האם אני יכול לחסוך עבור משפחתי, מבלי אישור שלהם?

[optimum]

יכול להיות שעדיף לממן להם סופ"ש בחו"ל ליום הנישואין וכד' במקום.

+1

 

[האזרח הקטן]

אדם שאינו יודע להתנהל כלכלית שום סכום כסף שתעביר לו לא יעזור. כמו כן, אני מבין שזה בכלל לא המצב המדובר בשרשור.
ללמד את ההורים הרגלי חסכנות בריאים ולהסביר להם איך לנהל את החסכונות שלהם זה priceless.
וכן, נכון, "לא מלמדים כלב זקן טריקים חדשים", אבל זה באמת המקסימום שאתה יכול לעשות עבור ההורים בתור בן.

עם כל הכבוד להרגלי חסכנות, אם מישהו בן חמישים פלוס יוריד מעכשיו והלאה את דמי הניהול שלו בפנסיה ברבע אחוז ההבדל שזה יעשה לו בסכום החודשי כבר לא יהיה משמעותי. לא שזה לא כסף, אבל לא משם תבוא הישועה, זה פשוט להתמקד בשולי.

כסף שהרווחת זה אחוז מסויים מהזמן שיש לך לחיות והבריאות שלך שמכרת תמורתו.
אתה לא "אולי" צריך אותו, אתה בוודואות צריך אותו.

עבור אנשים שיש להם כל מה שהם צריכים, עוד כסף הופך בשלב מסוים לסתם מספר במחשב. אם יהיה לך חמישה מיליון ש"ח ולא עשרה מיליון ש"ח אתה תהיה פחות בריא/מאושר?

 

[optimum]

עם כל הכבוד להרגלי חסכנות, אם מישהו בן חמישים פלוס יוריד מעכשיו והלאה את דמי הניהול שלו בפנסיה ברבע אחוז ההבדל שזה יעשה לו בסכום החודשי כבר לא יהיה משמעותי. לא שזה לא כסף, אבל לא משם תבוא הישועה, זה פשוט להתמקד בשולי.

אם הגעת לגיל 67 ללא שום חסכונות לפנסיה, אז לפתח תלות כלכלית בבן שלך זה הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות לעצמך ולבן שלך.
במקרה כזה פיתוח הרגלי חסכנות בריאים זה כבר נהיה MUST אם אתה לא רוצה לפגוע בעצמך ובקרובים אליך.
וכן, אם תבוא הישועה (אם...) אז היא תגיע מחסכנות, לא מאיסוף כספים מקרובים.

עבור אנשים שיש להם כל מה שהם צריכים, עוד כסף הופך בשלב מסוים לסתם מספר במחשב. אם יהיה לך חמישה מיליון ש"ח ולא עשרה מיליון ש"ח אתה תהיה פחות בריא/מאושר?

לא יהיה לי 5 מיליון ש"ח כי ברגע ששווי הנקי שלי יגיע לסכום שקבעתי מראש (הרבה פחות מזה), אודיע על התפטרותי ואתחיל את החיים.

 

[Akruze]

מוכרח להודות שאני מופתע מכמות הפוסטים שנכתבו פה בפורום מאז שהגעתי לכאן על הורים (או קרובי משפחה אחרים) לקראת גיל הפרישה שלא מוכנים לקבל שום עזרה בחיסכון בהוצאות ועשיית סדר בחסכונות הפנסיונים מהילדים שלהם. עושה רושם שזו בעיה נפוצה במיוחד.

גם אצלי יש את הבעיה זאת, ואני לא באמת יודע איך לפתור את זה.

אכן, מסתבר שזו בעיה נפוצה הרבה יותר משחשבתי.
אני בכ"ז מנסה לשכנע אותם לקבל עזרה בעשיית סדר בחסכונות אבל מרגיש לי שהקרב אבוד.. לכן בחרתי כתכנית גיבוי לחסוך להם בעצמי.

ללמד את ההורים הרגלי חסכנות בריאים ולהסביר להם איך לנהל את החסכונות שלהם זה priceless, זה שווה יותר מכל סכום כסף שאתה יכול להעלות על דעתך.

במקרה כזה פיתוח הרגלי חסכנות בריאים זה כבר נהיה MUST אם אתה לא רוצה לפגוע בעצמך ובקרובים אליך.

סה"כ אני מסכים איתך לחלוטין בנושאים האלה. אני חושב שיש לי יותר סיכוי ללמד את אחי מאשר את הוריי בשלב זה, עליו זה גם ישפיע משמעותית יותר לטווח הארוך.

אבל זה באמת המקסימום שאתה יכול לעשות עבור ההורים בתור בן.

לא מסכים איתך כאן. כמובן שזה חשוב מאוד לנסות להקנות להם הרגלי חיסכון אבל אני לא רואה בעיה חמורה בלתמוך בהם כלכלית - באופן שבו הם לא יהיו תלויים בי. כמובן, שזה לא פשוט כמו שזה נשמע.. אני לא חייב לתת להם סכום כסף כל חודש ובוודאות יש דרכים נוספות לעזור כפי שצויין בתגובות מקודם (א"ע חופשה בחו"ל).

 

[optimum]

לא מסכים איתך כאן. כמובן שזה חשוב מאוד לנסות להקנות להם הרגלי חיסכון אבל אני לא רואה בעיה חמורה בלתמוך בהם כלכלית - באופן שבו הם לא יהיו תלויים בי. כמובן, שזה לא פשוט כמו שזה נשמע.. אני לא חייב לתת להם סכום כסף כל חודש ובוודאות יש דרכים נוספות לעזור כפי שצויין בתגובות מקודם (א"ע חופשה בחו"ל).

אמרתי קודם שאני בעד שתשלם להם על חופשות בחו"ל אם זה ניראה לך כהוצאה סבירה.
"לתמוך בהם כלכלית בלי ליצור תלות בך" זה בשפת בני האדם נקרא "לקנות להם מתנה".
ומתנות זה אחלה. קונספט צרכניסטי אמנם, אבל אחלה.

 

[Akruze]

אם זה ניראה לך כהוצאה סבירה.

סופ"ש ביוון לדעתי זה סביר. כרגע לא יכול לממן שבועיים במלדיביים גם לעצמי

"לתמוך בהם כלכלית בלי ליצור תלות בך" זה בשפת בני האדם נקרא "לקנות להם מתנה".
ומתנות זה אחלה. קונספט צרכניסטי אמנם, אבל אחלה.

הבנתי אותך, תודה רבה!

 

[האזרח הקטן]

אם הגעת לגיל 67 ללא שום חסכונות לפנסיה, אז לפתח תלות כלכלית בבן שלך זה הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות לעצמך ולבן שלך.

אתה מדבר על מקרה תיאורטי? זה לא מה שהציג פותח השרשור.

לא יהיה לי 5 מיליון ש"ח כי ברגע ששווי הנקי שלי יגיע לסכום שקבעתי מראש (הרבה פחות מזה), אודיע על התפטרותי ואתחיל את החיים.

ועדיין תיק ההשקעות שלך עשוי להשיא תשואה גבוהה יותר ממה שצפית או שפתאום תקבל בירושה איזה נכס שלא לקחת בחשבון. לפעמים החיים יכולים להפתיע לטובה.

 

[FIYaacov]

ולכן אני רוצה לחסוך להם מבלי ליידע אותם כלל.

כדי להימנע מסיבוך בירוקרטי (ואולי משפטי כפי שציינו לעיל), עדיף באמת לעשות את זה על ידי צביעת הכספים ועזרה לפי הצורך.
זה דומה יחסית לשאלות פה בפורום על הורים שרוצים לחסוך לילדים שלהם לכל מיני מטרות.

 

[המהנדל]

מקבל ומסכים עם הטיעונים שלך, הבנתי למה אתה מתכוון.
ההורים שלי לא בזבזנים, הם לגמרי לא צריכים את העזרה שלי, סה"כ רציתי לתת להם יותר ממה שהיה להם. אני חלילה לא מנסה לברוח מאחריות ע"י זריקת כסף.

גם אני בבוא העת רוצה לעזור להורים שלנו אם יעלה הצורך. אצלי הנפשות הפועלות בזבזניות וזה מגיע עם מטען, בגלל זה גם התגובה הנחרצת...

צודק. אני מנסה להסביר לו את זה אבל הוא לרוב לא מוכן להקשיב לי, אחים קטנים.. אולי ביום שהוא יחליט ללמוד ולפתוח חיסכון אעזור לו עם השקעה התחלתית צנועה במקום.

מתישהו זה יבוא. יש לי בעיה דומה עם אחי (בן 21).

גם אם זה יהיה בצורת חיסכון שהם לא יכולים לגעת בו עד הפרישה? זה לא בדיוק לתת להם כסף כל חודש, במיוחד אם הם לא מודעים לחיסכון הזה.

סבתא שלי הקימה "קרן פיליפינית": היא שמרה בצד 100k למקרה והיא תהיה סיעודית.

אולי אתה יכול להקים להם מעין קרן חירום, שתממש אך ורק אם יש הרעה בתנאי המחיה שלהם.

מקווה בשבילך שזו לא תהיה מלחמה כמו שאתה מתאר את זה!
הוריי פשוט לא מוכנים לקחת את החסכונות שלהם בידיים ולטפל בהם כמו שצריך, הם כן מבינים את החישבות של זה לפחות.

זה עוזר לי להתרגל לרעיון הלא נעים שנצטרך לשלם על חוסר הרצון שלהם לעזור לעצמם...

אצלך הם לפחות מבינים את החישוביות, אצל חמי וחמתי אין חישוביות.

בואו לא נשכח שטפו טפו כל עוד הם בריאים ההוצאות נמוכות.
ברגע שמתחילים עם טיפולים מאריכי חיים (שגם לנו יש אינטרס לממן) ההוצאות גדלות משמעותית.
להיות זקן זה לא זול.

 

[חיים 111]

סבתא שלי הקימה "קרן פיליפינית": היא שמרה בצד 100k למקרה והיא תהיה סיעודית.

יש לה הערכה ריאלית לכמה חודשים זה יספיק?

 

[Akruze]

סבתא שלי הקימה "קרן פיליפינית": היא שמרה בצד 100k למקרה והיא תהיה סיעודית.

אולי אתה יכול להקים להם מעין קרן חירום, שתממש אך ורק אם יש הרעה בתנאי המחיה שלהם.

רעיון (ומינוח) מעניין, אשקול את זה, תודה!

 

[המהנדל]

יש לה הערכה ריאלית לכמה חודשים זה יספיק?

אין לי מושג. יש לה עוד נכסים שיוכלו לממן את זה ולדעתי גם יש לה ביטוח (אם כי בגיל 82 זה כנראה לא רעיון מוצלח ועדיף את הכסף להוסיף לקרן) אז לא הייתי דואג.
מה גם

רעיון (ומינוח) מעניין, אשקול את זה, תודה!

שהמינוח הומוריסטי. אני מניח שזה כסף להוצאות רפואיות גדולות שהיא שומרת בצד ולא רוצה להכביד על הילדים עם ההוצאה.

 

[המהנדל]

מוכרח להודות שאני מופתע מכמות הפוסטים שנכתבו פה בפורום מאז שהגעתי לכאן על הורים (או קרובי משפחה אחרים) לקראת גיל הפרישה שלא מוכנים לקבל שום עזרה בחיסכון בהוצאות ועשיית סדר בחסכונות הפנסיונים מהילדים שלהם. עושה רושם שזו בעיה נפוצה במיוחד.

גם אצלי יש את הבעיה זאת, ואני לא באמת יודע איך לפתור את זה.

לדעתי זה לא באג, זה פיצ'ר.

אנחנו לומדים הרבה ממי שגידל אותנו, גם מה לא לעשות.
אתה רואה את הדרך שבה ההורים שלך מתנהלים, איך הם חיים בגרעון ומינוס כרוני, איך מה שמעניין אותם זה מה יגידו/יחשבו ולמי יש את הצעצוע הכי נוצץ בשכונה ואתה פונה לדרכים אלטרנטיביות כמו, למשל, הרעיונות מאחורי הבלוג הזה.

 

[בת העמק]

אכן, מסתבר שזו בעיה נפוצה הרבה יותר משחשבתי.
אני בכ"ז מנסה לשכנע אותם לקבל עזרה בעשיית סדר בחסכונות אבל מרגיש לי שהקרב אבוד.. לכן בחרתי כתכנית גיבוי לחסוך להם בעצמי.

קודם כל אני (כרגיל) נפעמת כל פעם מחדש לגלות שיש עדיין ילדים שחושבים שיחסי הורים-ילדים (בוגרים) זה לא ערוץ חד כיווני, שאפו על זה!
אני אזכיר שגם הבן שלי אמר שמבחינתו הכספים שלו ושלנו הם של כולנו, מי שצריך מקבל. זה אולי נשמע סהרורי לחלק מהמגיבים כאן, זה בטח נשמע הזוי לרוב מוחלט של ההורים, אבל אני הרגשתי שהוא מוריד ממני חבילה גדולה של חששות לעתיד ואמרתי לו תודה גדולה על זה. ההורים שלך אולי לא יוקירו תודה כי מבחינתם אתה לא אמור לדאוג להם, וחבל שככה הורים בימינו חושבים. בהרבה מקומות בעולם (הפחות מערבי?) זה מקובל לגמרי שהצאצאים מכלכלים את ההורים בזיקנתם לאחר שאלה טיפחו אותם לאורך שנים.
לגבי סדר בחסכונות או בכלל התערבות בעניינים הכספיים שלהם, זה נושא רגיש מאד בכלל ומול הילדים בפרט. אם הם חיים בצניעות ובהתאם להכנסותיהם, לא הייתי מתערבת כדי למקסם תשואות ודמי ניהול.

 

[המהנדל]

קודם כל אני (כרגיל) נפעמת כל פעם מחדש לגלות שיש עדיין ילדים שחושבים שיחסי הורים-ילדים (בוגרים) זה לא ערוץ חד כיווני, שאפו על זה! אני אזכיר שגם הבן שלי אמר שמבחינתו הכספים שלו ושלנו הם של כולנו, מי שצריך מקבל. זה אולי נשמע סהרורי לחלק מהמגיבים כאן, זה בטח נשמע הזוי לרוב מוחלט של ההורים, אבל אני הרגשתי שהוא מוריד ממני חבילה גדולה של חששות לעתיד ואמרתי לו תודה גדולה על זה. ההורים שלך אולי לא יוקירו תודה כי מבחינתם אתה לא אמור לדאוג להם, וחבל שככה הורים בימינו חושבים. בהרבה מקומות בעולם (הפחות מערבי?) זה מקובל לגמרי שהצאצאים מכלכלים את ההורים בזיקנתם לאחר שאלה טיפחו אותם לאורך שנים.

זה מהלך מבורך, חברה נמדדת על פי היכולת שלה לתמוך בזקניה (או משהו בסגנון).
אבל, כמו בכל דבר, כמו מקרה לגופו ופות"ש וגם המתלהמים מכירים כל אחד את משפחתו שלו יותר טוב מחברי הקהילה האחרים...

 

[אוגורן]

אני נדהם מהמחשבה שלעזור כלכלית להורה שזקוק לכך זה דבר רע.
מבחינתי הרעיון שהורי יחיו בעוני בזמן שלי יש שפע הוא לא נתפס ולא נסבל, וכמעט לא משנה אם הם הביאו זאת על עצמם ואיך.

אני יכול לדמיין שני מצבים בהם לא הייתי נותן כסף להורה במצוקה:
1. התמכרות להימורים או לסמים. מצב קיצוני בו כל שקל שנכנס זורם ישר לעולם התחתון.
2. אני לא יכול לתת בלי לדרדר לעוני אותי ואת משפחתי.

חוץ מזה, הרעיון לחנך את ההורים נראה לי מופרך. אפשר להציע, ללמד, לכוון, אבל בשום אופן לא להתנות בזה את העזרה. התפקיד שלי הוא לחנך את הילדים שלי, לא את ההורים. המחשבה ש"אהבה קשוחה" תגרום לפנסיונרים לפתח מקורות הכנסה היא אשליה.

האם עזרה כזאת יוצרת תלות? יכול להיות. אני מעדיף הורים שתלויים בי על הורים שתלויים בנדבות של זרים, או שמתקשים להשיג מזון ותרופות.

 

[Akruze]

ההורים שלך אולי לא יוקירו תודה כי מבחינתם אתה לא אמור לדאוג להם, וחבל שככה הורים בימינו חושבים.

זה לא שהם לא יוקירו תודה כמו שהם יתנגדו לזה מלכתחילה (אם הם ידעו על כך). אם, למשל, אחליט לקנות להם חבילת נופש לחו"ל, הם יסרבו אבל אם אקנה ואעדכן אותם בדיעבד הם בוודאות ישמחו ויוקירו תודה.

לגבי סדר בחסכונות או בכלל התערבות בעניינים הכספיים שלהם, זה נושא רגיש מאד בכלל ומול הילדים בפרט. אם הם חיים בצניעות ובהתאם להכנסותיהם, לא הייתי מתערבת כדי למקסם תשואות ודמי ניהול.

אני לא הורה לכן אקח את עצתך בכובד ראש לעתיד. אם אחליט להעלות את הנושא הזה שוב בעתיד אעשה זאת ברגישות רבה יותר.


מסקנותיי מהדיון - אין לי אפשרות לפתוח חיסכון ולהפקיד על שם אדם אחר, לכן במידה ואחליט לחסוך להם מכספי אעשה זאת ע"י צביעת חלק מהנכסים שלי עבורם.
אני מבין ומקבל את כל הטיעונים בנוגע לתלות כלכלית ומדוע לא כדאי לי לתת להם כסף, אבל - מההיכרות שלי עם הוריי, זה לא המקרה ולכן אני מרגיש מספיק בנוח להקצות להם סכום כסף שיחסך לגיל הפרישה שלהם. אני כן אשקול להקטין אותו ואולי מידי כמה שנים באמת לקנות להם חבילת נופש צנועה כמתנה כמו שנאמר בדיון.
בנוגע לאחי, אני אקשיב לעצותיכם ולא אחסוך לו במיוחד אלא אנסה להתעקש שילמד את הנושא בעצמו. בכ"ז, למען השקט הנפשי שלי, אעדיף לסגור לו סכום צנוע למקרה חירום במהלך הלימודים בסגנון "קרן פיליפינית" שהוזכרה ע"י @המהנדל , בתקווה שלא יצטרך אותה בכלל.

להוריי, חשבתי לחסוך עפ"י עיקרון 50-50. למרות שיש להם עוד זמן עד הפנסייה, אני מעדיף להישאר בטוח.
את הסכום שחשבתי לסגור לאחי כנראה אעשה דרך פיקדון שמש בבנק ירושלים. לא רואה פואנטה שישכבו בצד בעו"ש גם אם הריבית והסכום נמוכים.