לגדל עם ערך - כסף וילדים

[זרטוסטרא]

א. סליחה על הטעות המגדרית
ב. אחשוב על הדוגמה שנתת...

 

[איש(3718)]

שלום לכולם,

כבר כמה זמן שאני "חוטא" בכתיבה לבלוג שכרגע רק בודדים ביותר קראו אותו.
רציתי לראות שאני רציני בנושא, שיש לי את הישבן להעלות פוסטים בצורה די קבועה (ותאמינו לי שבשבילי זה לא פשוט ).

לגדל עם ערך growingwithvalue.wordpress.com

אשמח שאתם, חברי קהילת "הסולידית" הנפלאים, תתנו הצצה, תאירו על התכנים, תשתפו מניסיונכם.

אני 'שרוף' על הילדים שלי, ואוהב לבלות איתם, וכאבא (ביחד עם אמא כמובן) אני מתלבט רבות על דרכי חינוך במגוון דברים שמעסיקים כל הורה כמו איזה בי"ס וגן לשלוח, חוגים, חברים, בילויים, פיתוח כלים רגשיים ושכליים, ביטחון עצמי ועוד ועוד.
נושא אחד שלא קיבלתי מספיק תשובות עליו, אם בכלל, זה החינוך הפיננסי לילדים שאנחנו כהורים יכולים להעניק לילדים שלנו מתוך מחשבה עליהם כשיהיו בוגרים.

החלטתי לא להתלבט לבד בנושא החשוב הזה ומצד שני כן לשתף את מי שמעוניין בדברים שאני יודע ופועל על פיהם.

מקווה שאמשיך לעדכן בתדירות.

בסופו של דבר, חינוך הוא דוגמא אישית. אם אתם מתנהלים בתבונה מבחינה פיננסית, ואם הקשר שלכם עם הילדים הוא טוב, יש תקשורת מכבדת, ואתם משתפים אותם בשיקולים שלכם בבואכם לבחור את אורח החיים, אז הם ילמדו.
אם אתם לא מתנהלים בתבונה מבחינה פיננסית אישית, אז שום הרצאה לא תעזור.

דבר נוסף שהפריע לי באחד הפוסטים זה הטענה שחייבים לחלק את דמי הכיס בין מספר נושאים (כמו שמבוגרים עושים). לטעמי זה מיותר ופוגע במטרה. המטרה שלכם היא לא שילדיכם יהפכו "מבוגרים", המטרה שלכם שילדיכם ילמדו דחיית סיפוקים והתנהלות שקולה ומוכוונת מטרות ארוכות טווח. אם ילד חוסך את כל דמי הכיס שלו במשך שנה כדי לקנות אופניים, לטעמי המטרה הושגה ובגדול, לא חייבים להכריח אותו "לפזר" כדי להשיג מטרות נוספות, חסרות תכלית לטעמי. גם מבוגרים לפעמים מרכזים את כל חסכונותיהם כדי להשיג מטרה גדולה (דירה או עסק).

חוץ מזה, הכיוון הכללי של מתן דמי כיס ולתת לילד להסתדר איתם הוא נכון מאד.

 

[מרק עוגיות]

בסופו של דבר, חינוך הוא דוגמא אישית. אם אתם מתנהלים בתבונה מבחינה פיננסית, ואם הקשר שלכם עם הילדים הוא טוב, יש תקשורת מכבדת, ואתם משתפים אותם בשיקולים שלכם בבואכם לבחור את אורח החיים, אז הם ילמדו.

אני חושבת שאחד האתגרים העיקריים הוא להתאים את ההסבר לגיל, ובמיוחד להבין מה מתאים לאיזה גיל. לדעתי אפשר להתחיל בגיל הרבה יותר צעיר ממה שאנשים אולי חושבים.

 

[c881]

@איש(3718) אני בטוח שהילדים שלך עוקבים אחרייך כל היום ושואלים למה עשית ככה ולא ככה ואז אתה מפנה חצי שעה להסביר להם את המניעים שלך.
לגבי החלק הראשון (הילדים עוקבים) - זה קורה. אפילו כשאנחנו בטוחים שהם לא מסתכלים עלינו, לא שומעים אותנו ועסוקים בלריב בחדר השני.
לגבי החלק השני (לעצור הכל ולהתחיל להסביר ברמה מתאימה)... אני בספק.
אני יודע שאני משתדל, אבל לא תמיד זה קורה.

 

[איש(3718)]

@איש(3718) אני בטוח שהילדים שלך עוקבים אחרייך כל היום ושואלים למה עשית ככה ולא ככה ואז אתה מפנה חצי שעה להסביר להם את המניעים שלך.
לגבי החלק הראשון (הילדים עוקבים) - זה קורה. אפילו כשאנחנו בטוחים שהם לא מסתכלים עלינו, לא שומעים אותנו ועסוקים בלריב בחדר השני.
לגבי החלק השני (לעצור הכל ולהתחיל להסביר ברמה מתאימה)... אני בספק.
אני יודע שאני משתדל, אבל לא תמיד זה קורה.

הילדים שלי כבר בני 20+

כמו שכתבתי, העיקר היא דוגמא אישית. ההסברים הם הבונוס. לעיתים זה דורש זמן, זה נכון, אבל לא חצי שעה. הרבה פחות מזה.
עבור ילדים קטנים, ההסבר הכי חשוב, והדוגמא האישית הכי חשובה והכי פשוטה היא להגיד "לא" לכל מיני אנשים מכירות חלקלקים שמנסים לפתות לקנות מוצרים מושכים אך מיותרים. לא צריך להסביר הרבה, רק להגיד "לא מעוניינים, אנו לא צריכים את זה" בטון תקיף. הילד יבין מזה הרבה. אפשר בצד להסביר לילד שאין לנו תקציב לזה , כי התקציב משמש לדברים אחרים, או שאנו לא צריכים המוצר כי יש תחליפים טובים אחרים, או כל הסבר אמיתי אחר. הילד יבין שיש לנו את הדרך שלנו שבחרנו בה ואנו הולכים בה, ואף איש מכירות חלקלק לא יסיט אותנו.

זה עוזר לא רק מול אנשי מכירות רגילים, גם מול שאר הפיתויים שעומדים מול הנוער של ימינו (גם מצד חבריהם) וגם להם צריך לדעת להיות תקיף ולהגיד לא. זה הבסיס לאופי שאנו רצינו לבנות לילד.

להסביר לילד על מניות, אופציות, מודל בלאק & שולס וכו' זה נחמד לכשעצמו, אבל זה דבר שונה לחלוטין. זה לא בהכרח מפתח אופי, אלא ידע , שזה גם דבר חשוב, אבל פחות חשוב מאופי, וממילא הוא יוכל ללמוד את זה לבד בהמשך.

 

[איש(3718)]

אני חושבת שאחד האתגרים העיקריים הוא להתאים את ההסבר לגיל, ובמיוחד להבין מה מתאים לאיזה גיל. לדעתי אפשר להתחיל בגיל הרבה יותר צעיר ממה שאנשים אולי חושבים.

מסכים.
כמו שכתבתי מעל, העיקר בגיל צעיר זה בניית אופי, לאו דווקא ידע.
בחירת דרך, עמידה על עקרונות גם כאשר יש קשיים, עמידות בלחץ חברתי שלילי, עבודת צוות. כל אלו הם ערכים שאפשר להנחיל בגיל צעיר והם הבסיס להצלחה בהמשך.

 

[c881]

נו @איש(3718) אז את זה אנחנו אכן עושים.

 

[בת העמק]

אני גידלתי את הילדים בחתיכת חור בקצה הארץ שהדבר שהיה הכי קרוב לחנות מבחינתם זה האוטו גלידה פעם בשבוע. אף פעם לא נתנו להם דמי כיס.
הם היו מקבלים קצת מהסבתות בביקורים וימי הולדת וביזבזו בעיקר על גלידות ונחשי גומי דוחים.
אבל יש כמה דברים שכן עשינו. עד לחטיבת ביניים, ביום ההולדת היינו עושים יום כיף רק לילד השמחה. אבא ואמא לוקחים יום חופש מהעבודה וילד לוקח יום חופש מהלימודים. ביום חופש היה כלול טיול מיוחד או מוזיאון, מסעדה לפי בחירת הילד ובסיום- כניסה לחנות צעצועים עם סכום כסף מוגדר שהיה מקבל בחגיגיות וצריך לבחור איזה וכמה צעצועים שהוא רוצה. היה תענוג לראות איך הוא עושה חשבון ומחליף צעצועים כדי שיתאימו יותר. והכי חשוב, מספיק צעצועים עד ליומולדת הבא.
בגיל 16 פתחנו לכל ילד חשבון בבנק ואז הכנו תקציב חודשי שאותו היינו מעבירים בהעברה בנקאית. התקציב החודשי היה מבוסס על תקציב שנתי: בגדים, נעליים, סלולרי (שעלה אז הון כל חודש) ועם קבלת הרישיון אז גם השתתפות בהוצ' דלק. אם הילד רצה להתחרע על בגדי מותגים או בילויים הוא הוזמן לחפש לעצמו עבודה כדי לממן את זה. ככה הם למדו לקבל החלטות לבד על סמך מה שיש להם.
לגבי שיחות על השקעות, הון וכד'- אני לא זוכרת שיחות מכוונות אבל הם שומעים אותנו משוחחים על זה ואם יש להם שאלות (אין להם, לא מעניין בינתיים) אז הכל
שקוף ועל השולחן.

 

[זרטוסטרא]

בסופו של דבר, חינוך הוא דוגמא אישית

@איש(3718) היתה לנו אמרה בצבא על כל מיני אנשים, שלפעמים גם דוגמה שלילית היא דוגמה...

כמו ש @c881 ציין, אנחנו לא תמיד פנויים רגשית ותעסוקתית לשבת ולענות על השאלות או להסביר סיטואציה. אני אישית מנסה לזכור את הדברים כדי לגעת בהם אחר כך, אבל לא תמיד מצליח לי. ומה אם באופי של הילד שלך לא לשים לב לדברים ולא לשאול ולהתעניין כי הוא מהזן הקצת אדיש-מעופף?
אתה צודק שחינוך הוא דוגמא אישית, עם זאת אחרי כל המילים היפות והרעיונות הנשגבים, אני בתור ההורה רוצה לפרוט את הדברים האלו למעשים ביום-יום העמוס שלי, בכמה שעות שיש לי בין החזרה מהעבודה למתי שהם הולכים לישון (כולל זמן מקלחות-אוכל-סיפור). איך אני עושה? מה אני אומר? מה מתאים לאיזה גיל? מה מומלץ?

דבר נוסף שהפריע לי באחד הפוסטים זה הטענה שחייבים לחלק את דמי הכיס בין מספר נושאים (כמו שמבוגרים עושים). לטעמי זה מיותר ופוגע במטרה.

כמו שציינתי, הכל הכל בגדר המלצות בלבד.
בסופו של דבר ראוי שכל משפחה תחשוב על הדרכים שמתאימות לה מבחינת חינוך פיננסי מתוך שיקולים של הכנסה, אופי של הילדים, אופי של ההורים, גילאים, אמונות.
ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, אימפולסיביים ברצונות ולכן השיטה מונעת מהם לקחת את כל דמי הכיס ולבזבז במכה, אלא יש גם את אפיק החיסכון שמכריח את הילד לחשוב מעבר ל'עכשיו', וזה לאט מוטמע בו מבחינת התנהגות. לכן גם יש כל מיני המלצות להשקעות למבוגרים שמנטרלים את הפסיכולוגיה - אחת ההמלצות כן לקנות דירה ולא להשקיע נגיד בבורסה, כי כשהכסף נזיל הרוב יצרכו אותו. לשלם לחיסכון לילדים בהו"ק כי אם הכסף יישאר בעו"ש ההורים יצרכו אותו. בגדול אם יש פלוס בעו"ש (תנחש מה יקרה?...) ההורים יצרכו אותו. בדיוק כמו ילדים. "אני רוצה עכשיו!!!"
יתרון נוסף שככל שהגיל עולה המטרות של הילד משתנות העלות שלהם עולה וגם אופק החיסכון מתארך, אז כל הזמן צריך לתחזק את ההתנהלות הכספית של הילדים.

להסביר לילד על מניות, אופציות, מודל בלאק & שולס וכו' זה נחמד לכשעצמו

זה מזכיר לי שבלימודים שלי בשנה א', בשיעור הראשון בקורס סטטיסטיקה והסתברות המרצה עולה לדוכן ופותח "הקורס לא קשה! כל ילד בגן שלמד סטטיסטיקה והסתברות יודע את החומר" והתחיל להפגיז...

אני מצדד בדעה שצריך להנחיל לילדים יותר התנהגות ופחות להתעמק בידע, אם כי זה הולך ביחד.
אני חושב לדוגמה על המשפחה של אשתי - חמי היה חשב בבנק ישראל, מכיר נושאים כספיים לעומק, מנהל לכולם את החשבונות, השקעות, תוכניות חיסכון וכו'. כל הילדים שלו, איך אומרים? יוק! אשתי והאחיות שלה ממש בורות בנושאי כסף שהם קצת יותר מהבסיס הנדרש.
סיבה 1 אני לא רוצה שהילדים שלי ייצאו לעולם ככה, וסיבה 2 אני כן רוצה שיהיו להם סט כלים והבנה בסיסית כדי להמשיך להתפתח לבד - כבר כנערים, וגם כמובן כמבוגרים. אין זה אומר שאני מגדל כרישי נדל"ן/בורסה/אנג'לים (למרות שלא מפריע לי אם יבחרו בזה... ) אבל שחוסר הידע לא יעצור אותם מלחקור ולהבין נושאים שאצל רוב רובם של האנשים שאני מכיר נחשבים מוקצים או מסובכים להפליא או פשוט קסם טהור.

לגבי הבלוג, אני רק התחלתי עוד יש לי בארסנל גם נושאים שקשורים לאופי, פסיכולוגיה, התנהגות וכל זה.
אתה מאוד מוזמן להגיב ולשתף מנסיונך עתיר השנים.

@בת העמק אהבתי.

 

[c881]

זה מזכיר לי שבלימודים שלי בשנה א', בשיעור הראשון בקורס סטטיסטיקה והסתברות המרצה עולה לדוכן ופותח "הקורס לא קשה! כל ילד בגן שלמד סטטיסטיקה והסתברות יודע את החומר" והתחיל להפגיז...

אצלנו זה היה מרצה לחדו"א, אבל אצלו לפחות, תלמידי כיתה ה~ו שלמדו קרניים אמורים להבין את החומר.

 

[מרק עוגיות]

ילדים, בדיוק כמו מבוגרים, אימפולסיביים ברצונות ולכן השיטה מונעת מהם לקחת את כל דמי הכיס ולבזבז במכה, אלא יש גם את אפיק החיסכון שמכריח את הילד לחשוב מעבר ל'עכשיו', וזה לאט מוטמע בו מבחינת התנהגות.

גם ילדים הם לא מקשה אחת, לא כולם אימפולסיביים באותה מידה, וגם להם עוזר כשהם רואים משהו לטווח הארוך. גם בלי חלוקות פנימיות של הכסף. סיפור על הבת שלי: הצטברו לה כמה מאות שקלים ממתנות מהמשפחה (זה המון בשבילה!). כל הזמן היא חיפשה על מה לבזבז את הכסף, וממש הצטערה שאין לה על מה (היא מקבלת כל מה שהיא צריכה וכמעט כל מה שהיא רוצה ממילא). אמרה: "בשביל מה יש לי כסף אם אני לא עושה איתו שום דבר?".

בשלב מסוים התחלנו עם "הבנק של אמא ואבא" - פתחתי קובץ אקסל ותיעדתי שם אחר כבוד את היתרה שלה, בנוכחותה כמובן. גם הסברנו לה על הריבית שהיא תקבל מאיתנו על החסכון שלה. מאז, כשהיא מוצאת שקל היא מבקשת להפקיד אותו בחשבון שלה, והפסיקה לחלוטין לדאוג "מה לעשות עם הכסף". אני חושבת שמאז שהכל כתוב (ואני תמיד מזמינה אותה להסתכל כשאני מעדכנת את החשבון), היא מבינה שכסף לא מתאדה, אלא נשמר אם לא מבזבזים אותו. וכמובן גם הריבית היא תמריץ, למרות שאלו סכומים ממש קטנים זה עדיין מאד מעודד אותה לחסוך.

 

[זרטוסטרא]

בשלב מסוים התחלנו עם "הבנק של אמא ואבא" - פתחתי קובץ אקסל ותיעדתי שם אחר כבוד את היתרה שלה

חשבתי רבות על העניין הזה, אם להזכיר את זה בבלוג מתישהו. איכשהוא לא ראיתי (בדמיוני) הורים מייצרים כזה דבר ומתחזקים רישום על פנקס או באקסל.
דווקא ההערה שלך חיזקה לי את המחשבה כן לכתוב על זה בהמשך.

 

[מרק עוגיות]

איכשהוא לא ראיתי (בדמיוני) הורים מייצרים כזה דבר ומתחזקים רישום על פנקס או באקסל.

לא בטוח שאני דוגמא אופיינית, אני מתעדת באקסל דברים הרבה יותר מסובכים כמו הוצאות, הכנסות והשקעות. אבל פנקס זה טוב באותה מידה לצורך הזה.

 

[אל ניניו]

אתה צודק שחינוך הוא דוגמא אישית, עם זאת אחרי כל המילים היפות והרעיונות הנשגבים, אני בתור ההורה רוצה לפרוט את הדברים האלו למעשים ביום-יום העמוס שלי, בכמה שעות שיש לי בין החזרה מהעבודה למתי שהם הולכים לישון (כולל זמן מקלחות-אוכל-סיפור). איך אני עושה? מה אני אומר? מה מתאים לאיזה גיל? מה מומלץ?

דוגמא אפשרית לעשייה: ילדים לומדים להעריך כסף בעיקר אם הם התאמצו להשיג אותו. עשיתי תרגיל לפני כמה חודשים לבן הגדול ונתתי לו שקל וביקשתי שיזרוק לפח שבכיור. הוא הסתכל עליי ולא הבין למה אני רוצה לזרוק כסף והיה נבוך מהסיטואציה. מה פתאום לזרוק כסף? הסברתי לו שזה בדיוק אותו דבר כמו בקבוקי המים מפלסטיק שהוא לוקח לבית הספר ושהוא זורק לפח כל כמה ימים.... הסברתי לו על חוק הפיקדון ועל איך שאפשר בקלות לעשות כסף מאשפה ומחזור ואז להשקיע בבורסה.. נפלו כמה אסימונים והתחלנו בפרויקט למחזור בקבוקים. שמתי בחצר כמה ארגזי פלסטיק, הבן אחראי לאיסוף, הוא גם גייס את כל המשפחה המורחבת. כולם מביאים לנו בקבוקים. פעם בכמה זמן אני עוזר לו לבצע ספירה ומיון מסודר בחצר, מעמיסים על הרכב ביחד ונוסעים לתחנה של תאגיד אל"ה להזדכות על הבקבוקים. בחופש חנוכה נסענו פעם אחרונה ועשינו בסיבוב הזה 197 ש"ח. הכסף שייך לבן ואני משקיע אותו עבורו בחשבון שלי, הכל נרשם ומתועד.

 

[קפבלנקה]

@אל ניניו
יפה מאוד, רשמתי לפני.

 

[SZL]

@איש(3718) היתה לנו אמרה בצבא על כל מיני אנשים, שלפעמים גם דוגמה שלילית היא דוגמה...
...
אתה צודק שחינוך הוא דוגמא אישית, עם זאת אחרי כל המילים היפות והרעיונות הנשגבים, אני בתור ההורה רוצה לפרוט את הדברים האלו למעשים ביום-יום העמוס שלי, בכמה שעות שיש לי בין החזרה מהעבודה למתי שהם הולכים לישון (כולל זמן מקלחות-אוכל-סיפור). איך אני עושה? מה אני אומר? מה מתאים לאיזה גיל? מה מומלץ?

הילדים שלי הם בני 20+ ונדמה לי שראיתי גם את הדרך של אשתי ושלי וגם את התוצאה.
הורים הם הדוגמה בהא הידיעה לילדים, בכל הנושאים. אם הדוגמה היא שלילית אז זה מה שמתקבע לילדים כנורמה.
דוגמה אישית (בכל נושא, כולל בניהול כספים אישי) עובר לילדים כשיטה, דרך חיים ואופי ע"פ מה שהם רואים שעושים ההורים.
אני לא בטוח שחייבים ללמד את הילדים נושאים כלכליים בגיל צעיר. אנחנו לא עשינו כך ואני לא רואה שילדיי נפגעו.
הילדות שלהם היתה מאושרת ונטולת דאגות וחישובים כספיים. לא הכל היה אפשרי כלכלית - אבל השיח על זה היה פתוח ושקוף והילדים הבינו בנקל את רוב השיקולים כשביקשו לדעת. כשהיתה אי הסכמה, פשוט ליבנו את הדברים עד שהגענו להבנה ולהסכמה.
כשהם התחילו להרוויח בעצמם כסף והיו צריכים להחליט מה עושים איתו, כשנדרשו להחליט על קרן ההשתלמות וכדו', הם באו ביוזמתם בשאלות ואז גם הקשב והעניין בתשובות וגם הבגרות אצלם לנושא היו מקסימליים.

 

[קפבלנקה]

כמה שאלות להורים:
1) מאיזה גיל מומלץ לדעתכם להתחיל לתת דמי כיס?
2) איך אני עושה את ההפרדה בין מה שממומן באמצעות דמי הכיס למה שלא? דוגמא: נניח שלילד אין אופניים והוא רוצה אופניים ואני רוצה לרכוש לו אופניים, האם זה ימומן באמצעות דמי הכיס? דוגמא נוספת: נניח שהילד בא איתי לסופר ואני תמיד קונה לו משהו לנשנש בסופר שוקו/ממתק/זבל כלשהו, האם זה אמור לרדת מדמי הכיס?
3) אשמח לשמוע סדר גודל של סכומי דמי כיס מומלצים בהתאמה לגיל.
תודה

 

[dorset]

גם אני פתחתי לילדים "חשבון אצל אבא ואמא" בגוגל דוקס, עם רבית יפה. היתרון הוא שכשיוצאים מהבית והילד רוצה לקנות משהו, אני יכולה לשלם עבורו וישר להוריד לו את זה מהחשבון, ולא צריך לזכור מראש להביא את הארנק שלו. אני מקוה שהם גם לומדים על התועלת של החיסכון והריבית, אבל זה בעדיפות שניה עבורי.

 

[זרטוסטרא]

ילדים לומדים להעריך כסף בעיקר אם הם התאמצו להשיג אותו

נכון מאוד. וזה החיסרון הגדול של דמי כיס כמו שהורים רבים נותנים (וכרגע כמו שהצגתי בצורה קצת טכנית בכמה פוסטים אחרונים בבלוג).
ילדים שמקבלים באופן קבוע דמי כיס לומדים לאט שלא משנה מה הם יעשו או לא יעשו הכסף "יזרום" אליהם...

1) מאיזה גיל מומלץ לדעתכם להתחיל לתת דמי כיס?

... הגיל המומלץ לדעתי כשהם מתחילים להבין מספרים ולמנות, בערך 5-6. נתינת הכסף פה היא באמת על בסיס תקופה (שבוע/חודש וכו').
גיל מומלץ לדמי כיס בשילוב מטלות בית (לא אמרתי לשלם בעד מטלות בית) זה בערך 8-9 שהילדים יותר בוגרים ויותר מבינים את עצמם וגם את תפקידם בבית, וגם אפשר להטיל עליהם יותר אחריות במגוון תחומים. בדרך הזו נתינת הכסף קשורה יותר ב"עבודה" ולהתאמץ להרוויח אותו

2) איך אני עושה את ההפרדה בין מה שממומן באמצעות דמי הכיס למה שלא?

אפשר קודם להפריד בין סוגי ההוצאות - אם זה 'צריכה שוטפת' כמו שוקו/ממתק וכו' אז מבחינתי זה יכול להיות 100% מהכסף של הילד.
אם זו מטרה גדולה, כמו אופניים או קופסת פליימוביל ענקית, גם פה אפשר להחליט האם זה רק מהחיסכון של הילד, או בשילוב "תגמול חיסכון" נגיד כמו שקל-לשקל (50% מימון של ההורים).
אבל רצוי קודם לעשות שיחת ציפיות עם הילד - שיבין מתי מצופה ממנו שהוא קונה רק מהכסף שלו (ואם נגמר הכסף אז אין!), ומתי ההורים מפנקים (נגיד בחופשות, יום הולדת, לקביעת ההורים), רק לא ליצור בלבול והילדים יודעים יפה לשחק על התפר בין המקרים אם זה לא חד משמעי.

3) אשמח לשמוע סדר גודל של סכומי דמי כיס מומלצים בהתאמה לגיל.

אנחנו התחלנו בגיל 5 עם 20 אגורות שעלו לשקל שעלו עכשיו בגיל 6 לשני שקלים בשבוע.
אפשר לתת לפי גיל הילד,
אפשר לתת לפי מדרגות גיל - נגיד כל שנתיים-שלוש הסכום עולה בכמה שקלים.
כמובן שהסכום תלוי מאוד בהכנסה הפנויה של המשפחה ובמספר הילדים.

 

[זרטוסטרא]

גם אני פתחתי לילדים "חשבון אצל אבא ואמא" בגוגל דוקס, עם רבית יפה. היתרון הוא שכשיוצאים מהבית והילד רוצה לקנות משהו, אני יכולה לשלם עבורו וישר להוריד לו את זה מהחשבון, ולא צריך לזכור מראש להביא את הארנק שלו. אני מקוה שהם גם לומדים על התועלת של החיסכון והריבית, אבל זה בעדיפות שניה עבורי.

מאיזה גילאים התחלתם לנהל בגוגל דוקס? כמה ריבית? כל כמה זמן הריבית מחושבת?