בסוכות 2014 קראתי כתבה על נשים שהפסיקו לחפוף שיער בשמפו והחלטתי גם לנסות. השיער שלי חלק ובאותו זמן היה ארוך (הגיע לפחות עד השכמות).
החלטתי להפסיק לגמרי לחפוף עם חומרים ורק שטפתי ועיסיתי עם מים.
ב- 3-4 השבועות הראשונים הוא הרגיש לי ג'יפתי. אחרי התקופה הזו הוא פתאום הרגיש לי רך וחלק ובוהק, אבל אולי זה כי פשוט התרגלתי..
אחרי כמה חודשים פתאום התחילו לי קשקשים בטירוף, קראתי על הנושא והבנתי שכנראה הבעיה זה המקלחות החמות בטירוף שעשיתי, שייבשו לי את הקרקפת (ואת הפנים, אבל זה סיפור אחר). אחרי שהפסקתי לשטוף את השיער במים חמים (או לפחות דאגתי לשטוף אותו במים קרים שיסגרו את הנקבוביות) הקשקשים נרגעו.
לגבי הסביבה שלי- אף אחד לא ראה הבדל משמעותי. הייתי נותנת לבן זוגי להריח את השיער מדי פעם ותמיד הוא אמר שאין לו ריח. אמא שלי היתה עצובה שכבר אין לי ריח של שמפו. כשהיא נגעה בו, אחותי חשבה שהשיער שלי נורא שומני למרות שאני לא חשבתי כך. בקיצור, נראה לי שהסטנדרטים משתנים אחרי שמפסיקים לחפוף..
במהלך השנה כן חפפתי עם שמפו 3-4 פעמים בגלל אירועים שונים.
אחרי שנה הסתפרתי קצר והשיער כבר מרגיש לי יותר שומני (או שהסטנדרטים השתנו), אז חזרתי לחפוף עם שמפו אבל אני מושכת את זה 7-10 ימים. בינתיים גם חורף והתחלתי לא להרטיב את השיער ברוב המקלחות. מתישהו אני אנסה שוב לחזור ללא לחפוף.
בעיקרון הסבום שמופרש מגן על העור ועל השיער ומעניק לו גמישות וברק. שמפו מוריד את הסבום ומרכך משמש במקומו.
התיאוריה היא שאם נפסיק להיפטר מהסבום עם שמפו בתדירות גבוהה הגוף עם הזמן יפריש פחות. בנוסף, חשוב לדאוג להבריש את הסבום לאורך השיער כדי למנוע הצטברות שלו בקרקפת. יש מברשות מיוחדות לזה משיערות של חזיר בר (חשוב קודם להסתרק במברשת רגילה לפתיחת קשרים, אחרת יתלשו המון שיערות). אפשר גם לעשות את זה עם היד למי שיש סבלנות. בקיצור, יש התעסקות גם אם מחליטים להפסיק לחפוף.
לגבי סודה לשתיה- אני לא בטוחה עד כמה זה בריא לקרקפת לאורך זמן. והחומץ יבהיר את השיער עם הזמן.
אני בכללי בעד להבין מה תפקיד מוצרי היגיינה שונים והאם הם באמת נחוצים (או אפילו גורמים לנזק) ואיך המיקרובים הרצויים בגוף משתלבים בסיפור. כיום אני גם כבר לא מסבנת את רוב הגוף, ודי משוכנעת שלא יקרה כלום אם אני לא אסבן גם את השאר.