בחיים זה מלפפונים, אז הרווחתי, כי המניות שלי שוות יותר מלפפונים.

הבעיה כאן היא שלא תמיד הפחות שקלים יאפשרו לך לקנות יותר מלפפונים. כי מה אם מחיר המלפפונים בארץ לא ירד מכל מיני סיבות (בצורת לדוגמה או עודפי ביקוש למלפפונים כי האוכלוסיה גדלה ושטחי גידול המלפפונים לא השתנו). אז יש לך עכשיו פחות שקלים ואתה לא יכול לקנות יותר מלפפונים ואם כל מה שמעניין אותך בחיים זה מלפפונים אז אתה בבעיה. האם אתה באמת יכול להיות בטוח שיחס מחיר המלפפונים יישמר לפי יחס המטבע? אין כאן שום סיכון?

 

[roneng]

מה אם מחיר המלפפונים בארץ לא ירד מכל מיני סיבות

אז תיבא מלפפונים מחו"ל.

הפרש מחיר של מוצר בין מדינות לא יכול להיות אינסופי. הוא מוגבל בעלויות יבוא (עלויות משלוח + מיסים וכו אם יש) והפרש בעלויות השכר (שמהווה חלק קטן יחסית מעלות המחיר לצרכן הסופי).
כלומר יכול להיות שמחיר המלפפונים יעלה בישראל יותר מאשר בחו"ל, אבל הוא לא יכול לעלות פי 1000 יותר מאשר בחו"ל (אלא אם כן יש הגבלות חוקיות על יבוא וכו')

 

[אוגורן]

האם אתה באמת יכול להיות בטוח שיחס מחיר המלפפונים יישמר לפי יחס המטבע? אין כאן שום סיכון?

ברור שיש סיכון. יכול להיות שהמניות יפלו, או שמחיר המלפפונים יעלה. זה לא קשור לשערי חליפין ולגידור.

אבל כמו שכתב roneng, יחס מחיר המלפפונים קשור ליחס המטבע. לא בהכרח ישמר אחד לאחד, אבל במידה מסוימת.
בחרתי בדוגמה של מוצר עם חסמי יבוא/יצוא גבוהים, כך שפער יכול להווצר, אם הייתי אוכל טלוויזיות במקום, הקשר היה חזק בהרבה.

 

[Michel]

הפרש מחיר של מוצר בין מדינות לא יכול להיות אינסופי. הוא מוגבל בעלויות יבוא (עלויות משלוח + מיסים וכו אם יש) והפרש בעלויות השכר (שמהווה חלק קטן יחסית מעלות המחיר לצרכן הסופי).

ומה לגבי מחיר נדל"ן? ומחיר של פועל?

ברור שיש סיכון. יכול להיות שהמניות יפלו, או שמחיר המלפפונים יעלה. זה לא קשור לשערי חליפין ולגידור.

הסיכון של המניות ברור ומוסכם על כולם. השאלה במרכז הדיון היא:
האם בקניית מניות זרות יש סיכון מט"ח? יש הטוענים שאין שום סיכון ויש כמוני הטוענים כי הסיכון קיים. זהו בדיוק הסיכון שתיארת שהמניה שלך תהיה שווה פחות שקלים למרות ששמרה על ערכה, אבל אותם פחות שקלים לא יוכלו לקנות אותה כמות מלפפונים/דירות/פועלים וכו' . זה גם מה שקרה לדעתי אם בחרת להשקיע לפני 20 שנה, רק שהעליות במניות היו כל כך גדולות, שפער המט"ח הזה הופך להיות מטושטש וזניח יחסית.
מה הסיכוי שהסיכון יתממש, האם הוא קטן או גדול ואם לקנות קרן מגודרת מסוכן יותר אלו הן שאלות אחרות. השאלה העיקרית בה אני מנסה לשכנע היא האם בכלל קיים סיכון כלשהו?

אבל כמו שכתב roneng, יחס מחיר המלפפונים קשור ליחס המטבע. לא בהכרח ישמר אחד לאחד, אבל במידה מסוימת.

בעיני, זאת כבר אמירה שהסיכון אינו אפס.

 

[roneng]

האם בקניית מניות זרות יש סיכון מט"ח?

התשובה היא חד משמעית לא.
הסיכון שאתה מדבר עליו הוא סיכון שעלות ההוצאות שלך תעלה באופן ריאלי. זה לא קשור לנכס שאתה קונה אלא להוצאות שאתה מוציא.
ברור שסיכון כזה קיים, אבל הוא קטן יחסית והוא הרבה יותר קטן מאשר הסיכון בהשקעה במטבע כזה או אחר.

אגב, באותה מידה יש גם סיכוי שמחירי שרותים/נדלן וכו' בארץ יעלו ריאלית גם בלי שהשקל יתחזק.
יכול להיות שהיום מלפפון במכולת עולה כמו מלפפון באירופה/ארה"ב שאר העולם, ובעוד כמה שנים המלפפון יעלה פי 20 בארץ ממה שהוא עולה בחו"ל למרות ששווי השקל ירד. אלו לא בהכרח דברים קשורים.

 

[bigbang]

היו לך מליון שקלים שהיית יכול לקנות בהם דירה אבל קנית מניות אמריקאיות. השקל התחזק מול הדולר משמעותית. עכשיו נשארו לך 800000 שקלים.

בוא נניח שקנית בשנת 2000 מנייה שלא עלתה יותר מדי ב20 שנה האחרונות. נניח סיסקו.

נניח סל מניות עולמי.

מבחינת דולרים המניה החזירה לך את ההשקעה + האינפלציה בארה"ב + עוד רווח של 1% כל שנה. לכאורה הכל בסדר. יש לך נכס ריאלי ששמר על ערך הכסף שלך. אבל מה קרה לך אם תמיר אותו לשקלים? המליון שקל שהיו לך הפכו ל800,000.

בגלל שאתה לא מוכן לשמוע שום הסבר שלא מערב את הדוגמא שלך, אז סיננתי את מסך העשן. הכשל שלך הוא בהנחה שמה ש-800 אלף ש"ח יוכלו לקנות, בלתי תלוי לחלוטין בעלות סל המניות כשהוא נקוב בדולרים.
בדית מספרים שיסדרו לך דוגמא יפה, אך לא כך הדברים עובדים. ההסברים איך כן, בתגובות רבות קודמות.

-----------------------------------

הנה עוד דוגמא בסגנון - המדינה מנפיקה מטבע חדש, "שקל נתניהו" על שם המנהיג הדגול. כמובן שהמטבע הרבה יותר טוב מהקודם, אז השער עם הנפקתו יהיה שדולר אחד יהיה שווה שקל נתניהו אחד. אזרח טיפש שכמוני החזיק זהב בכספת ללא חוזה גידור מטבע מתאים. השווי של הזהב שלי נחתך עכשיו בטירוף, ואסור לי אפילו לומר מילה רעה על המנהיג הדגול.
האם הייתי צריך קרן מגודרת?

 

[Michel]

הסיכון שאתה מדבר עליו הוא סיכון שעלות ההוצאות שלך תעלה באופן ריאלי. זה לא קשור לנכס שאתה קונה אלא להוצאות שאתה מוציא.

אז אתה מסכים שהסיכון קיים? תקרא לו באיזה שם שאתה רוצה אבל הוא נבע מכך שעברתי להשקיע דולרית. היו לי X שקלים ביד והיום יש לי רק 0.8X. אגב זה לא מה שקרה כאן ב20 שנה האחרונות? לא מסובך להראות במספרים (והראיתי קודם) שזה מה שקרה בארץ. מחירי המוצרים/נכסים/שירותים שירותים עלו דולרית הרבה יותר מאשר שקלית, זאת גם אחרי ניקוי הפרשי האינפלציה ביניהם.

ברור שסיכון כזה קיים, אבל הוא קטן יחסית והוא הרבה יותר קטן מאשר הסיכון בהשקעה במטבע כזה או אחר.

כאן אני מסכים לגמרי

אגב, באותה מידה יש גם סיכוי שמחירי שרותים/נדלן וכו' בארץ יעלו ריאלית גם בלי שהשקל יתחזק.

ברור לגמרי, אבל זה לא הסיכון שעליו אני מדבר. אני מדבר על הדלתא. הסיכון שמחירי השירותים/מוצרים/נדל"ן לא יישתנו ריאלית אל מול השקל אבל דולרית יעלו יותר. דירה שעלתה מליון דולר (חמישה מליון שקלים) לפני 20 שנה הכפילה את ערכה בשקלים אבל שילשה אותו בדולרים (וזה לא יחס האינפלציה בין השניים).

בגלל שאתה לא מוכן לשמוע שום הסבר שלא מערב את הדוגמא שלך

אל תכעס. הסיבה שאני מתעקש על הדוגמה שלי היא שהטענה שלך היא שהחשיפה היא אפס, ולכן מספיק לי להראות מקרה אחד שבו החשיפה מתקיימת כדי להפריך את זה

הכשל שלך הוא בהנחה שהתחזקות השקל מול הדולר בלתי תלויה לחלוטין בעלות של אותם הנכסים בדולרים.

הפוך גוטה. אתה טוען שאותה עלות של נכסים תלויה לחלוטין 1:1 ביחס בין השקל לדולר. אני מעולם לא טענתי שהסיכון הוא אינסופי. אתה זה שטוען שהוא 0.

בדית מספרים שיסדרו לך דוגמא יפה, אך לא כך הדברים עובדים

לא בדיתי דבר. המספרים שהבאתי נכונים לגמרי.

הנה עוד דוגמא בסגנון - המדינה מנפיקה מטבע חדש, "שקל נתניהו" על שם המנהיג הדגול. כמובן שהמטבע הרבה יותר טוב מהקודם, אז השער עם הנפקתו יהיה שדולר אחד יהיה שווה שקל נתניהו אחד. אזרח טיפש שכמוני החזיק זהב בכספת ללא חוזה גידור מטבע מתאים. השווי של הזהב שלי נחתך עכשיו בטירוף, ואסור לי אפילו לומר מילה רעה על המנהיג הדגול.
האם הייתי צריך קרן מגודרת?

ברור שבמקרה הזה לא היית צריך קרן מגודרת. אין לי ויכוח איתך על העקרון אלא על התלות הגלובלית שבין מחירי הנכסים/מוצרים/שירותים.

 

[Triple A]

האם בקניית מניות זרות יש סיכון מט"ח?

אתה מערבב פה שתי נושאים לא קשורים, אין קשר בין מניות לבין מט"ח, ובטח שלא משנה אם המניות זרות או לא.
מטבע הוא נכס לכל דבר, כמו נדל"ן, מניות, חביות נפט.
כשאתה קונה מניות אתה מחליף נכס שנקרא "שקל" בנכס שנקרא "מניה", וכשאתה עושה את העסקה הזו אתה מאבד חשיפה לשקל ומקבל חשיפה לביצועי המניה.
ב20 השנים האחרונות קרו 2 תהליכים נפרדים:
1. הנכס שנקרא "שקל" התחזק מאוד
2. רמת המחירים בישראל עלתה מאוד

עבור ישראלים שמרוויחים שקלים, שמשלמים בשקלים ומחזיקים שקלים שתי התהליכים האלה מקזזים אחד את השני, מצד אחד הכל יקר יותר בישראל, מצד שני השקלים שלך שווים יותר, ההפרש ביניהם זו האינפלציה השקלית שהלמ"ס מפרסם.

מה שאתה רוצה לגדר כישראלי שגר בישראל זה את עליית המחירים בישראל (סעיף 2), הדרך הכי קלה לעשות את זה היא לקנות אג"ח צמוד.
ככה אתה מחזיק נכס שקול לשקלים, ובנוסף אתה מקבל את ההפרש בין עליית המחירים בישראל (על פי הלמ"ס) לערך השקל (מה שנקרא אינפלציה).

דרך נוספת היא קניית סל מניות רחב, שהיסטורית נתן תשואה יותר גבוהה מעליית המחירים לטווח הארוך, פה אין שום מנגנון שמבטיח לך הגנה כמו באג"ח צמוד, אז מצב כמו שאתה מתאר יכול לקרות (ועובדתית קרה), אבל סטטיסטית הסיכוי שזה יקרה הרבה יותר נמוך מהמקרה ההפוך (שתרוויח ריאלית).

עכשיו, אחרי כל ההקדמה המתישה הזאת אני אגיע לנקודה של הפוסט, קניית מניות בגידור לא מגדרת אותך מול הסיכון שאתה מנסה לגדר, השם של המוצר משקר ויכול לגרום נזק בלתי הפיך למחזיקים.

כשאתה קונה קרן מוגדרת (נניח לצמד שקל-דולר) אתה פותח פוזיציה ששקולה ל3 פוזיציות:
1. פוזיצית לונג על מניות
2. פוזיצית לונג על השקל (להחזיק מזומן)
3. פוזיצית שורט על הדולר (לקחת הלוואה)
(בדרך כלל 2+3 מחוברים ביחד כחוזה)

אם נשווה את זה רגע לאג"ח צמוד ישראלי, אז אפשר להגיד שהפוזיצית לונג במניות היא כמו ההצמדה למדד והפוזיצית לונג על השקל היא הצמדה לשקל, אז הנה באמת קיבלנו גידור לעליית המחירים הישראל.
אבל מה הבעיה? שיש לנו פוזיצית שורט על הדולר שלא עוזרת לנו בשום צורה לגדר את עליית המחירים הישראל, כל מה שהיא עושה זה להכניס לנו הימור מט"ח על ערך הדולר.

 

[bigbang]

אל תכעס. הסיבה שאני מתעקש על הדוגמה שלי היא שהטענה שלך היא שהחשיפה היא אפס, ולכן מספיק לי להראות מקרה אחד שבו החשיפה מתקיימת כדי להפריך את זה
הפוך גוטה. אתה טוען שאותה עלות של נכסים תלויה לחלוטין 1:1 ביחס בין השקל לדולר. אני מעולם לא טענתי שהסיכון הוא אינסופי. אתה זה שטוען שהוא 0.

אם אני יכול לקנות זהב בשקלים, למכור אותו בדולרים ולהרוויח, סימן שיש ארביטראז' וזה משהו שיסגר מהר מאוד. אני אומר שמחיר של זהב הוא גלובלי, ולא באמת משנה באיזה מטבע מודדים אותו.

לא בדיתי דבר. המספרים שהבאתי נכונים לגמרי.

ברור שבמקרה הזה לא היית צריך קרן מגודרת. אין לי ויכוח איתך על העקרון אלא על התלות הגלובלית שבין מחירי הנכסים/מוצרים/שירותים.

במה הדוגמא שלי שונה מהדוגמא שלך? בדוגמא שלי ברור שמחירי הסחורות/נכסים במטבע השליט יתאימו את עצמם לשוק הגלובלי, כך שכח הקנייה לא יפגע.
בדוגמא שלך -- אתה טוען שכח הקנייה נפגע ללא כל ביסוס. שלא תצטט אותי לא נכון - בוודאי שכח הקנייה יכול להיפגע, אבל זה לא בגלל חשיפה למט"ח שאינה קיימת.

 

[bigbang]

דוגמא נוספת להמחשה:
ברשותי זהב מתקופת מלחמת האזרחים שאבות אבותי חפרו מהאדמה. אני שומר אותו בכספת.
1. האם הוא חשוף לדולר רק כי כי יש לו מחיר נקוב בדולרים?
2. במדינה אפריקאית בה אני עושה עסקים, מוכנים כל יום לקנות ממני את הזהב עבור כמה מטעי בננות. האם הזהב שלי חשוף למחיר הבננות?
3. אם ארה"ב תקרוס ולא יהיו יותר דולרים, הזהב שלי יאבד מערכו כי הוא חשוף לדולר? מה אם אנשים יפסיקו לאכול בננות?
4. אם קניתי את הזהב אתמול בדולרים, האם הוא שונה מזה שכבר יש לי בכספת?
---------------------
חלק מהבעיה היא בטרמינולוגיה, כמו כותרת השרשור - היא מאוד מטעה.
"מנוטרל מט"ח" - זה חשוף לשקל, ו"חשוף מט"ח" (או לו מנוטרל) זה לא חשוף לאף מטבע.

 

[roneng]

תקרא לו באיזה שם שאתה רוצה אבל הוא נבע מכך שעברתי להשקיע דולרית

ממש לא.
זאת בדיוק הנקודה שאתה מפספס, אין שום קשר לדולר.
הסיכון נובע מזה שאתה מוציא כסף בעיקר במדינה אחת מסויימת. הסיכון קשור להוצאה שלך ולא להשקעה.

היו לי X שקלים ביד והיום יש לי רק 0.8X

זה לחלוטין לא רלונטי ואין לזה קשר לכלום.
הסיכון הוא בעליית מחירים ריאלית במקום שבו אתה גר. הוא לא קשור לשווי המטבע אלא רק לעלות הריאלית של המוצרים.

מחירי המוצרים/נכסים/שירותים שירותים עלו דולרית הרבה יותר מאשר שקלית, זאת גם אחרי ניקוי הפרשי האינפלציה ביניהם.

כלומר הייתה עליית מחירים ריאלית שנבעה מעליה ברמת החיים.
אין לזה שום קשר לשקל או לדולר אלא רק לעליה ברמת החיים ולעלות המחייה (הריאלית) בישראל.

ברור לגמרי, אבל זה לא הסיכון שעליו אני מדבר

אם זה לא הסיכון שאתה מדבר עליו אז הסיכון שאתה מדבר עליו לא קיים.

דירה שעלתה מליון דולר (חמישה מליון שקלים) לפני 20 שנה הכפילה את ערכה בשקלים אבל שילשה אותו בדולרים (וזה לא יחס האינפלציה בין השניים).

פה אתה מדבר כבר על סיכון אחר לגמרי וזה סיכון של שינוי במחירי הנדלן.
אם רק הנדלן עלה וכל השאר לא (שזה מה שאני מבין מהמשפט על האינפלציה שרשמת) אז הסיכון הוא אך ורק עליה ריאלית של מחירי נדלן. הימור מטבע לא יעזור לך פה יותר מאשר הימור בקזינו.

הסיבה שאני מתעקש על הדוגמה שלי היא שהטענה שלך היא שהחשיפה היא אפס, ולכן מספיק לי להראות מקרה אחד שבו החשיפה מתקיימת כדי להפריך את זה

אבל החשיפה באמת אפס ולא הבאת שום דוגמה שבה החשיפה מתקיימת.
כל מה שהוכחת זה שבתור אדם שחי בישראל *אתה* חשוף למחירים בישראל.
זה לא אומר שההשקעה שלך חשופה לדולר או לכל מטבע אחר.
ואגב, גם אתה לא באמת חשוף לשקל באופן ישיר (עד כדי חשיפה קצרת טווח בגלל התחייבויות וכאלה) אלא אתה חשוף למחירי מוצרים/שרותים/נדלן וכו' בישראל.

הפוך גוטה. אתה טוען שאותה עלות של נכסים תלויה לחלוטין 1:1 ביחס בין השקל לדולר.

חוץ ממך, אף אחד מעולם לא טען את זה

 

[Michel]

כשאתה קונה מניות אתה מחליף נכס שנקרא "שקל" בנכס שנקרא "מניה", וכשאתה עושה את העסקה הזו אתה מאבד חשיפה לשקל ומקבל חשיפה לביצועי המניה.

הסברת מאוד יפה. אני מסכים עם כל מה שכתבת כאן. עכשיו, הטענה שלי היא שהחלפת הנכס שנקרא "שקל" במניה נושאת סיכון, שאינו תלוי רק בביצועי המניה, אלא גם באיבוד החשיפה לנכס שנקרא "שקל". הסיכון ששקלים יהיו שווים יותר אבל אני כבר לא מחזיק בהם. אני בכלל לא דן בגודל הסיכון אלא האם הוא בכלל קיים או לא.

 

[roneng]

הטענה שלי היא שהחלפת הנכס שנקרא "שקל" במניה נושאת סיכון, שאינו תלוי רק בביצועי המניה, אלא גם באיבוד החשיפה לנכס שנקרא "שקל". הסיכון ששקלים יהיו שווים יותר אבל אני כבר לא מחזיק בהם. אני בכלל לא דן בגודל הסיכון אלא האם הוא בכלל קיים או לא.

לא, הסיכון הזה לא קיים.
מה שקיים זה הסיכון שהמחירים (ריאלית, יחסית לעולם) יעלו במקום שבו אתה גר.
זה נראה לך אולי כאילו זה קשור בשקל, אבל זה לא. המחירים יכולים לעלות ריאלית גם אם השקל יורד יחסית למטבעות אחרים, והשקל יכול לעלות בלי שהמחירים יעלו ריאלית.

 

[Michel]

לא, הסיכון הזה לא קיים.
מה שקיים זה הסיכון שהמחירים (ריאלית, יחסית לעולם) יעלו במקום שבו אתה גר.
זה נראה לך אולי כאילו זה קשור בשקל, אבל זה לא. המחירים יכולים לעלות ריאלית גם אם השקל יורד יחסית למטבעות אחרים, והשקל יכול לעלות בלי שהמחירים יעלו ריאלית.

תפריד בין המקרים. האפשרות שנושאת סיכון היא זאת שהשקל יתחזק ובמקביל המחירים יעלו ריאלית. (זה מה שקרה כאן ב20 שנה האחרונות). אתה צריך להשוות לאלטרנטיבות.
יש לך מליון שקלים ביד:
אפשרות 1: אגרות חוב או פקדון צמוד - כח הקניה שלך יישמר. הגנת על עצמך מפני עליית מחירים.
אפשרות 2: שים מליון השקלים מתחת לבלטה - שמרת על מספר השקלים שלך. יהיו לך עוד 10 שנים מליון שקלים אבל אין לך הגנה מאינפלציה.
אפשרות 3: סל מניות בארה"ב - בשאיפה שמרת על ערך הדולרים שלך (או הגדלת אותו) כתוצאה מעליית ערך המניות. אבל התנתקת מהשקל. קיימת אפשרות מסוימת שהמניות שבידך שוות פחות ממליון שקלים. בכך למעשה איבדת את ההגנה שלך מפני עליית מחירים בארץ, כפי שהיתה יכולה להיות לך באפשרות 1, או חלקית כמו שהיתה לך באפשרות 2. אני רואה בזה סיכון שאינו 0.

 

[bigbang]

אפשרות 3: סל מניות בארה"ב - בשאיפה שמרת על ערך הדולרים שלך (או הגדלת אותו) כתוצאה מעליית ערך המניות. אבל התנתקת מהשקל. קיימת אפשרות מסוימת שהמניות שבידך שוות פחות ממליון שקלים. בכך למעשה איבדת את ההגנה שלך מפני עליית מחירים בארץ, כפי שהיתה יכולה להיות לך באפשרות 1, או חלקית כמו שהיתה לך באפשרות 2. אני רואה בזה סיכון שאינו 0.

הן גם יכולות להיות שוות פחות דולרים, אם ארה"ב תחליט להנפיק "דולר טראמפ" שכל דולר ממנו יהיה שווה ל-10 דולרים.

אין באמת קשר בין המטבע בו נקנית המניה לבין השווי שלה. במקום דולרים יכולת לנקוב מחירים בשקי אורז או בגוגואים. המניה יכולה לעלות בשווי שלה אך לקנות פחות גוגואים עקב היכחדות המישמש. זה לא אמור שהמניה חשופה למטבע.

 

[roneng]

תפריד בין המקרים. האפשרות שנושאת סיכון היא זאת שהשקל יתחזק ובמקביל המחירים יעלו ריאלית. (זה מה שקרה כאן ב20 שנה האחרונות). אתה צריך להשוות לאלטרנטיבות.

לא לא, אתה זה שמערבב מקרים.
תפריד בין המקרה שהשקל מתחזק או נחלש ביחס לעולם (שהוא לא רלונטי ולא באמת משפיע על כלום) לבין המקרה שמחירים עולים ריאלית (שזה הסיכון).
במקרה ב20 שנה האחרונות קרו שני הדברים במקביל.

אפשרות 3: סל מניות בארה"ב - בשאיפה שמרת על ערך הדולרים שלך (או הגדלת אותו) כתוצאה מעליית ערך המניות

פה הטעות שלך. שמרת על הערך הריאלי (ואף הגדלת) של הנכסים שלך. אין שום קשר לדולר.

אבל התנתקת מהשקל

נכון, התנתק מהשקל ובאותו אופן התנתקת גם מהדולר מהפאונד מהאירו וגם מהפזו.
ברגע שאתה מחזיק נכס ריאלי אתה מחזיק נכס שמנותק ממטבעות.

קיימת אפשרות מסוימת שהמניות שבידך שוות פחות ממליון שקלים. בכך למעשה איבדת את ההגנה שלך מפני עליית מחירים בארץ,

אתה ממשיך לערבב בין עליית מחירים בארץ לבין שווי השקל. אין קשר ביניהם.
מחירים יכולים לעלות גם אם השקל יורד. מחירים יכולים לרדת גם אם השקל עולה.

אני רואה בזה סיכון שאינו 0.

כמובן שיש סיכון שהמחירים בארץ יעלו.
הוא לא קשור להשקעה שלך אלא לזה שאתה מוציא כסף בישראל.

זה סיכון שקיים גם אם אתה מחזיק שקלים (אינפלציה) וגם אם אתה מחזיק נכס ריאלי (כי מחירים במדינה מסויימת יכולים להתייקר יחסית למדינות אחרות, עד גבול מסויים).

אגב, זה סיכון שקיים גם באופציה 1 שהצעת, כי הסל שלפיו מחשבים את האינפלציה לא בהכרח מייצג את סל ההוצאות האישי שלך.
יכול להיות למשל שההוצאות שלך הן 90% על אורז 9% חלב ו 1% תפוזים.
ולעומת זאת המדד מחלק 1/3 לכל דבר מוצר.
עכשיו נניח שמחיר האורז עלה פי 10, מחיר התפוזים ירד פי 10 ומחיר החלב לא השתנה.
מבחינת המדינה (והחיסכון/אגח צמוד מדד שלך) האינפלציה קטנה מאוד, מצד שני ההוצאות שלך עלו כמעט פי 10.
כלומר החיסכון שלך (שהוא צמוד לשקל + לאינפלציה השקלית) פתאום מספיק להרבה פחות חודשי מחיה ממה שחשבת.

 

[Michel]

כון, התנתק מהשקל ובאותו אופן התנתקת גם מהדולר מהפאונד מהאירו וגם מהפזו.
ברגע שאתה מחזיק נכס ריאלי אתה מחזיק נכס שמנותק ממטבעות.

בסדר, בוא נשים בצד את המטבעות. תגיד לי אם אתה מסכים עם המשפט הבא:
"כאשר יש לך שקלים והחלטת לקנות בהם נכס אמריקאי כגון חברה, בניין, מניה וכו' אתה חשוף לסיכון שאפילו אם אותו נכס יישמור על ערכו הריאלי באמריקה, עדיין לא יישמור על ערכו הריאלי בישראל. זאת כיוון שערכם הריאלי של הנכסים בישראל יעלה. לעומת זאת, אם היית שומר על השקלים בבלטה באותם שנים, ייתכן שהיית שומר על ערכם הריאלי או לפחות מפסיד פחות מכח הקניה שלך בישראל אל מול ההשקעה בנכס האמריקאי"

כמובן שלשמור את השקלים בבלטות זאת שטות מוחלטת. אבל בכוונה רשמתי את זה כך ולא כהשקעה באגרות חוב כי שם התשובה ברורה הרבה יותר.

 

[kongi]

ייתכן

כשמדובר בהשקעות מדברים על תוחלת וזה מושג סטטיסטי.
אין דבר כזה 100% ולכן הכל נכנס תחת הקטגוריה של יכול לקרות.

 

[Michel]

כשמדובר בהשקעות מדברים על תוחלת וזה מושג סטטיסטי.
אין דבר כזה 100% ולכן הכל נכנס תחת הקטגוריה של יכול לקרות.

לא לא.. הויכוח פה הוא האם הסיכון קיים או לא קיים בכלל. המילה "ייתכן" חשובה כי אם זה ייתכן אז הסיכון גדול מאפס.