לא צריך להגזים. הייתי בעבר פעמים רבות בעיר העתיקה וגם קצת מחוצה לה במזרח ירושלים. הייתי גם בכיפת הסלע ואל-אקצא. אף אחד לא תקף אותי. עם זאת התאכזבתי ממה שראיתי באל אקצא. באנו בטיול בית ספר עם מסר של שלום, ומה שאמר לנו האחראי שם לא נראה לי כמו מסר של שלום. גם במפגש מאורגן אחר, שהייתי בו עם ערבים ישראלים, התאכזבתי מהמסר שלהם. אנחנו היהודים יצאנו די מזועזעים.
היו לי גם כמה תקריות עם ערבים ישראלים. אני לא נתקל בהם הרבה בכלל, אבל באחוז גבוה מדי מהמקרים שנתקלתי בהם, נתקלתי בהתנהגות ממש לא ראויה ועל גבול אלימות, באופן שלא חוויתי עם יהודים באינטראקציות דומות. אני מקווה שגם שם האלימים הם מיעוט. וזה לא היה משהו לאומני, אלא סתם בריונות והתנהגות לא לעניין.
יש טאבו על להגיד שיש הבדלים בין אוכלוסיות, אבל המציאות היא שיש הבדלים. עם זאת, חשוב לדעתי להתנהג טוב לכל אדם בלי קשר למוצאו. אדם בודד לא אשם שיש אחרים מאותה השתייכות, שמתנהגים לא טוב.
אגב פעמים רבות כשטיילתי במקומות שונים בעולם, יצא לי לדבר עם ערבים, גם כאלה שחיים באירופה, וגם כאלה שחיים בארצות ערב ונסעו לטייל. כמעט ללא יוצא מן הכלל הם עשו רושם של אנשים נחמדים מאוד, ופרט למקרה אחד, לא הייתה להם שום בעיה עם ישראלים. כל המקרים הבעיתיים שנתקלתי בהם היו בישראל. מעניין אגב למה זה. אולי זה גם אומר משהו על החינוך הממלכתי ערבי בישראל.