מלפפון במלח
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 14/1/24
- הודעות
- 773
- דירוג
- 1,147
עד פה אנחנו מסכימים על הרוב ורואים את העולם בצורה דומה.ברור שאם היה לי כדור בדולח (או הערכה כמעט וודאית) שישראל אבודה,
אז הייתי יוצא מכאן מיד (כמו שאבותיי גלו מישראל, וגם ברחו ממדינות לאורך כל הגלות).
באותה מידה ברור לי שאם הייתי יודע בוודאות שהמצב כאן יהיה מספיק טוב,
אז לי אישית לא שווה לעבור למקום אחר גם אם הוא קצת יותר טוב, כי מחיר המעבר אינו זניח כלל מבחינתי
(גם בגלל השיקולים שהעליתי למעלה,
וגם בגלל שיקולים רגשיים שלי - שאני מגדיר את המדינה כאן כשלי, רוצה להילחם עליה, ולשמור על ערכי הציונות שגדלתי עליהם).
פה אנחנו חלוקים. השאלה שאני שואל את עצמי היא לא מתי היא נקודת האל חזור. אני לא רוצה לחכות לנקודה שהכל אבוד (או קצת לפני). השאלה שאני שואל את עצמי היא איפה אני חושב שיהיה חיים טובים יותר לי ולילדיי.השאלה היא לפי מה מחליטים שהכל אבוד, וכדאי לאסוף את החפצים ולעזוב.
הרושם שלי (כפי שכתבתי למעלה) הוא שעכשיו זה עוד מוקדם לכך.
צירופי מקרים רגעיים הביאו למצב של הקואליציה הנוכחית, ואין שום הכרח לכך שהמצב יהיה כל כך גרוע בהמשך.
וכשאני משווה את מדינת ישראל למדינות אירופה אני רואה שהיא מעולם לא הייתה שוות ערך למדינות מערב אירופה. סה״כ זה הגיוני, מדינה חדשה לעומת אימפריות שבזזו את כל מדינות אפריקה ואסיה במשך מאות שנים. זה נותן להם יתרון אדיר. העניין הוא שב-50 שנים הראשונות של המדינה זה היה נראה שאנחנו מדביקים את הפער במהירות, ומקימים פה אחלה של מקום. אך, ב-20 שנה האחרונות אני רואה שהפער מול העולם המערבי רק גדל ומתעצם.
אז אני חוזר על השאלה שלי, איפה אתה חושב שיהיו לך ולמשפחתך חיים טובים יותר?