התפתחות אישית בגיל מאוחר- חרטה, פספוס רכבת, ומה שבינהם

[לנצח נתהה]

ככה זה נשמע. עוד לא פגשתי AI שמוכיח מישהו או אומר לו שהוא טעה.

צריך לבקש ממנו יחס של מי שבא ללמוד ולא של לקוח. זה עוזר
בערך

 

[גרביל מרוץ]

עוד לא פגשתי AI שמוכיח מישהו או אומר לו שהוא טעה.

קרה לי לא פעם שבדקתי משהו עם AI וקיבלתי הסבר מדוע הנחות היסוד בשאלה שלי היו שגויות

 

[דאניל]

@flowers11
גדלתי בפריפריה הרחוקה, התחלתי ללמוד מוקדם, ועכשיו יש לי דוקטורט וילדים. כנראה שאם היית מכירה אותי היית מחשיבה את זה לסיפור הצלחה. אבל בגילי המופלג (מעל 40) מעולם לא הרווחתי "13-14 נקי", לא ממש ניהלתי אנשים ולא מצאתי עבודה שאוהב באמת ושתמצה את הפוטנציאל שלי.
לדעתי יש לי עוד הרבה שנים לעבוד וכלום לא אבוד.

פגשתי לא מעט אנשים שהתחילו ללמוד בגיל 26. אולי היו אפילו יותר ולא ידעתי. אוניברסיטה זה לא גן, כמעט אף אחד לא ישאל בת כמה את. גם בעבודה לא חייבים לכתוב את הגיל. מעסיקים חטטנים (שעוברים על החוק) יישאלו אותך על תוכניות הילודה שלך (בד"כ באופן עקיף, לפעמים ישירות), לא על הגיל שלך.

 

[flowers11]

רציתי להגיד תודה על כל התגובות זה ממש לא מובן מאליו,
כנראה אצטרך כן להתאפס על עצמי ולהחזיר לעצמי אמונה בעצמי וגם קצת שמחת חיים. עברתי תקופה לא פשוטה במקום העבודה הקודם שלי.
מאוד מקווה שהכל יהיה בסדר, אני כן רואה את עצמי אשת קריירה בעתיד ולא מחפשת "מקום בטוח וקטן", וכן העולם של ביזנס, כלכלה, טק, וכו' מעניין אותי מאוד.
אצטרך להחליט באמת מה ללמוד ואיפה ומה הכיוונים שלי לעתיד. וגם לשמור על שפיות נפשית, שזה הבסיס להכל.
כשאתה במצב נמוך בחיים שלך מאוד קשה לראות אור גם אם קיים.

 

[צ'ק דחוי]

כשאתה במצב נמוך בחיים שלך מאוד קשה לראות אור גם אם קיים.

לכתוב כאן ולקבל עצות זהב זה דרך מצויינת לראות את האור
במקביל לפילאטיס, פסיכותרפיה ועוד כמה דברים מועילים

 

[McMurphy]

כשאתה במצב נמוך בחיים שלך מאוד קשה לראות אור גם אם קיים.

אני בטוח שאת מרגישה כך באמת ובתמים. לא רק מרגישה, אולי אפילו משוכנעת וחושבת שזו מסקנה לוגית מתבקשת. יחד עם זאת אני חייב לומר, שמהצד זה נשמע אחרת.

נראה שאת בחורה חכמה מאד, עם כישורים ניהוליים ובין אישיים טובים (ניהלת צוות והתמודדת עם לקוחות) ומוסר עבודה גבוה. יתרה מכך, עבדת 5 שנים בעבודה שאפשרה לך להשתמש בכישורים הנ״ל, לשפשף ולשפצר אותם. נכון שבדר״כ מראיינים מחפשים ניסיון ספציפי בתחום שלהם, אבל לפעמים זהו פרט שבהחלט יכול להטות את הכף.

נשמע שאת מאד רוצה ללמוד לתואר (ולא לחפש עבודה שקשורה לתחומי העיסוק שלך בעבר או בכלל) ורק מתבאסת מכל מיני חסרונות כאלו ואחרים (העדר קשרים אם תלמדי בפתוחה, ללמוד עם צעירים ולהתחרות בהם על משרות, אפליית גיל, בעיית פריפריה ועוד).

מאחר שאת נשמעת אישה מאד מחושבת, חכמה וחרוצה, אחרי שתחליטי סופית על כיוון ללימודים ואיפה - תחשבי איך את יכולה במקביל ותוך כדי הלימודים, לייצר לעצמך כלים להתגבר על הבעיות שהזכרת ולתת לך יתרונות שיחפו על הבעיות או אפילו ישדרגו אותך.

אולי זה ידרוש ממך לעבוד יותר קשה מהסטודנטית הצעירה הממוצעת (בלימודים או במשרת סטודנט במקום שיכול לתת לך יתרון) אבל היי, את בגיל שכבר יש פחות ג׳וקים בראש והסחות דעת ואת כבר יודעת שמסוגלת לעבודה קשה.

מאחל לך המון הצלחה וסיפוק מקצועי.

 

[הורדוס]

גיל 26 זה לא גיל כזה מאוחר, היו הרבה שלמדו איתי שהתחילו בגיל הזה ואף אחד לא אמר להם שהם זקנים מידי כשסיימנו את התואר.

מי שטוב במכירות יכול לעשות הרבה מאוד כסף, הרבה מקומות עבודה של מכירות הם לא ככ נעימים ולא ככ מתנהלים יפה, אבל יש כאלו שכן ואני לא ממליץ ישר לפסול את התחום.

את בטוחה שאת פסולה מללמוד בטכניון כי לא הצלחת בתואר אחד? אני לא חושב שזה עובד ככה אבל לא באמת מכיר.

פכ״ם אכן נשמע כמו מסלול לימודים מעניין, אבל מכוון בעיקר לעבודה באוצר, בנק ישראל וכו, אני מכיר הרבה שלמדו במסלול הזה והלכו להייטק לתפקידי אנליסט, פרודקט או כלכלנים בחברות משחקים, אבל אם זה הכיוון אז כבר עדיף ללמוד כלכלה וסטטיסטיקה.

ראית שכתבת גם על תעשייה וניהול, לדעתי זה תואר שלא יעיל לשום דבר, זה בעיקר בית לאנשים מבולבלים שהחליטו שהם רוצים ללמוד משהו של חכמים אבל לא סגורים על עצמם.

וכמובן יותר מהכל, לא חובה ללכת לחרטברסיטה, יש עוד הרבה דרכים להצליח בחיים, ואם תשקיע במשהו 3-4 שנים כמו שמשקיעים בתואר סביר מאוד שתצליחי בו.

 

[נתן]

בלי קשר לכלום- ממליץ לפות"ש לבדוק אם היא על הספקטרום בתפקוד גבוה מאוד (מה שהיו קוראים לו פעם "אספרגר"). הפסיכומטרי הגבוה, הנטייה לחשוף מידע ופגיעות בפני זרים, יכולת לתפקד מצוין בתחום "עניין" כמו מכירות (לא באמת עניין, אבל החלטת להיות טובה בזה), החיבה לשחייה כספורט, חוסר הכיוון בחיים - הכל מתחבר לי להרבה בנות שהן גבוה בספקטרום ולכן טובות מאוד ב"מיסוך" , כולל מעצמן. מודעות עצמית עוזרת מאוד.

 

[צ'ק דחוי]

בלי קשר לכלום- ממליץ לפות"ש לבדוק אם היא על הספקטרום בתפקוד גבוה מאוד (מה שהיו קוראים לו פעם "אספרגר"). הפסיכומטרי הגבוה, הנטייה לחשוף מידע ופגיעות בפני זרים, יכולת לתפקד מצוין בתחום "עניין" כמו מכירות (לא באמת עניין, אבל החלטת להיות טובה בזה), החיבה לשחייה כספורט, חוסר הכיוון בחיים - הכל מתחבר לי להרבה בנות שהן גבוה בספקטרום ולכן טובות מאוד ב"מיסוך" , כולל מעצמן. מודעות עצמית עוזרת מאוד.

אבחנה כזו לא תמיד מועילה לחיים אלא להיפך
אם היא מביאה אותך לרוגע וקבלה אז נהדר, אבל אפשר גם בלי הבחנה
ואם היא תיצור מיתוג שאפשר להסתתר תחתיו ולתרץ תירוצים אז באמת חבל

 

[נתן]

אבחנה כזו לא תמיד מועילה לחיים אלא להיפך

ואם היא תיצור מיתוג שאפשר להסתתר תחתיו ולתרץ תירוצים אז באמת חבל

אתה צודק, לא התכוונתי אבחון פורמלי. וזה לא תירוץ לא לעשות דברים. פשוט הרבה אנשים כאלו סובלים מאוד מראיית עולם שחור- לבן (לא הצלחתי עד גיל 26, הכל אבוד) ובמיוחד נשים סובלות ממיסוך עצמי. הכרות עצמית עוזרת לקבל פרופורציות בעניין, אתה יודע שהמוח שלך נוטה לקיצוניות ושחוסר המוטיבציה שלך לעשות דברים שפחות מעניינים הוא נטייה מולדת, ואתה יכול להלחם בהם. מדבר מנסיון אישי.