@who_knows כשאני אומר "מצטלם רע" אני מתכוון שיהיה קל מאוד לטעון בבית משפט שזה פשע נגד האנושות, ויש לזה משקל. אני לא חושב שיש פה יתרון כלשהו על פני מה שהוספתי כסעיף 4 בעריכה (מצטער אם לא ראית) - יצירת שטח נטול חמאס בתוך הרצועה שבו תעשה בדיוק מה שהיית עושה עם השטח בתוך ישראל אליו היית מעביר את העזתים. כך שאני לא רואה פה קשר מיוחד למגבלות מארה"ב.
אני לא "קורא לאלטרנטיבות" רצח עם וטרנספר. רצח עם וטרנספר הם שתי פעולות שתאורטית אפשר לשקול לבצע. לטעמי טרנספר אי אפשר לבצע ורצח עם יביא את סוף המדינה היהודית. יש יותר משלוש אלטרנטיבות ואפשר לנסות לארגן תוכנית שהיא גם בת ביצוע וגם לא מעבירים במסגרתה אוכל לחמאסניקים. להערכתי הכנה, אם לא התקבלה תוכנית כזו, האשמה אינה בארה"ב אלא בממשלת ישראל.
יתכן. מה היה האזור ההומניטרי בעזה לאורך המלחמה? למה זה לא הספיק? הרי ניסינו להזיז בתוך הרצועה אוכלוסיה ממקום למקום כל הזמן, ועדיין עושים אתת זה, זה פשוט לא מספיק ולא מחליף מצור כולל על האזור בו נמצא חמאס. עובדתית זה פשוט לא עבד.
התחושה האישית שלי היא שארה"ב עצמה היתה פשוט מכסחת את עזה ללא רחם. טובחת באזרחים יחד עם הטרוריסטים, ומגרשת את מי שמוכן לאן שאפשר, בין אם זה למדבר או לים. אנחנו לא מעצמה, אבל יכולנו להנות מתמיכה קטגורית של מעצמה, לפחות כפי שהאויבים שלנו נהנים. אנחנו לא נהנים מתמיכה כזו בגלל פוליטיקה פנימית. ארה"ב טבחה בעיראקים. רוסיה טבחה בסורים. אזרחים נהרגו שם על ימין ועל שמאל ולאף אחד לא היה איכפת. אין בתי משפט בינלאומיים ואין פשעים נגד האנושות אלו מושגים מומצאים שרלוונטים רק נגד מי שחלש. אפילו אסד היום מולבן בעולם הערבי, לא פחות. אם גרמניה היתה שורדת את מלחמת העולם השניה ולא מובסת גם היטלר היה מופיע באו"ם בלי שום בעיה. ראינו את זה עם פושעי מלחמה אחרים לאורך כל ההיסטוריה. אין שום סנקציה, אפילו לא בתקשורת או באקדמיה, נגד רוצחי המונים אם הם חזקים מספיק. בסטלין תמכו באקדמיה האמריקאית אפילו אחרי פרסום "ארכיפלג הגולאג". לאף אחד לא איכפת. גם מישראל לאף אחד לא היה איכפת אם היינו מקבלים תמיכה קטגורית מהספונסרית.
נגד טרוריסטים שמשתמשים באזרחים כמגן אנושי צריך לנטרל את המגן האנושי, גם אם זה אומר להשמיד אותו. זה מה שיעשה מי שיש לו כוח. לנו פשוט אין כוח כזה.
העדר התמיכה הזו מורגש לא רק בדיון על רצח עם וטרנספר בעזה. תראה לדוגמא את האובססיה בנוגע למשא ומתן עם החמאס, הפסקת אש, הגעה לעסקה. למה ארה"ב לא יכולה לומר לישראל, בפומבי, יש לכם צ'ק פתוח למלחמה של שנים. תעשו מה שצריך לעשות. עצם האמירה והתמיכה הקטגורית היו עושים את שלהם. אירן לא דורשת מחיזבאללה לסיים את הסיפור פה תוך 3 חודשים אחרת יהיו צרות. יש ראיה ארוכת טווח. יש אורח נשימה. אנחנו לפחות ממה שמתפרסם בתקשורת תחת לחץ תמידי. זה לא התנהגות של מי שרוצה שננצח במלחמה הזו.
כנ"ל הדחיפה להקמת מדינה פלסטינית, הזיה שאבד עליה הכלח מזמן ואפילו הפלסטינים לא מעוניינים בה, ובטח שבטח לא האנשים בעזה. אז למה לדבר על זה במהלך מלחמת קיום?
יש עוד המון דוגמאות. ההפקרות המצרית ברפיח. האמריקאים יכלו למנוע את זה אם היו רוצים. ההבלגה על המתקפה האירנית על ישראל.
המון דוגמאות של ספונסרית שלא באמת רוצה שננצח ולא באמת מוכנה לתת את התמיכה הדרושה. ההשפלות האלו שישראל נאלצת לספוג, אני לא יכול שלא להאמין שהמצב היה נראה אחרת עם ממשל ידידותי יותר בבית הלבן. ברור שהאשמה הראשית היא על ישראל עצמה, כנראה שזה מגיע לנו כעם חלש שהזניח את הביטחון של עצמו, והעלה לשלטון אימפוטנטים מושחתים תתי-רמה, ומינה אנשי צבא לא ראויים להגן על גבולות הארץ. אבל צריך להיות גם הוגנים, אין לנו באמת יכולת להתמודד עם כל האויבים האלו במקביל. אנחנו צריכים את האמריקאים. הם עוזרים לנו בדיוק מספיק כדי שלא נושמד, אבל לא מספיק כדי לנטרל את האיומים הנוראיים האלו מסביב. זה בה לידי ביטוי מעזה עד אירן.