Arik Aharon
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 28/8/18
- הודעות
- 270
- דירוג
- 335
היי חברה.
אני קורא פסיבי פה כבר שנים רבות.
מעריך מאוד את הדיעה של הרבה מכם, ולכן אשמח לשמוע דיעות.
אני בן 30, נשוי +2 (גיל 1 ו3).
לשמחתי נכנסתי לעבודה בהייטק בגיל צעיר מאוד. כבר שנים מנהל, כאשר כרגע בפוזיציה של מנהל מחלקה.
היתרונות שלי לדעתי זה לא הידע הטכני (אשר כמובן רחב, לאחר שנים בתחום) אלא IQ/EQ גבוה, עם היכולת לקרוא אנשים ולהבין מה חשוב להם.
שכר נטו 28.
אישתי לא ממצה את כושר ההשתכרות שלה (משרה נוחה ,מבחירה), נטו של 12.
סה״כ הכנסות 40א נטו.
בהיבט הפיננסי, אנחנו משפחה שמרנית יחסית, עם הוצאות חודשיות של כ15א כולל גנים. יכולת הצמצום שלנו היא גבוהה. עניין של רצון.
דירה גדולה במרכז בבעלותנו, אשר לא מתוכנן מעבר עתידי.
מבחינת גודל המשפחה, היא לא עתידה להתרחב רבות (עוד ילד אחד כנראה), ולכן גם ההוצאות לא יגדלו בצורה משמעותית.
תמיד ההנחיה שלי בחיים הייתה לצבור כסף רב כמה שיותר מהר, כדי להיות נקי מהתחייבויות ולהיות בעל יכולת כלכלית של לספק את המשפחה בכבוד ללא כניסה לחובות.
אין לי רצון להיות עשיר, או לחיות חיי רווחה פזרניים.
הרצון שלי תמיד התבטא בחיי משפחה, אשר לצערי (כפי שחלקכם מכירים), קשה להשיג בעבודה תחרותית בהייטק.
בשנה האחרונה הגעתי למצב שבו אני יכול לסגור את המשכנתא עם חסכונות צד, ובעצם להיות נטול התחייבויות כלכליות.
כפי שאתם רואים, זה נותן לי חופש פעולה לעבוד בכל משרה שארצה, כאשר משכורת נדרשת היא משכורת מינימום.
ההתלבטויות שלי:
- האם ׳לזרוק׳ את הקריירה שלי ולחפש משרה נוחה יותר שתיתן לי work life balance (לחזור להיות מהנדס, עם נטו של כ15)
- האם ׳להפסיק לשאוף בעבודה׳ ולחפש משרת ניהול נוחה בcorporate?
- האם להמשיך בfull power עד שאגיע להכנסה של משכורת מינימום בצורה פסיבית, שתאפשר לי יותר גמישות עתידית?
- האם אני חווה משבר זמני, ואסור לי לבצע צעדים פזיזים אשר לא ניתנים להפיכה? (שינוי קריירה)
אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל אני מותש. אני מגיע לעבודה בחוסר חשק, וגיליתי לאחרונה שאני פשוט לא אוהב לעבוד (בניגוד לפעם). ושכל המחשבה שלי היא לחזור מוקדם הביתה כדי להיות עם המשפחה שאני כל כך נהנה איתה.
* חשבתי בעבר שזה תשישות זמנית. לכן לקחתי לפני כשנה הפסקה רצינית של כמה חודשים טובים. התקופה הכי טובה בחיי.
אני קורא פסיבי פה כבר שנים רבות.
מעריך מאוד את הדיעה של הרבה מכם, ולכן אשמח לשמוע דיעות.
אני בן 30, נשוי +2 (גיל 1 ו3).
לשמחתי נכנסתי לעבודה בהייטק בגיל צעיר מאוד. כבר שנים מנהל, כאשר כרגע בפוזיציה של מנהל מחלקה.
היתרונות שלי לדעתי זה לא הידע הטכני (אשר כמובן רחב, לאחר שנים בתחום) אלא IQ/EQ גבוה, עם היכולת לקרוא אנשים ולהבין מה חשוב להם.
שכר נטו 28.
אישתי לא ממצה את כושר ההשתכרות שלה (משרה נוחה ,מבחירה), נטו של 12.
סה״כ הכנסות 40א נטו.
בהיבט הפיננסי, אנחנו משפחה שמרנית יחסית, עם הוצאות חודשיות של כ15א כולל גנים. יכולת הצמצום שלנו היא גבוהה. עניין של רצון.
דירה גדולה במרכז בבעלותנו, אשר לא מתוכנן מעבר עתידי.
מבחינת גודל המשפחה, היא לא עתידה להתרחב רבות (עוד ילד אחד כנראה), ולכן גם ההוצאות לא יגדלו בצורה משמעותית.
תמיד ההנחיה שלי בחיים הייתה לצבור כסף רב כמה שיותר מהר, כדי להיות נקי מהתחייבויות ולהיות בעל יכולת כלכלית של לספק את המשפחה בכבוד ללא כניסה לחובות.
אין לי רצון להיות עשיר, או לחיות חיי רווחה פזרניים.
הרצון שלי תמיד התבטא בחיי משפחה, אשר לצערי (כפי שחלקכם מכירים), קשה להשיג בעבודה תחרותית בהייטק.
בשנה האחרונה הגעתי למצב שבו אני יכול לסגור את המשכנתא עם חסכונות צד, ובעצם להיות נטול התחייבויות כלכליות.
כפי שאתם רואים, זה נותן לי חופש פעולה לעבוד בכל משרה שארצה, כאשר משכורת נדרשת היא משכורת מינימום.
ההתלבטויות שלי:
- האם ׳לזרוק׳ את הקריירה שלי ולחפש משרה נוחה יותר שתיתן לי work life balance (לחזור להיות מהנדס, עם נטו של כ15)
- האם ׳להפסיק לשאוף בעבודה׳ ולחפש משרת ניהול נוחה בcorporate?
- האם להמשיך בfull power עד שאגיע להכנסה של משכורת מינימום בצורה פסיבית, שתאפשר לי יותר גמישות עתידית?
- האם אני חווה משבר זמני, ואסור לי לבצע צעדים פזיזים אשר לא ניתנים להפיכה? (שינוי קריירה)
אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל אני מותש. אני מגיע לעבודה בחוסר חשק, וגיליתי לאחרונה שאני פשוט לא אוהב לעבוד (בניגוד לפעם). ושכל המחשבה שלי היא לחזור מוקדם הביתה כדי להיות עם המשפחה שאני כל כך נהנה איתה.
* חשבתי בעבר שזה תשישות זמנית. לכן לקחתי לפני כשנה הפסקה רצינית של כמה חודשים טובים. התקופה הכי טובה בחיי.
