ירידה מהארץ

[חיים12]

לגבי פסקת ההתגברות. הצד השני של המטבע:

הבעיות פה הרבה יותר גדולות מרק עניין החרדים. בעיה עקרונית יותר היא שישראל כבר לא באמת דמוקרטיה. רוב האנשים בכלל לא מבינים את מה שקורה.

פסקת ההתגברות יש כבר בחוק חופש העיסוק.
אם כבר ישראל היא לא דמוקרטיה בגלל הסמכות שהבג" ץ לקח לו בחוק כבוד אדם.
שני החוקים זה חוק יסוד בחוק הראשון כתוב ששום חוק לא יכול לסתור את זה אלא עם כתוב מופרש שיחול אפילו שסותר , ( ודי ברוב רגיל), וצריך להעביר את זה כל 4 שנים.
בחוק השני ( כבוד אדם) לא כתוב שאי אפשר לחקוק חוק שסתור את זה, זה שוד משפטי שהמציאו.
מצד שני מבין את החשש של אנשים מפסקת התגברות.

אנחנו בפורום כלכלי ומה שהוא כתב נכון מבחינה כלכלית.

מה לגבי הוצאות בטחון שנגרם על ידם, חשש של משקיעים ועוד?


ולפתו"ש סתם שאלה אתה באמת שואל או שזה בשביל ליצר שיח?
לך תסע לשנה שנתיים ותבדוק.

 

[ליאו]

לגבי פסקת ההתגברות. הצד השני של המטבע:

פסקת ההתגברות יש כבר בחוק חופש העיסוק.
אם כבר ישראל היא לא דמוקרטיה בגלל הסמכות שהבג" ץ לקח לו בחוק כבוד אדם.
שני החוקים זה חוק יסוד בחוק הראשון כתוב ששום חוק לא יכול לסתור את זה אלא עם כתוב מופרש שיחול אפילו שסותר , ( ודי ברוב רגיל), וצריך להעביר את זה כל 4 שנים.
בחוק השני ( כבוד אדם) לא כתוב שאי אפשר לחקוק חוק שסתור את זה, זה שוד משפטי שהמציאו.
מצד שני מבין את החשש של אנשים מפסקת התגברות.

מה לגבי הוצאות בטחון שנגרם על ידם, חשש של משקיעים ועוד?


ולפתו"ש סתם שאלה אתה באמת שואל או שזה בשביל ליצר שיח?
לך תסע לשנה שנתיים ותבדוק.

שואל שאלה בשביל לייצר שיח

אמירה מאוד נכונה שצצה פה היא שבעצם באמת עדיף לעבור דווקא בגיל הזה - לפני נישואין וילדים. אני גם כרגע לא בזוגיות, אז לכאורה זה המצב האופטימלי בשבילי לעזוב. וכמו שאליהו פה כתב, אני לא מתחתן עם ארה"ב. אפשר לעבור לשם לשנה-שנתיים, ומקסימום לחזור אם אני רואה שדברים משתנים שם, פה, או בי.

כמובן אשמח לעוד דעות ותובנות.

 

[Homer]

עברתי לחו"ל לשנתיים שנמתחו והפכו ל 11 שנים. אני כאן כי יש לי עבודה טובה ומעניינת, וגם כי כבר יותר קשה לחזור בגיל מבוגר. לא היגרתי ממניעים פוליטיים /חברתיים.
הצרות בחו"ל הן בדיוק אותם צרות שיש בארץ: גם כאן יקר לקנות דירה, גם כאן המחירים עולים, גם כאן תדאג אם הילדים מסתדרים בבית ספר, גם כאן יהיה לחץ בעבודה, גם כאן הפוליטיקה בקנטים ....
ההבדל המרכזי הוא התרבות, אנשים כאן הרבה יותר אדיבים, אני נוסע בתחבורה ציבורית מצוינת, אין לי כמעט road rage, אני לא צריך לריב עם סלקום / הוט / הפקידה בדואר... בקיצור הכל יותר מתקתק . לכן, למרות שיש לי הרבה הטרדות בחיים, לפחות האינטראקציה שלי עם הסביבה מאוד נעימה ונטולת סטרס.
אין לך מה להפסיד אם תנסה שנה שנתיים.

 

[רוני]

אשמח לדעתכם, זרים אינטרנטיים

הי
אני פועל במספר מדינות מערביות בתחום העסקי, אני יכול לומר בוודאות שבכולן רוב האזרחים אינם מרוצים מכל מני סיבות,
ציינת את הנקודות שמפריעות לך, אני בקלות יכול לציין את היתרונות של מחיה בישראל בעיקר כיהודים,
הרי ערבים, יהודים, מהגרים, גזענים, אנטישמיים, פוליטיקאים, יוקר מחיה קיימים בכל ברחבי העולם כולל בארצות הברית.

בשורה התחתונה צריך פרופורציות והגיון, חסרונות יש בכל מדינה בעולם,
לדעתי עליך להתמקד בעצמך בבחירה שלך איך לחיות את החיים האישיים והמקצועיים.

 

[Shaz]

הבעיות פה הרבה יותר גדולות מרק עניין החרדים. בעיה עקרונית יותר היא שישראל כבר לא באמת דמוקרטיה. רוב האנשים בכלל לא מבינים את מה שקורה.

מבשלים אותנו כמו צפרדעים לאט לאט עד שזה יהיה מאוחר מידי

 

[Shaz]

מכבד כל אדם (אויבים מעדיף לכבד מאחורי סורגים)
אוהב כל יהודי!
לא מכבד פוליטיקה, (הכל שקר, וחרחורי שנאה)

טוב שהתחלת ענינית..
אז ברור שחרדים עובדים פחות, השאלה כמה?
עיין במכון החרדי למחקרי מדיניות:

תעסוקה

מה שיעור התעסוקה והאבטלה בקרב גברים חרדים? • כמה השכר הממוצע לגברים ונשים בציבור החרדי? • ומהו תחום העיסוק הנפוץ ביותר בחברה החרדית? • הנתונים המלאים

machon.org.il

תאהב או לא, אבל לעזוב את הארץ בגלל אוכלוסיה של כ- 10% מהמדינה שאצלם התעסוקה נמוכה ב-30% (52 מול 81) (ותעסוקת נשים גבוהה)
זה לא מעיד על ציונות גדולה במיוחד...

אם כבר אתה רוצה לדבר על מספרים
מה הפער בין הוצאות להכנסות?

אחוז תעסוקה גבוהה לא עוזר כשהוא בשכר נמוך בממוצע וצריך לתחזק 7,8,9 ילד
לבריאות שיהיה אבל שיהיה לבריאות על חשבונם

 

[Shaz]

תפילה לאקזיט: סטרטאפים חרדים מצליחים בעולם היזמות וההייטק

כאן חדשות | יישומון שמחבר נגנים מכל העולם ובינה מלאכותית שתסביר להורים צעירים למה התינוק שלהם בוכה: עשרים יזמים מהמגזר החרדי קיבלו הזדמנות לשכנע משקיעים מהחב...

youtu.be

בוא, זה המיעוט של המיעוט שלא מייצג את הכלל

סטטיסטית הם כמעט כלום

 

[AIML]

ההבדל המרכזי הוא התרבות, אנשים כאן הרבה יותר אדיבים, אני נוסע בתחבורה ציבורית מצוינת, אין לי כמעט road rage, אני לא צריך לריב עם סלקום / הוט / הפקידה בדואר... בקיצור הכל יותר מתקתק . לכן, למרות שיש לי הרבה הטרדות בחיים, לפחות האינטראקציה שלי עם הסביבה מאוד נעימה ונטולת סטרס.

על איזה מדינה מדובר ?

 

[גרהם]

ההבדל המרכזי הוא התרבות, אנשים כאן הרבה יותר אדיבים, אני נוסע בתחבורה ציבורית מצוינת, אין לי כמעט road rage, אני לא צריך לריב עם סלקום / הוט / הפקידה בדואר...

תחבצ ואדיבות נותני שרות גוברים על היתרונות של משפחה, חברים והעובדה שאינך זר (שפה, תרבות) שבישראל?

 

[AIML]

ממליץ לך להכנס לקבוצות בפייסבטק של ישראלים שחיים בגולה, הרבה מפרטים את הקשיים ואת היתרונות. תמיד טוב לשמוע מבעל נסיון.

אתה יכול לציין שמות של קבוצות כאילו ? ליניקים ?
תודה.

 

[Zorg]

סע ומהר.

 

[AIML]

תחבצ ואדיבות נותני שרות גוברים על היתרונות של שפה, חברים והעובדה שאינך זר (שפה, תרבות) שבישראל?

אנשים זורקים אשפה ברחוב, צועקים בטלפון ברכבת, משחררים את הכלבים באמצע העיר, עוצרים באמצע הכביש רק לקנות סיגריות - ונראה אותך גבר מעיר להם. חוסר התחשבות מוחלט וזילזול בחוקים - זה לא התרבות שלי.
השפה זה אכן יותר קשה אבל בארה״ב מדברים אנגלית.

 

[Homer]

תחבצ ואדיבות נותני שרות גוברים על היתרונות של משפחה, חברים והעובדה שאינך זר (שפה, תרבות) שבישראל?

לא אמרתי את זה, המעבר שלי לחו"ל היה בגלל הזדמנות מקצועית, ונשארתי בחו"ל בגלל אותה הזדמנות. הסברתי גם שיש לי בחו"ל את אותן בעיות שיש לחברים שלי בישראל, ההבדל המרכזי הוא שהחיים שלי יותר רגועים בהשוואה לחברים שלי בישראל. כשאנחנו משוחחים הם מתלוננים על נהיגה, פקקים, ערסים ועוד דברים שאין לי כאן. הריחוק מהמשפחה הוא אכן לא קל. חברים - יש לי חברים גם כאן.
מבחינת שפה ותרבות - אפשר לצרוך תכנים בעברית גם כשאתה חי בחו"ל, ולחיות בתרבות זרה זה גם מעניין - לי אישית הרבה יותר מעניין לגלות מקומות חדשים כאן מאשר בגבעתיים. כל אחד שיעשה מה שטוב לו ולמשפחה שלו .

אם אתה מוצא את הפינה שלך בישראל - יישוב ברמה גבוהה, או שכונה עם אוכלוסיה אדיבה ומנומסת, אתה יכול לצמצם את הדברים המציקים מבחינה תרבותית בארץ, לא חובה למצוא אותם בחו"ל דווקא.

 

[גרהם]

אנשים זורקים אשפה ברחוב, צועקים בטלפון ברכבת, משחררים את הכלבים באמצע העיר, עוצרים באמצע הכביש רק לקנות סיגריות - ונראה אותך גבר מעיר להם. חוסר התחשבות מוחלט וזילזול בחוקים - זה לא התרבות שלי.
השפה זה אכן יותר קשה אבל בארה״ב מדברים אנגלית.

מניסיון, אמריקאים יכולים להיות מאד גועליים גם כשהם מדברים בשקט ואומרים have a nice day.
אני חולק עליך שרוב הישראלים צועקים בטלפון ברכבת ושאר הדברים שאתה רואה כתרבות מקומית (ואני נוסע ברכבת מדי יום כבר שנים רבות), אבל לא לזה התכוונתי. שפה היא גם קודים חברתיים, ניואנסים בדיבור ודברים בין השורות. תרבות זה גם ילד שחומד שירים בגן וחגים מקומיים שאתה בכלל לא מכיר בחו"ל ומתי והאם מזמינים אדם שהכרת אליך הביתה, כי תמיד תהיה שם זר.

 

[גרהם]

לא אמרתי את זה, המעבר שלי לחו"ל היה בגלל הזדמנות מקצועית, ונשארתי בחו"ל בגלל אותה הזדמנות. הסברתי גם שיש לי בחו"ל את אותן בעיות שיש לחברים שלי בישראל, ההבדל המרכזי הוא שהחיים שלי יותר רגועים בהשוואה לחברים שלי בישראל. כשאנחנו משוחחים הם מתלוננים על נהיגה, פקקים, ערסים ועוד דברים שאין לי כאן. הריחוק מהמשפחה הוא אכן לא קל. חברים - יש לי חברים גם כאן.
מבחינת שפה ותרבות - אפשר לצרוך תכנים בעברית גם כשאתה חי בחו"ל, ולחיות בתרבות זרה זה גם מעניין - לי אישית הרבה יותר מעניין לגלות מקומות חדשים כאן מאשר בגבעתיים. כל אחד שיעשה מה שטוב לו ולמשפחה שלו .

אם אתה מוצא את הפינה שלך בישראל - יישוב ברמה גבוהה, או שכונה עם אוכלוסיה אדיבה ומנומסת, אתה יכול לצמצם את הדברים המציקים מבחינה תרבותית בארץ, לא חובה למצוא אותם בחו"ל דווקא.

תודה על התשובה. בסוף זה מתמצה לנימוס במרחב הציבורי מול הקשר עם המשפחה וחברי ילדות שזה משהו שונה מחברים שהכרת בגיל 40 גם בארץ ועד כמה מפריע לך להיות זר במקום מגוריך.

 

[בת העמק]

בסוף זה מתמצה לנימוס במרחב הציבורי מול הקשר עם המשפחה וחברי ילדות שזה משהו שונה מחברים שהכרת בגיל 40 גם בארץ

אז אני גולה בארצי לפי הציטוט הזה.
אין לי כבר הורים, אני די בנתק מהאחים שלי ואת רוב חבריי הוותיקים אני פוגשת פעם בכמה חודשים (חוץ משתיים שכל כמה שבועות).

אם אתה מוצא את הפינה שלך בישראל - יישוב ברמה גבוהה, או שכונה עם אוכלוסיה אדיבה ומנומסת, אתה יכול לצמצם את הדברים המציקים מבחינה תרבותית בארץ, לא חובה למצוא אותם בחו"ל דווקא.

בדיוק!
ככה אני חיה (ואז חוטפת שוק כשמוציאה את האף לפעמים).

 

[Deleted member 1990]

אני גם לא מאוד אופטימי בנוגע לעתיד של המדינה, ומתחבר לכל מה שאתה אומר בנוגע למגמות הדמוגרפיות,
אבל אז כשאני חושב לעצמי על לעבור לחו״ל (יש לי אזרחות אירופאית) אני שואל את עצמי -
אוקיי, אז התחבורה הציבורית תהיה טובה יותר וזמינה יותר, האנשים מנומסים יותר, המרחב הציבורי יהיה נקי יותר וכוח הקנייה שלי יהיה כנראה גבוה יותר.
אבל מה אז? איפה הדברים הקטנים האלה שהם בעצמם הסיבה האמיתית לחיות? איפה הלבקר את ההורים בשבת ולשבח את אמא שלי על הדגים? איפה הלהיפגש עם חברי הילדות ולצחוק על המורה מכיתה ז'? איפה הסיפורים, החוויות המשותפות ונכסי התרבות המקומיים המשותפים להתרפק עליהם?
אז אני אקום בבוקר בדירה היותר יפה שלי, אסע בבוקר לעבודה בטראם או באובר שיגיעו בדיוק בזמן, אעבוד עם קולגות שאני בספק כמה במשותף יהיה לי איתם ואחזור חזרה הביתה, אבל מה מעבר?
לא יודע האמת. כי גם לאורח החיים הזה יש את היתרונות שלו.
אם יש לך אפשרות להגר לשנה-שנתיים ולחוות הייתי הולך על זה. עדיף מאשר שתתמרמר כל החיים על "מה היה קורה אילו".

 

[Homer]

תודה על התשובה. בסוף זה מתמצה לנימוס במרחב הציבורי מול הקשר עם המשפחה וחברי ילדות שזה משהו שונה מחברים שהכרת בגיל 40 גם בארץ ועד כמה מפריע לך להיות זר במקום מגורי

לא החלפתי אחד תמורת האחר, אני עדיין בקשר עם חברי ילדות ועם המשפחה.כפי שאמרתי, הריחוק מהמשפחה לא קל, בעיקר ככל שההורים מזדקנים. אוסיף ואומר שאם אתה במקור מירושלים אבל גר בפתח תקווה אתה גם לא פוגש חברי ילדות על בסיס שבועי... דוגמה אחרת: בצבא יצרתי חברויות אמת עם מספר אנשים, חיינו ביחד 3 שנים באותו חדר. אנחנו בקשר טלפוני גם היום, 22 שנה אחרי, אבל כשגרתי בארץ לא נפגשנו לעיתים קרובות כי כל אחד מחור אחר.
לא צריך לעשות אידיאליזציה לחיים בחו"ל, אבל גם לא לחיים בישראל.

 

[גרהם]

אני גולה בארצי לפי הציטוט הזה.
אין לי כבר הורים, אני די בנתק מהאחים שלי ואת רוב חבריי הוותיקים אני פוגשת פעם בכמה חודשים (חוץ משתיים שכל כמה שבועות).

אכן, הדיון יותר רלוונטי לגילאים בהם ההורים בדרך כלל בחיים מאשר סמוך לגיל פרישה.
ובכל מקרה, אף שיקול לא נכון לכולם. יש אנשים שגם בגיל 20 רואים יתרון במרחק מהמשפחה.

 

[גרהם]

לא צריך לעשות אידיאליזציה לחיים בחו"ל, אבל גם לא לחיים בישראל

נכון, אבל הדיון הוא על הרווח והפסד ואם נושאים כמו היחס של הפקיד בדואר וצפירות בכביש הם חיסרון עיקרי בישראל, אז האפשרות לבקר הורים מזדקנים לפחות מדי שבוע היא לפחות באותה רמת חשיבות.