אתם מתעסקים בתפל. זה ממש לא משנה אם צרכתי 20 מ"ג יותר סידן כי אכלתי גבינה או 20 מ"ג פחות כי אכלתי טחינה. העניין המרכזי בסידן הוא ספיגת הסידן בעצם (כמה סידן נכנס לעצם בפועל), בעוד שחלק מן הסידן מתפרק ויוצא דרך השתן ולמעשה לא מנוצל היטב ע"י הגוף. מעבר לזה, יש מגבלה לכמות הסידן שהגוף יכול לספוג בפרק זמן נתון, ולכן מומלץ לצרוך סידן לאורך היום. כלומר ככל שכמות הסידן הנצרכת נמוכה יותר כך שיעור הספיגה גדל. דרך נוספת להשפיע על ספיגת סידן חוזרת בכליות והפרשה שלו בשתן, ולמעשה לקיים תהליך מינרליזציה בעצם היא צריכה של מרכיבי תזונה כמו זרחן שמפועל באופן ישיר בספיגת סידן בכליות או ע"י השפעה על הורמון PTH ובעצם מאפשר כניסת סידן לעצמות ומפחית את איבוד הסידן והזרחן בשתן.
מכאן מגיעה מסקנה נוספת, אם אני צורך כמויות גדולות של סידן אבל לא צורך מזון המעודד ספיגת סידן, אני "יורה לעצמי ברגל". מזונות שמעודדים ספיגת סידן מכילים הרבה ויטמין D (ביצים, דגים, שמן דגים) וויטמין C (פירות הדר, פלפלים).
לאנשים שדואגים לספיגת הסידן שלהם, מומלץ להפחית בצריכת נתרן (מלח), שכן הוא מסייע באיבוד הסידן בשתן. כמו כן, קפאין, אלכוהול ותה מפריעים לספיגת סידן (3+ כוסות קפה/תה ומעלה ליום), לכן ההמלצה היא לצרוך קפאין ומזון עתיר בסידן בהפרשי זמן של שעתיים ומעלה. שוב, תלוי עד כמה אני דואג מספיגת הסידן שלי.
באופן כללי אם אתה לא מתבגר או בגיל המעבר, אין יתרון מובהק לצריכה גדולה מאוד של סידן, שכן עיקר תהליך השינוי במסת העצם מתרחש בגיל ההתבגרות ובגיל המעבר. כמתבגר הגוף שלי מעוניין לצבור מסת עצם ולכן יש צורך בצריכת סידן גבוהה וספיגה מיטבית. לעומת זאת, כאדם בגיל המעבר הגוף שלי מעוניין בהפחתת דילול העצם ע"י ספיגה מרבית של סידן בעצם. עבור אנשים שהם בגילאי הביניים הגוף מעוניין לשמור על מסת העצם ע"י ספיגת סידן לעצם, ולמעשה מה שחשוב הוא לצרוך כמות סידן מספקת לא בהכרח משנה מהו מקורו בתנאי שמתרחשת ספיגה מספקת.
מקור מזון שנחשב מצוין כספק סידן מוגדר כמכיל 200 מ"ג סידן למנה, למשל גביע יוגורט מכיל בערך 300 מ"ג סידן למנה. אך, כמות הסידן ממוצרי חלב שבפועל נספגת בעצם היא בערך 40% בתנאי אכילה שגרתיים. מוצרי חלב נתפסים כמקור טוב לסידן גם בשל כמות הסידן וגם בשל העובדה שהם תורמים לספיגת סידן גבוהה גם בתנאים פיזיולוגיים לא אופטימיליים (מצבי חולי). העובדה הזו נעוצה בכך שסידן קשור לחלבונים, מסיס בPH חריג שאופייני במחלות שונות. כמו כן בגלל היכולת של סידן ממוצרי חלב להיספג ללא תלות בויטמין D בגלל נוכחות הלקטוז במעי הדק- אצל אנשים בריאים נוכחות לקטוז לא מהווה יתרון מובהק ולמעשה יש מיסוך של ההשפעה בשל ספיגה פעילה לעומת ספיגה פסיבית במעי הדק, אבל ככל הנראה אצל קשישים ותינוקות הספיגה הפסיבית מתרחשת יותר מאשר הספיגה הפעילה (בריכוזי לקטוז גבוהים- עד פי 2 יותר ספיגה). מוצרי חלב הם אכן מקור מעולה לסידן בשל ריכוז גבוהה של סידן למנה ובשל היעדר מעכבים טבעיים לספיגת הסידן בעצם.
לסיכום, עד כמה שידוע כרגע אין למוצרי חלב יתרון מוחלט מול מקורות אחרים של סידן. תפעילו שיקול דעת כראות עיניכם, רק תדאגו לויטמין D וויטמין C בתזונה שלכם ביחד עם סידן ויהיה בסדר.
השתדלתי לכתוב כמה שיותר ברור, מקווה שהצלחתי. ***לא ממליץ***לא מייעץ***
באופן אישי, אני בעד גיוון מזון תמיד, גם טעים וגם בריא.