המשקיע שהינו יודע לשאול

[Odysseus]

דבר ראשון אני לא מבקש ייעוץ השקעות אלא דיון תיאורטי, אני לא פועל על סמך הדיונים ואף אחד מאיתנו לא מורשה לכלום, וכל הדברים האלו.
יש לי מספר שאלות (רב) בכמה נושאים, אודה לכם גם אם תענו לי על חלק מהשאלות ולא בהכרח על כולן. חילקתי את הכל לפי נושאים.
בחלק מהשאלות פשוט "שפכתי" את הידע שאני חושב שיש לי באותה השאלה, בשביל שתוכלו לקטול את ההיגיון וההבנה שלי חופשי ולהסביר לי איפה אני טועה. אני מתנצל מראש על האורך ומודה מראש על תשובותיכם ועזרתכם!

כללי​

1. האם השקעה ב-ETF עולמי (VT להמחשה) מנטרל בעצם את סיכוני המט"ח – משום שבעצם שמתי את כספי על כל המט"ח? ובסופו של דבר גם אם אבחר למכור את הקרן ולהמיר את תשואותיי לשקלים, כפי שהסולידית הסבירה באחד ממאמריה, להפרשי הדולר-שקל לא תהיה משמעות בהנחה ואני ממיר את הכסף מיידית ברגע מכירת יחידות הקרן?

2. מט"ח לפני השקעה - במידה ואני רוצה לקנות נייר ערך במט"ח זר, הדרך הכי משתלמת (בפרופורציית נוחות מסיומת) לעשות זאת היא דרך הבנק לפני שאני מעביר את הכספים לבית ההשקעות? מהם העלויות הנגזרות מכך? (במובן מסוים יש לצרף את עלויות המרת המט"ח לדמי הניהול של ETF זר לפחות מבחינתי)

3. היכן ניתן למצוא את התשקיף של נייר הערך במלואו? מה הוא אמור לכלול, ולמה כדאי לשים לב? (האם דפי המידע הקיימים באתרים כגון funder, ביזפורטל או יאהו פינאנס מרכזים את אותם הנתונים או שמדובר בנתונים חלקיים?)

4. האם ניתן להעביר ניירות ערך "ניהול"? (דוג' היפותטית: קניתי 10 ניירות מחקי מדד דרך בנק הפועלים. פתחתי חשבון למסחר בבית השקעות \ בנק אחר, האם אני יכול "למשוך" לשם את ניהול הניירות?)

5. האם יש כלי פשוט שדרכו אני יכול להריץ סימולציות של שוק המניות בזמנים שונים על פי הקצאות נכסים ושיטות שונות - נראה לי שימושי ביותר ללמידה על כל התחום! (כמובן, למישהו שהוא לא מתכנת בmatlab וכלים כאלו)

מניות​

1. האם ל-ETF, קרנות מחקות ותעודות סל יש "הוצאות ניהול השקעות" 'נסתרות' כמו לכלים פיננסים אחרים? או האם בניגוד אליהם "דמי ניהול" הם ההוצאה היחידה? (הוצאות קנייה ומכירה של ניירות הערך עצמם וכו')

2. כשעל קרן מחקה כתוב שהחשיפה למדד תהיה עד 120% מהי הכוונה – שבעלי הקרן סוחרים באופציות של המדד? ואם כן, איך זה בדיוק עובד? (האם זו דרך של מנהל הקרן בנקודות מסוימות שהוא חושב שהמדד יעלה – לקנות אופציות, להרוויח מעל למדד ואת הרווח העודף לשלשל לכיסו ולהחזיר את תשואת המדד ללקוח ולהפך אם מדובר בהפסד – ההפסד מכיסו?)

3. קרנות מחקות או תעודות סל עם דמי ניהול 0% - מה הקאץ'? האם "דמי נאמנות" מגלמים את המחיר היחיד של הנייר?

4. האם ב-ETF האירי של iShares (iShares Core MSCI World UCITS ETF) הכולל דיבידנד נצבר – האם המיסוי בסך 15% נגבים לפני השקעתו מחדש? האם בשל ההסכמי המסחר בין אירלנד לישראל, זהו יהיה המיסוי היחיד בנוגע לאותו דיבידנד? (כלומר, דה-פאקטו 'התחמקתי' מ-10% מס 'ישראלי' על דיבידנד?), ובעקבות השינויים האחרונים בקרן, האם היא עדיין צוברות דיבידנד ללא שינויי? האם גם הקרן המשלימה של שווקים מתעוררים צוברת?

5. עם כניסת שני ניירות ערך "עולמיים" לשוק הישראלי – האם תעודת הסל הישראלית (קסם עולמי מפותחות MSCI מנוטרלת מטבע) והקרן סל האירית (עליה שאלתי בשאלה הקודמת) עוקבות אחרי אותו המדד בדיוק (שוק גלובאלי מינוס שווקים מתעוררים)? תקנו אותי אם לא הבנתי נכון את הטריידאופים בין השניים (כן, ראיתי את הדיון הנפרד בפורום לגביי הניירות):
א. פלוסים קרן סל אירית: מס דיבידנד מופחת – 15% אל מול 25% בישראלית (ראה שאלה קודמת), היות הנייר קרן סל ולא מוצר סינתטי.
ב. מינוסים קרן סל אירית: דמי ניהול ביחס לישראלי (0.2%), עלויות גבוהות של המרת המט"ח לדולרים (האם זה כך? ראה שאלה בסעיף "כללי")
ג. פלוסים תעודת סל ישראלית: דמי ניהול (0%), חוסך סירבול המרת מט"ח.
ד. מינוסים תעודת סל ישראלית: היא תעודת סל (סיכון מנפיק), מיסוי כפול על דיבידנדים (האם זה כך?), מיסוי של 25% על הדיבידנד לפני השקעתו מחדש
ה. ולבסוף ישנה הקרן החדשה (תכלית סל מניות חו"ל TFF) שאני לא יודע לאכול בדיוק מהי – קרן מחקה או משהו אחר, והאם היא מנסה לעקוב בצורה גסה אחרי התפלגות נפח השווקים. האם היא נותנת קרב לאופציות מעל?

אג"ח​

1. האם למשקיע הממוצע שמשקיע במניות ואג"ח כדאי להיזהר מסיכון עליית הריבית? הזהירות לפי איך שאני רואה אותה בנושא זה היא פחות או יותר חלוקה של חצי חצי על אג"ח של 2-5 שנים נומינלי-צמוד, או שיש משהו שאני מפספס כאן? האם יש ערך באג"ח ארוך טווח בכלל בתיק השקעות קלאסי?

2. מהם הפלוסים והמינוסים בהשקעה בקרנות אג"ח על פני ישירות באג"ח ומדוע השקעה בקרנות יותר נפוצה? (האם הטריידאוף היחיד הוא שהקרנות מאפשרות נזילות והאג"ח הישיר מאפשר בטחון בתשואה לפידיון שלי משום שהקרן מחליפה את האג"חים בצורה קבועה לפי המח"מ שלהם?)

3. האם ישנם אג"חיים שאינם ממשלתיים הנמצאות בערבות ממשלתית, או אג"חים דומים בארץ הנהנים מתשואה גבוהה יותר אך בעלי דירוג אשראי זהה?

4. מדוע הריבית משפיעה על התשואה לפדיון של האג"ח? - לא הצלחתי להבין את זה או למצוא מקור שיסביר לי את זה בצורה שהבנתי. (לפי ההבנה שלי של שאר הגורמים שמשפיעים על האג"ח - זה משום שכשהריבית עולה ישנו ביקוש גדול יותר לאג"ח, שמעלה את מחירם, ומוריד את התשואה לפדיון. ואם זה כך, מדוע לבן אדם שקנה אג"ח בימינו יהיה אכפת מזה – כי אם המחירים עלו הוא יכול פשוט למכור את הנייר \ קרן ברווח על הנייר לכל הפחות?)

5. האם לדעתכם אג"ח הוא הכלי האידיאלי כרגע לטווח קצר (שנה עד חמש)? האם את החלקים לטווח היותר קצר (עד שנתיים) עדיף להחזיק במזומן, ואת אלו הארוכים יותר באג"ח 2-5 שנים? האם יש תועלת בהשקעת חסכונות לשנה במק"מ\כלי אחר, או שהעמלות יהרגו כל סיכויי לרווח מהתשואה?

6. האם למשקיע פנסיונר סולידי ביותר (לא אני מן הסתם) שרוצה להחזיק את כספו בצורה סולידית לאורך זמן כדאי להחזיק אג"ח ארוך טווח בכלל? או האם עדיף לו להחזיק את כל הסכום מפוצל כנ"ל לחצי חצי ל2-5 שנים, עד לירידת מחירים ועליית התשואה לפידיון? האם את כמות הכסף שהוא מתכוון למשוך בכל 5 השנים הקרובות כדאי לו להשאיר במזומן בשביל להימנע לחלוטין מסיכונם וזהו?

מיסוי​

1. האם המיסוי המוזל (15% במקום 25%) ניתן מבין האג"חים רק לאג"ח שקלי בריבית קבועה? האם אני קוצר מכך רווח גם אם אני משקיע בקרן מחקה של אג"חים?

2. מאיזו רמה הכנסות משוק ההון נחשבות כהכנסה קבועה ביחד עם השכר?

3. בהינתן שבאיזון מכרתי ניירות בהפסד מערכם המקורי (האם גם עמלות המסחר יוצרות מגן מס?) – האם ניתן להעביר את מגן המס מאותה מכירה ללא הגבלה שנים קדימה? האם צריך למלא טופס בקשה להעברת מגן המס בכל שנה מאותו רגע ואילך? ומה בנוגע לניירות ערך של מדינות זרות – איך ניתן לקזז זאת איתן?

4. נגעתי במיסוי על הדיבידנדים בשאלות על המניות וניסיתי לחפש תשובה ברורה וחד משמעית לגבי זה אך הנושא נראה לי מעורפל מאוד:
א. האם בכל הקרנות הצוברות דיבידנד (בין אם ישראליות או מחו"ל), יהיה המיסויי על הדיבידנד כפול? (מיסוי בעת חלוקת הדיבידנד, ומיסוי על סך רווחי ההון כאשר הדיבידנד נחשב כחלק מהם)
ב. האם בתעודות סל אכן משולם מס על הדיבידנד לפני שהוא מושקע מחדש, או האם בשל מחירן הנקבע בשל אופציות ניתן להתחמק מאירוע המס על הדיבידנד ולהיות ממוסה רק על רווחי ההון (הכוללים בתוכם את הדיבידנד) ברגע מכירת הנייר?
ג. האם ישנו יתרון כלשהו בקרן מחלקת על פני צוברת בהיבטי תשואה לטווח ארוך בלבד (או שבכל המקרים הדיבידנד ממוסה בשיעור של 25% ולאחר מכן אני עוד צריך לשלם עמלות בשביל להשקיע אותו מחדש)
ד. או לסיכום, האם ישנה דרך כלשהי לצמצם את המיסוי בכל הנושא המבולבל הזה?

 

[daat99]

להלן דעתי לגבי חלק מהשאלות ששאלת, רח את המידע בערבון מוגבל.

כללי 1: יש לך עדיין סיכון מטח אבל אתה חשוף לרוב סוגי המטבעות בחלק קטן יותר מאשר לרכוש חברה שפועלת במטבע יחיד.
אתה עדיין תהיה חשוף לסיכון הדולר מול השקל ברוב המקרים לדעתי.

כללי 2: לא בהכרח.
זה תלוי כמה אתה משלם על הפעולות הבאות:
* עלות המרה (מרווח שערים)
* עלות העברה שקלית מול עלות העברה של מטבע זר בין חשבונות
* עמלת פעולה ברכישת הנייר
תשים לב שפעולת ההמרה היא חד פעמית רק על הסכום שאתה ממיר כרגע ודמי הניהול נגבים כל שנה על כל הסכום שהשקעת כך שאתה לא יכול לסכום את עמלת ההמרה לדמי הניהול.

כללי 3: לגבי ניירות ערך ישראליים יש את אתר מאיה.
לניירות ערך זרים יש אתרים דומים (אני לא זוכר איזה אתר מרכז את כל המידע, אני אישית תמיד בודק בכל האתרים שגוגל נותן לי).

כללי 4: אני מניח שאתה לא מתכוון לתת את התיק שלך למנהל תיקים ולכן נראה לי שאתה משתמש במושג "ניהול" בצורה לא נכונה.
אתה יכול להעביר את תיק ההשקעות או חלקו לבית השקעות בלי בעיות מיוחדות (עם עלות העברה כמובן) אבל נושא הניהול תלוי במי הולך לנהל לך את התיק.
אם אתה מדבר על ניהול עצמי של ההשקעות (מה שנראה לי הגיוני) אז אין עם זה שום בעיה.

כללי 5: באתר גלובס יש אפשרות לפתוח "תיק אישי" וירטואלי ובו לבצע פעולות היסטוריות.
אני לא יודע אם לזה התכוונת כשאמרת "סימולציות" אבל אני השתמשתי בו בשביל להשוות תיק שאני הרכבתי עם קרנות ניהול מחקות לתיק מנוהל שבית השקעות הציע לי (עם תשואה היסטורית).

מניות 1: כן כי גם הם צריכים לכנות/למכור משהו בשביל לעקוב אחרי מה שהם עוקבים.
במקרה שלהם הוצאות אלו אמורות להיות זניחות יחסית.

מניות 2: ראשית תזכור שמדובר ב"מדד הייחוס, ולא ב"מדד המחירים לצרכן" (במידה וזה לא היה ברור כבר).
חשיפה של עד 120% למדד הייחוס זו הדרך שלהם להגיד שהם לא יכולים להתחייב שכל הפעולות שהם רוצים לבצע (בשביל להיות חשופים ל-100% ממדד הייחוס) יתבצעו (בגלל חוסר במסחר באותו יום לדוגמא) ולכן במקרים מסוימים יכולה להיות חריגה בחשיפה למדד הייחוס.
בכל מקרה כסף עודף לא ילך לכיסו של מנהל הקרן וכסף חסר יקטין את התשואה שלך כמשקיע בקרן.

מניות 3: אלו בדרך כלל קרנות/תעודות חדשות יחסית שמנסות למשוך לקוחות ולכן מנלי הקרן מפעילים אותה בעלות בסיסית בלבד (דמי נאמנות).
לרוב דמי הניהול יעלו ברגע שהקרן תתחיל להיות ותיקה או תעבור את מכסת הנכסים שייעדו לה (היו מספר דיונים בפורום על קרנות שהתחילו להעלות את דמי הניהול לאחרונה).

מניות 4: המיסוי על דיבידנדים אמריקאים תמיד נגבה לפני שהוא מחולק לבעל המניות, כולל במקרה של ה-ETF המדובר ולכן מנהלי ה-ETF מקביל 85% מהדיבידנד בשביל להשקיע בחזרה.
אני לא מכיר את הסכם המס בין ישראל לאירלנד ולכן איני יכול להגיב על נקודה זו.
אני לא מעורה בפרטים של הקרנות שציינת ולכן אגיב באופן כללי.
אם אתה מושקע בקרן שצוברת דיבידנדים לאחר מיסוי של 15% אז אתה תצטרך לשלם מס נוסף בסך 25% על אותו הדיבידנד במעמד המכירה כי מחיר היחידות של הקרן עלה בשווי 85% מהדיבידנד.
כלומר בפועל הקרן משלמת 15% מס מיידי ואתה מקבל דחיית תשלום של עוד 21.25% מס (25% מתוך ה-85% שהושקעו בחזרה במדד) עד למועד המכירה.

מניות 5: אין לי מידע מספק בנושא.

אני אשתדל להתייחס לאג"ח ומיסוי יותר מאוחר, כרגע אני צריך ללכת.

 

[Deleted member 887]

כשהריבית עולה ישנו ביקוש גדול יותר לאג"ח, שמעלה את מחירם, ומוריד את התשואה לפדיון. ואם זה כך, מדוע לבן אדם שקנה אג"ח בימינו יהיה אכפת מזה – כי אם המחירים עלו הוא יכול פשוט למכור את הנייר \ קרן ברווח על הנייר לכל הפחות?)

הבעיה היא שזה הפוך. רוב האג״ח הם בריבית קבועה. ואז כשהריבית במשק עולה הביקוש לאג״ח יורד (כי האלטרנטיבות הופכות יותר אטרקטיביות), המחיר יורד והתשואה לפדיון עולה.

 

[doc29]

תשובות שלי על חלק מהשאלות שאני (אני לא מבין כלום, לא מייעץ ולא ממליץ):
כללי:
1. לא מנטרל סיכון מט"ח. אם השקל יתחזק מאוד (למשל 1 דולר יהיה שווה 2 שקל) - התיק שלך איבד חצי מערכו השקלי.
2. למה דרך הבנק? אפשר דרך בית ההשקעות שאתה משקיע בו- לרוב מדובר על בערך 2 אגורות הבדל או בערך 0.5-0.6% עמלת המרה.
מניות:
1. לפחות בואנגארד, לדעתי אין עלויות נוספות.
3. הקאץ' הוא שרוב הסיכויים (כמעט בטוח לדעתי) שהם יעלו את זה. בכמה? לא ידוע? הבעיה? אם תרצה לעבור=אירוע מס.
5. במינוסים של האירי- לרוב (ואני לא בקיא כרגע, יכול להיות שזה השתנה) - עמלות הקנייה/מכירה הן הכי גבוהות לבורסות אירופה.
במינוסים של הישראלי: אין לך מוצר עם פיזור עולמי כמו של VT, אפילו לא בשילוב של מוצרים.
אג"ח:
1. אגח קצר -יעודו בתיק קלאסי של מניות-אגח להוות איזון לתנודתיות של פלח המניות. אג"ח ארוך הוא משהו אחר לגמרי, הוא כלי מסוכן ותנודתי, אולי אפילו כמו מניות.

 

[Edward]

1. האם השקעה ב-ETF עולמי (VT להמחשה) מנטרל בעצם את סיכוני המט"ח – משום שבעצם שמתי את כספי על כל המט"ח?

אם המדובר במניות, בטווח הארוך אתה לא חשוף למט"ח מאחר והמניות רק נקובות במט"ח אבל לא צמודות אליו. כמו שק אורז שערכו לא משתנה לפי המטבע בו תתמחר אותו. לכן זה לא מנטרל סיכוני מט"ח כי אין סיכוני מט"ח אמיתיים מלכתחילה במקרה הזה (שוב, בטווח הארוך - בטווח של שנה שנתיים הכל יכול להיות).

2. מט"ח לפני השקעה - במידה ואני רוצה לקנות נייר ערך במט"ח זר, הדרך הכי משתלמת (בפרופורציית נוחות מסיומת) לעשות זאת היא דרך הבנק לפני שאני מעביר את הכספים לבית ההשקעות? מהם העלויות הנגזרות מכך?

לא, תעשה את זה בבית ההשקעות. אם כי אינני בטוח שתחסוך יותר מידי, זה עדיין כ-0.5%-1% לכל כיוון בהמרה.

3. היכן ניתן למצוא את התשקיף של נייר הערך במלואו? מה הוא אמור לכלול, ולמה כדאי לשים לב?

ניירות ערך בארץ - אתר מאיה: http://maya.tase.co.il/bursa/indeximptoday.htm

בחו"ל - באתר ההודעות של החברות של הבורסה הרלוונטית.

4. האם ניתן להעביר ניירות ערך "ניהול"? (דוג' היפותטית: קניתי 10 ניירות מחקי מדד דרך בנק הפועלים. פתחתי חשבון למסחר בבית השקעות \ בנק אחר, האם אני יכול "למשוך" לשם את ניהול הניירות?)

כן, בדרך כלל מטפל בזה עבורך בית ההשקעות שמושך אליו את התיק.

1. האם ל-ETF, קרנות מחקות ותעודות סל יש "הוצאות ניהול השקעות" 'נסתרות' כמו לכלים פיננסים אחרים? או האם בניגוד אליהם "דמי ניהול" הם ההוצאה היחידה? (הוצאות קנייה ומכירה של ניירות הערך עצמם וכו')

לגדולים יותר כמו ishares ו-vanguard אין, מעבר לזה אינני מכיר. נתקלתי בעבר במצבים בקרנות נאמנות מנוהלות עם עלויות נסתרות גבוהות מאוד.

2. כשעל קרן מחקה כתוב שהחשיפה למדד תהיה עד 120% מהי הכוונה – שבעלי הקרן סוחרים באופציות של המדד? ואם כן, איך זה בדיוק עובד?

הכוונה שהקרן יכולה לקחת הלוואה ובכך להתמנף או עם אופציות. במקרה של קרן מחקה מדובר בעניין פורמלי בלבד מאחר והיא מחקה את המדד. שים לב רק שכשאתה משקיע בקרן מחקה היא מחזיקה ממש את המדד ולא רק אופציות על המדד כפי שקורה בחלק מתעודות הסל.

3. קרנות מחקות או תעודות סל עם דמי ניהול 0% - מה הקאץ'? האם "דמי נאמנות" מגלמים את המחיר היחיד של הנייר?

אף אחד לא עובד בחינם - או שהם לוקחים לך חלק מהדיוידנדים, או שהם מעמיסים עליך עלויות מסחר מוגזמות, או שזה תרגיל שיווקי ובעוד חצי שנה העלויות יעלו משמעותית.

אני מציע שתבדוק קרנות מחקות של Vanguard כמו VOO או VGK ולא תתפתה לכל מיני מוצרים חדשים ונוצצים בישראל או באירלנד.

1. האם למשקיע הממוצע שמשקיע במניות ואג"ח כדאי להיזהר מסיכון עליית הריבית? הזהירות לפי איך שאני רואה אותה בנושא זה היא פחות או יותר חלוקה של חצי חצי על אג"ח של 2-5 שנים נומינלי-צמוד, או שיש משהו שאני מפספס כאן? האם יש ערך באג"ח ארוך טווח בכלל בתיק השקעות קלאסי?

מניות פחות, אבל באג"ח זה מאוד רלוונטי. כיום אג"ח זו השקעה ללא תשואה בסיכון גבוה בדיוק בגלל נושא הריבית הנמוכה. לכן מבחינתי זו לא השקעה - לכל היותר חיסכון ללא תשואה. בכל מה שקשור להשקעה לטווח ארוך אין לזה מקום.

2. מהם הפלוסים והמינוסים בהשקעה בקרנות אג"ח על פני ישירות באג"ח ומדוע השקעה בקרנות יותר נפוצה? (האם הטריידאוף היחיד הוא שהקרנות מאפשרות נזילות והאג"ח הישיר מאפשר בטחון בתשואה לפידיון שלי משום שהקרן מחליפה את האג"חים בצורה קבועה לפי המח"מ שלהם?)

נזילות יש לך בגדול גם באג"ח כי הוא מן הסתם סחיר. כך שזה לא יתרון משמעותי. בקרן אג"ח כפי שאמרת אין ודאות בתשואה ויותר מזה - אם הריבית עולה אתה מפסיד הרבה יותר בגלל נושא המחמ הקבוע, כאשר בהחזקה לפדיון של אג"ח בודד המחמ יורד עם הזמן. לכן קרנות אג"ח זה אולי הדבר הכי מסוכן שאפשר להשקיע בו שנחשב ל"סולידי".

3. האם ישנם אג"חיים שאינם ממשלתיים הנמצאות בערבות ממשלתית, או אג"חים דומים בארץ הנהנים מתשואה גבוהה יותר אך בעלי דירוג אשראי זהה?

בנקים וחברת חשמל נהנים מערבות מדינה דה-פקטו. אבל התשואה לא גבוה משמעותית.

4. מדוע הריבית משפיעה על התשואה לפדיון של האג"ח? - לא הצלחתי להבין את זה או למצוא מקור שיסביר לי את זה בצורה שהבנתי.

כי אם קנית אג"ח שמשלם 5%, אבל מחר בבוקר יש בשוק אג"ח זהה שמשלם 6%, אתה לא תצליח למכור את האג"ח שלך אם לא תעשה לקונה הנחה שתביא את התשואה שלו למשהו יותר קרוב ל-6% החדש שקיים בשוק.

5. האם לדעתכם אג"ח הוא הכלי האידיאלי כרגע לטווח קצר (שנה עד חמש)?

אפשר להגיד שלמי שמכוון לטווח זמן כזה אין לו ברירה אלא להחזיק אג"ח או מזומן, והוא לא יקבל על זה תשואה כלל. זה לא שזה אידיאלי אבל זה מה יש.

6. האם למשקיע פנסיונר סולידי ביותר (לא אני מן הסתם) שרוצה להחזיק את כספו בצורה סולידית לאורך זמן כדאי להחזיק אג"ח ארוך טווח בכלל? או האם עדיף לו להחזיק את כל הסכום מפוצל כנ"ל לחצי חצי ל2-5 שנים, עד לירידת מחירים ועליית התשואה לפידיון? האם את כמות הכסף שהוא מתכוון למשוך בכל 5 השנים הקרובות כדאי לו להשאיר במזומן בשביל להימנע לחלוטין מסיכונם וזהו?

א. לא כדאי להחזיק כלל אג"ח לטווח ארוך. אם הריבית תישאר נמוכה לא תבל תשואה ואם היא תעלה, תישחט. אין פה תסריט טוב בשום תרחיש.
ב. מפוצל - לא. חבל על הספקולציות, פשוט תשקיע את הכסף במשהו שמניב תשואה.
ג. לדעתי - כדאי להחזיק 3-5 שנים של הוצאות במזומן (או אג"ח קצר) תמיד, ואת היתר להשקיע במניות או נדל"ן לטווח ארוך. מידי פעם למשך קצת כדי לחדש את הרזרבה של המזומן.

 

[daat99]

אגח 1. לדעתי משקיע פסיבי צריך לקבוע לעצמו חלוקת תיק אחידה ולהיצמד אליה גם כאשר הריביות משתנות.
אם משקיע משנה את מדיניות ההשקעה שלו כל פעם שקורה משהו אז הוא למעשה מנסה לתזמן את השוק.

אגח 2. קרן אגחית נותנת לך חשיפה מיידית לכמות גדולה של אגחים כך שאתה מפזר את הסיכון של חדלות פירעון.
לעומת זאת ברוב הקרנות אתה חשוף לסיכון מנפיק הקרן עצמו, צריך לוודא נושא זה מול התשקיף ומה יקרה אם/כאשר מנפיק הקרן יימחק.

אגח 3. לא שאני מכיר.
באופן כללי ככל שהתשואה עולה הסיכון עולה.

אגח 4. קח לדוגמא (מופשטת) ריבית של 1% במשק ואגח עם תשואה של 2%.
כאשר הריבית עולה ל-3% אנשים שרכשו אגח כרגע מקבלים רק 2% על הכסף שלהם במקום לקחת את הכסף, לשים אותו בפק"מ ולקבל 3% תשואה בשנה בלי להיות חשופים לסיכון חדלות פירעון.
אנשים כאלו יכולים להחלי למכור את האגח שברשותם אבל לא יהיו רוכשים חדשים לאגחים שנותנים תשואה נמוכה מפק"מ.
עקב כך מחזיקי האגחים יתחילו להוריד מחירים ולמכור את האגחים בפחות ממה שהם רכשו אותם.
דבר זה יעלה שוב את התשואה על האגח אבל מי שימכור יממש הפסד על הקרן.
צריך לזכור כי אם הכסף שלך הרויח 2% במקום 3% אז אתה למעשה מפסיד 1% בשנה.
יש אנשים שחושבים שהפער הזה מצדיק את מכירת האגחים גם בפחות ממחיר הפידיון (בעיקר אם מדובר באגח ארוך).

אגח 5 ו-6. דעתי האישית היא שכל סכום כסף שאתה רואה בו צורך ב-5 שנים הבאות לא צריך להיות בשוק ההון כלל.
אני הייתי מעדיף להפקיד אותו בפיקדון או לרכוש מק"מ אבל לא אגח ולא מניות.

מיסוי 1. לא יודע

מיסוי 2. זה לא עיניין של רמות.
יש 7 מבחנים שמס הכנסה יכול לבחון אותך בהם ואתה לא חייב לעמוד בכולם בשביל להיחשב סוחר שרווחי הון אצלו הם הכנסה פירותית.
הנושא הזה הוא תחום אפור ביותר ונתן לשיקול פקיד השומה (אם כי ניתן לערער לבית משפט).

מיסוי 3. לא יודע, אני חושב שכדאי שתתייעץ עם איש מקצוע בנושא זה.

מיסוי 4.א. אני לא מכיר קרן שמשקיעה במניות אמריקאיות שלא מחייבת מס על דיבידנדים בעת קבלתם.
בהנחה שאכן אין כזו אז הקרן תמוסה בעת קבלת הדיבידנד ואתה תמוסה על רווחי הון בעת מכירת הנייר.

מיסוי 4.ב. תלוי בתשקיף התעודה.
אם היא מחזיקה בנכסים שמשלמים דיבידנדים וממוסים במקור אז אתה תשלם מס נוסף על רווחי הון.
אם היא מחזיקה נכסים שלא מחלקים דיבידנדים אז היא לא ממוסה במקור אבל היא גם לא מקבלת את הדיבינדים המיוחדים שלא ידועים מראש (זה לא "מס" אבל התשואה שלך יורדת בכל זאת).

מיסוי 4.ג. היתרון בקרן מחלקת מול צוברת הוא שאתה לא חייב להשתמש בדיבידנדים/ריביות בשביל לרכוש עוד יחידות של אותה הקרן אלא אתה יכול לנצל את הדיבידנדים/ריביות לצורך איזון.

מיסוי 4.ד. להיות אזרח אמריקאי ולרכוש את הקרנות ב-IRA אמריקאי שפטור ממס ולכן לא גובים ממנו מס על דיבידנדים.

 

[doc29]

כי אין סיכוני מט"ח אמיתיים מלכתחילה במקרה הזה

לא הבנתי. אם יש לי 100 אלף דולר ב-VTI.
במהלך העשור הקרוב שער הדולר הולך ויורד בהדרגה עד לשער של 1 דולר= 2 שקל. באותו זמן ערך הETF הוכפל.
אני רוצה את הכסף שלי בשקלים, התשואה הריאלית היא 0 לא?

 

[Yevgeny]

נכון, אך ההנחה היא שבממוצע בטווח הארוך שער השקל/דולר ישאר בגבולות גזרה מסוימים, גם אם לפרקי זמן קצרים הוא יכול לסטות לצד זה או אחר. הסיבה היא שבגלל ההשפעה של שערי המטח על הכלכלה המקומית, זה תהליך שמתקן את עצמו. קישרנו פה בעבר לפוסט בבלוג של אסף נתן על גידור (או לא) - והוא מדבר גם על הסוגיה הזאת.

 

[doc29]

נכון, אך ההנחה היא שבממוצע בטווח הארוך שער השקל/דולר ישאר בגבולות גזרה מסוימים, גם אם לפרקי זמן קצרים הוא יכול לסטות לצד זה או אחר. הסיבה היא שבגלל ההשפעה של שערי המטח על הכלכלה המקומית, זה תהליך שמתקן את עצמו. קישרנו פה בעבר לפוסט בבלוג של אסף נתן על גידור (או לא) - והוא מדבר גם על הסוגיה הזאת.

היי תודה יבגני. כן את זה אני יודע, אם כי בעבר היה פה מגה דיון על גידור ונטען שם (ובצדק) שתרחיש של ייסוף ממושך של השקל הוא לא תרחיש בלתי אפשרי, גם אם בלתי סביר. אני הבנתי שהטיעון הוא אחר אבל אם זה ההסבר, אז זה ברור לי- בטווח הארוך שערי מטח אינם משתנים.

 

[אבא עשיר]

זה לא ששערי מט"ח לא משתנים, אלה אם השקל יעלה מול הדולר => החברות בישראל ימכרו פחות => פחות דולרים יכנסו => השקל יורד
בנוסף ישראל נזהרת שהשער לא יעלה יותר מדי ובנק ישראל קונה דולרים במקרה כזה

 

[doc29]

http://www.hasolidit.com/kehila/threads/איזון-תיק-עצל-דולרי-ושקלי.202/

 

[Edward]

לא הבנתי. אם יש לי 100 אלף דולר ב-VTI.
במהלך העשור הקרוב שער הדולר הולך ויורד בהדרגה עד לשער של 1 דולר= 2 שקל. באותו זמן ערך הETF הוכפל.
אני רוצה את הכסף שלי בשקלים, התשואה הריאלית היא 0 לא?

לדעתי הנקודה מועברת הכי טוב כשהולכים לקיצוניות. למשל, מה קורה אם אני מחזיק מדד מניות של מדינה שעוברת תהליך היפראינפלציה, כמו גרמניה בשנות ה-20 או ישראל בשנות ה-80. אז התוצאה היא שבסך הכל המניות שומרות על ערך ריאלי פלוס תשואה מסויימת - גם כשהמטבע של המדינה נמחק לחלוטין. לכן אין טעם לגדר מול שום דבר. מה עוד, שאתה בכלל לא רוצה את הכסף שלך בשקלים. אתה בעצם רוצה כוח קניה, כלומר ערך ריאלי.

 

[doc29]

לדעתי הנקודה מועברת הכי טוב כשהולכים לקיצוניות. למשל, מה קורה אם אני מחזיק מדד מניות של מדינה שעוברת תהליך היפראינפלציה, כמו גרמניה בשנות ה-20 או ישראל בשנות ה-80. אז התוצאה היא שבסך הכל המניות שומרות על ערך ריאלי פלוס תשואה מסויימת - גם כשהמטבע של המדינה נמחק לחלוטין. לכן אין טעם לגדר מול שום דבר. מה עוד, שאתה בכלל לא רוצה את הכסף שלך בשקלים. אתה בעצם רוצה כוח קניה, כלומר ערך ריאלי.

אולי ניסחתי את השאלה לא נכון. כשכתבתי ריאלי לא התכוונתי בתיקון אינפלציה, אלא כשקלול של שינוי שער המטבע והשינוי בערך ה-ETF. כאמור, במקרה הזה, נפגעתי קשות מייסוף השקל, לא?

 

[Edward]

לא הבנתי. אם יש לי 100 אלף דולר ב-VTI.
במהלך העשור הקרוב שער הדולר הולך ויורד בהדרגה עד לשער של 1 דולר= 2 שקל. באותו זמן ערך הETF הוכפל.
אני רוצה את הכסף שלי בשקלים, התשואה הריאלית היא 0 לא?

אולי ניסחתי את השאלה לא נכון. כשכתבתי ריאלי לא התכוונתי בתיקון אינפלציה, אלא כשקלול של שינוי שער המטבע והשינוי בערך ה-ETF. כאמור, במקרה הזה, נפגעתי קשות מייסוף השקל, לא?

לפי הדוגמא שלך, באמת תקבלי תשואה אפס בשקלים כי זה נובע מהדוגמא שלך. רק שזה כמובן מבוסס על הנחות יסוד לא נכונות.

קודם כל, לא התייחסת לאינפלציה כלל, שזה משפיע מאוד על התמונה של התשואה שלך וגם על מה יקרה לשער החליפין. הדבר השני שהנחת שהוא לא נכון הוא שאת רוצה שקלים - את רוצה כוח קניה, לא שקלים.

לצורך הדוגמא, נניח שאת אוהבת תותים. שקל קונה תות ודולר ארבעה תותים. ייתכן מצב בו הדולר יורד ל-1:2, אבל במקביל שהתותים עולים פי 10 מול שני המטבעות, ואז שקל קונה עשירית תות ודולר קונה שתי עשיריות תות. במצב הזה, כמובן שמדד המניות שאת מחזיקה יעשה תשואה הרבה הרבה יותר גבוהה במונחי שקל או דולר מהכפלה בלבד.

מה שאני מנסה להגיד הוא שזה לא רלוונטי להסתכל דרך הפריזמה של שקל, אלא צריך להשוות לכוח קניה יציב. למשל למדד המחירים לצרכן.

 

[doc29]

מה שאני מנסה להגיד הוא שזה לא רלוונטי להסתכל דרך הפריזמה של שקל, אלא צריך להשוות לכוח קניה יציב. למשל למדד המחירים לצרכן.

קודם כל או שאתה מירב מיכאלי או שאתה חושב משום מה שאני בחורה

תודה על ההסבר, אבל קשה לי קצת עם דוגמאות ועם הדוגמאות שלך באופן ספציפי כדרך להבין דברים, לא הבנתי את מטפורת התותים עד הסוף.

אם קניתי VTI היום ב-100 אלף דולר, כלומר אני מחזיק ביד פלח מהתעשייה האמריקאית בשווי 100 אלף דולר. אם ערכה של התעשייה הזו עלה פי 2 במהלך העשור הבא (ואני סבור שלא כל כך איכפת להם מה קורה בישראל, אולי אני טועה...), אבל בינתיים השקל התחזק פי 2 במהלך העשור הזה בשל תהליכים בארץ (מישהו הביא הצלחה כבירה של הגז הטבעי כדוגמא בפוסט אחר, אבל זה לא עקרוני [או שמא??]), יש לי ביד 200 אלף דולר ששווים בשקלים בדיוק מה שהיו שווים קודם. אני מבין שבארצות הברית זה היה מאפשר לי לקנות פי 2 תותים באופן ריאלי מאשר לפני עשור, אבל בארץ, אני לא יותר עשיר ולא יותר עני. ואני לפחות, רואה את העתיד שלי כאן בארץ, בשקלים.

מה הכשל בהבנה פה?
תודה.

 

[Edward]

קודם כל או שאתה מירב מיכאלי או שאתה חושב משום מה שאני בחורה

הממ כן, סורי.

אם קניתי VTI היום ב-100 אלף דולר, כלומר אני מחזיק ביד פלח מהתעשייה האמריקאית בשווי 100 אלף דולר. אם ערכה של התעשייה הזו עלה פי 2 במהלך העשור הבא (ואני סבור שלא כל כך איכפת להם מה קורה בישראל, אולי אני טועה...), אבל בינתיים השקל התחזק פי 2 במהלך העשור הזה בשל תהליכים בארץ (מישהו הביא הצלחה כבירה של הגז הטבעי כדוגמא בפוסט אחר, אבל זה לא עקרוני [או שמא??]), יש לי ביד 200 אלף דולר ששווים בשקלים בדיוק מה שהיו שווים קודם. אני מבין שבארצות הברית זה היה מאפשר לי לקנות פי 2 תותים באופן ריאלי מאשר לפני עשור, אבל בארץ, אני לא יותר עשיר ולא יותר עני. ואני לפחות, רואה את העתיד שלי כאן בארץ, בשקלים.

מה הכשל בהבנה פה?
תודה.

יש פה בעיה בסיסית עם התרחיש שלך שהוא הולך לתרחיש די איזוטרי ומוזר. מצד אחד, אתה אמור לקבל תשואה ריאלית חיובית מהשקעה לאורך עשור במניות. מצד שני, אתה אומר שזה לא נכון, כוח הקניה שלך נשאר זהה. אז אני מנסה להבין מה הטיעון - שאין תשואה ריאלית בחו"ל בתרחיש הזה, ובמקביל השקל מתחזק ב-100% מול הדולר?

אז בהינתן התסריט הזה, מן הסתם הבנת נכון. רק שיש לזה אפס רלוונטיות לשאלה האם להשקיע במדדים או לא.

 

[doc29]

יש פה בעיה בסיסית עם התרחיש שלך שהוא הולך לתרחיש די איזוטרי ומוזר. מצד אחד, אתה אמור לקבל תשואה ריאלית חיובית מהשקעה לאורך עשור במניות. מצד שני, אתה אומר שזה לא נכון, כוח הקניה שלך נשאר זהה. אז אני מנסה להבין מה הטיעון - שאין תשואה ריאלית בחו"ל בתרחיש הזה, ובמקביל השקל מתחזק ב-100% מול הדולר?

נכון, תשואה ריאלית חיובית של 100%- VTI עולה בערכו פי 2 במהלך עשור. אבל שער הדולר/שקל הופך מ-1:4 ל-1:2 (כי השקל מתחזק באופן כללי מול כל המטבעות, ולא כי הדולר נחלש). אני טוען שבתרחיש כזה, בתור מי שצורך בשקלים, העשור הזה לא הניב לי שום רווח.

 

[Edward]

נכון, תשואה ריאלית חיובית של 100%- VTI עולה בערכו פי 2 במהלך עשור. אבל שער הדולר/שקל הופך מ-1:4 ל-1:2 (כי השקל מתחזק באופן כללי מול כל המטבעות, ולא כי הדולר נחלש). אני טוען שבתרחיש כזה, בתור מי שצורך בשקלים, העשור הזה לא הניב לי שום רווח.

אתה מבין שמדובר בתרחיש עם הסתברות שואפת לאפס, כן? מבחינת השילוב של התחזקות השקל ב-100% וגם אפס תשואה ריאלית במדד האמריקאי במשך עשור. מה רמת הרלוונטיות של תרחיש כזה לשאלה האם להשקיע באפיק כזה או אחר?

זה כמו שננהל דיון על כדאיות השקעה באפיקים ואז מישהו יגיד, עזוב, גם ככה תדרוס אותך משאית ביציאה מהחניה אז זה לא משנה.

 

[ETL]

השנקל שלי. אני חושב שמה ש @Edward מנסה להגיד זה שבמצב כזה בסבירות גבוהה תהיה בישראל ירידת מחירים של 50% (בניכוי מכסים, הוצאות יבוא ומיסי מגן שונים ומשונים שנזניח לצורך הדיון התיאורטי), אחרת אם בארה"ב הכל זול בחצי שווה לקנות שם ולייבא לארץ, ולכן מבחינת כח קנייה עדיין תהיה מרווח ב-100%.

 

[doc29]

אתה מבין שמדובר בתרחיש עם הסתברות שואפת לאפס

לא ברור לי איך אתה קובע שזה סבירות אפס, שואף לאפס, קטנה או גדולה. ברור אבל שמי שיקלע לתרחיש כזה ידפק.

זה כמו שננהל דיון על כדאיות השקעה באפיקים ואז מישהו יגיד, עזוב, גם ככה תדרוס אותך משאית ביציאה מהחניה אז זה לא משנה

לי זה יותר נשמע כמו שמישהו יגיד, מישהו עלול לדרוס אותך בחניה ולא תוכל לעבוד ולהשתכר יותר, אז תעשה ביטוח אובדן כושר עבודה.

איך שאני מבין את זה, גידור, כמו ביטוח, יגן על המשקיע מהתרחיש הלא סביר שעלול לדפוק להם את תיק ההשקעות.