SolidusMaximus
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 10/9/21
- הודעות
- 2,548
- דירוג
- 2,618
התורה נותנת ציוויים אוניברסליים, שנכונים לכל בני האדם אי פעם, כי הטבע האנושי מעולם לא השתנה או ישתנה.ושוב אתה חוזר על הטיעון שלי, אם התורה יכולה לתת רק ציוויים שבני המקום יכולים לעמוד בהם, אין שום משמעות לתורה או האלוהים.
הם כן ציוויים שעטופים בעטיפה שבני המקום יוכלו לבלוע - כי אחרת הם לא היו מקיימים אותם, והתורה הייתה נשכחת. עם השנים, יש עוד התפתחות, וגם אלה הופכים לאות מתה.
שוב, ברור לכל מי שקורא את סיפור "אשת יפת תואר" שהוא נועד למנוע דה פקטו אונס אישה שנשבית במלחמה.
איך בדיוק היית מוכר דבר כזה לאיש הברזל, שמבחינתו אישה היא כמעט סחורה? למה שהוא יקשיב לכזה דבר אווילי, מבחינתו, הרי האישה חלק משלל המנצח.
אלא שהכנסת לו את זה בדלת האחורית, עם כל מיני ציוויים ואיסורים מפותלים, שנועדו לגרום לו פשוט לוותר.
אתה באמת חושב שאחרי שחודש היא יושבת לו בבית בוכה וקרחת, הוא עדיין יהיה בקטע? באותה רמה כמו תוך כדי להט הלחימה?וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים ... וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ
הרב קוק בכלל מדבר על דברים עמוקים יותר, כמו שהקרבת הקורבנות בכלל נועדה לענות על הצרכים הדתיים-טקסיים של אנשי התקופה, וכשלעצמה פחות רלוונטית להיום ולעתיד.
בוודאי שיש משמעות עליונה, אם התורה הצעידה את המוסר האנושי קדימה כמה וכמה צעדים, ומפרשי התורה הצעידו עוד כמה צעדים (והנצרות גם עשתה כמה דברים).אין שום משמעות לתורה או האלוהים.
אתה מחפש פתרון one size fits all, אבל כאמור, נעים בצעדים, ואם היית מדבר על זכויות אדם, הזכות לפרטיות, וג'נדר-קווירנס לפני אלף ואלפיים שנה - מי היה מבין אותך?
שוב, אין בעיה להגיד שהם הגיעו לרמות מוסר וחוכמה. כל בני האדם נבראו בצלם, "חוכמה בגויים תאמין". גם התורה נכתבה ע"י בני אדם - היהדות מאמינה שבהשראה אלוהית.בני אדם עשו את זה בהצלחה בלי התורה. הפילוסופים היוונים לא היו צריכים את התורה כדי להגיע לרמות מוסר הרבה יותר גבוהות וזה נכון לבודהיסטים ועוד כאלה ואחרים.
אפילו אין מניעה להגיד שהיוונים וההודים כתבו בהשראה אלוהית. מתחומים התנהגותיים כמו הבודהיזם, ואפילו עד שאר הדתות.
אלא שמה שנכון לנו, בהיותנו חלק מקולקטיב מסויים, אינו בהכרח מה שנכון לאחרים. די ברור שהנצרות הצליחה כי היא מתאימה לאוכלוסיה, כנ"ל האסלאם לאוכלוסיית המזה"ת.
גם בבחינת שיוך לקולקטיב (אנחנו יהודים והמסר נועד ליהודים, ולא לאחרים), וגם מבחינת קריאה בטקסט, לי הוא נכון יותר מטקסטים אחרים -
בבחינת ניהול מדינה, השיטה היוונית עדיפה כיום מהשיטה הנהוגה בתנ"ך (שכאמור, כתוב בתנ"ך עצמו שהיא גרועה, ויושמה רק בגלל בקשת אנשי התקופה),
אבל מהבחינה האידיאולוגית? איך שתארת את השיטה האפיקורית על טוב ורע ומהות האל, היא נשמעת לי ילדותית להפליא (אם יש רק טוב, אין רע. מי אמר שהאל "טוב"?),
בעוד השיטה הבודהיסטית, כנראה מתאימה לאנשי הודו - אבל בבירור לחברה קשה להתפתח, כשהיא מאמינה באידיאולוגיה שאומרת שרצון - הוא מגורמי הסבל.
דתיים גם הולכים לפסיכולוגים, כן? ברור שיש עוד חוכמות.