המלצה למוסד לימודים מעודף לתואר שני במדעי המחשב

[הורדוס]

ממש לא
מה בן אדם לא יכול לנסות את מזלו בתור עצמאי? לא יכול לעבוד במקצוע אחר שעושה לו טוב?

יכול הכל, אבל זה לא נראה טוב בעיני מעסיקים.

 

[mm31]

בכל זאת (שומר את זה כרגע כאופציה) אשמח לדעת קצת יותר אודות מה קורה במהלך הלימודים בתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה:

למשל:
- מה עושים בסימנרים?
- במה זה תלוי אם סטודנט ימצא מנחה לתיזה ועד כמה המנחה אמור לתת תועלת במהלך במחקר?
- מה מהלך הדברים (תהליך) שעושים בתיזה?
- מבין הקורסים שיש לעשות בתואר, בד"כ כמה מהקורסים כוללים מבחן כמו כל קורס רגיל?
- כמה זה יישים לעשות תואר שני לפי התכנית המומלצת ולהגיע רק פעם בשבוע ללימודים?
- כמה צריך להשקיע בממוצע בשבוע לשיעורים, עבודות וכו'?
- רוב הקורסים מחייבים נוכחים בתואר (אם לא, האם צריך להגיע כדי להבין את רמת החומר או אפשר להסתפק נניח בצילומים של מה שהועבר בהרצאה וכו')?
- מה רמת האנגלית שצריכה להיות לסטודנט אם זה ב-דיבור/כתיבה בשביל קורסים מתקדמים נניח או בשביל התיזה וכו'?
-את התואר נהוג לסיים (יחד עם התיזה) בשנתיים או שלוש?

תודה

 

[עתודאי]

בכל זאת (שומר את זה כרגע כאופציה) אשמח לדעת קצת יותר אודות מה קורה במהלך הלימודים בתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה:

למשל:
- מה עושים בסימנרים?
- במה זה תלוי אם סטודנט ימצא מנחה לתיזה ועד כמה המנחה אמור לתת תועלת במהלך במחקר?
- מה מהלך הדברים (תהליך) שעושים בתיזה?
- מבין הקורסים שיש לעשות בתואר, בד"כ כמה מהקורסים כוללים מבחן כמו כל קורס רגיל?
- כמה זה יישים לעשות תואר שני לפי התכנית המומלצת ולהגיע רק פעם בשבוע ללימודים?
- כמה צריך להשקיע בממוצע בשבוע לשיעורים, עבודות וכו'?
- רוב הקורסים מחייבים נוכחים בתואר (אם לא, האם צריך להגיע כדי להבין את רמת החומר או אפשר להסתפק נניח בצילומים של מה שהועבר בהרצאה וכו')?
- מה רמת האנגלית שצריכה להיות לסטודנט אם זה ב-דיבור/כתיבה בשביל קורסים מתקדמים נניח או בשביל התיזה וכו'?
-את התואר נהוג לסיים (יחד עם התיזה) בשנתיים או שלוש?

תודה

אני מרגיש שהגישה שלך תביא לך הרבה סבל במהלך הלימודים. בתארים גבוהים בהרבה מקרים מצפים מהסטודנטים ללמוד בבית ולהעמיק ולהשלים חומרי רקע שלא מועברים בשיעור. זה אפשרי אם מספיק רוצים לבחור קורסים שהם לא יותר מדי עבודה ולכן גם לרוב ממליצים למי שרוצה תואר שני בשביל הכותרת לעשות תואר שני לא מחקרי.

עבודה על התזה ממש קשה לעשות בלי הקדשה של אחוז ניכר מהזמן. בחצי שנה של משרה מלאה התקדמתי יותר ממה שהייתי בשלוש שנים של משרה חלקית. בעיני זה ממש כיף ומעשיר אבל אם זה לא משהו שאתה רוצה לעשות זה סבל. זה תהליך קשה ומלא בתחושת כישלון תמידית (חוויה משותפת לכל מי שאני מכיר שלומד תואר שני/דוקטורט)

לגבי השאלות הספציפיות
סמינריון זה בגדול לקרוא מאמר לעומק ולהציג אותו. כתלות בהכרות עם התחום יכול להיות ממש כבד או קליל.

לרוב אם התקבלת לתואר האוניברסיטה תעזור לך למצוא מנחה. הוא בגדול הדמות הכי משמעותית שיש לך בתהליך המחקר, הוא עוזר גם למצוא את הנושאים הרלוונטיים וגם להכווין לאיך לעשות את המחקר.

מבחנים זה מאוד תלוי אוניברסיטה. ככלל קורסים משותפים לתואר ראשון שני כנראה יהיו מבחן וככל שהקורס קטן יותר ככה יש יותר סיכוי שתהיה עבודת בית

קשה לעשות תואר עם להגיע יום בשבוע. לרוב המערכות לא מאפשרות להכניס את כל הקורסים ליום אחד ומומלץ להגיע לשיעורים כדי להבין מה הולך. במקרים רבים אין הקלטות ו/או סיכומים. זמן השקעה בשבוע זה אישי ותלוי כמה פורשים את התואר, בעיקר גם תלוי אם בוחרים קורסים לפי קושי או לפי עניין. היה לי מבחן בית שלקח לי שלושה חודשים והיו קורסים שלא השקעתי בהם הרבה כי היה לי רקע.

בתארים גבוהים כנראה כל החומר הכתוב יהיה באנגלית באופן גורף, בנוסף נדרש להיות מסוגל לקרוא מאמרים באנגלית. לעיתים קרובות גם מעבירים את הקורסים באנגלית.

לרוב מי שלומד במשרה מלאה מסיים בשנתיים שלוש, אנשים שלומדים במשרה חלקית מאריכים את התואר יותר.

 

[mm31]

אני מודה לך, תשובה מפורטת מאוד, תודה

אני מרגיש שהגישה שלך תביא לך הרבה סבל במהלך הלימודים. בתארים גבוהים בהרבה מקרים מצפים מהסטודנטים ללמוד בבית ולהעמיק ולהשלים חומרי רקע שלא מועברים בשיעור. זה אפשרי אם מספיק רוצים לבחור קורסים שהם לא יותר מדי עבודה ולכן גם לרוב ממליצים למי שרוצה תואר שני בשביל הכותרת לעשות תואר שני לא מחקרי.

לאלו שעושים בשביל הכותרת או משהו דומה, אין ממש חשיבות לאיכות של האוניברסיטה (כי אני מבין שזה חשוב יותר בצד המחקרי)?

עבודה על התזה ממש קשה לעשות בלי הקדשה של אחוז ניכר מהזמן. בחצי שנה של משרה מלאה התקדמתי יותר ממה שהייתי בשלוש שנים של משרה חלקית. בעיני זה ממש כיף ומעשיר אבל אם זה לא משהו שאתה רוצה לעשות זה סבל. זה תהליך קשה ומלא בתחושת כישלון תמידית (חוויה משותפת לכל מי שאני מכיר שלומד תואר שני/דוקטורט)

התואר השני לא כיף כזה (גם למי אוהב את התחום וגם ללמוד)?
אז אני מבין ממך שכדאי לשקול לוותר על עבודה (ומה האלטרנטיבה משהו חלקי כמו להיות מתרגל וכו')?

קשה לעשות תואר עם להגיע יום בשבוע. לרוב המערכות לא מאפשרות להכניס את כל הקורסים ליום אחד ומומלץ להגיע לשיעורים כדי להבין מה הולך. במקרים רבים אין הקלטות ו/או סיכומים. זמן השקעה בשבוע זה אישי ותלוי כמה פורשים את התואר, בעיקר גם תלוי אם בוחרים קורסים לפי קושי או לפי עניין. היה לי מבחן בית שלקח לי שלושה חודשים והיו קורסים שלא השקעתי בהם הרבה כי היה לי רקע.

באחת ההאוניברסיטאות אמרו לי אפשר לשלב לימודים מרחוק, רק שלא הבנתי כל כך מה פירוש ההגדרה (יש היום קצת יותר התקדמות בנושא של העברת הרצאות בזום וכו' או שזה היה נכון לפני 2-3 שנים שהמגיפה היתה בשיאה)?

בתארים גבוהים כנראה כל החומר הכתוב יהיה באנגלית באופן גורף, בנוסף נדרש להיות מסוגל לקרוא מאמרים באנגלית. לעיתים קרובות גם מעבירים את הקורסים באנגלית.

רמת הכתיבה בכל מה שקשור בדקדוק וכו' צריכה להיות גבוהה רק בתיזה או שיש עוד מקומות שיכולה להיות לזה חשיבות?

עבודה בצד המחקרי במהלך התואר באוניברסיטה באיזה שהיא דרך יכולה להועיל לצד הניסיון המעשי שיהיה חשוב בתעשייה נגיד למשרות חוקר (כמו למשל בתחום ה-ML)?

 

[עתודאי]

לאלו שעושים בשביל הכותרת או משהו דומה, אין ממש חשיבות לאיכות של האוניברסיטה (כי אני מבין שזה חשוב יותר בצד המחקרי)?

לדעתי עדיין מעסיקים יסתכלו על זה שונה אבל לא בדקתי מעולם. בכל מקרה יש תכניות ללא תזה גם באוניברסיטאות טובות (נגיד ת"א, טכניון בפעם האחרונה שבדקתי).

התואר השני לא כיף כזה (גם למי אוהב את התחום וגם ללמוד)?
אז אני מבין ממך שכדאי לשקול לוותר על עבודה (ומה האלטרנטיבה משהו חלקי כמו להיות מתרגל וכו')?

התואר השני זה כיף אם אתה אוהב את זה. הקורסים זה דומה קצת לתואר ראשון רק שדורשים יותר עצמאות וכו' בלימודים והשלמות וכאלה. המחקר זה קשה, גם האנשים הכי מוכשרים שהכרתי שברו את הראש לא מעט והתקשו להגיע לתוצאות. לפעמים אתה מבלה חודש בלעבוד על משהו ובסוף לא יוצא מזה כלום. לכל מי שאני מכיר באקדמיה בערך יש סיפור על לעבוד שנה על מחקר ואז שמישהו יפרסם אותו קצת לפנייך. יש הרבה התמודדות עם תחושה של תסמונת מתחזה ולא להיות טוב מספיק. בעיני הסיפוק מגיע מזה שמשלמים לך כסף (אמנם המלגה זה לא המון, אבל אפשר להתקיים מזה) על לשבת ולחשוב על בעיות מאוד מעניינות ואפשר לגלות דברים חדשים. אם זה לא משהו שמושך אותך אני חושב שיהיה לך קשה.

תרגול זה לרוב משרה שאפשר לשלב עם הלימודים (בחלק מהמקומות גם ממש דורשים לתרגל בשביל לקבל מלגה). מדובר על חצי יום עבודה בשבוע ככה. מכיר אנשים שעובדים גם במתכונת של יום כזה בשבוע אבל זה יותר דומה למשרת סטודנט מקבילה לתואר מאשר לעבוד ולעשות תואר במקביל.

באחת ההאוניברסיטאות אמרו לי אפשר לשלב לימודים מרחוק, רק שלא הבנתי כל כך מה פירוש ההגדרה (יש היום קצת יותר התקדמות בנושא של העברת הרצאות בזום וכו' או שזה היה נכון לפני 2-3 שנים שהמגיפה היתה בשיאה)?

מניח שאם מעבירים קורסים בזום זה אפשרי בחלק הזה. לדעתי בצד של המחקר יש המון ערך ללהיות באוניברסיטה ולהיות פיזית עם הסטודנטים/חוקרים אחרים. להגיע בזמן הקורסים עוזר לפתח את הקשרים האלה.

רמת הכתיבה בכל מה שקשור בדקדוק וכו' צריכה להיות גבוהה רק בתיזה או שיש עוד מקומות שיכולה להיות לזה חשיבות?

עבודה בצד המחקרי במהלך התואר באוניברסיטה באיזה שהיא דרך יכולה להועיל לצד הניסיון המעשי שיהיה חשוב בתעשייה נגיד למשרות חוקר (כמו למשל בתחום ה-ML)?

חוץ מהתזה עצמה הכתיבה היחידה באנגלית שעושים זה הגשות של שיעורי בית. כן צריך להיות מסוגל לקרוא אנגלית מדעית ומאמרים באופן עצמאי.

לגבי ניסיון פרקטי, זה תלוי בתחום המחקר. יש לי מכרה שהתעסקה במחקר שלה בעיבוד תמונה רפואי עם ML מצילומי CT ו-MRI. המעבדה שלה עבדה צמוד עם שני סטארטאפים וזה היה ניסיון פרקטי בתחום. כשהיא עברה לתעשיה מן הסתם היה לה השלמות לעשות אבל זה כן היה אפליקטיבי. מצד שני, בנושאים יותר תאורטיים לומדים פחות כלים פרקטיים (יש גם משרות שרלוונטיות לזה אבל ממש ממש מעט).

 

[mm31]

המחקר זה קשה, גם האנשים הכי מוכשרים שהכרתי שברו את הראש לא מעט והתקשו להגיע לתוצאות. לפעמים אתה מבלה חודש בלעבוד על משהו ובסוף לא יוצא מזה כלום. לכל מי שאני מכיר באקדמיה בערך יש סיפור על לעבוד שנה על מחקר ואז שמישהו יפרסם אותו קצת לפנייך. יש הרבה התמודדות עם תחושה של תסמונת מתחזה ולא להיות טוב מספיק. בעיני הסיפוק מגיע מזה שמשלמים לך כסף (אמנם המלגה זה לא המון, אבל אפשר להתקיים מזה) על לשבת ולחשוב על בעיות מאוד מעניינות ואפשר לגלות דברים חדשים. אם זה לא משהו שמושך אותך אני חושב שיהיה לך קשה.

אני מבין שבכל מקרה בשנה של התיזה בכל מקרה מומלץ פחות לעבוד (מקס' משהו מינימלי של 1-2 ימים בשבוע)?
מה בערך היקף המיגלה שנהוג לשלם (סביב 6K)?
להיות חוקר בתחום מ"ה בהקבלה מסוימת דומה למפתח אלגוריתמים בתעשייה?

תרגול זה לרוב משרה שאפשר לשלב עם הלימודים (בחלק מהמקומות גם ממש דורשים לתרגל בשביל לקבל מלגה). מדובר על חצי יום עבודה בשבוע ככה. מכיר אנשים שעובדים גם במתכונת של יום כזה בשבוע אבל זה יותר דומה למשרת סטודנט מקבילה לתואר מאשר לעבוד ולעשות תואר במקביל.

יש משהו דומה לתנאי קבלת מילגה שבמקום מתרגל להיות עסוק במחקר בצורה כזאת או אחרת וייחשב?

מניח שאם מעבירים קורסים בזום זה אפשרי בחלק הזה. לדעתי בצד של המחקר יש המון ערך ללהיות באוניברסיטה ולהיות פיזית עם הסטודנטים/חוקרים אחרים. להגיע בזמן הקורסים עוזר לפתח את הקשרים האלה.

אם אני מבין מלבד הקורסים שלוקח, צריך לבנות על זה שצריך יהיה להגיע ימים נוספים באוניברסיטה (אם ככה אם המרחק נסיעה לאוניברסיטה שעתיים לכל צד, כדאי להתפשר על אוניברסיטה במיקום קרוב יותר אבל עם שם פחות נוצץ?

חוץ מהתזה עצמה הכתיבה היחידה באנגלית שעושים זה הגשות של שיעורי בית. כן צריך להיות מסוגל לקרוא אנגלית מדעית ומאמרים באופן עצמאי.

בעצם כל השיעורי בית בתואר שני הם באנגלית?

לגבי ניסיון פרקטי, זה תלוי בתחום המחקר. יש לי מכרה שהתעסקה במחקר שלה בעיבוד תמונה רפואי עם ML מצילומי CT ו-MRI. המעבדה שלה עבדה צמוד עם שני סטארטאפים וזה היה ניסיון פרקטי בתחום. כשהיא עברה לתעשיה מן הסתם היה לה השלמות לעשות אבל זה כן היה אפליקטיבי. מצד שני, בנושאים יותר תאורטיים לומדים פחות כלים פרקטיים (יש גם משרות שרלוונטיות לזה אבל ממש ממש מעט).

אז אפשר לכוון מראש שתחום המחקר שלוקחים יהיה פרקטי ומעשי גם לתעשייה וגם מספיק מעניין למחקר?

אם אני מבין נכון, מי שעושה תואר שני עם תיזה מכוון כבר מראש להמשך לימודים לכיוון דוקטורט או לא בהכרח?

 

[עתודאי]

אני מבין שבכל מקרה בשנה של התיזה בכל מקרה מומלץ פחות לעבוד (מקס' משהו מינימלי של 1-2 ימים בשבוע)?
מה בערך היקף המיגלה שנהוג לשלם (סביב 6K)?
להיות חוקר בתחום מ"ה בהקבלה מסוימת דומה למפתח אלגוריתמים בתעשייה?

בגדול נשמע נכון לגבי היקף עבוד. זה באמת האזור של המלגות אבל משתנה בין מוסד לימודים ומנחה.

לגבי הקבלה למפתח אלגוריתמים זה תלוי בתחום המחקר הספציפי. לרוב גם בתחומים היישומיים יותר באקדמיה מתמקדים בלבנות אלגוריתם עובד כלשהו ולא בהכרח להתאים אותו לסביבת עולם אמיתי וכל מיני שיקולים כאלה.

יש משהו דומה לתנאי קבלת מילגה שבמקום מתרגל להיות עסוק במחקר בצורה כזאת או אחרת וייחשב?

תלוי מוסד לימודים, לרוב אין דרישה לתרגול אבל יש דרישה להקדשת זמן ללימודים (להקדיש לפחות X ימים בשבוע ללימודים).

אם אני מבין מלבד הקורסים שלוקח, צריך לבנות על זה שצריך יהיה להגיע ימים נוספים באוניברסיטה (אם ככה אם המרחק נסיעה לאוניברסיטה שעתיים לכל צד, כדאי להתפשר על אוניברסיטה במיקום קרוב יותר אבל עם שם פחות נוצץ?

לא יודע לתמחר את זה עבורך. אני כרגע נוסע שעתיים בערך לקמפוס לכיוון אבל זה רכבת וזה רק 3 ימים בשבוע אז זה עובר סף מבחינתי. כנראה כל מקום בארץ חוץ מחיפה ובר אילן הוא ברמה לא רעה. גם שמה יכול להיות שיש מנחים ספציפיים ברמה גבוהה, אבל לא מכיר מספיק.

בעצם כל השיעורי בית בתואר שני הם באנגלית?

תלוי מוסד. קורסים משולבים עם תואר ראשון יותר סיכוי שיהיו שיעורי בית בעברית.

אז אפשר לכוון מראש שתחום המחקר שלוקחים יהיה פרקטי ומעשי גם לתעשייה וגם מספיק מעניין למחקר?

אם אני מבין נכון, מי שעושה תואר שני עם תיזה מכוון כבר מראש להמשך לימודים לכיוון דוקטורט או לא בהכרח?

בסוף תחום המחקר שלך קשור למנחה ולהעדפות שלך. מי שמעוניין בתחום יותר יישומי בוחר מנחה שזה מה שמעניין אותו. צריך מן הסתם שיהיה פרופסור שמתעסק בתחום שאתה רוצה להעמיק בו.

לגבי דוקטורט רוב האנשים שלומדים לתואר שני גם עם תזה לא ממשיכים לדוקטורט. דוקטורט זה עוד השקעת זמן משמעותית וזה נקודת יציאה נפוצה בסוף התואר השני.

 

[mm31]

אני כרגע נוסע שעתיים בערך לקמפוס לכיוון אבל זה רכבת וזה רק 3 ימים בשבוע אז זה עובר סף מבחינתי.

3 ימים אתה בלימודים (מלבד השקעה בעבודות, ש.ב וכו')? כמה לך אישית סה"כ ימי השקעה בשבוע נטו ללימודים?

כנראה כל מקום בארץ חוץ .... גם שמה יכול להיות שיש מנחים ספציפיים ברמה גבוהה, אבל לא מכיר מספיק.

מקום טוב יותר/פחות נמדד רק מחקרית או מבחינת השם של המוסד בעיני (למשל) מעסיקים פוטנצאליים בהמשך אחרי התואר במשרה שקשורה לתחום שנלמד בתואר שני או גם וגם?

 

[עתודאי]

אני כרגע לומד במשרה מלאה. אני פשוט לומד מהבית חלק מהשבוע.

לגבי איך מעסיקים רואים את המוסד אני לא מכיר מספיק בשביל להגיד משהו אינטליגנטי.

 

[הורדוס]

לאלו שעושים בשביל הכותרת או משהו דומה, אין ממש חשיבות לאיכות של האוניברסיטה (כי אני מבין שזה חשוב יותר בצד המחקרי)?

יש חשיבות גדולה לשם המוסד, אין דין מכללת כנרת כדין אוניברסיטת תל אביב

 

[mm31]

יש חשיבות גדולה לשם המוסד

התכוונתי דווקא חשיבות בין האוניברסיטאות השונות (בין אלו שבטופ לבין אלו שפחות)?

 

[mm31]

יכול הכל, אבל זה לא נראה טוב בעיני מעסיקים.

באופן לא מתכוון, נחשפתי היום להתכתבות פנימית בין חברת כ.אדם לבין המעסיק עבור משרת פיתוח עם ניסיון של 3 שנים, והמעסיק אמר (לחברה עצמה ולא התכוון שאדע , רק שהנציגה בלי כוונה אמרה לי) שפרילנסר לא נחשב בעינהם כניסיון וגם לא ממש מוצא חן בעינהם שעשיתי קורס תיכנות דווקא אחרי שכבר יש ניסיון בתחום.
האם צריך להציג אולי הכל אחרת ואולי בכלל לא לרשום אודות הקורס תיכנות (שהיתה איזה מחשבה שזה יכול להועיל)?

לא זוכר איפה ראיתי בהודעות כאן, אבל מישהו רשם משהו לגבי מה הבעיה לנסות את מזלו ולפתוח בית תוכנה.
האם אפשר להציג את העבודה בתור פרילנסר בתור (בסוג של הקבלה) לבעל בית תוכנה (או שאלו הגדרות שונות לחלוטין למרות הדימיון בינהם רק להיות עובד יחיד) שאולי גם פה יציג את באופן אחר אולי קצת פחות בעייתי כלפי המעסיקים?

 

[הורדוס]

האם אפשר להציג את העבודה בתור פרילנסר בתור (בסוג של הקבלה) לבעל בית תוכנה (או שאלו הגדרות שונות לחלוטין למרות הדימיון בינהם רק להיות עובד יחיד) שאולי גם פה יציג את באופן אחר אולי קצת פחות בעייתי כלפי המעסיקים?

לא כי זאת לא האמת וזה גם יכול לתת סיגנל שאתה מנסה להיות יזם ולכן לא תתאיםֿתדמיד במשרת שכיר.

לא ממש מוצא חן בעינהם שעשיתי קורס תיכנות דווקא אחרי שכבר יש ניסיון בתחום.

תלוי איזה קורס, אבל כן זה יכול להיראות מוזר.

פרילנסר לא נחשב בעינהם כניסיון

פרילנסר זה ניסיו מעולה לדעתי, פשוט הרבה אנשים רושמים סתם שהם היו פרילנסרים למרות שהם בפועל היו בעיקר מובטלים ואולי הצליח להשיג איזה פרויקט או 2 שהם מכרו בזול. צריך לשווק את זה כמו שצריך, אולי להזכיר שמות של כמה לקוחות שהיו ולהסביר בדיוק על סוג הפרויקטים שעשית.

 

[mm31]

קורס FS

פרילנסר זה ניסיו מעולה לדעתי, פשוט הרבה אנשים רושמים סתם שהם היו פרילנסרים למרות שהם בפועל היו בעיקר מובטלים ואולי הצליח להשיג איזה פרויקט או 2 שהם מכרו בזול. צריך לשווק את זה כמו שצריך, אולי להזכיר שמות של כמה לקוחות שהיו ולהסביר בדיוק על סוג הפרויקטים שעשית.

חלק גדול מהמגייסות שבד"כ הסינון הראשוני עובר דרכן, אין להן מושג מה זה פרילנסר (אף עפ"י שרשום בפירוט פרויקטים ולקוחות בקו"ח), הן בטוחות לרוב שזה פרויקטים בסגנון לימודי וכו' (אבל גם ניכר מהאנשים הטכניים עצם השם "פרילנסר" מסמן את הניסיון של המעומד כלא רלוונטי הגם שזה שייתכן מגיע מדעה מוטעית).

 

[yossik]

חלק גדול מהמגייסות שבד"כ הסינון הראשוני עובר דרכן, אין להן מושג מה זה פרילנסר

באמת?

 

[mm31]

לא כי זאת לא האמת וזה גם יכול לתת סיגנל שאתה מנסה להיות יזם ולכן לא תתאיםֿתדמיד במשרת שכיר.


תלוי איזה קורס, אבל כן זה יכול להיראות מוזר.


פרילנסר זה ניסיו מעולה לדעתי, פשוט הרבה אנשים רושמים סתם שהם היו פרילנסרים למרות שהם בפועל היו בעיקר מובטלים ואולי הצליח להשיג איזה פרויקט או 2 שהם מכרו בזול. צריך לשווק את זה כמו שצריך, אולי להזכיר שמות של כמה לקוחות שהיו ולהסביר בדיוק על סוג הפרויקטים שעשית.

שמתי ליד כל פרויקט את שם החברה אבל זה לא עוזר, וגם קיבלתי תשובה רישמית מאחת החברות דרך צג ג' שהיא לא מקבלת פרילנסרים לעבודה ולא לוקחים את הניסיון שלהם בחשבון ובכלל מפריע להם שאם כבר אדם היה פרילנסר זה שהוא עבד על מספר פרויקטים ולא אחד זה חסרון עבורן (וגם עבור הרבה אחרות, רק שלא אומרים בגלוי, שלא נדבר על חברות הגדולות באמת ש-למשרות עם ניסיון כלשהו, לא סופרים את הניסיון של פרילנסר ואף אחת מהן לא חוזרת ).

אם במקום לרשום פרילנסר, רושמים את השם הייצוגי שמפרסם איתו ברשת (כמו שם החברה), האם מראיין רואה בזה סוג של הטעיה למרות שבשיחה ראשונית מסביר את הניסיון בתור פרילנסר (זה נועד להבהיר את פני הדברים שלא ייפסלו הזדמוניות על הסף לפני שבכלל מרימים טלפון או איזה מגייסת שלא מבינה את ההגדרה)?

בנוסף אני תוהה, חלק מוחץ של בוגרי מדמ"ח/מ.תוכנה אין להם ניסיון כלל ומקבלים הזדמנות ראשונה בלי יותר מדי שאלות וחקירות, אז על אחת כמה וכמה אם כבר יש ניסיון כלשהו, למה (מי שכאן מראיין) הייתם פוסלים אדם כזה (בגלל המסלול הלא רגיל או בגלל הרגלים שאולי קנה שקשה לשנות לדעתם)?

ולמה שתואר שני לא יצור סוג של תיקון, כמו שיש בוגרי תואר ראשון שמיד ממשיכים תואר שני ואז מחפשים עבודה (תוך כדי או בסיום) ומתקבלים (גם עניין המסלול)?

 

[yahud]

שמתי ליד כל פרויקט את שם החברה אבל זה לא עוזר, וגם קיבלתי תשובה רישמית מאחת החברות דרך צג ג' שהיא לא מקבלת פרילנסרים לעבודה ולא לוקחים את הניסיון שלהם בחשבון ובכלל מפריע להם שאם כבר אדם היה פרילנסר זה שהוא עבד על מספר פרויקטים ולא אחד זה חסרון עבורן (וגם עבור הרבה אחרות, רק שלא אומרים בגלוי, שלא נדבר על חברות הגדולות באמת ש-למשרות עם ניסיון כלשהו, לא סופרים את הניסיון של פרילנסר ואף אחת מהן לא חוזרת ).

ניסיון לא תמיד נמדד בזמן. יש עוד פרמטרים. אולי תנסה להגיש למשרות עם פחות שנות ניסיון.

בנוסף אני תוהה, חלק מוחץ של בוגרי מדמ"ח/מ.תוכנה אין להם ניסיון כלל ומקבלים הזדמנות ראשונה בלי יותר מדי שאלות וחקירות, אז על אחת כמה וכמה אם כבר יש ניסיון כלשהו, למה (מי שכאן מראיין) הייתם פוסלים אדם כזה (בגלל המסלול הלא רגיל או בגלל הרגלים שאולי קנה שקשה לשנות לדעתם)?

בדרכ התואר מעיד על זה שהצלחת ללמוד דברים קשים. להיות פרילנסר לוואי דווקא מעיד על אותו דבר.

ולמה שתואר שני לא יצור סוג של תיקון, כמו שיש בוגרי תואר ראשון שמיד ממשיכים תואר שני ואז מחפשים עבודה (תוך כדי או בסיום) ומתקבלים (גם עניין המסלול)?

בהחלט יכול לתת את אותו הסינגל אם זה מה שחסר לך.
לדעתי אתה לא מנסה להבין מה חסר לך

 

[mm31]

ניסיון לא תמיד נמדד בזמן. יש עוד פרמטרים. אולי תנסה להגיש למשרות עם פחות שנות ניסיון.

אני מגיש לכל משרה מרמה של בלי ניסיון בכלל ועד טווח של 3 שנים. למשרות בלי ניסיון לא קיבלתי בכלל טלפונים (מלבד ראיון אחד, וגם שם לא המשיך אחרי הראיון הפרונטלי למרות שלא סיפקתי שום דבר יוצא דופן של ידעו לפני הראיון הטלפוני).

אני מבין בוודאות שהרבה חברות קטנות, לא מרגישות בנוח לקבל מעומד שהנתונים שלהם קצת גדולים ביחס לממוצע שעובדים אצלם (בגלל שלל חשבונות), מצד שני הבעיה שהחברות שכביכול היו אמורות להיות קהל היעד הרלוונטי, שוללות על הסף (מאיזה סיבה שלא תהיה, אבל זאת העובדה).

בעיקר חסרה לי הזדמנות שווה כמו שכל בוגר תואר רגיל מקבל לעומת החקירות והדרישות לתת הסברים "ללמה" עשית ככה ולא עשית אחרת וכו'.

 

[yahud]

אני מגיש לכל משרה מרמה של בלי ניסיון בכלל ועד טווח של 3 שנים. למשרות בלי ניסיון לא קיבלתי בכלל טלפונים (מלבד ראיון אחד, וגם שם לא המשיך אחרי הראיון הפרונטלי למרות שלא סיפקתי שום דבר יוצא דופן של ידעו לפני הראיון הטלפוני).

אני מבין בוודאות שהרבה חברות קטנות, לא מרגישות בנוח לקבל מעומד שהנתונים שלהם קצת גדולים ביחס לממוצע שעובדים אצלם (בגלל שלל חשבונות), מצד שני הבעיה שהחברות שכביכול היו אמורות להיות קהל היעד הרלוונטי, שוללות על הסף (מאיזה סיבה שלא תהיה, אבל זאת העובדה).

בעיקר חסרה לי הזדמנות שווה כמו שכל בוגר תואר רגיל מקבל לעומת החקירות והדרישות לתת הסברים "ללמה" עשית ככה ולא עשית אחרת וכו'.

אם אפשר לסכם את הנושא,
העולם לא פייר, לא כולם מתחילים מאותה הנקודה, לא מקבלים הזדמנויות שוות, ולפעמים זה לווא דווקא בגלל כישורים רלוונטים אלא בגלל דעות קדומות, נסיון עבר שלא מתאים לבן אדם שיושב מולך, או סתם גזענות.

אם תקבל את זה כמו שזה, ובמקום לחפש למה המעסיקים לא בסדר ואכלו לי שתו לי, תתחיל לנסות להבין איך אתה יכול להשתפר בX זמן הקרוב כדי להעלות את הסיכוי שלך למצוא עבודה , זה יתרום לך אישית הרבה יותר (לפי דעתי).
עזוב אותך איך הם לא בסדר. מה אתה יכול לשפר שיעלה אותך למעלה? מה בראיונות גורם לאנשים להרים גבה שהם שומעים? לפעמים זה בצורה שמציגים את זה ולא תאכלס מה שזה.

יש מספיק אנשים בתעשייה בלי תואר. אין בך שום דבר לא בסדר. קצת פחות להתלונן ויותר לעבוד