שאלה לכל הטבעוניים:
האם עיקר הבעיה שלכם זה המשק המודרני שגורם סבל לבעלי חיים, או עצם גידולם לצורך שחיטה?
האם משק אוטופי, שלא היה גורם סבל, היה מקובל עליכם?
אצלי המעבר לטבעונות היה בעיקר מטעמים אידאולוגיים/פוליטיים, ז"א רציתי לצמצם את הסבל שנגרם לבעלי-החיים וזו הייתה הפעולה המתבקשת ביותר – לא לשלם כסף לתעשיות האלה. יכולתי לחתום על עצומות, לארגן הפגנות ולקדם חוקים, אבל אף אחת מן הפעולות הללו לא אפקטיבית כמו להפסיק לצרוך מוצרים מהחי.
באותה התקופה, לכל מי ששאל אותי לגבי "האם זה בכלל מוסרי לשחוט בע"ח למאכל?" עניתי שאני לא מתעסק בכלל בשאלה הזאת; לא ידעתי האם ניתן לבנות טיעון מוסרי תקף בלי לפרק היררכיות, כלומר, בלי להגיע למצב של אדם==חיה (מעבר לעניין הסבל). מאז מצאתי כמה וכמה אנשים ברשת שבנו קייס מוסרי חזק בלי להאניש את בעלי-החיים, אבל אני עדיין נמנע מלקדם את העמדה הזאת כי לא בטוח שאצליח להגן עליה בלי ליפול בכל מיני מלכודות.
בכל מקרה, אני חושב שלא משנה מהם הטעמים (מוסריים, אידאולוגיים, אקולוגיים), הדרך האפקטיבית ביותר היא פשוט להפסיק לצרוך.
לגבי "משק אוטופי" – שוב, השאלה היא בעצם לגבי מצב היפותטי שמבודד את השאלה המוסרית, וציינתי שאני לא מתעסק בזה יותר מדי. זה כמו שתגיד לי "בוא נדמיין קומוניזם אוטופי, בלי טבע האדם שדופק את כל השיטה" – אוקיי מדמיינים... ומה אז?
-----
@c881
מסעדה רגילה שמציעה מנות טבעוניות לא עושה את זה ממניעים של "התחשבות ברגשות"; היא מעוניינת לפנות לפלח שוק רחב ככל שניתן. ממניעים דומים, מסעדות משלמות על תעודת כשרות כאשר הן מעריכות שרוב לקוחותיהן הפוטנציאלים יהיו שומרי כשרות.
לצורך העניין, במאמר מוסגר, אפשרי שתהיינה מסעדות טבעוניות שלא פועלות ממניעים אידאולוגיים, אלא ממניעים שיווקיים – להציג את הטבעונות כהתמחות, כמו מסעדות שמתמחות בסושי או בהמבורגרים.
לגבי השבט באפריקה – זה אותו דבר כמו השאלה הנפוצה "מה אם היית נתקע על אי בודד?". אצלי התשובה ברורה שכדי לשרוד עושים מה שצריך, וזה כולל, לשחוט חיות בשביל לאכול.
הנקודה היא שאנחנו לא על אי-בודד ולא בשבט נידח באפריקה, אז השאלה היותר רלוונטית היא: "מה אם היית נתקע בחברת שפע מודרנית שלא דורשת ממך לשחוט תרנגולת?"
