בוא נניח שבעוד שנתיים יש בחירות ועולה לשלטון הצד השני עם נגיד 63 מנדטים.
אילו פעולות לגיטימיות עבור הצד השני? בתור התחלה אפשר לדבר על undo לכל מה שעושה הממשלה הנוכחית. מותר להם הרי, הם נבחרו. אז עכשיו יש לנו לא ממשלה שבה כל כמה שנים מתחלף השר ומחליט על מדיניות אחרת, אלא מדינה שבה כל כמה שנים מתחלפים חוקי המשחק ואופי השלטון. מדינה לא יכולה להתקיים ככה. המוסדות שמרכיבים את המדינה, התנהלות השלטון, אלה דברים שצריכים להישאר יציבים. זהות השליטים מתחלפת אבל המדינה נשארת כמו שהיא. זו הדרך היחידה לקיים מדינה לאורך זמן.
נמשיך. נבחרה ממשלה חדשה וביטלה את כל הפעולות של הממשלה הקודמת. עכשיו היא רוצה: (1) לפנות את כלל ההתנחלויות, (2) לאפס את תקצוב כל מוסדות החינוך שלא מלמדים ליבה, (3) להנהיג נישואין אזרחיים במדינת ישראל, (4) לבטל את האיסור על תחבורה ציבורית בשבת, ו-(5) לגייס את כל החרדים לצה"ל. האם לגיטימי עבורה לעשות את הפעולות האלה? היא הרי נבחרה ויש לה ארבע שנים של יד חופשית לעשות מה שמתחשק לה. אה, היא בכל זאת מוגבלת על ידי המציאות? ובכן.
עד כמה שהייתי רוצה שתקרה חלק מהרשימה הזו, אם תעלה ממשלה שתצהיר על הבוז שהיא רוחשת לדת ולדתיים ותכריז על התוכנית שלה להפרדת הדת מהמדינה (ועוד תוסיף שרופא יוכל לסרב להעניק שירות לדתיים אם ירצה...) ואז תלך לממש את התוכנית הנ"ל (ועוד תכריז על זה כשלב ראשון מתוך ארבעה...), אז האוכלוסיה הדתית בישראל תכנס לפניקה קיומית. ובצדק. יתחילו פה מחאות ברוח מה שמתרחש עכשיו. למה? כי אני מנסה לערוך שינוי עמוק במדינת ישראל מהר מאוד בלי הסכמה רחבה מהציבור. עבדו קשה מאוד מאוד כדי לקבל הסכמה רחבה לדברים כמו מגילת העצמאות ב-1948 וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ב-1992, ולא כי באותו רגע לא היו להם 61 הצבעות, אלא כי חקיקה יסודית של מבנה השלטון ורוח השלטון לא יכולה להתקבל ברוב רגיל ולהתבצע תוך התנגדות של כחצי מהאוכלוסיה. אתה יכול לעשות את זה אם אתה ממש רוצה לשבור את האתוס המאחד את המדינה, שזה פחות או יותר מה שקורה עכשיו.