איכות מעקב S&P500 בקופות - בדיקה אמפירית

[yanosh34]

אני לא רואה איך זה עוזר, הגדלת את מספר הדגימות אבל הקטנת את המגמה. נניח שהרעש הוא תמיד 1%, מה עדיף: לחפש מגמה של 0.1% בתוך 10 דגימות או מגמה של 0.01% בתוך 100 דגימות? לא חושב שזה משנה.

זה עוזר כי אם אנחנו לא עובדים עם דגימה חודשית אז עם מה נעבוד, עם שנתית? אם נבחר שנתית יהיו לנו 2-3 דגימות במקרה הטוב וזה ממש מעט ברמה שאי אפשר יהיה להסיק מזה כלום עדיין.
למשל אם נעבוד שנתית ונראה ב3 הדגימות שסיימנו עם פיגור 1%, לא נדע אם זה בגלל בעית חפיפה או בגלל פיגור אמיתי.
לעומת זאת אם נעבוד חודשית ויהיו לנו 36 דגימות, ונראה ש18 הדגימות הראשונות מתפזרות בממוצע סביב ה0% אבל שה18 האחרונות מרוכזות בממוצע סביב ה1%- אז כן נוכל להבין שנוצר פיגור אמיתי של 1%.

הראל עוקבת בעזרת ישראליות והבנצ'מרק שלך הוא קרן ישראלית לכן זה טבעי שהיא תהיה יחסית יציבה. גם מיטב התחילו עם ישראליות ולאחר מכן שינו את צורת העקיבה.
בסופו של דבר הבדיקה נותנת תוצאות יותר יציבות למי שעוקב בעזרת ישראליות ופחות טובות למי שלא, אבל זה לא באמת מעיד על מי עוקב יותר טוב.

נכון, ציינתי שהן יציבות אבל זאת לא תכונה חשובה. מה שחשוב זה המגמה של הקו הסגול.

 

[MarketTimer]

קודם כל: כל הכבוד על ההשקעה ותודה על השירות שאתה עושה למען הקהילה.

. לקופה שיש מסלול גם בגמל וגם בהשתלמות לקחתי רק אחד מהם משום שהם יהיו כמעט זהים ממילא.

לא הייתי מניח את זה, יכול להיות שיתברר הבדל מפתיע בין הגמל להשתלמות.


הערה חשובה יותר: לא הייתי מגדיר תשואה עודפת לא מוסברת כעקיבה טובה. זו עדות לבעית עקיבה, אתמול היא היתה במקרה לטובתך, מחר היא תהיה לרעתך. עקיבה מוצלחת זו עקיבה מדוייקת, לטוב ולרע.

 

[guesto]

זה עוזר כי אם אנחנו לא עובדים עם דגימה חודשית אז עם מה נעבוד, עם שנתית?

נקודת התחלה ונקודת סוף, כאשר הרעש מתפרס על התקופה. אם לא מנתחים בצורה יותר עדינה את הרעש (נניח בוחרים נקודה שבה יודעים שהמדד בקושי זז) אז לא חושב שאפשר לעשות משהו יותר טוב.

אם נבחר שנתית יהיו לנו 2-3 דגימות במקרה הטוב וזה ממש מעט ברמה שאי אפשר יהיה להסיק מזה כלום עדיין.
למשל אם נעבוד שנתית ונראה ב3 הדגימות שסיימנו עם פיגור 1%, לא נדע אם זה בגלל בעית חפיפה או בגלל פיגור אמיתי.

גם עכשיו אנחנו לא יודעים להסיק, למשל אם בכל חודש המגמה היא 3 נק' בסיס והרעש הוא 0.6%, צריכים הרבה דגימות כדי לקרב את המגמה. מה שהדגימה החודשית כן נותנת זה להבין מה סדר הגודל של הרעש בקרנות השונות.

לעומת זאת אם נעבוד חודשית ויהיו לנו 36 דגימות, ונראה ש18 הדגימות הראשונות מתפזרות בממוצע סביב ה0% אבל שה18 האחרונות מרוכזות בממוצע סביב ה1%- אז כן נוכל להבין שנוצר פיגור אמיתי של 1%.

תמיד לחצי הראשון יש ממוצע1 ולחצי השני יש ממוצע2, אם כל חצי לא מרוכז היטב סביב הממוצע שלו אז אי אפשר להסיק כלום. ובבעיה שאנחנו מנסים לפתור של רעש חודשי אקראי גדול עם מגמה קטנה זה לא נשמע רלוונטי.

מה שחשוב זה המגמה של הקו הסגול.

תשמע, תמיד אפשר לקחת אוסף של נק' אקראיות ולצייר קו מגמה, אבל אם סטיית התקן גבוהה ויש מעט נק' זה פשוט לא אומר הרבה. הרי אם היית עושה את אותו ניסוי בחודש הקודם או בחודש הבא, התוצאות היו יכולות להשתנות בצורה די משמעותית... אולי רק במקרה של הראל זה מספיק טוב כדי לנסות להגיע למסקנות.


אולי פשוט לא לגמרי הבנתי מה הניסוי בא להראות ואיך לקרוא אותו.

 

[Ehud]

ריאיון עם מיטב דש (אין המלצה, ואפילו דיס המלצה על עבודה מול פמילי אופיס...אבל הראיון הוא מול גורם מוסדי ורלוונטי).

יש בפודקאסט המצורף , בערך מדקה 55, תיאור של התהליך שחלק(?) מהמוסדיים עושים בעת השקעה בסנופי.

בגדול אם אני מבין נכון:
1. קונים את החשיפה בחלקה/רובה דרך חוזים עתידיים … עלות +- של פערי הריבית דולר/שח.
2. זנבות קונים בתעודות סל(סינטטיות ).
3. עלות גידור של שקל מול דולר היא בסביבות 1.5-2%.
מכוון שהם לא מגדרים ו/או מוכרים את השירות הזה בעצמם הם מייצרים תשואה עודפת של בסביבות האחוז וחצי כתלות בעמלות וכו …

אני מושקע בהפניקס ועשיתי חישוב גס/לא גס בגלל שהייתי סקרן :


קחו את העלות של החוזה(חצי אחוז), תוסיפו את האחוז וחצי ממשחקי הגידור של שקל/דולר, תורידו קצת אי יעילות בשל מזומן וכן מגיעים כאן לאיזשהי תשואה עודפת. לא מדובר כאן רק במוצר עוקב סנופי בחלק(?) מהמקרים אלא עוקב +.

הפניקס אכן משקיעה במסלול את הרוב בחוזים עתידיים וקצת בתעודות סינטטיות יעילות.

המסקנות שלי :

1, יש פערים בעקיבה, או פשוט במוצר… בחלק מהחברות אולי עובדים יותר/פחות עם חוזים עתידיים /יותר מקצועיים …. לדעת יותר מזה נראה לי צריך שמישהו מהמוסדיים יסביר.
2.אני לא רואה סיבה מיוחדת לחשוב שמי שעושה היום את המשחקים האלו יפסיק ולכן יש כנראה משמעות לגופים שמייצרים תשואה עודפת….
3. גופים שלא עובדים/עובדים פחות עם חוזים עתידיים … אולי יעבדו יותר בעתיד או שלא אין דרך לדעת… ואולי יש כאלו שלא מעוניינים ״במשחק״ הזה.
4. מי שכן מעוניין בתשואה העודפת הזו צריך להכניס לשיקולים שלו את הגוף הפנסיוני ומכוון שמדובר במספר לא קטן כנראה עם חשיבות גבוהה מדמי ניהול.
זה השנקל שלי… כמו אמרתי לדעת יותר כנראה צריך לשאול את אחד מאלו שעושים את התהליך הזה בפועל באחד המוסדיים …

 

[אורי ג.]

3. עלות גידור של שקל מול דולר היא בסביבות 1.5-2%.
מכוון שהם לא מגדרים ו/או מוכרים את השירות הזה בעצמם הם מייצרים תשואה עודפת של בסביבות האחוז וחצי כתלות בעמלות וכו …

או שלא הבנת נכון או שלא הוסבר נכון, אין ולא יכולה להיות שום תשואה עודפת אל מול הS&P500 GTR.

 

[Ehud]

או שלא הבנת נכון או שלא הוסבר נכון, אין ולא יכולה להיות שום תשואה עודפת אל מול הS&P500 GTR.

מוזמן להקשיב ו/או להציג חישוב שמראה למה התשואה שחישבתי לא נכונה...באמת שאשמח.
אני רואה תשואה עודפת על הדרך היעילה ביותר שאני יודע לקנות את הסנופי, שזה ה SPXS(וזה עוד בלי להתחשב בעלוית ק/מ).

 

[אורי ג.]

אני רואה תשואה עודפת על הדרך היעילה ביותר שאני יודע לקנות את הסנופי, שזה ה SPXS(וזה עוד בלי להתחשב בעלוית ק/מ).

אם אני משתמש במחשבון שמראה לי ש1+1=3 אני לא חושב איך זה הגיוני, אני מסיק שהמחשבון שלי דפוק.
למתודיקה שלך אין משמעות כלשהי בפנסיה, זה בטוח, לגבי הקה"ש הראתי איפה יכולים להיות בעיות בחישוב שלך.
הבאתי השוואות מבלומברג, יותר מדויק מזה לא קיים והפלא ופלא, זה מסתדר בול גם עם התיאוריה.

 

[Ehud]

אם אני משתמש במחשבון שמראה לי ש1+1=3 אני לא חושב איך זה הגיוני, אני מסיק שהמחשבון שלי דפוק.
למתודיקה שלך אין משמעות כלשהי בפנסיה, זה בטוח, לגבי הקה"ש הראתי איפה יכולים להיות בעיות בחישוב שלך.
הבאתי השוואות מבלומברג, יותר מדויק מזה לא קיים והפלא ופלא, זה מסתדר בול גם עם התיאוריה.

עזוב את הפנסיה.
את ההשתלמות.
קיבלתי שנה שעברה, בפועל -7% שיקלי בהשתלמות, לפני דמי ניהול.
השנה עד סוף יולי, קיבלתי 26.24% שיקלי.

התעודה שנסחרת בישראל נסחרת יום אחד פחות ופחות שעות מהתעודה הלונדונית...על בסיס מה המספרים שלה הם צריכים להיות המדד? (ובנוסף האחזקות של הפניקס הם בתעודות הלונדוניות + חוזים בארה"ב).
האנשים של מיטב/הפניקס אומרים שיש תוספת תשואה שנוצרת כתוצאה ממכירת הגידור שהם עושים...ז"א לא מדובר כאן רק בעוקב סנופי...אלא פלוס משחקי שקל/דולר...אני רוצה להאמין שהם לא משקרים.(אבל לא מומחה בחוזים).
בפועל אני מקבל יותר מאשר אם הייתי משקיע ישירות ב SPXS באופן עצמאי...

 

[חתול לילה]

עלות גידור של שקל מול דולר היא בסביבות 1.5-2%.

אתה יכול להסביר למה צריך לגדר?

 

[יעקב 1]

כל הכבוד על ההשקעה!
מציע, אולי כדאי למצוא יממות ללא תזוזות משמעותיות ולפיהן לבצע את הבדיקה.

 

[Ehud]

אתה יכול להסביר למה צריך לגדר?

להבנתי ושוב אני באמת שלא מומחה, אבל זו הסיבה שהם הסבירו בפודקאסט.
אין צורך לגדר, אבל במידה והיו מגדרים את החשיפה הדולרית שלהם על מנת לתת תשואה "מנוטרלת מט"ח" הם היו צריכים לשלם 1.5%-2% לשנה...
הם לא מגדרים, אבל מוכרים(?) גידור כזה ולכן מקבלים, בניכוי עמלות בערך 1-1.5% לשנה תשואה עודפת...
כמו שיש "השאלת מניות" בקרנות מסויימות(ולכן מקבלים סנופי+) או קרנות סינטטיות...נשמע שיש כאן, משחקים אקסטרה של שע"ח.

ושוב, אשמח שיתקנו אותי...כל הסיפור הזה סיקרן אותי והייתי שמח להבין עד הסוף... לפני מה שהבנתי, זה לא נכון להשוות את מה שהשחקנים האלו עושים פשוט לתעודה עוקבת סנופי...

 

[חתול לילה]

כמו שיש "השאלת מניות" בקרנות מסויימות(ולכן מקבלים סנופי+) או קרנות סינטטיות...נשמע שיש כאן, משחקים אקסטרה של שע"ח.

חבל שאין קרן שאומרת: "ניקח את הכסף שלכם ונקנה בו בלאקרוק"

אני רואה שתי אפשרויות למה זה לא קורה:
1. בגלל התחרות הם מנסים לגרד עוד אחוזים ומתעסקים בהשאלת מניות/משחקי מט"ח.
2. מנהל הקרן מבין שאם הוא רק קונה בלאקרוק אז אפשר להחליף אותו בבוט, אז הוא חייב להיות יצירתי.

 

[Ehud]

חבל שאין קרן שאומרת: "ניקח את הכסף שלכם ונקנה בו בלאקרוק"

אני רואה שתי אפשרויות:
1. בגלל התחרות הם מנסים לגרד עוד אחוזים ומתעסקים בהשאלת מניות/משחקי מט"ח.
2. מנהל הקרן מבין שאם הוא רק קונה בלאקרוק אז אפשר להליף אותו בבוט, אז הוא חייב להיות יצירתי.

הלוואי והייתי מבין בזה מספיק...נשמע שיש כאן נושאים ופרקטיקות של גידור מט"ח וזה מסקרן אותי בלי קשר לנושא של הפנסיה כאן.
בסופו של דבר בגלל שיש כאן נושאים של שע"ח(הקרנות מקבלות שקלים, וקונות חוזים בדולרים? רוב הכסף נשאר בשקלים? יש גופים שצריכים גידור?) ולא פשוט מדובר בדולרים שקונים תעודות בדולר...יש כנראה אפשרות "למשחקים". תקשיב לפודקאסט ששמתי...הם מסבירים את התהליך שלהם מדקה 56-57. הם מדברים בפירוש על ה+ הזה שהם עושים.

אני לא יודע להעריך את נושא הסיכון...אני מסכים שאם יש תחרות אז רוצים למקסם תשואה...נראה שלא כל הגופים עובדים באותה צורה ...ואני לא יודע להגיד אם אני מעוניין בסיכון(?) הנוסף או לא...

וד"א, יכול להיות שיש אופציה כזו שניקח את הכסף שלכם ונקנה בו בלאקרוק ושחלק מהמוסדיים זה בדיוק מה שהם עושים...אולי במקרה הזה באמת מה שיקרה זה ביצועי חסר שנובעים מכל הסיבות שאמרו כאן, כמו אי יעילות מזומן וכו...אבל כמה מתוך אלו שמשקיעים בסנופי בפנסיה נכנסים לדקויות האלו בשביל שמישהו מהמוסדיים יכנס לשיווק/הסברים בנושא הזה? מי שזה באמת מעניין אותו כנראה יכול להכנס לדוחות של כל קרן פנסיה ולעבור על האחזקות...כמה זה חשיפה ישירה לתעודות זרות וכמה זה חוזים עתיידים... אני מניח שבגלל שמה שישנה בעתיד זה בעיקר התשואות אז הרוב ינסו להתיישר לצורה הכי רווחית כדי לצאת בקמפיינים של "מובילים בתשואת הסנופי השנה השלישית ברציפות..."

 

[אורי ג.]

אין צורך לגדר, אבל במידה והיו מגדרים היו צריכים לשלם 1.5%-2% לשנה...
הם לא מגדרים, אבל מוכרים(?) גידור כזה ולכן מקבלים, בניכוי עמלות בערך 1-1.5% לשנה תשואה עודפת...

אין לי מושג מה הם עושים, מוכרים גידור = מוכרים ביטוח. כשאתה מוכר ביטוח אתה באמת מרוויח יפה מהפרמיות אא"כ קיים מתרחש האירוע הביטוחי ואז אתה מפסיד ארגזים של כסף.

אתה אדם שקול והגיוני לפי כתיבתך בפורום, נראה לך הגיוני שאפשר לקבל תשואת S&P500 TR בתוספת 1.5% ללא תוספת סיכון כלשהי? אם זו הטענה אז בוא, אפשר לזרוק את כל ספרי המימון לפח. אם הטענה היא שהם עושים איזה הוקוס פוקוס ותמורת הגדלת הסיכון הם גם מגדילים לך את התשואה אז אני מבטיח לך שגם אתה יכול לעשות את אותו הדבר. "לגדר שער דולר/ש"ח" זה מילה אחרת למכור או לקנות אופציות.

אני מסתכל ברשימת אחזקות שלהם ובאמת הם מחזיקים את היתרות מזומן שלהם בשביל החוזים בפק"מים ובאמת קוניים ומוכרים הרבה חוזיי FORWARD על הש"ח/דולר מול הבנקים. אנסה לבדוק מה בדיוק הם עושים שם.

 

[guesto]

אתה יכול להסביר למה צריך לגדר?

גם אני לא ממש הבנתי את ההסבר שעלה קודם אבל באופן כללי לגבי גידור שקל/דולר בעקיבה סינטטית - באופן סטנדרטי כאשר רוצים לעקוב אחרי סנופי באמצעות חוזים, מדובר בחוזה סנופי/דולר ואת המזומן אתה אמור לשמור בT-Bills (המקביל הדולרי של מק"מ). במקום זה, מה שהקרנות הישראליות עושות זה לשים את המזומן במק"מ ולקנות חוזה עתידי על שקל/דולר.

 

[Ehud]

אין לי מושג מה הם עושים, מוכרים גידור = מוכרים ביטוח. כשאתה מוכר ביטוח אתה באמת מרוויח יפה מהפרמיות אא"כ קיים מתרחש האירוע הביטוחי ואז אתה מפסיד ארגזים של כסף.

אתה אדם שקול והגיוני לפי כתיבתך בפורום, נראה לך הגיוני שאפשר לקבל תשואת S&P500 TR בתוספת 1.5% ללא תוספת סיכון כלשהי? אם זו הטענה אז בוא, אפשר לזרוק את כל ספרי המימון לפח. אם הטענה היא שהם עושים איזה הוקוס פוקוס ותמורת הגדלת הסיכון הם גם מגדילים לך את התשואה אז אני מבטיח לך שגם אתה יכול לעשות את אותו הדבר. "לגדר שער דולר/ש"ח" זה מילה אחרת למכור או לקנות אופציות.

אני מסתכל ברשימת אחזקות שלהם ובאמת הם מחזיקים את היתרות מזומן שלהם בשביל החוזים בפק"מים ובאמת קוניים ומוכרים הרבה חוזיי FORWARD על הש"ח/דולר מול הבנקים. אנסה לבדוק מה בדיוק הם עושים שם.

צפה בקובץ המצורף 2200

אין לי ויכוח איתך בכלל על זה שזה לא הגיוני בכלל שהם יביסו את ה TR עם בעיות של ניהול מזומן, חוסרת יעילות דיבידנדים וכו...אם כל מה שהם היו עושים זה לקבל שקלים, לקנות דולרים ולקנות SPXS. אין דרך לעשות כאן תשואה עודפת...רק לקבל פחות.

אני אומר שבפועל, נראה שיש תשואה עודפת. שלפי מה שהם אומרים(תקשיב לפודקאסט מדקה 55 זה חמש דקות על זה) הם מדברים על זה שהם מייצרים אותה בשל הפרמיה שהם מקבלים ממכירת הגידור...ז"א כשאתה משקיע בקרן הפנסיה של הפניקס, עוקבת סנופי , אתה מקבל סנופי + אופציות על שע"ח...וזה מביא את התשואה העודפת.

האם זה משהו רצוי בקרן פנסיה? לא יודע.

 

[guesto]

במקום זה, מה שהקרנות הישראליות עושות זה לשים את המזומן במק"מ ולקנות חוזה עתידי על שקל/דולר.

@חתול לילה
קבל תיקון, לא יודע אם כל הישראליות עושות את זה, ראיתי למשל שהפניקס כן אבל כלל לא (כלל שומרים דולרים בבנק הפועלים). ובאופן כללי לא מדובר רק במק"מ אלא גם פק"מ.

 

[yanosh34]

לא הייתי מניח את זה, יכול להיות שיתברר הבדל מפתיע בין הגמל להשתלמות.

אתה צודק. עשיתי בדיקה ואצל מנורה וכלל יש פער מסוים ביניהם. אצל האחרים כמעט זהה.
בכל מקרה, למעט מגדל שלהם היה רק גמל, לקחתי אצל כולם את ההשתלמות באופן עיוור.

הערה חשובה יותר: לא הייתי מגדיר תשואה עודפת לא מוסברת כעקיבה טובה. זו עדות לבעית עקיבה, אתמול היא היתה במקרה לטובתך, מחר היא תהיה לרעתך. עקיבה מוצלחת זו עקיבה מדוייקת, לטוב ולרע.

מסכים.

תמיד לחצי הראשון יש ממוצע1 ולחצי השני יש ממוצע2, אם כל חצי לא מרוכז היטב סביב הממוצע שלו אז אי אפשר להסיק כלום. ובבעיה שאנחנו מנסים לפתור של רעש חודשי אקראי גדול עם מגמה קטנה זה לא נשמע רלוונטי.

הנקודה שלי היא שלמרות שהרעש הוא גדול יחסית לסטייה, הוא בעל התפלגות שווה (ב2 הכיוונים) סביב הנקודה המדויקת. אז על פני כמות מספיק גדולה של דגימות הממוצע שלו יהיה מאוד קרוב לנקודה המדויקת, שהיא הסטיה שמחפשים.
אנסה להסביר בעזרת דוגמא:
תסתכל רגע על הגרף של מיטב. לאורך שנתיים הנקודות התרכזו סביב ה0 חוץ מכמה שקפצו החוצה מדי פעם. בחודשים האחרונים הרבה מהנקודות מתרכזות סביב 1%-, באפריל 2023 אחת קפצה גבוה אבל ההשפעה שלה על קו המגמה לא משמעותית וגם בהתבוננות בעין על הנקודות הסגולות אנחנו אמורים להבין לבד שהיא נובעת מפער חפיפה גבוה באותו חודש כי אלה שאחריה חזרו לאיזור ה1%-. אנחנו למדים שנוצר פער עקיבה אמיתי של 1%- בשנה האחרונה. אם הייתי מציג רק 3 דגימות של סופי שנה היינו רואים 0% 0% ו1%-. לא היינו יודעים אם ה1%- בשנה האחרונה נובע מבעית חפיפה או בעית מעקב. ואם הייתי מציג רק את ההתחלה והסוף אז בטח שלא היינו יודעים כלום.

כל הכבוד על ההשקעה!
מציע, אולי כדאי למצוא יממות ללא תזוזות משמעותיות ולפיהן לבצע את הבדיקה.

תודה. נתונים על הקופות יש רק בסופי חודשים. אפשר לפלטר החוצה את סופי החודשים שבהם החודש הסתיים בימי מסחר לא משותפים אבל
1. זה ידרוש לא מעט עבודה.
2. זה לא ישנה הרבה באופן שבחרתי להציג את הנתונים. גם אם פעם בכמה דגימות יש אחת עם סטיה יותר גדולה בגלל התופעה, זה לא משפיע על המגמה ובקושי על הממוצע הנע.

 

[אורי ג.]

אני אומר שבפועל, נראה שיש תשואה עודפת. שלפי מה שהם אומרים(תקשיב לפודקאסט מדקה 55 זה חמש דקות על זה) הם מדברים על זה שהם מייצרים אותה בשל הפרמיה שהם מקבלים ממכירת הגידור...ז"א כשאתה משקיע בקרן הפנסיה של הפניקס, עוקבת סנופי , אתה מקבל סנופי + אופציות על שע"ח...וזה מביא את התשואה העודפת.

הקשבתי, קודם כל הם אומרים חצי אמת שיש כאלה שאומרים שזה גרוע משקר, הם כל הזמן משווים מול הקרנות האמריקאיות ואומרים שזה לבד נותן להם חצי אחוז תוספת תשואה (כי 25% מ2% תשואת דיבידנד היסטורית), חלילה שלא ישוו לאינווסקו שהפניקס בעצמה מחזיקה בקה"ש ב117M ש"ח. לטענתם עוד כ0.5% אחוז תוספת תשואה נובעת מהגידורי מט"ח.

להבנתי מוכרים וקוניים חוזים על השח/דולר ונהנים בצורה כזו או אחרת מהפרשי הריביות, כלומר יש פה סיכון מסוים, אם הריבית תזוז בצורה קיצונית ולא צפויה הם עשויים להפסיד לא 0.5% אחוז אלא הרבה יותר מזה.

בשוק ההון (ובכלל בחיים) למדתי מזמן: אין ארוחות חינם. ואם במקרה יש אז זה לא יתגלגל לקה"ש...

אה וכל הזמן מפחדים פה מהאינווסקו שזה לא יותר מ2% סינתטי והשאר פיזי, אז התעודות הישראליות הם 100% סינתטית והקה"ש בנוסף מחזיקה פק"מים וSWAPים מול בנקיים בארץ אז תוסיף גם סיכון מנפיק.

עוד סוגיה: הרבה מהמכשירים האלה לא סחירים בכלל לדעתי, מה יקרה אם תהיה משיכה המונית מהקרן?

 

[אורי ג.]

עוד בדיקה זריזה שלי, תשואת קה"ש פניקס למחצית ראשונה 2023:


תשואת אינווסקו באותה התקופה:
ב29/12/22 וגם ב2/1/23 עמד על 258,000
ב29/3/23 וגם ב2/7/23 עמד על 313,300
תשואה: 21.43%

דף הבית - הבורסה לניירות ערך בתל אביב | אתר הבורסה

הבורסה לניירות ערך ממלאת תפקיד מרכזי במשק הישראלי ויש לה תרומה חשובה לצמיחתו. אתר הבורסה מאפשר צפייה בנתוני מסחר, דיווחי חברות ותוכן על הבורסה. האתר מהווה כלי עבודה לציבור המשקיעים, לחברות הבורסאיות ולכל קהילת שוק ההון.

market.tase.co.il

אין פה אקסטרפולציות, אין פה הנחות שער אין פה כלום, אלו נתונים גולמיים.