אזרח אמריקאי לפני חתונה עם לא-אמריקאית

[ɑːroʊwaɪ]

שלום,
אני אזרח אמריקאי שחי בישראל ובקרוב מתחתן עם בת הזוג שאינה אמריקאית.
כל אחד מאיתנו מנהל חשבונות בנק והשקעות בנפרד כעת, ואני תוהה איך הכי נכון לקראת חיי הנישואים, בעיקר מבחינת איחוד/הפרדה של חשבונות בנק והשקעות, ושל נדל״ן.
על פניו נשמע לי הגיוני שעדיף ליצור הפרדה בין החשבונות ולבצע את מירב ההשקעות בחשבון שלה, אבל אני מאמין שיש הרבה שיקולי מיסוי שאני לא מכיר.

בכל מקרה אני מניח שאפגש עם איש מקצוע כדי לעשות את התכנון האופטימלי, אבל אני רוצה להגיע מוכן ככל שניתן בעיקר מבחינת ידע, שאלות וטריקים שאולי יעלו פה.
אם זה משנה - יתכן שנרצה לעשות רילוקיישן לארה״ב בשנים הקרובות.

 

[אורי ג.]

מספר 1 בתחום:
@FIYaacov

 

[ɑːroʊwaɪ]

מספר 1 בתחום:
@FIYaacov

כן לגמרי, חשבתי לתייג את שניכם אבל שכחתי ואין לי דרך לערוך את ההודעה.
מן הסתם אני גם קורא קבוע של הבלוג של יעקב, פשוט צריך קצת סדר ספציפית לאירוע הזה.
תודה!

 

[FIYaacov]

זו שאלה שאני ו @אורי ג. מתחבטים לגביה הרבה.

ההפרדה היא נכונה, וגם הטיית הרישום של הנכסים על שמה.

עם זאת, עולה השאלה האם כדאי לה להשקיע כמו אמריקאית, או לא.
אם נתחשב בתנאי של הרילוקיישן אז ברור שכן.

אבל נתעלם לשנייה ואלו השיקולים:
1) נכסים אמריקאיים - לאורך חיי ההשקעה - בכל מקרה ימוסו בישראל ב-25%-28% ועדיך להמנע מהמקרים בהם בארה"ב המדרגה היא מעל 25% ואז צריך להשלים להם. בנוסף יש מס אובמה בארה"ב של 3.8% לבעלי הכנסות גבוהות, אז רישום על שם הישראלי מונע את זה.
בירושה - אמריקאי יורש את בן זוגו ללא מס ירושה וללא תלות באזרחות/תושבות בן הזוג.
אם הנכסים הם אמריקאיים, זה מעולה אין שום בעיה. הוא יורש וממשיך להחזיק.

עם זאת, אם הישראלי הוא השורד, אז הוא הופך להיות בסיכון של מס ירושה לאמריקאיים (וכל אחד עם כמה שזה מפחיד אותו).

2) אם הנכסים לא אמריקאיים (קרנות איריות לדוגמא), אז הוא יורש PFIC וההמלצה הגורפת היא למכור עוד בשנת הפטירה (בחצי צחוק ארשום שגם אם הפטירה היא ב-24/12 כדאי לדאוג לזה במהלך השבעה). דבר זה גורם לאירוע מס בישראל, שלא היה קורה אילולא ההחזקה בקרנות איריות.
אם הישראלי הוא היורש אז אין בעיה, יש לו קרנות איריות שזה טוב לו לטווח ארוך.

בקיצור, לי אישית אין המלצה ברורה חד משמעית. אצלנו אנחנו משקיעים על שמה של אשתי ובקרנות איריות. ספציפית אני מתכנן לדווח עליהם כ-QEF אם יקרה הדבר הלא סביר והיא תלך לפניי. אבל ספציפית זה כי אני מגיש את הדוחות בעצמי ומכיר לעומק את הנתונים שצריך להשיג ולהציג כדי לדרוש QEF [בקצרה מי שמחזיק PFIC ויכול להראות את ההכנסות השונות שקרו בתוך הקרן באותה שנה יכול לדווח עליהם כמו שהם: דיבידנדים מוכרים, רווחי הון ארוכי טווח וכו' בקרנות פאסיביות זה אומר לדווח רק על הדיבידנדים וטיפה רווחי הון, בדיוק כמו בקרן אמריקאי].

אני חושב שזה גם תלוי במי מנהל את הכספים בפועל ואם הוא ידע מה לעשות או לא, וצריך להניח שבן הזוג השני לא יעשה כלום מההנחיות שהשארת לו

 

[Solid seat]

פתרון נפוץ שאני מכיר הוא להגדיר את הילדים כיורשים של הנכסים של בן הזוג עם האזרחות התואמת. בהנחה שיש ילדים כמובן.

הבעל והאישה משקיעים בהטייה לאזרחות של הילדים. במקביל מוודאים שלבן הזוג עם האזרחות במיעוט יש מספיק כדי לחיות עד 120.

 

[FIYaacov]

במקביל מוודאים שלבן הזוג עם האזרחות במיעוט יש מספיק כדי לחיות עד 120.

כלומר מראש חוסכים בנפרד לבן הזוג הזה, רק פחות.

פתרון נפוץ שאני מכיר הוא להגדיר את הילדים כיורשים של הנכסים של בן הזוג עם האזרחות התואמת. בהנחה שיש ילדים כמובן.

לייק ענק

 

[אורי ג.]

בקיצור, לי אישית אין המלצה ברורה חד משמעית. אצלנו אנחנו משקיעים על שמה של אשתי ובקרנות איריות. ספציפית אני מתכנן לדווח עליהם כ-QEF אם יקרה הדבר הלא סביר והיא תלך לפניי. אבל ספציפית זה כי אני מגיש את הדוחות בעצמי ומכיר לעומק את הנתונים שצריך להשיג ולהציג כדי לדרוש QEF [בקצרה מי שמחזיק PFIC ויכול להראות את ההכנסות השונות שקרו בתוך הקרן באותה שנה יכול לדווח עליהם כמו שהם: דיבידנדים מוכרים, רווחי הון ארוכי טווח וכו' בקרנות פאסיביות זה אומר לדווח רק על הדיבידנדים וטיפה רווחי הון, בדיוק כמו בקרן אמריקאי].

עוד בעיה היא שאתה בעצם יוצר אירוע מס בארה"ב בעוד בארץ אין אירוע מס כלומר אתה משלם מס זר בלי יכולת לקבל זיכוי מס זר בארץ, זה בעיה בפני עצמה.

עם זאת, אם הישראלי הוא השורד, אז הוא הופך להיות בסיכון של מס ירושה לאמריקאיים (וכל אחד עם כמה שזה מפחיד אותו).

תוסיף לסלט גם מצב שבו אולי היורשים או חלקם אינם תושבי ישראל ואז יש גם שיקולי STEP UP.

פתרון נפוץ שאני מכיר הוא להגדיר את הילדים כיורשים של הנכסים של בן הזוג עם האזרחות התואמת. בהנחה שיש ילדים כמובן.

הבעל והאישה משקיעים בהטייה לאזרחות של הילדים. במקביל מוודאים שלבן הזוג עם האזרחות במיעוט יש מספיק כדי לחיות עד 120.

לא עוזר אם הילדים אמריקאים שגם זה נפוץ.

דעתי היא שבאופן כללי אם יש סיכוי טוב לרילוקיישן לא הייתי נוגע באיריות, בטח ובטח אם הילדים גם יהיו אמריקאים.
גם באופן כללי: נכסים שאינם אמריקאים על שם הישראלי, נכסים אמריקאים על שם האמריקאי.

 

[ɑːroʊwaɪ]

קודם כל תודה על הדיון המעולה!

המצב הנוכחי שלנו הוא שהיא משקיעה בקרנות איריות ובעלת נדל״ן ואני משקיע רק בקרנות אמריקאיות.

אם יש סיכוי טוב לרילוקיישן לא הייתי נוגע באיריות

אם נתחשב בתנאי של הרילוקיישן אז ברור שכן.

רוצה לוודא שאני מבין את הסאבטקסט מבין השורות - מה ההשלכות על ההשקעות שלה (קרנות ונדל״ן) בתרחיש של רילוקיישן? יש משמעות אם זה משך זמן בינוני (2-5 שנים) או ארוך (10+)?


לגבי ילדים - לא נראה לי שהם יהיו זכאים לפני חוק ההורים או חוק הסבא, כלומר האפשרות היחידה היא אם יוולדו בזמן השהות בארה״ב.

פתרון נפוץ שאני מכיר הוא להגדיר את הילדים כיורשים של הנכסים של בן הזוג עם האזרחות התואמת. בהנחה שיש ילדים כמובן.

הבעל והאישה משקיעים בהטייה לאזרחות של הילדים. במקביל מוודאים שלבן הזוג עם האזרחות במיעוט יש מספיק כדי לחיות עד 120.

אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבמידה וחלק מהילדים ישראלים בלבד, הם יוגדרו כיורשים של אשתי והילדים שכן יקבלו אזרחות יהיו היורשים שלי? זה פותר ענייני מיסוי בשגרה או רק את נושא מס הירושה בעת פטירה?

מאתגר אתכם בעוד שאלה - האם רילוקיישן לא לארה״ב (בדגש על אירופה) משפיע באיזושהי צורה לעומת מחייה בישראל?

 

[ɑːroʊwaɪ]

ועוד שאלה - נשמע על פניו שאלו דברים שכדאי לעגן בהסכם ממון, מסכימים? זה יכול לפגוע איכשהו בהיבטי מיסוי (עדות לתכנון מס אפורה או משהו בסגנון?)

 

[אורי ג.]

רוצה לוודא שאני מבין את הסאבטקסט מבין השורות - מה ההשלכות על ההשקעות שלה (קרנות ונדל״ן) בתרחיש של רילוקיישן? יש משמעות אם זה משך זמן בינוני (2-5 שנים) או ארוך (10+)?

לדעתי תלוי אם יהיה לה גרין-כארד או לא, אם יש אז היא US PERSON לכל דבר לגבי ויזה איני יודע.

זה פותר ענייני מיסוי בשגרה או רק את נושא מס הירושה בעת פטירה?

רק מס ירושה.

מאתגר אתכם בעוד שאלה - האם רילוקיישן לא לארה״ב (בדגש על אירופה) משפיע באיזושהי צורה לעומת מחייה בישראל?

בהחלט יתכן וכן, כל מדינה והחוקים שלה ואמנות המס שלה מול ארה"ב.


עוד אפשרות טובה לדעתי היא אם נוסעים לתקופה מוגבלת לארה"ב, אפשר להגיש שם דוחות בתור זוג, לשמור על האיריות בתור PFIC, לדווח עליהם בתור QEF ולדעתי המיסוי לא יהיה אסטרונומי בתלות בכל שאר ההכנסות שלהם, מאידך שחוזרים לארץ אז אפשר להמשיך להחזיק את זה מבלי שזה יהיה אירוע מס בארץ.
מה שכן כן מאבדים את המס הזר ששילמנו לדעתי, זה הולך לפח.

ובמקרה שזה זה לא מובן מאליו: איני עו"ד, איני רו"ח וזה לא יעוץ.

 

[FIYaacov]

רוצה לוודא שאני מבין את הסאבטקסט מבין השורות - מה ההשלכות על ההשקעות שלה (קרנות ונדל״ן) בתרחיש של רילוקיישן? יש משמעות אם זה משך זמן בינוני (2-5 שנים) או ארוך (10+)?

על נדלן תצטרך לדווח כמובן שם, על הקרנות רק אם תמכור, אבל אז תמוסה בחדות לפי PFIC. אם לא תמכור, ויש לה מעל $50,000 אז צריך לדווח כל שנה על קיום אותם קרנות בטופס 8621 (בלי לשלם עליהם מס).
יש לתת גם את הדעת אם יהיה לה גרין כארד, ויותר מ-$2 מליון בנכסים, שכן אז בויתור על הגרין כארד, תשלם מס יציאה (מס על הרווח על הנייר).

לגבי ילדים - לא נראה לי שהם יהיו זכאים לפני חוק ההורים או חוק הסבא, כלומר האפשרות היחידה היא אם יוולדו בזמן השהות בארה״ב

אני מכיר תכנונים יותר הזויים מזה

מאתגר אתכם בעוד שאלה - האם רילוקיישן לא לארה״ב (בדגש על אירופה) משפיע באיזושהי צורה לעומת מחייה בישראל?

כן, לפעמים יש פטור באירופה על מסי רווח הון, אז תצטרך להשלים בארה"ב.

לדעתי תלוי אם יהיה לה גרין-כארד או לא, אם יש אז היא US PERSON לכל דבר לגבי ויזה איני יודע.

גם אם היא תושבת לפי חזקת הימים, יחולו עליה כל חוקי המיסוי השוטף (אך לא חוקי המתנה/ירושה).

 

[אורי ג.]

כן, לפעמים יש פטור באירופה על מסי רווח הון, אז תצטרך להשלים בארה"ב.

לחדד: רק האמריקאי, לא הישראלי.

@FIYaacov
על הדרך מה הדין בלהחזיק PFIC לקטין אמריקאי?

 

[Solid seat]

לא עוזר אם הילדים אמריקאים שגם זה נפוץ.

למה?

 

[FIYaacov]

על הדרך מה הדין בלהחזיק PFIC לקטין אמריקאי?

אם עושה מכירה לפי 1291, אז בכל מקרה זה ממוסה במדרגות הכי גבוהות אז מניח שזה פשוט בדוח של הילד.

אם עושה MTM או QEF אז כמו כל הכנסה פאסיבית לילד, עד $2200 ממוסה בדוח שלו, מה שמעל בדוח של ההורים (וההורים יכולים להחליט שהכל ימוסה אצלם כדי לחסוך דוח לילד).

 

[אורי ג.]

למה?

הכוונה שזה לא עוזר אם כל הילדים אמריקאיים.

אם עושה MTM או QEF אז כמו כל הכנסה פאסיבית לילד, עד $2200 ממוסה בדוח שלו, מה שמעל בדוח של ההורים (וההורים יכולים להחליט שהכל ימוסה אצלם כדי לחסוך דוח לילד).

כמה זה נורא לעשות דיווח QEF לאירית צוברת שאינה סינטטית? הם נותנים מידע שעוזר?
מה אתה עושה?

 

[דן ג.]

ספציפית אני מתכנן לדווח עליהם כ-QEF אם יקרה הדבר הלא סביר והיא תלך לפניי. אבל ספציפית זה כי אני מגיש את הדוחות בעצמי ומכיר לעומק את הנתונים שצריך להשיג ולהציג כדי לדרוש QEF [בקצרה מי שמחזיק PFIC ויכול להראות את ההכנסות השונות שקרו בתוך הקרן באותה שנה יכול לדווח עליהם כמו שהם: דיבידנדים מוכרים, רווחי הון ארוכי טווח וכו' בקרנות פאסיביות זה אומר לדווח רק על הדיבידנדים וטיפה רווחי הון, בדיוק כמו בקרן אמריקאי].

כמה זה נורא לעשות דיווח QEF לאירית צוברת שאינה סינטטית? הם נותנים מידע שעוזר?
מה אתה עושה?

לא נראה לי שזה אפשרי. REGS 1.1295-1g מצריך שה PFIC ידווח לך את ה PFIC Annual Information Statement השנתי בשביל שאתה תוכל לבחור לדווח כ QEF. זה לא משהו שאפשר לעשות לבד. ( זה אפילו בשם Qualified electing fund ה FUND צריך קודם להיות ELECTING. אחר כך כל מחזיק מניות יכול לעשות את ה ELECTION בדוח שלו כדי שזה ייחשב לגביו כ QEF)
יש כמה ETF קנדיים שבאמת עושים את זה. אבל אני לא מכיר ETF צובר רגיל שמספק את מה שנצרך (הקנדיים שאני מכיר, זה ETFים שמחזיקים זהב וכדומה בלבד)

(מתנצל שאני מגיח לפורום רק לזמן קצר. לא בטוח שאוכל להשתתף במידה והדיון יימשך)

 

[Solid seat]

הכוונה שזה לא עוזר אם כל הילדים אמריקאיים

לנו יש בעיה הפוכה. ההורים אמריקאים, הילדים לא.

 

[דן ג.]

עוד אפשרות טובה לדעתי היא אם נוסעים לתקופה מוגבלת לארה"ב, אפשר להגיש שם דוחות בתור זוג, לשמור על האיריות בתור PFIC, לדווח עליהם בתור QEF ולדעתי המיסוי לא יהיה אסטרונומי בתלות בכל שאר ההכנסות שלהם, מאידך שחוזרים לארץ אז אפשר להמשיך להחזיק את זה מבלי שזה יהיה אירוע מס בארץ.
מה שכן כן מאבדים את המס הזר ששילמנו לדעתי, זה הולך לפח.

ובמקרה שזה זה לא מובן מאליו: איני עו"ד, איני רו"ח וזה לא יעוץ.

כל עוד הן צוברות, אפשר פשוט לדווח עליהם כ 1291 PFIC ולא יהיה שום מיסוי עליהם בשוטף בארהב. כשחוזרים לארץ, יש עמדה סבירה מאוד שזה לא ייחשב אירוע מכירה בארהב. לפי ה PROPOSED REGULATIONS (נראה לי משנת 1993) כשמישהו מפסיק להיות תושב ארהב, יש מכירה רעיונית של כל ה PFICS. ישנה עמדה סבירה מאוד שה CODE SECTION הרלוונטי הוא לא SELF EXECUTING עד שהם לא יפרסמו FINAL REGULATIONS.
כמובן שבמקרה והם בדיוק ייזכרו עכשיו לפרסם את תקנות הסופיות, נתקעים בצרה רצינית .

(אם מישהו כן מתכננן לעשות את זה, שווה לשקול לא לדווח בכלל על ה PFICS בזמן שנמצאים בארהב. אין שום העלמת מס כיוון שאין מיסוי בשוטף. כשחוזרים לארץ, אין זכר ל PFICS בדוחות האמריקאיים, כך שכל נושא המכירה הרעיונית לא רלוונטית בכלל. כמובן שזו לא המלצה ולא ייעוץ )

 

[אורי ג.]

כל עוד הן צוברות, אפשר פשוט לדווח עליהם כ 1291 PFIC ולא יהיה שום מיסוי עליהם בשוטף בארהב.

זה משהו ספציפי לבעלי ויזה בלבד או משהו כזה?

ואגב מאיפה כל הידע הנרחב הזה? אתה רו"ח אמריקאי או EA?

 

[דן ג.]

זה משהו ספציפי לבעלי ויזה בלבד או משהו כזה?

ואגב מאיפה כל הידע הנרחב הזה? אתה רו"ח אמריקאי או EA?

EA.
תכנון כזה רלוונטי בדרך כלל רק לבעלי ויזה או מישהו שמתכנן להיות עם גרין כארד רק לזמן קצר.
אולי לא הסברתי את עצמי נכון.
בדיווח PFIC (1291) רגיל, כל עוד אין דיבידנדים ואין מכירה הרי אין שום מס. כל הנזק מגיע בסוף במכירה. אז אם מישהו יודע שהוא יהיה רק לזמן קצר בארהב, כל עוד הוא לא מוכר בזמן שהוא תושב ארהב, לא יהיה לו שום מיסוי. לאזרחים זה לא רלוונטי כי בסוף מתישהו תמכור ויהיה את כל המס.