מזכיר שכשפורסמה ה״רפורמה״, היה קונצנזוס עולמי- כולל בין כלכלנים, כולל בין זוכי הנובל הנ״ל- לגבי העניין. שלא לטובת תומכי הרפורמה. חפש עם השמות שלהם בגוגל. מסכים איתך שיש קבוצה גדולה בעם שרואה זאת אחרת... ולכן הילדים שלי יגדלו במדינה דוברת אנגלית, כי ההשלכות של העמדה הזו, בעיני- ולא רק בעיני- הרסניות למדינה. אבל להציג את העניין כ״כל צד רשאי לדעותיו״ זו תמימות במקרה הטוב, ותעמולה במקרה הרע. לא שאני חושב שאשכנע מישהו, כן, סתם מניח את זה כאן.
כלכלנים? מדובר ברפורמה שיפוטית. הכלכלן יכול להגיד שזה יפגע בכלכלה, אבל זה לא משנה כלל את עמדתו של -
המשפטן: שיכול לומר שזו רפורמה נדרשת\רפורמה אסורה
הסוציולוג: שיכול לומר שזו רפורמה נדרשת מבחינת הדעות בעם\רפורמה אסורה מבחינת הדעות בעם.
זאת אומרת, הקבוצה שרואה משהו אחרת - היא לא שלפה את זה משום מקום. האקטיביזם השיפוטי הוא דבר אמיתי שהחל בשנות ה90 בישראל. תשאל משפטנים, לא כלכלנים.
אבל להציג את העניין כ״כל צד רשאי לדעותיו״ זו תמימות במקרה הטוב, ותעמולה במקרה הרע.
כל צד רשאי לדעותיו זה הבסיס לחופש הביטוי. זו לא אמירה שנויה במחלוקת.
אם אתה מעביר את ילדיך למדינה אחרת, כי אתה לא מוכן לקבל עמדה שונה משלך, ואת השלכותיה - עשית בשכל. הרוב לא יתיישר לפי עמדתך (גם לא שם, אבל אולי קרוב יותר).
כתבה מדהימה בדמיונה לסיכום על השירשור הנ"ל
זה באמת לא מדע מדוייק. אף אחד גם לא יודע כמה יתרום לכלכלה הבום בסיום המלחמה.
אני לא ״מתרשם״ ממה שהמומחים אומרים. אני מבין מה הם אומרים ואיך ועל מה הם מבססים את מסקנותיהם. אפילו סיכמתי לך.
נראה ששמי שמסתפק ב״התרשמות״ מהתעמולה של מכונת הרעל בלי לעמת אותה עם עובדות והגיון, זה דווקא אתה.
שוב, אמרתי שאני לא תומך ברפורמה, אבל אני גם לא מתרשם מ"ציטוט דברי מומחים".
שוב, אמרתי שהכלכלנים שמדברים על פגיעה בכלכלה בדיקטטורה, לא רלוונטיים אם אין דיקטטורה.
שוב ושוב אתה מחבר בין נושאים - יש רפורמה > סימן שיש דיקטטורה > סימן שהכלכלה תפגע. אלא שאתה צריך להוכיח קשר בין כל שלבי השרשרת, כדי להגיע למסקנה.
לא רק שהרפורמה כלל לא התרחשה, אתה לא הוכחת שהיא תביא לדיקטטורה, למעשה גם לא ניסית. הנה דוגמא, למשל -
הרבה מהשופטים שכיום בבג״ץ התמנו בגלל שיקולים פוליטיים על ידי שקד סער ושות.
כששקד ממנה - זה מינוי פוליטי. כשמינו אחרים - זה מינוי כשר. זה לא רציני - אתה לא יכול לצאת מתוך הדעה שלך ולהכנס לרגע אחד לנעלי אחר בוויכוח.
ועדיין השאלה היחידה היא אם הם ממלאים את תפקידם כבלם שמבקר את החלטות הממשלה בהתאם לחוק - גם אם בקוצר ראיה חמור וכניראה מגמתי.
פה אני מסכים איתך.
השאלה היחידה - האם הפרשנות המגמתית, מחוייבת המציאות? וודאי שלא. האם הפרשנות המגמתית, יש לה השלכות רעות על החברה? נדמה שכן.
אז מדוע שלא יתכבד בג"ץ וישפוט כבלם שמבקר את החלטות הממשלה בהתאם לחוק - אך בפרשנות מוגבלת ולא מפליגה?
על זה נסובה כל הרפורמה, ואתה לא יכול לטעון שחובה שפרשנות בג"ץ את החוק תהיה XYZ.
אלא שאתה רואה ברפורמה דמון אחר - ביטול מוסד בג"ץ הלכה למעשה. וזה לא מה שחצי מהעם רואים בה. וזה לא מה שהם רוצים.
הממשלה הנוכחית בישראל היא מוסד נצלני. המשלה היא המוסד שמעניק לציבור בוחריו זכויות יתר - משיקולים פוליטיים.
גם בג"ץ. זכויות יתר מפליגות בפרשנות החוק מבטלות את בחירות הכנסת, והן מתאימות לאג'נדה של רוב שופטיו ואלה שדואגים שהמצב ישאר ככה.
אני לא אגן פה על הממשלה, כי אני לא בעדה, אבל בהחלט אני סבור - אנחנו מדינה עם קבוצות לחץ, רק שזה לא מגובה בלשון החוק. שלושה צעדים מלבנון.
אז יש את הקבוצה שנציגיה בכנסת מביאים תקציבים, אחרת דואגת למדיניות, וקבוצה אחרת מאכלסת מוסד על-ממשלתי ודואגת לזכויות יתר לאנשיה, דה פקטו.
שוב אגיד, אני לא בעד הרפורמה דאז, אבל כשיש מוסד שלטוני המאוכלס בקבוצה מסויימת ונתמך בגדול על ידיה - והוא פוסק לפי תבחין מפליג את החוק,
בניגוד לרצון חלק מהעם, ותבחין מוגבל של החוק - בסופו של דבר מדובר באיזון בין ערכים - אז ודאי שנוצרת תסיסה.
לדוגמא, הערך של
מדינה יהודית מול הערך של
הפרדה היא הדרה. הראשון, מעוגן ב
מגילת העצמאות, השני, מסתמך על
תקדים מארץ זרה.
וכששופטים מעלים את ערך התקדים הזר על פני ערך המדינה היהודית, וקובעים שתפילה בהפרדה לא תאושר - הם נוקטים עמדה מפליגה שאינה לרוח רוב העם.
טוב עשו שהחליטו לאחרונה לנקוט בעמדה מגבילה, לפחות לעניין אישור קיום התפילה עצמה (שלא התקיימה בסוף ע"י העותרים).
ראשות מבצעת שלא מגייסת חרדים למרות ובניגוד לפסיקת בג״ץ - עובדה.
ראשות מבצעת שלא מכנסת ועדה לבחירת שופטים למרות ובניגוד לפסיקת בג״ץ - עובדה.
משטרה שעוצרת קשישות שמפזרות פליירים ולא עוצרת פורעים שפורצים לבסיס צבאי אבל שייכים להציבור המיוחס - עובדה.
ברוך הבא למדינת המניינה, ישראל. כמו שכבר נאמר, אכיפה בררנית אינה תירוץ לעבור על החוק, שלא נדבר על זה שלא כל מעצר הוא הרשעה, עובדה נשכחת.
