הקשבתי להסבר שלהם.
נשים את הדיבידנדים בצד כי זה לא קשור, נדבר רק על נושא הריביות ושער החליפין.
גוף אמריקאי, שקונה חוזה על סנופי, היה מחזיק את ההון שנוצר אצלו ב t-bill, נקרא לזה מקמ דולרי לצורך העניין.
החוזה על סנופי מראש מגלם בתוכו "הנחה" בגובה תשואת המקמ הדולרי, כך שבסך הכל מקבלים בדיוק את התשואה של סנופי.
הגופים הישראלים, או חלקם, נמנעים מהמרת המטח במקום זאת במקמ שקלי.
אבל אי אפשר פשוט להשאיר את זה ככה, כי אז במצב של היחלשות השקל לעומת הדולר יווצר הפסד משמעותי לעומת התשואה של סנופי.
אז במקביל קונים חוזה דולר/שקל, כך שבעצם הסכום שמוחזק במקמ מוצמד לדולר, ואז זה יוצא באמת השקעה "נקייה" בסנופי.
כמו שהחוזה על סנופי מגלם את תשואת המקמ האמריקאי, כך החוזה דולר/שקל אמור בדיוק לגלם את פער הריביות (+הצפי הנוכחי לשינויי שער המטבע) בין המקמ הדולרי למקמ השקלי, כך שלא תיווצר כל תשואה עודפת.
אז מה להבנתי הם עושים? לוקחים סיכון מחמ.
החוזה על הסנופי מגלם לונג על סנופי ושורט על מקמ אמריקאי ל 3 חודשים.
אבל את ההון הם מחזיקים במקמ שקלי לשנה, ובמקביל מחזיקים חוזה על הדולר גם כן לשנה.
החוזים על הדולר לשנה מגלמים התחזקות צפויה של השקל (בשל פער האינפלציות החזויות בין השקל לדולר).
להבנתי זה למעשה זה שקול לנטילת הלוואה ל 3 חודשים והשקעת הכסף לשנה. אם יהיה זינוק חד בריביות, יווצר הפסד כי יהיה צורך לגלגל את ההלוואה בריבית גבוה יותר בזמן שמצד שני ההון נעול לשנה ולא נהנה בינתיים מאותה עליית ריבית.
@אורי ג. @Ehud