ההגיון שלי אומר הפוך. מטבע מתחזק מעיד על כלכלה חזקה, משכורות גבוהות, צריכה מוגברת ומחירים שעולים. אז נכון שמוצרי חשמל מיובאים ומוצרים באמאזון או עלי אקפרס יהיו כנראה קצת יותר זולים אבל מחירי נדל"ן, שכירות, חופשות, מסעדות, גני ילדים, מורים פרטיים וכו' כנראה יעלו. כשהשכירות גבוהה וכח העבודה יקר, קשה לי לראות איך המחירים יורדים.
זה בטח לא נכון, עם מטבע חזק עדיף לך לצאת לנפוש בחו"ל.
כנ"ל, תהיה תחרות מצד למידה אונליין.
אז ביום בו השקלים שלך יקנו פי X יותר זהב ונפט, תעבור להתגורר בחו"ל ותחיה כמו מלך. כולם ירצו לעשות את זה, אבל לא יהיה למי למכור את כל השקלים, אז המחיר שלהם ירד.
כל מדינה שאני יכול לחשוב עליה שבה המטבע התחזק. למה לא תראה לי מקרה הפוך?
יש לך דוגמא ספציפית למדינה בה המטבע התחזק ריאלית?
קורלציה לא מעידה על סיבתיות. בישראל יקר לא בגלל התחזקות השקל.
מי אמר להמר על הדולר?
בגלל שחיתות שלטונית שמונעת תחרות ומספסרת בקרקעות, לא בגלל יחסי המטבע.
גם אם החזקת שקלים.
אבל למה זה משנה בכלל למה? היו לך מליון שקלים שהיית יכול לקנות בהם דירה אבל קנית מניות אמריקאיות. השקל התחזק מול הדולר משמעותית. עכשיו נשארו לך 800000 שקלים. נראה לך שהדירה באמת תרד ל800,000? זה מה שקרה בארץ? בתור משקיע לא אכפת לי באמת למה היא לא ירדה אלא העובדה שהיה לי כסף לקנות דירה ועכשיו אין לי. עכשיו בטח תגיד לי שהמניות עלו הרבה יותר באותה תקופה אבל הטענה שלי היא שזה מקרי לגמרי. לא עליית שוק המניות האמריקאי ב20 שנה האחרונות גרמה להתחזקות הדרמטית של השקל אל מול הדולר.
אתה חוזר עוד פעם על הסיפור של ונצואלה. סיכמנו כבר שהימור על מטבע יכול להיות מוצלח - או שלא.
לא, אבל מסיבות אחרות (ילודה פראית + שלטון מושחת)
אתה שוב נותן דוגמא בה השקל מתחזק *ריאלית* בעשרות אחוזים (כלומר יכול לקנות יותר מניות/זהב/נפט), שזה תרחיש לא סביר וטרם הבאת דוגמא למדינה בה זה קרה.
לא. הטענה היא שהשקל לא יכול להתחזק ריאלית, לאורך זמן. כלומר לא סביר שיום בהיר אחד שטרות עם תמונות של משוררים יהודים יוכלו לקנות 20 אחוז יותר זהב, נפט, אורז וכד'.
לא ממש מבין מה אתה מחפש ולמה זה משנה. למה לא תתייחס למקרה הפשוט הבא:
זה 20 שנה!!!
אז הימרת על מניה אחת יחידה ומסויימת, וההימור נתן תוצאה אקראית כלשהי שקשורה בביצועי החברה, לא ביחס שערי המטבעות. זה לא מה שאנחנו עושים כאן.
זה בכלל לא העניין. לצורך הדיון שבו אנחנו עוסקים, זה לא מעניין ביצועים של מניה כזאת או אחרת. מה שמעניין במקרה שהבאתי הוא שהמניה שמרה על הערך הריאלי שלה. אמריקאי שהיה משקיע בה היה שומר על כח הקניה שלו בארה"ב. ישראלי שהיה משקיע בה היה מפסיד 35% מכח הקניה שלו בישראל. הטענה שלי היא שיש חשיפה לסיכוני מט"ח בהשקעה כזאת. זה הכל.
עוד יותר מדאיג. אם זה היה טווח קצר אז היינו יכולים לומר שמדובר בתנודה זמנית ושהשקעות צריך לעשות לטווח ארוך.
בדיוק כמו שבחרת מניה מאד ספציפית ואקראית, אני יכול לבחור ישראלי מאד ספציפי ואקראי, ולטעון שלאורך 20 השנה האלו, ובגלל השינוי בשער החליפין, המשכורת שלו הלכה וגדלה, ערך הנכסים שלו הלך וגדל, ורמת החיים שלו הלכה ועלתה. לכן הטענה שלך שהוא הפסיד מכח הקנייה שלו לא נכונה, ובהסתכלות אמפירית על רמת החיים אפשר להווכח בכך.
זה משנה, כי מה שאתה מתאר, לא קיים למיטב ידיעתי -- מטבע שמתחזק ריאלית על פני 20 שנה.
מה זה נכס ריאלי ששומר על ערכו הריאלי? אתה מתכוון אולי שהוא התנהג כמו נכסים אחרים?
יש לך זהב בכספת. אתה חשוף למט"ח? (תשובה: לא, אם אתה חושב שכן, תגלה שיש חשיבות באיזו מדינה הכספת נמצאת...)
שוב, אם המניה "שמרה על הערך הריאלי שלה", סימן שהיא התנהגה כמו ממוצע נכסים אחרים. הדולר גם אינפלציוני, אז המניה לא יכולה גם "לשמור על הערך הריאלי", וגם לא לשנות את המחיר שלה בדולרים - כאן הכשל שלך - אתה מניח התנהגות דפלציונית למטבעות ושמטבע מסוים יהיה יותר דפלציוני מהאחר.
אני מתכוון שהמניה האמריקאית הרוויחה באותה תקופה 45%. בדיוק כמו שיעור האינפלציה בארה"ב באותן שנים. כפי שכתבתי המחיר שלה בדולרים עלה ב45%.
שוב, הבחירה נעשתה כדי להוכיח נקודה. ברור שזה היפוטתי ועדיין תנסה לענות על השאלה ששאלתי למעלה.
מה זה קשור? אולי הוא גם נהיה האדם הכי עשיר בעולם. אנחנו מתייחסים למליון שקלים שהשקיע והאם היה חשוף למט"ח במקרה זה או לא.
נו באמת. אז אם הישראלי הנ"ל עבד והיו לו נכסים אז ההשקעה לא היתה חשופה למט"ח ואם הוא היה מובטל בלי נכסים אז היא כן היתה חשופה למט"ח? בכוונה תיארתי מקרה ספיציפי כדי להוכיח נקודה. למה לחפור מסביב במקום להתייחס לשאלה המאוד פשוטה ששאלתי (ולא ראיתי עליה תשובה בינתיים מאף אחד).
⌄
⌄
⌄
יש לך את הבית (הפד), שיכול להדפיס עוד אסימונים (דולרים)
