@Cherry תראי כיף לקרוא למרות שאת קצת דוגמטית לגבי העולם ולגבי אנשים ולגבי קפיטליזם וכו'. את יכולה להסתכל על הכוכבים, או לקוות למנהיגים טובים שיעשו את כולנו מאושרים ועשירים זו פנטזיה מופלאה - אבל זה לא בכוכבים וזה לא רק להיוולד נכון. ניתן גם להשמיד לא מעט עושר באמצעות תכונות אופי שליליות. יש גם לא מעט דוגמאות על אומנים מצליחים שהרוויחו מליונים והפסידו את כל ההון שלהם בהתנהלות כלכלית שערורייתית. על ילדים שחסרו את המתינות של ההורים שלהם ורוששו את המשפחה באמצעות סיכונים מופרזים שלקחו. גם להיוולד למשפחה עשירה ולהצליח לא להרוס את זה דורש ערכים מסויימים מהבן אדם.
גם הצד החומרי, הקפיטליסטי, הכלכלי הוא מאוד רוחני. המצב הכלכלי שלנו משקף בסופו של דבר את סה"כ ההחלטות הכלכליות שלנו, את המידות והערכים שלנו. נכון, לא לכולם אותם קלפים התחלתיים ואין איזה מסלול אחד שעובד לכולם כדי להגיע לשפע חומרי אבל העיקרון דיי פשוט. אנחנו נעשים עשירים יותר באמצעות הפרדה בין הצרכים והרצונות שלנו, באמצעות היכולת לוותר על חלק מהרצונות ולהפנות משאבים בהווה לחיסכון והשקעה. אלה תכונות אופי שלא לכל האוכלוסיה יש אותן, מי שמסגל אותן לעצמו יכול להתעשר ומי שלא כנראה שלא. זה לא משנה כמה עשירה את, תמיד יש מישהו יותר עשיר ויותר מצליח. מי שלדוגמא חיי במעין מירוץ חימוש של רמת חיים עם הסביבה שלו הרבה פעמים חיי מעבר לאמצעים שלו ובסופו של דבר מרושש את עצמו.
עכשיו גם את כתבת, שלמי שמתעשר יש יותר אחריות מוסרית ממי שלא מתעשר. עשית את זה באופן מתלהם שאומר שעשירים מ"מאשימים" את העניים בזה שהם עניים ובזה שהחברה "אפשרה" להם להיות עשירים והם חייבים לה טובה. אני אציין בענייך שלדעתי לתת צדקה לאנשים זה משהו נחמד ויפה ובאמת מי שמסכן ואין לו אוכל צריך שיעזרו לו (סוציאליזם וכו'). אבל יש משהו יותר יפה מלקבל צדקה וזה להתפרנס בכבוד. כשאת רואה "ראוותנות" אני רואה הרבה מאוד אנשים שמתפרנסים בכבוד. יאכטה, מטוס פרטי, אוסף מכוניות, בתי מלון, מסעדות, כרטיס טיסה לחלל - כל הדברים האלה מפרנסים הרבה מאוד אנשים שלא הייתה להם עבודה אם העשירים היו בוחרים לחיות בדיוק כמוך. נכון העשיר חייב להמון אנשים את החווית עושר שלו. נכון, אם לא היו אינטרקציות כלכליות בין אנשים לא היו עשירים. אבל באותו אופן אותם אנשים חייבים לבעל ההון את הפרנסה שלהם. כדי שיהיה לכישורים הטכניים שלנו ערך, צריך לחיות במקום עם תעשייה מצליחה. הכישורים הטכנים שלי לדוגמא שווים הרבה בישראל וכנראה ששווים מעט מאוד באוגנדה. נכון, אני רכשתי כישורים טכניים - אבל הלכתי לאוניברסיטה, צברתי ניסיון בעבודה בחברות עתירות ידע - לא עשיתי זאת בעצמי. בדיוק כמו שהעשיר לא נהיה עשיר בעצמו. כולנו חלק מחברה.
זה לא רק צריכה, כשאדם עשיר משקיע את הממון שלו בעסק. בעסק עובדים אנשים הוא נותן להם לפרנס משפחות, זה צעד חיובי כלפי החברה בלי שאותו אדם יצטרך להתנצל על זה שהוא מרוויח ממנו. בעיני זה שיש הרבה מאוד עשירים בארץ בגלל הפריחה של ההייטק, זה סה"כ דבר חיובי וזה מגדיל את השוויון בארץ - במקום שהעושר ישב אצל מתי מעט מתפתח לנו ממש מעמד בורגני עליון מצליח. עשרות אלפי מליונרים במקום כמה טייקונים בודדים.
ועדיין בחיים הפרטיים שלנו אנחנו מינימליסטים, וזה גם מגיע ממקום רוחני. ההבנה שהמשאבים שלנו מוגבלים, ולא רק של המשפחה אלה של כל העולם ושיש ערך בללמוד לנצל אותם בצורה טובה יותר. נכון, אנחנו תמיד יכולים להרוויח יותר כסף - אבל ל"עוד" הזה יש מחיר בקשב שלנו, בפניות שלנו לילדים שלנו, ובכיף שלנו. אנחנו סוג של אנוכיים ודואגים בעיקר למשפחה הקרובה ולסביבה ולא "לכלכלה של ישראל". לא ברור לי אם יש לנו איזהשהו ייתרון מוסרי על הצרכנים המפריזים. לכי תדעי, אולי ההתנהגות שלהם היא חלק מהשפע שמאפשר בסופו של דבר את ההתנהגות שלנו. בסופו של דבר הפשרות הפרטיות שלנו והנסיון להסתפק בחלקנו מבלי להתחרות באף אחד אחר מגיעות ממקום של ערכים גם כן. בכל החלטה שלא תקחי, בין אם זה "לחיות את היום", "אכול ושתו כי מחר נמות" "חיים רק פעם אחת" או שתתמקדי בנושאים כמו כלכלה מעגלית הפחתת צריכה מיותרת והאטה של קצב החיים. כל הדברים בסוף נובעים ממקום רוחני ועמוק בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא - אין לנו בררה אלה להיות פילוסופים. בעניין זה, ההעמקה בפילוסופיה והמחשבות על זה הן אלה שמעבירות את הכוחות שמנעים אותנו ואת הערכים שמסתתרים מאחוריהם אל המודעות.
