יש פה עניין פסיכולוגי. מרגע שמישהו גר בדירה שלו, לעבור לשכירות למרות המספרים מאוד קשה. תחושה פסיכולוגית קשה שהשטח שגרים בו לא שלך.
יש מישהו שעבר את זה? מדירה שלו לשכירות מתוך בחירה?
למה מעבר לשכירות נותן עצמאות פיננסית? להפך, מאז שיש לי דירה ההוצאות קטנות משמעותית.
אני מכיר את הטענה שיכולתי במקום זה להשקיע ולחיות מהריבית. אבל בימינו הריבית די נמוכה + מס עצבני של 25% עליה. אז גם לסבול משגעונות השוק, גם לשלם למשכיר, גם לשלם לממשלה וכל זה בלי תחושה נעימה של בית?
מהניסיון שלי הרבה יותר קל להגיע לעצמאות כלכלית ברגע שיש לך דירה.
יש הרבה פנסיונרים שלא חסכו לפרישה, שהדירות שלהם שוות מיליון וצפונה.
איך אפשר להפוך את זה לקצבה וכמה זה שווה ?
נגיד דירה של 1.5 מיליון - לפי העיקרון של 4% שנתי, יוכלו לחיות מ- 5 אלף ש"ח כל חודש עד סוף חייהם
(שכירות 2000-2200 ש"ח).
יש הרבה פנסיונרים שלא חסכו לפרישה, שהדירות שלהם שוות מיליון וצפונה.
איך אפשר להפוך את זה לקצבה וכמה זה שווה ?
נגיד דירה של 1.5 מיליון - לפי העיקרון של 4% שנתי, יוכלו לחיות מ- 5 אלף ש"ח כל חודש עד סוף חייהם
(שכירות 2000-2200 ש"ח).
אני מכיר את הטענה שיכולתי במקום זה להשקיע ולחיות מהריבית. אבל בימינו הריבית די נמוכה + מס עצבני של 25% עליה. אז גם לסבול משגעונות השוק, גם לשלם למשכיר, גם לשלם לממשלה וכל זה בלי תחושה נעימה של בית?
לצורך השיחה. נניח אני אמכור את הדירה שלי וישאר לי 1.1 מיליון שח מזומן. אעבור לשכירות של 3500 שח לחודש. אם אוכל להפיק 7.5% בשנה רווח מ1.1 מיליון שח (נדל"ן בחו"ל), אזי אקבל מזה 6875 שח לחודש. בנוסף לזה יש לי עוד נכסים שמכניסים לי בחודש 5500 סה"כ 12725 שח. נוריד מזה את השכר דירה, ישאר לי למחייה 9225 שח. להיום זה מספיק לי לכל ההוצאות שלי ולכן ----> עצמאות פיננסית.
אבל המחיר לכל זה הוא לגור בדירה לא שלי. וזאת השאלה, האם המחיר שווה את זה.
איך לומר את זה באופן עדין... אם הם לא הולכים לחיות לנצח, למה הם צריכים לפעול על פי כלל ה4%, שנועד שכספך יישמר לנצח?
אפילו בהנתן השקעה המניבה אפס רווחים והפסדים ראליים, יש להם 25 שנה(!) לחיות מהכסף הזה, כאשר סטטיסטית הם יחיו חצי מהזמן.
לעתים (לרוב) גם בגיל מבוגר תיאלץ לעבור דירה - תצטרך קומה יותר נמוכה, שינוי באופי דיירים בבניין או אופי השכונה, קירבה לילדים, למוסד רפואי מסוים ועוד אילוצים שבגילאים צעירים אתה אפילו לא מודע אליהם.
אגב זה אחרי מיסוי. איך עושים? זה כבר חומר לפוסט אחר. אבל זה אפשרי בנדלן, החסרון לצורך העניין הוא שיש יותר העסקות, זו לא השקעה פסיבית טהורה כמו בשוק ההון.
לעתים (לרוב) גם בגיל מבוגר תיאלץ לעבור דירה - תצטרך קומה יותר נמוכה, שינוי באופי דיירים בבניין או אופי השכונה, קירבה לילדים, למוסד רפואי מסוים ועוד אילוצים שבגילאים צעירים אתה אפילו לא מודע אליהם.
זה נכון אבל שכירות מוסיפה חוסר ודאות קבוע, מדי שנה. לרוב הקשישים שחיו בדירה בבעחות יהיה קשה עם תוספת חוסר הודאות הזו.
שלא לדבר שכל מעבר כרוך בקשיים אחרים בגיל מבוגר.
זה נכון אבל שכירות מוסיפה חוסר ודאות קבוע, מדי שנה. לרוב הקשישים שחיו בדירה בבעחות יהיה קשה עם תוספת חוסר הודאות הזו.
שלא לדבר שכל מעבר כרוך בקשיים אחרים בגיל מבוגר.
גם הכסף עובד, אתה גם רוכש חוכמת חיים ודיור, ומבין מה אתה צריך/חייב ומה לא. וגם חוסך עלויות עסקה גבוהות של מכירה/קנייה של דירות. כמעט כל הזוגות הצעירים ינסו לרכוש כדירה ראשונה דירה עם כמה שיותר חדרים, עבור הילדים. בעוד בגיל מבוגר צריך מינימום חדרים, דרישות שונות (אין צורך בקרבה לבתי ספר, מרכז הארץ או מרכז ישוב מגורים) ומינימום הוצאות (משיקולי אחזקה, ארנונה וכו').