עשינו מסיבה במסעדה שנסגרה לכבוד האירוע (ללא חופה). עלה כ20 אלף ש"ח (לפני עשר שנים כמעט). הוזמנו 70 אורחים, שאלו כל מי שבאמת היה חשוב לנו להזמין. בעבודה אמרו לי תודה רבה שלא הזמנתי אותם

. חוץ מעלות המסעדה, קנינו בגדים ונעליים חדשות בחנויות רגילות, עלה אולי אלף או אלפיים ש"ח להכל ביחד, והבגדים המשיכו לשמש אותנו גם אחר כך. את המוזיקה השמענו במערכת של המסעדה, הפלייליסט הוכן על ידי חבר. שילמנו לצלמת סטודנטית, לא עלה הרבה (לא היו אז סמארטפונים!).
לא התאפרתי (שונאת את זה) ולא הסתפרתי (אוהבת את השיער שלי).
למזלנו יש לנו משפחות שגם כן לא משתגעות על מסיבות גדולות, ואחותי התחתנה קצת לפני כן, בחתונה סטנדרטית, וכבר הזמינו אליה את כל הקרובים הרחוקים שלא נעים לא להזמין. כך שהיתה לנו רק תמיכה מהמשפחה. אני לא יודעת מה הייתי עושה אחרת, כנראה שאותו דבר אבל היה לי פחות נעים.
קיבלנו יותר צ'קים ממה שעלתה המסיבה, במיוחד בגלל המשפחה הקרובה שנתנה הרבה. אבל היינו מסתדרים מצוין גם בלי לקבל שקל מאף אחד. ואני לא אוהבת להסתכל על זה בתור "כיסינו את העלות אז מה זה משנה". בסופו של דבר, ככל שיש יותר חתונות יקרות, כך כולם ככלל משלמים יותר, גם אם זה לא על החתונה של עצמם (ש"מכוסה") אלא על חתונות של אחרים.