צ'ק בנקאי/ערבות בנקאית זה משהו אחר (שווה מזומן). זה לא צ'ק פתוח ללא מגבלת סכום.כנראה שהתברכת בכושר שכנוע
מניסיוני, בעלי דירה מזמן לא מסתפקים בשטר חוב עם ערבים ולא מתפשרים על פחות מצ'ק בנקאי/ערבות בנקאית לדירה סבירה, באזורי הביקוש לפחות.
הרבה דברים השתנו מאז שהשרשור הזה נפתח ב-2019 ולא לטובת השוכרים.
גם אני נוקט בגישה זו - כמשכיר אני מחתים על שטר חוב ולא על צ'ק אישי פתוח.
זה מקובל,בכל מקרה במידה והשוכר יתחמק מתשלום.
לא בטוח ששטר חוב יותר טוב. בפועל ההליך לגביית צ׳ק שבוטל, זהה להליך של גביית שטר חוב, בעוד שהמחאה יש אפשרות לגבות כל עוד לא בוטלה על ידי השוכר, בין אם כי שכח ובין אם כי יש לכך משמעות שלילית אם מתברר שהביטול איננו כדין (אם דייר היה ״מסביר״ לי באופן שאתה מדבר, זה היה מעלה לי דגל אדום - האם הוא מתכוון לבטל את ההמחאה?)
לא מדויק. לשטר החוב יש ערבים, והצ'ק הוא רק מול בעל החשבון. מספיק שבעל החשבון יכנס להליך חדלות פירעון, ותוכל למסגר את ההמחאה למזכרת.
השוכר שלך גרם נזק ומתנגד לשלם. אתה באמת חושב שהוא לא יבטל את ההמחאה?
בדיוק בגלל זה עדיף למשכיר שטר חוב עם ערבים - סיכוי גבוה יותר לגבות את הכסף.
החשש הוא פחות מבעל בית שימלא סכומים מופרכים לחלוטין, אלא יותר מכך שזה יהווה מנוף לחץ לתיקון נזקי בלאי טבעי ושטויות בסגנון.
זו נקודה נכונה ולכן בדרכ בעלי דירות מבקשים גם המחאה על סכום מסוים סביר ולא גבוה שיהיה אפשר לגבות בעו״ש וגם שטר חוב על סכום גדול. אפשר גם לעשות כתב ערבות שנוגע לצ׳ק, שהרי צ׳ק הוא סוג של שטר חוב לפי החוק….
לא תמיד. לפעמים גם יש שלב של חילוקי דעות והשוכר לא חושב שינקטו נגדו בצעד כזה והכי חשוב שיש לזה משמעות שלילית אם מבטלים במיוחד אם מתקבלת הטענה שהביטול לא כדין.
החששות הם הדדיים והנזק שדייר יכול לגרום ולא לצאת מהדירה אדיר. אני לא בעד המחאה פתוחה לבעל הבית, כן בעד המחאות פתוחות לחברת חשמל, מים, עירייה וועד בית, המחאה עם סכום סביר לטובת בעל הבית עם סימון שהוא לביטחון ושטר חוב עם ערבים.
הרבה יותר טוב והגיוני - להוסיף את סכום ההמחאה לשטר החוב.
מה זה לא תמיד? המשכיר מחויב להתריע לפני שהוא משתמש בצ'ק הביטחון (ואז השוכר כנראה יבטל אותו...)
עם המחאות פתוחות לרשויות איני רואה בעיה. סימון צ'ק לביטחון הוא חסר כל משמעות. החוזה הוא זה שמגדיר מתי ניתן לפדות את הצ'ק.
בנקים וחברות אשראי נותנות הלוואות בקליק שכנראה יותר גדולות מכל נזק ששוכר יכול לעשות לדירה כי הן מעריכות שיש להן יכולת גבייה טובה. יתרה מכך, הרבה חנויות מרשות לאנשים להיכנס אליהם למרות שהם יכולים טכנית להצית את החנות או מי יודע מה לא (בפיגועי הטרור של תחילת שנות ה-2000 היו המון מחבלים מתאבדים שהתפוצצו בחנויות/אוטובוסים ועוד ועדיין לא ביקשו עירבון מכל אדם שנכנס). אני ממש לא חושב שנגד "הנוכלים המקצועיים" יועילו כלים של גביית חוב (שטר חוב/שיקים).
חברות עובדות מול המון אנשים. גם אם חלק לא יחזירו את החוב, הריבית שהאחרים ישלמו תפצה על כך. בעלי דירה לרוב משכירים דירה יחידה.
הדירה שווה כמעט תמיד יותר מהמשכנתא. הסיכון הוא לא בהיעדר יכולת גבייה, אלא בכאב הראש במקרה ובעל הדירה טוען לנזקים מומצאים (שלדעתו הם אמיתיים).
ממה שהבנתי בתי המשפט לא ממהרים להורות על עיקול נכס יחיד, לא ממהרים לעקל פנסיה (אם ניתן), ולא ממהרים לעקל לאנשים מבוגרים נכסים (למשל, מישהו מבוגר שלקח הלוואות מחברת אשראי, קראתי שהרבה פעמים בית המשפט יגיד לה לחכות ויגיע לאיזה הסכם). בנוסף יש כל מיני "קומבינות" שחותמים חוזה מול אדם אחד, אבל הוא נשוי ולאשתו יש חלקים בדירה, ואז היא טוענת שחצי שלה בכל מקרה ואז הבנק נכנס ועושה בעיות בעיקול כי הוא רוצה שישלמו לו את המשכנתא. אני בספק אם הכסף יתקבל בכלל תוך פחות מכמה שנים והמון דיונים ובודאי שעל כל בזבוז הזמן ועוגמת הנפש כנראה לא יתקבל השווי הריאלי של הסכום (ובעלי הדירות שכותבים על השיק מה שבא להם ומממשים עלולים להיות נוכלים בהרבה אפיקים). יש גם סיפורים שלבעל הדירה חוב, אז באים ומעקלים את תכולת הדירה של השוכר בטענה שחלקה של המשכיר.
בד"כ יש קורלציה חיובית בין הבטחונות לאיכות הדירה, ובין איכות הדירה למצבו הכלכלי של המשכיר.
