ביטקוין: ההתפכחות

ב

כשביטקוין נסחר סביב $300 – לעגתי.

כשהוא נסחר סביב $3,000 – פקפקתי.

כשהוא נסחר סביב $30,000 –התחלתי לקנות.

אני קונה מאז מעט ביטקוין מדי חודש. גם עכשיו, בעיצומה של המפולת.

כן, זה עיתוי בעייתי לפרסם בו פוסט כזה. ביטקוין משלים בימים אלה ירידה של 50% מהשיא האחרון שרשם בנובמבר אשתקד. רבים רואים בירידה הזו הוכחה לכך שהנה, מדובר בתרמית, ההונאה הגדולה בהיסטוריה הפיננסית.

עד לפני כמה שנים הייתי מצטרפת למקהלה הזו.

דעתי השתנתה מאז. אני חושבת שלביטקוין עשוי להיות מקום כפוזיציה קטנה בתיק השקעות מבוזר, שנבנית באמצעות כסף שאני יכולה להרשות לעצמי לסכן.

ואכן — ביטקוין מהווה כיום כ-1% מהשווי הנקי הנזיל שלי, לצד תיק הדיבידנדים (המוכוון תזרים שוטף) ותיק הקרנות המחקות (המוכוון צמיחה).

אני מאמינה שטעיתי לגבי ביטקוין.

הטעות שלי הייתה לא רק במהות, כלומר, בהבנה של טיב הנכס, אלא גם בצורה: בעוצמת הנחרצות של ההתנגדות שהבעתי לאורך השנים לעצם הרעיון של השקעה במטבעות קריפטוגרפיים ובביטקוין בפרט.

מטרתי בפוסט הזה איננה לעודד אתכם להשקיע בביטקוין.

למעשה, אני מאמינה שאדם יכול להגיע לעצמאות כלכלית גם מבלי להשקיע בביטקוין כלל.

ביטקוין, אחרי הכל, הוא נכס-סיכון ספקולטיבי, והרשות לניירות ערך אף פרסמה אזהרה מיוחדת לגבי השקעה בו ובמטבעות קריפטוגרפיים בכלל. הסיבה היחידה שאני יכולה להרשות לעצמי להשקיע בביטקוין היא משום שאני אולטרא-שמרנית בהתנהלות הפיננסית השוטפת שלי.

המטרה בפוסט הזה היא להסביר (1) מדוע זנחתי את העמדה השלילית שלי לגבי ביטקוין; (2) למה לדעתי אפשר להצדיק חשיפה מדודה לנכס הזה במסגרת תיק השקעות מבוזר; ו-(3) איך אני באופן אישי יוצרת את החשיפה הזו בפרקטיקה.

חלק 1: למה שיניתי את דעתי לגבי ביטקוין

יכולתי כמובן לגשת ישר לפן המעשי, והקורא הסקרן מוזמן לדלג.

אבל אני לא מתכוונת לפטור את עצמי באמירה רפה בסגנון "טעיתי, נקסט".

אני רוצה לשוב לאמירות הפסקניות שהשמעתי בשנים האחרונות נגד השקעה בביטקוין, ולהתמודד איתן מחדש.

הערך האינטרינזי של ביטקוין

ההתנגדות העקרונית שלי לביטקוין נבעה מההנחה שלביטקוין אין ערך אינטרינזי.

שלא כמו מטבעות הפיאט, כמו למשל שקלים ודולרים, הוא אינו נהנה מתמיכה של בנק מרכזי או ממשלה לאומית. אין לו שימוש תועלתני בתעשייה, הוא לא מניב הכנסה, ובשל כך, הוא שווה בדיוק מה שהצד השני לעסקה חושב שהוא שווה.  או כפי שכתבתי ב-2017:

"האם לביטקוין יש ערך אינטרינזי? ספק רב. אני יכולה לעשות משהו עם חבית נפט, או עם אונקיית זהב. אך מה אפשר לעשות בשורת קוד, מחרוזת אלפא-נומרית במרחב הקיברנטי? אי אפשר לצרוך אותה. אי אפשר להשתמש בה בתעשייה. היא אינה מייצרת תזרים מזומנים שאפשר להעריך על בסיסו מהו השווי ההוגן של המטבע המבוזר. כך, א' יוכל לטעון ששוויו ההוגן של הביטקוין הוא 0$, ואילו ב' יכול לטעון שהשווי ההוגן הוא  1,000,000$. שתי הטענות תהיינה קבילות: בהיעדר ערך אינטרינזי, ביטקוין "שווה" מה שאחרים מוכנים לשלם תמורתו." 

ובכן, אני כבר לא מחזיקה בעמדה הזו.

לביטקוין יש ערך אינטרינזי, שנגזר משילוב בין הנדירות שלו לתועלת השימושית שלו.

הנדירות של ביטקוין מתבטאת בעיצוב שלו. ביטקוין תוכנן עם "תקרה" קשיחה של 21 מיליון מטבעות. אין ישות מרכזית שיכולה לשנות את התקרה הזו באופן חד-צדדי. אפילו סטושי נקמוטו עצמו, אם הוא עוד חי, לא יכול בשלב זה להוסיף מטבעות חדשים לפרוטוקול. 18.5 מילון מטבעות כבר נכרו. מיליוני מטבעו נגנבו או אבדו לבלי שוב. הנדירות כאן היא מאפיין יסודי.

בנוסף, בביטקוין מוטמע מנגנון אוטומטי ומתוכנן מראש המכונה חצייה (halving): אחת לארבע שנים לערך, כמות הביטקוין החדשה שנוצרת אחת לעשר דקות נחתכת בחצי.

כך, בינואר 2009 כורי הביטקוין תוגמלו ב-50 ביטקוין מדי עשר דקות עבור כל בלוק חדש של עסקאות שהוסיפו לבלוקצ'יין (ראו הסבר להלן). ב-2012, התגמול עמד על 25 ביטקוין; ב-2016 – התגמול עמד על  12.5 ביטקוין, ואילו ב-2020 ונכון להיום, התגמול עומד על 6.25 ביטקוין מדי 10 דקות.

אירועי החצייה מקטינים את היצע מטבעות הביטקוין החדשים. המשמעות היא שכל עוד יש בסיס משתמשים קבוע יחסית שמספק ביקוש למטבע, הקטנת ההיצע בעקבות אירוע החצייה צפויה להעלות את מחיר המטבע.

כך, לפחות, אירע בארבעת מחזורי החצייה עד כה.

ביטקוין, אם כן, נדיר הן במונחים של כמות נוכחית והן במונחים של קצב ההיווצרות הפוחת של מטבעות חדשים. הנדירות הזו היא אחד הבסיסים לערך האינטרינזי של ביטקוין.

אך מה בדבר השימוש המעשי בביטקוין?

ובכן, התועלת השימושית של ביטקוין מתבטאת בהיותו סחורה מוניטרית, דיגיטלית, מבוזרת ונדירה, שמאפשרת לאנשים לאצור ולהעביר ערך ברחבי העולם, ללא מעורבות של צד שלישי ריכוזי או ריבוני, ומבלי להיות כבולים לערוציה של המערכת הפיננסית הקיימת או מתווך אחר.

חשבו על כך: אין הרבה נכסים תחליפיים בעולם שאדם יכול להחזיק בעצמו כמשמורן (קסטודיאן) או להעביר אותם לאדם אחר מבלי לעבור דרך צד שלישי ריכוזי, שיכול, ברצותו, לאסוף פרטים על העסקה ואף לחסום אותה.

אפילו העברה של נדל"ן מאדם אחד לאחר מצריכה רישום הערת אזהרה בטאבו. (*)

(*) אפשר להעביר תכשיטים, חפצי אמנות או פריטי אספנות יקרי-ערך מאדם אחד לאחר ללא מעורבות צד ג', אבל הבעיה היא שהנכסים הללו אינם תחליפיים (fungible). ערך ציור של פיקאסו נובע מהערך של הציור המסוים – וכל ציור הוא שונה. להבדיל, שטר של 100 דולר הוא תחליפי – לא איכפת לי איזה שטר ספציפי אקבל, 100 דולר הם 100 דולר. ביטקוין אחד הוא ביטקוין אחד.

זה משאיר אותנו, למעשה, עם שלושה נכסים תחליפיים שאפשר להחזיק או להעביר לאדם אחר מבלי להיחשף לעינו הבוחנת של צד ג': מזומן, מתכות יקרות וקריפטו (בעבר אפשר היה למנות גם ניירות ערך למוכ"ז, אבל הם כבר לא מונפקים).

מזומן נוטה להישחק לאורך זמן. אפילו המטבעות החזקים ביותר (דולר ארה"ב ופרנק שוויצרי) איבדו כ-95% מערכם במאה השנים האחרונות. כדי להימנע מהשחיקה הזו יש להפקיד את המזומן בידי צד ג' ולצבור עליו ריבית, וגם אז היא לא תדביק את קצב השחיקה האינפלציונית.

כך שמזומן מועיל מאד כאמצעי חליפין, אבל לא כאמצעי לאצירת ערך.

זהב, להבדיל, הוא מתכת נדירה שנהנית ממעמד של סחורה מוניטרית כבר אלפי שנים. בשונה משטרות כסף מזומן מהמאה ה-19, שהיום כבר אינם שווים דבר, אונקיית זהב מהמאה ה-19 שמרה על ערכה עד היום.

הצרה היא שיש סיכוני אבטחה בהחזקה עצמית של זהב פיזי, ייבואו כרוך במיסים כבדים, ולרוב צריך לשלם פרמיה למוכרי הזהב מעל מחיר השוק (הספוט).

כלומר, זהב מועיל מאד לאצירת ערך, אבל לא כאמצעי חליפין.

ביטקוין בבסיסו הוא מרשם עסקאות פומבי ומבוזר – הבלוקצ'יין — שמתעד את כמות המטבעות שנשלחו לכל כתובת.

בניגוד לזהב, ביטקוין "חי" כולו במרחב הדיגיטלי. מטבעות הביטקוין אינם "מאוחסנים" במכשיר כלשהו, אלא משויכים לכתובת מוצפנת בבלוקצ'יין.

מפתח פרטי לכתובת ביטקוין מסוימת מקנה גישה – ולמעשה, בעלות – על מטבעות המשויכים לאותה כתובת.

ביטקוין מבוסס על רשת של אלפי "צמתים". כל "צומת" מחזיק העתק של מרשם העסקאות כולו. לכן ביטקוין נחשב למטבע מבוזר: אין ישות ריכוזית אחת שמחזיקה את המרשם העסקאות לבדה.

כל שליחה של ביטקוין מכתובת אחת לאחרת עוברת אימות ראשוני בצומת, ובהמשך עוברת אימות נוסף על ידי מאות אלפי "מאמתי עסקאות" המתחרים ביניהם. מאמתי העסקאות הללו מכונים כורי ביטקוין.

הכורים רותמים כוח חישוב לצורך פתרון בעיות מתמטיות מורכבות ועל-ידי כך מאמתים את העסקאות ומשפרים את אבטחת הרשת. בסיום תהליך האימות, ובתמורה למאמציהם, הכורים מתוגמלים בביטקוין – וכך למעשה נוצר ביטקוין חדש (כאמור, עד לתקרה של 21 מיליון).

בסיום תהליך האימות / כרייה, בלוק העסקאות החדש מצורף ל"שרשרת הבלוקים" (הבלוקצ'יין), באופן שמאפשר למשתמשים ברשת לשלוח ביטקוין זה לזה מבלי להידרש לצד שלישי ריכוזי.

כאמור, בשונה ממטבעות פיאט, אין רשות מרכזית שיכולה לשנות את המדיניות המוניטרית של הבלוקצ'יין, ליצור ביטקוין נוסף יש מאין, לחסום עסקאות ביטקוין, או להחרים ביטקוין מכתובת קיימת. המבנה והתכונות הללו של ביטקוין מייחדים אותו בהשוואה למזומן או לזהב.

כדי להעביר 300,000 דולר במזומן מנמל תעופה אחד לאחר נדרש מאמץ לוגיסטי ובירוקרטי משמעותי. שלא לדבר על הטרחה הכרוכה בהעברה של 300,000 דולר באונקיות זהב.

ביטקוין מאפשר לעשות את זה בחיכוך מופחת. כל שנדרש הוא לשנן בראשך את המפתח הפרטי הייחודי שלך — מחרוזת של 24 מילים ("Seed phrase") שמקנה גישה לארנק הביטקוין שלך — לצאת מגבולות הארץ כשרק בגדים לגופך, ולשחזר את הגישה לארנק ממדינה אחרת באמצעות אותה סיסמה. והרי לך 300,000 דולר.

התכונה הזו של ביטקוין — היכולת להיות הקסטודיאן של עצמך — משקפת בעיני את תמצית הערך האינטרינזי שלו.

קיומו כמרשם עסקאות אוניברסלי, מבוזר על פני אלפי צמתים, חסין מפני צנזורה והחרמות, מעוגן במדיניות מוניטרית קשיחה ונטול הנהגה מרכזית, מקנה לו יתרונות חשובים על פני זהב ומזומן.

לתכונה הזו יש תועלת ממשית: לא רק כגיבוי למצבי חירום (כי שכחת את האשראי במסעדה, כי ריצה אל הבנקים רוקנה את הכספומטים, או כי שלטון דכאני הפקיע את כל רכושך), אלא גם, ואולי בעיקר, כפתרון מעשי עבור 70% מאוכלוסיית העולם שמתגוררת במדינות מתפתחות עם אינפלציה דוהרת, חוסר יציבות שלטוני ומערכת בנקאית מעורערת.

אחרי הכל, קל יותר לתת ל-5 מיליארד בני אדם טלפון סלולארי עם חיבור לאינטרנט מאשר בנק שישרת אותם.

ביטקוין – בהיותו נכס נדיר, מבוזר, מוצפן, עביר דיגיטלית, הנוטה להאמיר בערכו כנגד מטבעות פיאט אינפלציוניים — מאפשר לאנשים להפוך לבנקאים של עצמם, לשמור על כוח הקנייה שלהם ולהעביר אותו לכל מקום בעולם.

זה לא מפתיע שמדינות נחשלת כמו אל סלוודור והרפובליקה של מרכז אפריקה כבר אימצו את הביטקוין כהילך חוקי. זה לא מפתיע שמדינות נוספות שוקלות ללכת בדרכן.

מובן שמי שהתמזל מזלו לגדול במדינה מפותחת שבה דברים פשוט "עובדים" יאמץ עמדה סקפטית יותר לגבי עצם הצורך בביטקוין. הסרטון הנפלא הזה מסביר היטב את הפער התפיסתי הזה, ומה ביטקוין משרת מנקודת המבט של תושבי מדינות מפותחות.

אלא שביטקוין כנכס גיבוי רלוונטי גם מעבר לעולם השלישי.

מדינות מערביות מנהלות בעשור האחרון מלחמה רבתי כנגד ההחזקה ושימוש בכסף מזומן ודוחקות את הציבור כמעט בכוח להשתמש ב"משמורנים" מפוקחים כמו המערכת הבנקאית — רק כדי להשתמש באותם משמורנים ככלי לאכיפת ציות.

הרשויות במדינת ישראל, למשל, עושות שימוש חופשי למדי בעיקול חשבונות בנק, גם כלפי אנשים שלא הורשעו או אפילו הואשמו בפלילים. ממשלת קנדה פעלה באופן דומה רק לאחרונה כדי לדכא מחאה עממית.

ביטקוין הוא כאמור לא הנכס היחיד שמאפשר משמורת עצמית. אבל הוא היחיד שאפשר להעביר אותו בקלות באופן חוצה גבולות, בוודאי בהשוואה לזהב או מזומן. לרשויות קשה מאוד לחסום עסקאות, לתפוס נכסים או אפילו לדעת על דבר קיומם של הנכסים כשעצם הגישה אליהם – המפתחות הפרטיים — נמצאת בקודקודו של אדם.

איסור ממשלתי?

השאלה המתבקשת היא מדוע ממשלות בכלל מאפשרות לביטקוין להתקיים במקביל למערכת הפיננסית הקיימת? ומה מבטיח שהן לא ירכזו מאמץ נגדו כדי להפיל אותו יום אחד?

כפי שכתבתי פעם:

"ההתערבות הממשלתית, בסופו של יום, צפויה להזיק לביטקוין ודומיו. ממשלות אמנם אינן מסוגלות לשלוט בהיצע הביטקוין, אך הן בהחלט מסוגלות לפקח, למסות (כלומר, לבצע דה-אנונימיזציה), ואפילו להנפיק מטבעות מבוזרים משלהן שידחקו את המטבעות החלוצים לשוליים. בעיני, זהו סיכון משמעותי נוסף שיש להביאו בחשבון טרם השקעה במטבעות מבוזרים."

ובכן, קשה לומר שאין תקדים לעניין. ארה"ב אסרה על אמריקנים להחזיק בזהב מ-1933 ועד 1975, כי החזקה של זהב במשמורת עצמית נתפסה כאיום על המערכת המוניטרית המקומית.

מדינת ישראל אסרה על אזרחיה להחזיק במטבע זר מ-1948 ועד 1977 מאותה סיבה בדיוק.

ממשלות תמיד יעדיפו לכפות על אזרחים לעשות שימוש במטבעות פיאט הנתונים לשליטתן.

ביטקוין, כאמור, עושה שימוש בהצפנה, ולכן, בהיעדר מפתחות אישיים, אין לממשלות דרך מעשית להפקיע או לחלט ביטקוין מכתובת ארנק מסוימת.

מה שממשלות יכולות לעשות זה לחסום גישה לבורסות, או להכריז על ביטקוין כנכס שבעלותו אסורה, מה שיפגע בביקוש, ירחיק משקיעים מוסדיים ויזרוק את עולם הקריפטו לשוק השחור.

הבעיה עם התרחיש הזה הוא שבשלב הנוכחי, מהלך ממשלתי כזה יהיה מנוגד למומנטום שביטקוין כבר צבר.

ביטקוין מופיע במאזנים של חברות ציבוריות כמו טסלה, בלוק ומיקרוסטרטג'י . חברות תשלומים כמו ויזה, מאסטרכרד ופייפאל משלבות אותו בשירותיהן. יש אקו-סיסטם שלם של חברות פרטיות וקרנות השקעה שנוצר סביבו.

ככל שהעניין המוסדי בביטקוין עולה, הוצאתו מחוץ לחוק הולכת ונראית בלתי סבירה. זה ייצור התנגשות ישירה עם חברות, קרנות ומשקיעים גדולים, ויהיה הרסני מבחינת דעת הקהל.  לכן, לפחות במערב, איסור גורף על ביטקוין נראה כמו סיכון בסבירות נמוכה.

מעבר לכך, איסור מדינתי על ביטקוין לא יביא להפסקת השימוש בביטקוין. סין היא דוגמה טובה – כמות הפעמים שהמפלגה הקומוניסטית אסרה על השימוש במטבע הפכה כבר למין בדיחה חוזרת בקהילות הביטקוין.

זכרו: ביטקוין כבר "חוסל" עשרות פעמים – ולמרות זאת, יחסית למשהו שהוגדר כבדיחה, הונאת פונזי ורעל עכברים, קשה שלא להשתאות מהשרידות והאיתנות שלו ב-13 שנות קיומו. וככל שביטקוין שורד זמן רב יותר, המעמד שלו כמעין זהב דיגיטלי מתבסס, ורבים יותר רוצים להשתתף בסיפור הזה, בצדק או שלא.

דילול?

אבל למה דווקא ביטקוין? מה מונע מכל מטבע קריפטוגרפי אחר לגבור עליו ולנגוס בנתח השוק שלו?

הרי גם אם נקבל שביטקוין הוא טכנולוגיה בעלת ערך אינטרינזי, ושלממשלות אין דרך ממשית לחלט אותו מארנקים פרטיים, העובדה היא שמרגע ששערי הידע נפרצו, כל אחד יכול פשוט להעתיק את הפרוטקול, לשפר אותו, וליצור כך מטבע קריפטוגרפי חדש ונדיר, שיתחרה עם הביטקוין ויאיים על מעמדו.

והאמת שזה קורה – ובמימדי ענק. נכון להיום ישנם 18,465 מטבעות קריפטוגרפיים המציעים אלטרנטיבה לביטקוין – "אלטקוינס" (או "שיטקוינס") – כשמתוכם קרוב ל-10,000 מטבעות פעילים.

למוכרים שבהם – אתריום, סולנה, ביננס קוין, טרה, קרדאנו, ריפל – יש שווי שוק שכבר נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

כל מטבע כזה נוגס בשווי השוק של ביטקוין. חלקם מהירים יותר. חלקם יעילים יותר. חלקם מתוכנתים לצורך חוזים חכמים.

כפי שכתבתי בעבר:

"אף על פי שהיצע הביטקוין אכן מוגבל, ישנם כיום יותר מאלף מטבעות מבוזרים מתחרים, שמתבססים על אותה טכנולוגיה בדיוק. למעשה, ככל שמחירו של הביטקוין עולה, כך גובר התמריץ ליצור מטבעות מבוזרים אלטרנטיביים –  והרשימה אכן צומחת מדי יום.  הנדירות של המטבעות המבוזרים, אם כן, היא סינטתית. בעוד שאני לא יכולה לייצר בעצמי גרסאות חדשות ושונות של זהב (שערכו האינטרינזי נגזר מנדירותו הגיאולוגית)  שום דבר לא מונע ממני לייצר גרסאות חדשות ושונות של ביטקוין."

כל מטבע קריפטו נדיר בפני עצמו, אבל אין שמץ של נדירות במספר מטבעות הקריפטו שקיימים כעת או בעתיד. במילים אחרות, הנדירות של ביטקוין בסיכון – ומכאן גם הערך שלו.

אלא שביטקוין נהנה מתכונה אחת שאין לאף מטבע קריפטוגרפי אחר: אפקט הרשת.

נסו להקים רשת חברתית מתחרה לטוויטר. מספרים לי שלהעתיק את הקוד ולהרים פלטפורמה דומה זו לא משימה מאד מורכבת מבחינה טכנולוגית. הקושי הוא לגרום למיליוני בני אדם להשתמש ברשת הזו. במובן זה, אפקט הרשת של טוויטר מגן עליה מפני תחרות, משום שככל שרבים יותר משתמשים בה, הערך שלה עולה לאורך זמן.

בדומה, גם אם מישהו ייצור עותק של הבלוג הזה, הוא יתקשה "להעתיק" את מאות האתרים החיצוניים שמפנים אליו. הוא יתקשה להביא את אלפי החברים בפורום הסולידית כדי שיכתבו אצלו פוסטים חדשים. הוא יתקשה להביא את עשרות אלפי העוקבים של הבלוג ברשתות החברתיות. לכן הוא לא יכול להעתיק את אפקט הרשת של הבלוג.

כאמור, אפשר בקלות יחסית להשיק מטבע קריפטוגרפי חדש. אבל קשה מאד להשיק מטבע שהשוק יבטח בו, ויקנה לו ביקוש חזק ויציב. זה מה שמבחין את ביטקוין ממתחריו.

ככל שאפקט הרשת של מטבע קריפטוגרפי גדול יותר, הוא נחשב מאובטח יותר; ככל שהוא מאובטח יותר, הביקוש אליו גדול יותר; וככל שהביקוש גדל, כך שווי השוק עולה.

כאמור, יש מטבעות מהירים יותר מביטקוין. אבל בעולם הזה, הכל מבוסס טריידאוף. עסקאות במטבע סולנה, לדוגמה, מהירות בהרבה מעסקאות בביטקוין, אבל המחיר הוא שהרשת ריכוזית מאד – וכתוצאה מכך פחות מאובטחת.

כשמדובר במטבע ריכוזי שסובל מאפקט רשת חלש, קבוצה עם כוח חישוב גדול מספיק יכולה להשתלט על הבלוקצ'יין ולשנות את הכללים המוניטריים לטובתה.

זה תרחיש כמעט בלתי-אפשרי בביטקוין (*). מספר המכשירים שמאמתים את העסקאות בבלוקצ'יין של ביטקוין בכל רגע נתון גדול כל כך עד כדי שהם צורכים יחד יותר חשמל מארגנטינה. דרוש כוח חישוב (hash rate) אדיר כדי לתקוף את רשת הצמתים של ביטקוין, וממילא ישנם מנגנוני הגנה מפני תקיפה כזו.

(*) לפחות כל עוד טרם הגענו לעליונות קוונטית

המשמעות היא שגם אם יושק מטבע יעיל יותר או מהיר יותר מביטקוין, הוא בהגדרה יהיה מאובטח פחות בגלל כוח חישוב נמוך יותר ואפקט רשת נמוך יותר. וכשמדובר בנכס שתפקידו הבסיסי הוא לאצור ערך, אבטחה הוא הדבר החשוב ביותר. במובן זה, העובדה שביטקוין הוא המטבע הקריפטוגרפי הראשון מעניקה לו פער ראשוניות שיהיה קשה מאד להדביק.

אפקט הרשת של ביטקוין מאפשר לו לשמר ולהגדיל את בסיס המשתמשים. זה מין מעגל קסמים שמזין את עצמו: ככל שיש יותר משתמשים, הרשת מאובטחת יותר, וככל שהרשת מאובטחת יותר, נמשכים אליה יותר משתמשים.

העובדה היא שכבר למעלה מעשור, ביטקוין שומר על מעמדו כמעין "זהב דיגיטלי" של שוק הקריפטו, והוא מקיים סביבו אקו-סיסטם שלם, אף על פי שמטבעות חדשים מושקים כל הזמן. במונחים של אצירת ערך במרחב הקריפטו קשה להתחרות בביטקוין במונחים של שווי שוק, ביזור, מדיניות מוניטרית נוקשה ואבטחה.

תנודתיות?

ב-2017 כתבתי:

"ביחס לאצירת ערך, הקושי העיקרי הוא שביטקוין, כמו יתר המטבעות המבוזרים, סובל מתנודתיות מחירים קיצונית. התכונה הזו כמובן אינה בהכרח שלילית כשמדובר בנכס השקעה, אבל היא גרועה מאוד אם אותו נכס מתיימר להוות חלופה ארוכת-טווח לכסף הפיאט. יציבות השער היא תכונה הכרחית למטבע מוצלח: מי יבצע עסקאות ב"מטבע" שערכו נוטה לזנק או להתרסק בשיעורים דרמטיים ובאופן בלתי צפוי"

ביטקוין התחיל משווי שוק אפסי. כיום שווי השוק שלו נושק ליותר מחצי טריליון דולר. הזינוק הזה, בתוך 13 שנים, היה כרוך מטבע הדברים בתנודתיות עצומה – בעיקר כלפי מעלה (ובאופן בלתי נמנע, גם בתנודתיות כלפי מטה).

כך שבעוד שבחלק מהשנים הוא נחתך ב-80% ו-90%, בשנים אחרות הוא נסק ב-1000%. התנודתיות הייתה ועודנה מאפיין – לא באג.

ועדיין, יש בסיס לטענה שתנודתיות היא לא תכונה מועילה לנכס שמתיימר לשמש כמטבע או כאמצעי לאצירת ערך.

למען הסר ספק: ביטקוין הוא בהחלט נכס סיכון. לא הייתי משקיעה בו כספים שיש סיכוי שאזדקק להם בטווח הקצר.

אלא שככל ששווי השוק של ביטקוין צומח, התנודתיות שלו צפויה להתמתן. אם ביטקוין יגיע לשווי שוק של כמה טריליוני דולרים ויהנה מתפוצה רחבה מאד ושימושים רחבים, יש להניח שהתנודתיות תשכך.

לכן, יש הצדקה תיאורטית לחשיפה – ולו מזערית – לביטקוין, מתוך הנחה שאפקט הרשת של ביטקוין ימשיך להתרחב עד שיגיע למין שיווי משקל שיקנה לו יציבות רבה יותר ותנודתיות נמוכה יותר. קצת כמו חברת צמיחה שהולכת ומתבגרת והופכת לחברת ערך והתנודתיות שלה קטנה בהתאם.

כרגע, התנודתיות הזו הכרחית כדי שביטקוין יוכל להמשיך לצמוח. הדרך להתמודד עם התנודתיות של ביטקוין היא לשמור על גודל פוזיציה אשר הולם את רמת הידע והביטחון של המשקיע בנכס זה, ותואמת את מצבו הפיננסי ויעדיו.

***

לסיכום, שיניתי את דעתי על ביטקוין משום שאני לא סבורה שהערך שלו אפסי.

הנדירות שלו, לצד פוטנציאל השימוש בו כסחורה מוניטרית הניתנת למשמורת עצמית ולהעברה מבוזרת שאינה תלויה במערכת הפיננסית הקיימת, מקנות לו ערך בעולם כאוטי.

במקביל, אפקט הרשת של ביטקוין מקנה לו הגנה חזקה מפני הסיכון שידולל על ידי מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. מכלול התכונות הללו צפוי לדעתי לתמוך בהמשך הביקוש לביטקוין בשנים הבאות.

חשוב לי להבהיר: אני לא טוענת שביטקוין הוא המזור לכל מצוקותיו הפיננסיות והאחרות של העולם. אני לא משתייכת למחנה הכיתתי של רושפי העיניים שסבורים שכל שקל פנוי צריך ללכת לביטקוין.

מצד שני, אני כבר לא נמצאת בקיצון השני.

חלק 2: ביטקוין בתיק ההשקעות

העובדה שלנכס מסוים יש ערך ופוטנציאל עתידי לא מקנה לו אוטומטית מקום בתיק ההשקעות שלנו.

האם אפשר להצדיק תיאורטית שילוב של ביטקוין בתיק השקעות?

אפשר לחשוב על כמה סיבות עיקריות לעשות זאת.

ביטקוין כמחולל תשואה

ביטקוין עשוי (בתוחלת) לשפר את התשואה שיניב תיק השקעות מבוזר, גם אם שיעור החשיפה מדוד מאד.

התכלית של כל תיק השקעות היא לצמוח. באופן אידיאלי, נרצה לשלב בו נכסים שערכם נוטה להאמיר לאורך זמן.

ביטקוין בהחלט עונה על ההגדרה הזו, לפחות במונחים של ביצועיו ההיסטוריים. המחיר של הדבר הזה טס, כבר למעלה מעשור, במאות אחוזים.

ובעוד שאיש לא יודע אם ביטקוין ימשיך לטפס כבעבר, זה תרחיש שלא ניתן לשלול, בהינתן המאפיינים שנסקרו לעיל: היצע מוגבל בתקרה, מנגנון דפלציוני מובנה, וביקוש גובר לנכס בעולם השלישי. הדינמיקה של ביקוש קבוע/עולה והיצע ההולך וקטן תומכת בטענה שמחיר הביטקוין ימשיך לעלות.

מובן שפוטנציאל תשואה כזה כרוך גם בתנודתיות עצומה – שצפוי להשפיע על התנודתיות הכוללת של התיק (ככל שהחשיפה לביטקוין גדולה יותר).

ביטקוין כגידור

באופן אידיאלי, נרצה לשלב בתיק ההשקעות שלנו נכסים שנוטים לעלות בערכם בסביבות שוק שונות.

דוגמה לכך היא התיק של הארי בראון, שנבנה כך שבתאוריה, תמיד יהיה נכס שישגשג ויסחב את התיק: זהב לתקופות אינפלציה, אג"ח ממשלתי ארוך לתקופות דפלציה, מזומן לתקופות מיתון ומניות לתקופות צמיחה.

פיזור אופקי כזה בין נכסים מסייע להקטין את התנודתיות הכוללת של תיק ההשקעות, ובנוסף מאפשר לבצע איזון מחדש באופן שעשוי לסחוט עוד כמה אחוזי תשואה מהתיק.

ביטקוין קורלטיבי בעיקר למחזורי ה"חצייה" שלו. באופן טיפוסי, השוק השורי בביטקוין מתחיל אחרי כל חצייה כזו, ולאחריו יש נפילה חדה.

יש מחלוקת בספרות על מידת היכולת של ביטקוין לשמש כגידור  (נכס בעל קורלציה שלילית לנכס אחר) או כמחולל גיוון של התיק (נכס שיש לו קורלציה חיובית חלשה לנכס אחר). נראה שביטקוין פשוט  צעיר מכדי לומר כיצד הוא מתנהג בסביבות שוק שונות.

נכון להיום, נראה שהקורלציה של ביטקוין למניות הצמיחה (ולמדד הנאסד"ק במיוחד) גבוהה מאד, שפירושה שביטקוין נוטה לעלות וליפול ביחד עם שוק המניות. זה הופך אותו לנכס לא מאד מועיל במונחים של פיזור, לפחות לעת עתה.

העניין הוא שקורלציות נוטות אף הן להשתנות לאורך השנים. משקיע שמאמין שביטקוין יתבסס כנכס השקעה עצמאי, יכול לשלב ביטקוין בתיק ההשקעות שלו כמעין גידור עתידי לתרחישי שוק שונים.

***

בהתחשב בשני אלה, נדמה לי שכשמדובר בהקצאת נכסים לביטקוין, עדיף לטעות לצד השמרני.

השקעה במטבעות קריפטוגרפיים חשופה לתנודתיות עצומה ולכן בכל מקרה, לא הייתי משקיעה שם כסף המיועד למימוש בטווח הזמן המיידי. בוודאי שלא הייתי נוטלת הלוואה כדי לקנות ביטקוין. התנודות כאן גבוהות בהרבה מבשוק המניות, מה עוד שבורסות הקריפטו פועלות 24/7 ברחבי העולם. אם אתם רוצים לישון היטב בלילה, נהלו את גודל הפוזיציה בתבונה.

עבורי, חשיפה של 1% מתיק ההשקעות לביטקוין היא פתרון הולם.

זה נשמע מעט, אבל אם נחזור לשוק השורי של 2017,  שילוב של 1% ביטקוין בתיק "שוקולד מריר" קלאסי (אג"ח/מניות) היה יכול להכפיל את התשואה הכוללת של התיק מ-7% ל-15%.

אני אוהבת את משוואת הסיכון/סיכוי בהקצאה כזו. פוזיציה של 1%  יכולה לצמוח ל-10% מהתיק אם ביטקוין מגשים את ייעודו. מצד שני, אם העסק מתפרק וביטקוין מסיבה כלשהי חולף מהעולם, הנזק שייגרם לתיק בכללותו – מוגבל, שלא לדבר על כך שפוזיציה קטנה מפחיתה את התנודתיות הכוללת בתיק באופן דרמטי.

דאונסייד מוגבל, אפסייד בלתי מוגבל – נשמע לי כמו משהו שהייתי רוצה בתיק שלי. כמובן, משקיעים אחרים בעלי תאבון סיכון וצרכים אחרים יעדיפו הקצאות שונות בין 0% ל-100%.

חלק 3: איך קונים ביטקוין?

אז איך משקיעים בדבר הזה? איפה מתחילים? איך עוברים ממצב שבו אין לי את זה, למצב שבו יש לי את זה?

ובכן, מכיוון שיש דרכים רבות ושונות להיחשף לביטקוין,  אין תשובה חד-משמעית, ובסופו של יום זה תלוי מאד במה שאתם מבקשים להשיג: האם אתם רוצים לסחור בביטקוין לטווח קצר, או להחזיק לטווח ארוך? האם אתם רוצים להחזיק בביטקוין "פיזי" בארנק ייעודי עם מפתחות פרטיים משלכם, או שאתם בסדר עם הרעיון שמישהו יחזיק את הביטקוין עבורכם, גם באופן עקיף?

חשיפה עקיפה לביטקוין דרך שוק ההון

העובדה שלביטקוין יש ערך כנכס הניתן למשמורת עצמית, לא מחייבת אתכם להחזיק אותו בעצמכם באופן ישיר. תוכלו פשוט "לרכב" על רעיון שיש מי שמשתמש בו למשמורת עצמית מבלי לעשות זאת בעצמכם.

הדרך הפשוטה ביותר ליצור חשיפה עקיפה לביטקוין היא באמצעות מוצר פיננסי שעוקב אחר מחירו.

המוצרים הללו, הנסחרים בבורסה, מאפשרים לכם להיחשף לביטקוין מבלי לקנות את המטבעות עצמם באופן ישיר. המוצרים הללו יכולים להוות חלק מההקצאה שלכם לביטקוין – או כולה.

מוצרים פיננסיים עוקבי ביטקוין  נהנים מכמה יתרונות מובהקים, שהופכים אותם לאטרקטיביים על פני רכישה ישירה של ביטקוין.

ראשית, קל לקנות (ולמכור) אותם. מכיוון שאלה מוצרים בורסאיים, הרכישה נעשית בדיוק כמו שקונים כל נייר ערך אחר. כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח חשבון מסחר עצמאי – אני אישית משקיעה באמצעות אקסלנס טרייד (**) – להעביר כספים לחשבון, ולשלוח פקודת קנייה לרכישת ניירות הערך (בעצמכם או באמצעות חדר העסקאות של הברוקר).

בנוסף, מכיוון שכל הקניות והרכישות מבוצעות דרך בית השקעות, ענייני המיסוי וסליקת הכספים נפתרים מאליהם – המס מנוכה במקור על ידי הברוקר, יש תיעוד מלא של הרכישה, ואין צורך להתחנן לבנק ישראלי שיכבד את כספי התמורה.

לבסוף, החזקה של המוצרים הללו בחשבונות פטורים ממס – למשל קרן השתלמות במסלול ניהול עצמי (IRA) – היא הדרך היחידה, ככל הידוע לי, להשקיע בביטקוין מבלי לשלם מס רווחי הון.

ריכזתי כאן כמה מוצרים פיננסים עוקבי ביטקוין. אני לא מחזיקה באף אחד מהמוצרים הללו. התחום מתפתח כל הזמן, ונתון לשינויים. זוהי לא רשימה ממצה, אלא רק מידע שמובא כבסיס למחקר עצמאי משלכם. המוצרים הללו עלולים להיות חשופים לסיכונים רגולטוריים ופיננסיים שונים. אין לראות ברשימה הזו משום המלצת קנייה או ייעוץ השקעות מותאם לצרכיו של כל אדם.

The Grayscale Bitcoin Trust  – קרן הביטקוין הראשונה והגדולה בעולם. מדובר בקרן נאמנות סגורה (CEF) שהושקה בשנת 2015 בארה"ב, ולמיטב ידיעתי הייתה המוצר הפיננסי הראשון שמאפשר לעקוב אחר מחיר הביטקוין. הקרן, הנסחרת תחת הסימול GBTC, מנהלת כיום כ-24 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 2% בשנה. הקרן מחזיקה ביטקוין "פיזי", ומטרתה לעקוב אחר מחירו. בשנים האחרונות הקרן פועלת כדי לשכנע את רשות ניירות הערך בארה"ב להפוך ל-ETF (קרן סל). בהיותה קרן סגורה, נוצר לעתים פער חיובי (פרמיה) או שלילי (דיסקאונט) בין מחיר השוק של GBTC לבין השווי הנקי של נכסיה (NAV). נכון להיום הקרן נסחרת בדיסקאונט עמוק, ולאור העובדה שמתחרים לא מפסיקים לצוץ, היא צפויה להישאר במצב זה עד לשינוי רגולטורי.

ProShares Bitcoin Strategy ETF – קרן סל (ETF) מבית ProShare Advisors היוצרת חשיפה למחיר הביטקוין באמצעות מכשירים פיננסים כמו חוזים עתידיים ונגזרים אחרים. הקרן, הנסחרת תחת הסימול BITO בבורסת ניו יורק, אינה מגובה בביטקוין "פיזי". דמי הניהול עומדים על 0.95% והיקף הנכסים המנוהלים עומד על 574 מיליון דולר.

Purpose Bitcoin ETF – קרן סל (ETF) קנדית מבית Purpose, נסחרת בבורסת טורונטו תחת הסימול BTCC. גובה דמי ניהול של 1% ומנהלת כ-1.6 מיליארד דולר קנדי.  למיטב ידיעתי, זוהי קרן הסל הפתוחה היחידה בעולם שמחזיקה פיזית בביטקוין (34,504 מטבעות נכון להיום).

BTCetc – ETC Group Physical Bitcoin תעודת סל (ETN) אירופית הגובה דמי ניהול של 2.00% ומנהלת נכסים בהיקף של כ-600 מיליון אירו. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BTCE. מגובה בביטקוין פיזי.  מקום מושבה בגרמניה.

CoinShares Physical Bitcoinתעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BITC. מנהלת נכסים בשווי 310 מיליון אירו וגובה דמי ניהול שנתיים של 0.98%. מקום מושבה בג'רסי, צרפת.

21Shares Bitcoin ETP – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול ABTC. גובה דמי ניהול של 1.49% לשנה. מנהלת נכסים בשווי 273 מיליון אירו. מקום מושבה: שוויץ.

 VanEck Bitcoin ETN – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול VBTC. גובה דמי ניהול של 1.00% לשנה ומנהלת נכסים בשווי 139 מיליון אירו. מקום מושבה: ליכטנשטיין.

WisdomTree Bitcoin – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BTCW. גובה דמי ניהול של 0.95% ומנהלת נכסים בשווי 251 מיליון אירו. מקום מושבה: ג'רסי.

לבסוף, ישנה גם אפשרות להשקיע בקרנות סל מנייתיות שמחזיקות חברות עם זיקה הדוקה למטבעות קריפטוגרפיים ולביטקוין בפרט. דוגמה לכך היא Amplify Transformational Data Sharing ETF, קרן סל אקטיבית הנסחרת תחת הסימול BLOK בבורסת ניו יורק. הקרן גובה דמי ניהול של 0.71% לשנה, מנהלת כ-770 מיליון דולר ומחזיקה חברות העוסקות בפיתוח או שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. בין אחזקותיה: חברת השבבים אינטל ואנווידיאה (NVDA), חברות כריית הביטקוין ריוט (RIOT) ומרתון (MARA), בורסת הקריפטו קוינבייס (COIN) חברות התשלומים בלוק (SQ), פייפאל (PYPL), מאסטרכרד (MA) וויזה (V) ועוד.

חשיפה ישירה לביטקוין דרך בעלות על מטבעות

אם חשקה נפשכם להפוך לקסטודיאן של עצמכם דרך החזקה ישירה של ביטקוין, דעו כי זחילה במחילת הארנב הזו כרוכה בעקומת למידה מסוימת.

עד לפני כמה שנים, הדרך המיידית להשיג ביטקוין הייתה באמצעות כרייה עצמית. כל אדם עם מחשב פחות-או-יותר סביר יכול היה להתקין תוכנה ייעודית, לרתום את כוח החישוב של מחשבו (ושל הכרטיס הגרפי שלו) לטובת אימות עסקאות בבלוקצ'יין, ולקבל כמה ביטקוין (או חלקיקי ביטקוין) בתמורה למאמציו.

היום, לאחר שרוב המטבעות כבר נכרו, כריית ביטקוין מצריכה כוח חישוב אדיר, שחורג ממשאביו של המשתמש הפרטי הסביר.

לכן, רוב האנשים משיגים ביטקוין על-ידי כך שהם קונים אותו מאנשים אחרים.

הפתרון של קנייה ישירה של ביטקוין מאדם אקראי שמצאתם בטלגרם לא נשמע לי כדאי, ולו  בגלל הקושי לתעד עסקה כזו ולהוכיח שהיא כשרה באופן שהבנקים בישראל יסכימו  לקבל את כספי התמורה (אם אי פעם תבחרו להמיר את הביטקוין חזרה לפיאט). לכן, חלופה מועדפת תהיה להשקיע באמצעות בורסת קריפטו ייעודית.

אין בורסת ביטקוין מרכזית בדומה לבורסה ליהלומים – הרשת הרי מבוזרת. יש מספר בורסות פרטיות הפועלות כמעין מתווכים. הגדולות שבהן הן בינאנס, קראקן, קוינבייס, ג'ימיני, FTX ועוד. בישראל יש לנו את ביטוסי וביטס אוף גולד, וכן את הפתרון שמציעה אלטשולר שחם Horizons (אין לי ניסיון או שת"פ עם אף אחד מהגופים הישראלים, אבל אני מזכירה אותם כאן כבסיס למחקר עצמאי של הקורא הנבון).

בורסות קריפטו מאפשרות מסחר (קנייה ומכירה בין אנשים), אחסון של הביטקוין שקניתם בפלטפורמה עצמה או באמצעות ארנק מטעמה, או העברה של המטבעות מהבורסה לארנק פרטי משלכם.

רגע לפני שתירשמו לבורסת קריפטו, חשוב להיערך ברובד בסיסי יותר. מכיוון שביטקוין הוא מעין זהב דיגיטלי, וחי כולו במרחב הקיברנטי, קריטי שתדאגו להיגיינה קיברנטית ראויה, על גבול הפראנויה.

ודאו שהמחשב שלכם מוגן בסיסמה חזקה ובחומת אש. הורידו סורק נוזקות כמו Malwarebytes. אם אתם מתכוונים לבצע פעולות באמצעות הטלפון הנייד, ודאו שהוא מוגן בסיסמה, והסירו את המספר מכל מדיה חברתית. הגדירו אימות דו-שלבי בכל אפליקציה רלוונטית, עדיף כזו שמתבססת על OTP (כמו Authy או Google Authenticator) ולא SMS. צרו חשבון מייל מוצפן עם כינוי ייחודי ואקראי, עדיף בספק כמו protonmail ויחדו את השימוש בתיבה לענייני קריפטו בלבד. השתמשו במייל הזה כדי לפתוח חשבון בבורסת קריפטו. כעת אתם מוכנים.

באופן אישי,  החלטתי לפתוח חשבון בבורסת קראקן (**). הסיבה לכך, אולי באופן אירוני, היא שקראקן היא הבורסה הנתונה לפיקוח הרגולטורי המחמיר ביותר מבין כל הבורסות הגדולות. ההנחה (או התקווה) שלי היא שבבוא העת, אם אבחר לממש את הביטקוין שקניתי ואצליח להוכיח שכל הרכישות שלי בוצעו באמצעות קראקן ותועדו כהלכה, לא  אתקל במחסומים בנקאיים אם וכאשר אבחר להמיר את הקריפטו שלי לפיאט ביום מן הימים.

תהליך הרכישה פשוט יחסית: לאחר פתיחת החשבון (סרטון הדרכה טוב נמצא כאן) והורדת האפליקציה, מקשרים לחשבון כרטיס אשראי, בוחרים את המטבע שמעוניינים לרכוש ואת הכמות, ושולחים את פקודת הקנייה. לאחר אישור הפקודה, הקריפטו יזוכה בחשבונכם באתר ובאפליקצייה של הבורסה.

שימו לב: חלק מהבנקים בישראל (כמו הבנק הנורא שלי) מונעים את האפשרות לבצע העברת כספים לבורסות קריפטו, כך שאני נאלצת לספוג בשלב זה את עמלות כרטיס האשראי הגבוהות בכל רכישה. יש להניח שישנן דרכים אופטימליות יותר לבצע את הרכישה.

כזכור, הבלוקצ'יין היא מרשם עסקאות מבוזר שמתעד כמה מטבעות מוחזקות בכל כתובת בכל רגע נתון. כל כתובת מוגנת ב"מפתח פרטי" שמקנה גישה למטבעות המאוחסנים בה. המפתח הפרטי הוא הוכחה מוצפנת ומתמטית לכך שאתם ולא אחר הבעלים של המטבעות הקריפטוגרפיים שאליהם אתם מבקשים לגשת.

משפט המפתח שראוי להזכיר בהקשר זה הוא  Not your keys – Not your bitcoin, כלומר, אם מישהו אחר מחזיק במפתחות הפרטיים לביטקוין שלך, אתם לא באמת מחזיקים בביטקוין עצמו.

מכאן שאם אתם רוכשים ביטקוין בסכומים גדולים, עדיף שלא להשאיר אותו בבורסה שבה רכשתם אותו. כעקרון, הבורסות הגדולות מאובטחות מאד, אבל הן לא חסינות. לא חסרים סיפורי זוועה על בורסות שנפרצו וביטקוין שנגנב לבלי שוב. בכלל, כשאתם משאירים ביטקוין בבורסה, אתם מוותרים למעשה על התכונה שלשמה רכשתם ביטקוין מלכתחילה – היכולת לדלג על צד שלישי ריכוזי החוצץ ביניכם לבין הרכוש שלכם.

הפתרון הוא משמורת עצמית, כלומר, להעביר את הביטקוין שרכשתם לארנק משלכם.

כהערה מקדימה – מה שחשוב להבין כאן הוא שמרגע שמשכתם את הביטקוין לארנק משלכם — אתם לגמרי לבדכם.

אין שום צד שלישי שיכול להיחלץ לעזרתכם אם עשיתם טעות. אין שירות לקוחות שיסייע לכם לשחזר את הגישה לארנק החומרה אם שכחתם את המפתח. אין ביטוח שישיב לכם את המטבעות אם האקר מצא את המפתח והעביר את כל הביטקוין שלכם לחזקתו. ואין נציב תלונות ציבור שיסייע לכם להחזיר ביטקוין שהעברתם בטעות לכתובת שגויה.

וטעויות קורות. והמון. מעריכים שמיליוני ביטקוין אבדו בגלל טעויות אנוש: סיסמאות שנשכחו, הרדיסקים שהושלכו בטעות לאשפה ועוד.

ולמרות שהרעיון הבסיסי מתכתב עם המסר הכללי של הבלוג הזה – אחריות אישית והישענות עצמית – צריך להבין שאנחנו מדברים כאן על עולם חדש לגמרי של סיכונים, שאין לו אח ורע בעולם הבנקאות והפיננסים המסורתי המבוסס על שירותי תיווך/ברוקראז' של צד ג' ריכוזי.

מה המשמעות של ארנק משלכם?

דמיינו שורת לוקרים במלתחות. בתא המסוים שלכם אתם מאחסנים חפצים יקרי ערך, ונועלים אותו במנעול. כל עוד יש לכם מפתח ללוקר, תוכלו לגשת לחפצי הערך שלכם בכל רגע. אבל אם המפתח יאבד, יתכן שתתקשו להוכיח להנהלה שהרכוש שלכם. אם המפתח נגנב, הרכוש שלכם בסכנה.

ארנק קריפטו מאחסן את המפתח ללוקר (הכתובת), ומונע מזרים לגשת אליה. במקביל, הארנק מספק לכם גישה לביטקוין (חפצי הערך) המאוחסן בכתובת, כדי לסחור בו, לשלם באמצעותו או להעביר אותו לארנק אחר. איבדתם את המפתח – איבדתם את הביטקוין.

ישנם כמה סוגים של ארנקים.

ארנק "חם" הוא תוכנה / אפליקציה שיושבת על המחשב או על המכשיר הנייד, המאפשרת לאחסן, לקבל, להעביר ולהמיר מגוון רחב של מטבעות קריפטוגרפיים. דוגמאות לארנקים חמים הן Edge, Exodus, Electrum ועוד.

היתרון המרכזי של ארנקים חמים הוא נוחות: הממשק פשוט וקל, ואפשר לגשת למטבעות באופן ישיר מכל מכשיר שעליו מותקנת תוכנת הארנק.

החיסרון הוא שארנקים חמים סובלים מחולשות אבטחה, וחלקם תוכנתו בקוד סגור. המשמעות היא שאם ספק הארנק נפרץ בדרך כלשהי, המפתח הפרטי שלכם בסכנה.  בכל מקרה, מומלץ לעשות שימוש באימות דו-שלבי בכל שימוש בארנק חם.

ארנק "קר", להבדיל, הוא ארנק חומרה (פיזי), דמוי התקן USB, שמאחסן את המפתחות הפרטיים באופן שהם אינם מחוברים לאינטרנט כל הזמן. החיבור נעשה רק בעת קנייה, מכירה או העברה של קריפטו. ארנק קר נחשב לדרך האחסון הבטוחה ביותר והוא בגדר חובה למי שמחזיק או מתכנן להחזיק קריפטו בסכום גבוה.

באופן אישי, אני משתמשת בארנק חומרה קר מסוג Ledger Nano S (**), ומסתייעת באפליקציה הנלווית, Ledger Live. כאן יש הדרכה טובה עם הסבר כיצד להפעיל את הארנק.  חלופה נפוצה היא Trezor, אבל לי לא יצא להשתמש בארנק זה.

בהכללה גסה, אפשר לומר שארנקים קרים משרתים משקיעי "קנה והחזק", בעוד שארנקים חמים מועילים בעיקר לסוחרים שקונים ומוכרים לעתים תכופות.

בין אם תבחרו בארנק חם או קר, במסגרת ההתקנה תונפק עבורכם מחרוזת ייחודית בת 12 או 24 מילים – Seed phrase – שתשמש אתכם לצורך שחזור הגישה לארנק במקרה של אובדן סיסמה, גניבה או נזק לארנק הפיזי.

כל עוד אני זוכרת את מחרוזת המילים הזו, אוכל תמיד לשחזר באמצעותה את הגישה לכתובת הביטקוין שלי בבלוקצ'יין – ולגשת למטבעות שמאוחסנות בה.

כך שגם אם הבית שלי נשרף או נפרץ, חס ושלום, והארנק הושמד או נגנב, או אם קרה כאן אירוע קיצון שיחייב אותי לעזוב את הארץ באופן מיידי, אוכל לגשת לביטקוין שצברתי בכתובת מכל מקום לעולם.

יש מי ששומר את המחרוזת הזו בשלושה עותקים שונים. אחרים חורטים אותה על לוח טיטניום (**) ומחביאים בכספת. באופן אישי, פשוט שיננתי את המחרוזת, ואני חוזרת עליה בשקט כל יום בעת צחצוח שיניים. 🙂 המחרוזת הזו היא, אפקטיבית, הביטקוין שלי.

אז קניתם ביטקוין והעברתם אותו לארנק קר. מה עכשיו?

זה כבר תלוי בכם. תוכלו להחזיק אותו לנצח, להוריש אותו לצאצאיכם, לנסות למכור אותו במחיר גבוה יותר, להעביר אותו לכתובת אחרת, להשתמש בו כבטוחה להלוואה, אפילו לשלם באמצעותו.

חשוב רק לזכור שביטקוין אינו פטור ממס במדינת ישראל. רשות המיסים הבהירה זה מכבר שמדובר מבחינה בנכס הכפוף למשטר של מס רווחי הון. זאת אומרת, שכל "מימוש" של ביטקוין כרוך מבחינתה באירוע מס.

הנושא של מיסוי קריפטו סבוך ביותר והוא עניינם של אנשי מקצוע. על קצה מזלג, אם אתם רק קונים ביטקוין בבורסה, מעבירים אותו לארנק קר ו"דוגרים" עליו – לא תשלמו מס ולא תחויבו בדיווח כלשהו, שכן מס רווחי הון לא מוטל בקנייה, בהעברה או על עצם ההחזקה של נכס.

אירוע מס יתרחש אם תמכרו ביטקוין, תמירו ביטקוין לקריפטו אחר, תבצעו רכישה באמצעות ביטקוין או שתבצעו Staking.

אחרית דבר

הצטרפתי מאוחר לביטקוין, אחרי שנים ארוכות של זלזול והטלת ספק.

האם הצטרפתי מאוחר מדי? ימים יגידו.

אני עדיין לומדת, והחוויה האישית שלי – שאת מקצתה, אני מקווה, הצלחתי לתאר כאן בפוסט – היא עדיין ניסיונית וראשונית — לא של מומחית לעניין.

אני בדעה שלסחורה מוניטרית דיגיטלית ומבוזרת, מובחנת מכל ישות ריבונית, עם מדיניות מוניטרית "אוטומטית" ומבוססת כללים, ונדירות מובנית – יש תפקיד בעולם הקשוח שבו אנו חיים.

סחורה כזו מקנה לאנשים ברחבי העולם, בדגש לתושבי העולם השלישי, אפשרות חדשה לאצור ערך או להעביר ערך לאחרים. הוסיפו לזה את אפקט הרשת שביטקוין נהנה ממנו לאור התפוצה הרחבה שלו, והרי לכם תמצית ערכו האינטרינזי.

ביטקוין הוא נכס סיכון תנודתי. הקריסה שאנו עדים לה כעת עלולה להחריף עד מאד. אבל עבורי, פוטנציאל האפסייד מצדיק פוזיציה קטנטנה בתיק השקעות מבוזר.

אם הנושא מסקרן אתכם, אני מזמינה אתכם להעמיק בשרשורי הענק בפורום העוסקים בפן הטכנולוגי, בפן הרגולטורי ובפן המעשי של השקעה בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים. ללמידה נוספת, אני ממליצה על ספרו של דעאל שלו, "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך", וכן על "קריפטו ג'נגל", האתר המצוין של בן סמוחה.

(**) קישור שותפים. 

guest
191 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
פאטי

WOW
פוסט מדהים!
קראתי עכשיו בפעם הראשונה, מתכוונת לקרוא עוד 3 פעמים נוספות כדי להבין עד הסוף.

הערה אחת-
גם הזיכרון הפרטי שלך הוא לא כספת בטוחה דיה.
מספיקה למשל (חס ושלום!) תאונת דרכים דרכים קלה, כמעט ללא נזק גופני מלבד זעזוע מח קל, וקטעים שלמים בזכרונך יכולים להימחק. (וזה מנסיון אישי… ישנם מספיק דוגמאות.)
ממליצה לך להחזיק את המפתח במקום נוסף
(לקבור בבור בגינה? 🙂 )

יו יו

חחחח
רק היא צריכה לזכור איפה הבור בגינה , אחרי תאונת הדרכים הזו!

פאטי

🙂

דגגגג

זה נקרא ארנק חומרה.

בן ברקאי

הפגם הגדול ביותר בביטקוין הוא כזה שאף אחד לא מתייחס אליו. השקעה בביטקוין = שורט נגד טכנולוגיה.
ביטקוין הוא פרוטוקול מחותן עם ECDSA. אם אי פעם תווצר טכנולוגיה שתוכל לפצח את השיטה הקריפטוגראפית הזו, ביטקוין יצטרך לעבור fork, שזה מצב דומה לאינפלציה.

ישנן המון סכנות טכנולוגיים — התפתחות מתמטית שפותרת את EC, מחשבים קוואנטיים, מחשבים אנלוגיים, פרצות במימוש וכו'

לכן, זו אולי טעות לסמוך על כך שהאנושות לא תתפתח מספיק ב20 השנים הקרובות לכדי כך שECDSA כבר לא יהיה בטוח (ויחד עם זאת ביטקוין)

moni

נניח שהחלטתי שלקנות יחידות מקרן סל מהרשימה שהבאת, האם זה נחשב שאני מחזיק ביטקוין?
האם המיסוי במקרה מכירה הוא מס רווח הון רגיל?

Nitz

מיסוי רגיל. זה כמו לקנות מניות.
בעיקרון מה שהם עושים זה לקנות אופציות על הביטקוין או חלקם מחזיקות בביטקוינים וככה הערך שלהם די דומה לביטקוין.
למרות שכמי שעוקב אחריהם כבר הרבה זמן הם לא מדויקים. הביטקוין יכול ליפול ב 5% והם יפלו ב 8% באותו יום. אבל לפעמים זה גם לצד ההפוך.

רון

לא נחשב כאחזקה בביטקוין, אלא בנייר ערך (שבמקרה, חשוף לביטקוין).

פינקס קינטה

לא, קרן סל זה לא נחשב שאתה מחזיק ביטקוין. המיסוי הוא אכן מיסוי רגיל של מס רווחי הון.
חשוב לציין גם שהתשואה ש-GBTC הפיקה מאז שהוקמה היתה מחצית מהתשואה של אחזקה ישירה בביטקוין, בגלל הפרימיום ודמי הניהול.
כרגע גם על אחזקה ישירה של ביטקוין זה מיסוי רגיל במקרה של רווח, אך לרוב חובת הדיווח היא עצמאית כי אין בנק/בית השקעות. ביטוסי וביטס אוף גולד וגם אלטשולר מאפשרים לשלם ולדווח את המס ישירות דרכם כיום אם אינני טועה.

איתי

במקרה הזה, הייתי מפנה אותך לדבריו של צ'רלי מאנגר היקר, באסיפה האחרונה של ברקשייר, שהוא התייחס לעולם הקריפטו. מה שנקרא SAY NO MORE.

אלי

אשריך על הכנות והאומץ לומר טעיתי

לאס ווגאס

מטבעות מאוחסנים*
בבורסת קראקן*

חשוב לציין שהקוד של ביטקוין משתנה באיטיות עם הזמן (אם רוב הכורים מסכימים) ולכן פיצ'רים שמטבעות מתחרים מציגים בסופו של דבר יבלעו ע"י המלך – ביטקוין.

TRex Miner

הקוד של בטיקוין כעקרון לא משתנה.
אני מניח שהכוונה לledger (היכן שההעברות רשומות), בשל המשפט "אם רוב הכורים מסכימים".
כל מטבע מחזיק בעצם Blockchain שהוא כשמו, שרשרת של בלוקים, כאשר כל בלוק נחתם בחתימה יחידות שמרבית הכורים (יותר מ61% לרוב) מסכימים שהוא תקין, ועל כל בלוק נמצאים טרנזקציות וההעברות שמשתמשים מבצעים מאחד לשני.

כל המטבעות האחרים מציעים פתרונות אחרים ויותר מגוונים, כמו להעביר כסף ללא עמלות, לקנות וליצור NFT (מה שביטקוין לא תומך בו), וכדומה…

ביטקוין בהחלט מקבל את מקום המלך הראוי לו, בתור הBlockchain המפוזר והמתפקד בצורה תקינה הראשון.

Avih

הקוד של ביטקוין דווקא כן משתנה לפעמים, וזה אכן תלוי (לפעמים) באימוץ של הקוד החדש על ידי מספיק מהכורים, ויש גם מקרים שבהם חלק גדול מהכורים מאמצים את השינוי וחלק גדול לא, וזה מוביל לפיצול המטבע. הנה רשימה של מקרים כאלה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/List_of_bitcoin_forks

רן ז.

יש קהילת מפתחים וכן יש שינוי בקוד. עובדים להפוך אותו למטבע מהיר וכו', אבל התכנות המרכזיות שלו לא נפגעות.

קובי

לא מסכים כלל. נדירות אינה ערובה לערך. גם אדם עם שיער על כף היד הוא נדיר וגם המחלה של ילדים שמזדקנים ומתים עד גיל 8. שניהם לא רצויים. אין לביטקוין שום ערך אינטרנזי. לכל סחורה יש ערך כזה כבארטר. זה שאין עליו פיקוח זה חיסרון לא יתרון. את עדיים מחזיקה שקלים ודולרים או מוכרת נכסים כדי להשיגם למחיה ועליהם יש פיקוח ממשלתי. סין למשל אסרה על החזקתו וארצות הברית בדרך לעשות זאת. כל דבר שהוא פוטנציאל להתחמקות ממיסים בסוף יהפוך ללא חוקי. עדיף לך להשקיע בטסלה כספקולציה מאשר בביטקוין. גם באפט לא ישקיע בו. הספקולציה שלך דומה יותר לקניית פייס… קרא עוד »

שדגכ

כתבת הרבה ורק שטויות.

TRex Miner

ביטקוין כהיותו טכנולוגיה לא יכול להיות מפוקח, זה הרעיון העיקרי של המטבע, אנונימיות ושליטה מלאה בנכסים ללא התערבותו של צד שלישי. וכמובן, אין שום סיבה שלא תהיה רגולציה בנושא, זאת השקעה לכל דבר, במידה ומשייכים כתובת ארנק לאדם, אין אפשרות להעלים מס. זה לא שונה מזה שאפתח חשבון השקעות אנונימי ולא אדווח מס.. סין אסרה על החזקת מטבעות בעיקר בגלל כרייה, אשר שואב כמעט 10% מצריכת החשמל העולמית, וסין הייתה בירת הכרייה. ארהב לא תעשה זאת כיוון שביום אחד בבינאנס האמריקאי (זירת מסחר למטבעות) עוברים כמילארד דולר ביום (רק בזירת מסחר אחת !), טרמפ היה תומך נלהב של הריעון וגרם… קרא עוד »

ICEMAN

אתה שם לב שאתה אומר דבר והיפוכו בשלושה משפטים?
אם אין אפשרות להעלים מס, אז מישהו צופה בך. לא נראה לי שזה עומד בהגדרה של אנונימיות.
ואם זה לא שונה מלפתוח חשבון השקעות אנונימי (כאילו זה משהו שגרתי שכל אדם נורמטיבי יכול לעשות), אז איפה יתרון האנונימיות של הביטקוין?

נעם

הכל רשום בבלוקצ׳יין ורק הארנק אנונימי, רק שברגע שהעברת כסף מהארנק או לארנק יש קישור לחשבון בנק ואז אפשר לדעת עליך הכל, מה עשית, עם מי עשית ומתי עשית. למעשה, המערכת הבנקאית הנוכחית הרבה יותר אנונימית מזה, אם יש לך מספר חשבון אין לך כלום.
נכון שיש עוד כלים להשגת אנונימיות כמו רשתות שמלבינות סכומים תמורת עמלה (מפצלות את הכסף לאלפי טרנזקציות שלא ניתן לעקוב אחריהן) אבל עדיין, כל עוד לא משתמשים ישירות בביטקוין כמטבע לתשלום, במעבר לעולם האמיתי ישאלו שאלות על מקור הכסף ואם יראו שהוא עורבל, יש מצב שלא תקבל כלום.

רוני

מה גורם לך לחשוב שארה"ב בדרך לאסור קריפטו? אין שום הוכחה לזה.
למי המעשים שלה, ארה"ב בכיוון של רגולציה של קריפטו – מה שיבסס את המעמד של קריפטו ויגרום לארה"ב להנות ממיסוי עליו.

ארנון

אני לא יודע אם ארצות-הברית מסוגלת לאסור קריפטו או לא אבל הבנקים בארצות-הברית מרוויחים הרבה יותר על זה שהם מייצרים מטבע שהוא המטבע היחידי שהוא בשמוש בין-לאומי. השליטה על יצירת הכסף נותנת הרבה יותר רווחים וכוח מאשר מיסים על הכסף.

אבי

כמובן שנדירות איננה ערובה לערך אך נדירות בשילוב ביקוש הוא בהחלט בעל סיכויים גדולים לכך

ציון

החוכמה היא לראות את העתיד ואם לא, אז יש אפיקי השקעה אחרים
זה כמו שמו שראה וחשב שתהא מפולת בתחילת הקורונה במניות,, לא חזה את הנחישות של כל העולם לתמוך ולהדפיס נירות כסף והמניות המשיכו לנסוק כמו הבטיקוין,, כאילו אין כמו לשמיים גבול
והיום כולם משלמים על זה ביחוד הביטקוין ,לכי תסבירי למי שנכנס בשיא שיש עתיד ורוד לביטיקוין או מישנכנס בשיא למניות ואם זה מניו ספציפיות, איבד 90 אחוז מהונו

דוד

ומה יקרה אחרי שיושלמו ה21 מיליון? מי יאמת עבורכם את העסקאות?

פינקס קינטה

הכורים מקבלים גם את כל העמלות ששולמועל כל הטרנסאקציות מאותו בלוק.
עד שיכרה הביטקוין האחרון עוד כ-120 שנים אנחנו כבר לא נהיה בן החיים, אבל הנכדים שלנו יהיו עדים לרגע מיוחד במינו.

זאב

כריה זה שם מטעה אבל ככה התקבע. כריה = חתימת בלוקים של העברות ביטקוין מארנק לארנק והוספתם ליומן האוניברסלי. התמריץ לכריה מגיע משני מקורות: גריפת עמלות: כל בקשה להעברה כוללת עמלה (הנתונה לבחירת המעביר). כשהכורים מנסים להרכיב בלוק של העברות, הם אלה שמחליטים אילו העברות להוסיף, ומן הסתם יעדיפו העברות בעלות עמלות גבוהות על עמלות נמוכות. זה גם מנגנון רגולציה שמאפשר לעשות העברות גם כשיש עומס על הרשת – פשוט ע"י הוספת עמלה מספיק גבוהה. התגמול המובנה, שהוא כיום 6.25 ביטקוין לבלוק שנוצרים יש מאיין – ומכאן הביטוי "כריה"… ככל שהרשת יותר מבוססת והביקוש להעברות גדל, כך יורדת החשיבות של… קרא עוד »

שי ש

אפילו לא שקל אחד…
אני אמשיך ללכת עם וורן באפט, וצ'רלי מאנגר
רעל עכברים.

wad

אהבתי את התגובה של באפט: https://www.youtube.com/watch?v=HVm7Pfb0ilY

רונה

הדור שהולך ונעלם, כבודם במקומם מונח אבל מדובר כאן על העתיד

רועי

פוסט מצוין. אשמח לשמוע על האופן הטכני בו את קונה ביטקוין, מניח שעשית סקר מקיף איך הכי זול לצרוך את המוצר הזה שכן יש לא מעט צ׳יינג׳ים וכאלה ששמחים להצטרף לחגיגה. אשמח אם תוכלי לשתף

עודד

את פשוט אדירה! אף אחד לא מרשה לעצמו לכתוב כתבה ארוכה ומעמיקה כל כך, ובעלת חשיבה עצמאית וללא אינטרס. זה ללא ספק כח הרשת עליו כתבת. בעזרת המומנטום של הבלוג את יכולה ליצור תוכן מעמיק ללא פשרות ובלי לחשוב על סבלנות הקהל המצוי. כל הכבוד לך על ההשקעה והפירוט. למדתי המון!

ICEMAN

כל כך הרבה מילים כדי להצדיק הימור. מרשים!   שני דברים שלא הצלחתי להבין כבר 10 שנים כשמספרים לי על "היתרונות" הגדולים של הביטקוין לאדם כמוני: 1. למה שאני אזדקק אי פעם להעביר סחורה ללא מעורבות צד שלישי ריכוזי? לרישום הערת אזהרה בטאבו בהעברת נדל"ן יש מטרה. מטרה חיובית. עינו הבוחנת של צד ג'? יש לי חבר שיש לו ביטקוין בערך של 2.5 מיליון שקל (אולי היום פחות אחרי הגרזנים שחטף) שהוא לא יכול לעשות בהם שימוש. כדי להשתמש בהם, הוא צריך את צד ג' שיקבל אותו. ואז צד ד' גם ימסה אותו. אותו צד ג' המרושע וחולה השליטה גם… קרא עוד »

פינקס קינטה
  1. יש לזה פתרונות multisig. אפשר בעזרת עו"ד לדאוג שילדך ירש אותך כחוק.
  2. מה זה משנה מי זה סאטושי? גם אם זה ה-FBI? הקוד פתוח לכולם, עברו על כל פיפס בו, אין בו כל פסול או פרצה. העובדה שהיוצר נשאר אנונימי ולא חטא וניצל את כוחו היא לא פחות ממדהימה בהתחשב בכך שההון שצבר היה כ-55 מילארד דולר בשיאו.
ICEMAN
  1. אז אני צריך לסמוך על עורך דין… יופי של פיתרון. פתאום בנק מרגיש לי חבר קרוב.
  2. מצד אחד לא משנה לך אם זה ה-FBI, מצד שני אתה נדהם מההילה של האיש המיוחד הזה ויודע לספר כמה ההון שלו שווה או היה שווה. כמו שאמרתי, יש כאלה שמיתולוגיה עושה להם את זה ומחזקת את אמונתם. ויש כאלה שמגחכים מהצד ומתקשים להבין איך בולשיט כזה מוכר. אני קורא את הסולידית כבר כמה שנים ואני בטוח ב-99 אחוז שהיא מהקבוצה השנייה. על כך התמיהה. אבל אולי זה זמני או הורמונלי, אני מהמר על התפכחות נוספת.
ארנון

לא הבנתי.
נכון למה שאני יודע יש קבוצת מתכנתים (שאף אחד לא מכיר אותה בדיוק) שמתחזקת את הקוד. אם זה כך אז מי ערב לכך שהמתכנתים האלו לא ישנו שם דברים לטובתם האישית (למשל הן ייצרו יותר מ-21 מיליון מטבעות (אולי מיליארד מטבעות) ויקחו את היתר לכיסם)?
אתה טוען שזוהי תוכנה עם קוד פתוח? אם זה כך מי ערב לך שמישהו לא יכניס לשם וירוסים זדוניים שיחסלו חלק מהכסף?

ניר

אין כח ריכוזי שמחזיק בבעלות על התוכנה ויכול לשנות אותה..עבור הפרט זה read only. זה רשום למעלה..

ארנון

אז עבור מי זה לא read only? הרי מישהו צריך לתחזק אותה ולהוסיף לה פיצרים.

פינקס קינטה

כדי לשנות את הקוד אתה צריך הסכמה של הרוב, אם שינית את הקוד (יצרת FORK) שהכורים והצמתים לא מסכימים איתו הם פשוט לא יריצו את הקוד שלך. עידכונים לביטקוין הם מאוד איטיים ולוקחים שנים רק אחרי הסכמה כללית. אין אף קבוצה בודדת שיכולה להחליט שהנה הקוד עודכן וזה מה שהוא מעכשיו, צריך הסכמה של רוב. לכן הכמות תשאר תמיד 21 מיליון, כי זה נגד האינטרסים של מי שמחזיק שיהיו יותר. אף אחד לא יצביע בעד לדלל לעצמו את ההון.

wad

הביטקוין כבר לא ממש מבוזר, רוב הכריה מתבצעת בסין .
באופן עקרוני, אם מרבית הכורים הסינים יחליטו (או הממשלה הסינית תחליט עבורם) לשנות משהו בקוד, זה יגרום ליתר הכורים בעולם לעבוד לפי הקוד הסיני.
כמשקיע , מרגיש פחות בטוח לשים את כספי בממשלה הסינית

red

הרוב כבר לא בסין, בגלל מגבלות הממשל הסיני על הכורים. הרבה עבר לארה"ב, אם אני לא טועה. אבל אתה צודק בעיקרון, שככל שעובר הזמן הכרייה פחות מבוזרת, כי היא מתאפשרת הלכה-למעשה רק עבור גורמים בעלי כוח מחשוב רב (וכיס עמוק למימון חשבון החשמל). כבר מזמן חלפו הימים שאנשים החזיקו מחשב כרייה בסלון הבית. הסולידית התייחסה לזה בשורה אחת, אבל מעניין יהיה לפתוח דיון על זה: מה יקרה כשל-2-3 כורים בעולם תהיה יכולת מחשוב קוואנטי עוצמתית? (גוגל, IBM, אולי איזשהו גורם ממשלתי במדינה שמתקדמת בתחום). הם הרי ישתלטו על הכרייה, כשלא יהיה אף גורם אחר שישתלם לו להתחרות בהם ולשלם את… קרא עוד »

ארנון

מי זה הרוב?
כל אחד מאיתנו יכול לשנות את הקוד של הביטקוין או שזה רק קבוצות מסוימות?
ידוע מיהן אותן קבוצות? ידוע כמה קבוצות יש? איך תוכל להיות בטוח שהן לא מתקשרות אחת עם השניה ומתאמות משהו זדוני?

אבנר

המשותף לעניינים "שלא הצלחת להבין כבר 10 שנים" הוא שהתשובות לשאלות הן פשוטות למי שטורח לברר את הפרטים הקטנים. אנסה להוסיף לשאר ההסברים שכבר ניתנו פה: "למה שאני אזדקק אי פעם להעביר סחורה ללא מעורבות צד שלישי ריכוזי?" – ביטקוין מיועד רק להעברת כסף, לא כל סחורה. והסיבה היא שרוב האנושות חיה תחת משטרים דיקטטוריים שמרשים לעצמם לרושש את האזרחים שלהם לפי ראות עינם, הרוב לא זוכים זוכים לחיות במדינה שמאפשרת בג"ץ נגדה. המיקרים בפועל שדחפו הכי חזק את הביטקוין היו הביטולים מהיום להיום של שטרות מזומנים בונצואלה ובהודו, הממשלות שם פשוט מחקו בתוך שעות מיליארדים מארנקי המזומן של מאות… קרא עוד »

ICEMAN

ראשית כל, שאפו על התגובה העניינית והמתעמקת. כתבת באריכות, אנסה לעמוד בקצב.   1. "אם אי פעם תרצה או תצטרך לברוח למדינה אחרת" – אני חושב שכל קורא פה מודע לכך שהביטקוין הוא כלי מצוין עבור הברחת הון. רוסים, אוקראינים וטורקים הם האחרונים שהזדקקו לכלי הזה, ומי יודע אולי גם פה נצטרך מתישהו בעתיד (הגבלות על השימוש במזומן זה עדיין לא זה) להתחפף ולחפף את ההון. אני דיברתי על עצמי היום, אזרח נורמטיבי ישראלי. אני לא זקוק לכלי הזה מהסיבה הנ"ל. כשהעננה השחורה תגיח מהאופק, נקנה ביטקוין.   2. "אמזון סולק עבורך". חבר שלי היה מעוניין להשקיע את הרווחים בנדל"ן,… קרא עוד »

חיים נאמן

אתה מסתמא אכן אדם רציונליסט, אתיאיסט, ליברל ונאור ואנחש גם שמאלני פוסט ציוני מצוי… שבבסיסו מטיל ספק בכל דבר כמעט…
האם אכן הטלת אי – פעם ספק בהיותך כביכול "אתיאיסט" ?
תמהני…

Nitz

פוסט מצוין ונכון. גם אני מאמין שצריך לצרף אותו לתיק ההשקועות בצורה סולידית 🙂 מה שכן עם הזמן יתפתחו כל מיני חברות שיגנו עליו, כמו ביטוח לארנק שלך או ביטוחים במקרה של גניבה ( רק מישהו צריך לחשב את הפרמייה וחברות ביטוח יעופו על זה) עוד סיבה שאני משקיע , כי זה מטבע העם ( עד שמדינות ינסו להשתלט עליו אבל כרגע הם מפחדות ממנו כי הוא לוקח להם מהכוח) אף נגיד בנק לא יכול לבוא ולהגיד שהוא מדפיס בלי הפסקה, הם לא יכולים לשלוט לנו במטבע כמו שהם עושים היום בכסף שלנו. ובנוסף כל אחד היום הוא הבנק של… קרא עוד »

שאנה

אני גרה בארה״ב ואיכשהו הגעתי לפוסט שלך. תיארת יפה מאד את כל מה שקורה עם ביטקוין ונתת הסברים מקיפים. כל הכבוד. אני משקיעה כאן בביטקוין כי אני אוהבת את הפרטיות והסודיות. זו לא השקעה לטווח ארוך. אני פשוט משלמת עם ביטקוין דרך אפליקציות. זה נוח. העמלה של להעביר מהבנק לארנק ומהארנק לפיאט היא גדולה מדי ואני חושבת שכל התהליך מסובך מדי. ההשקעה שלי היא בכסף וזהב בלבד. זו ההשקעה הכי חמה כרגע בין החברים שלי כאן בארה״ב. אני אוהבת מטבעות, את האסתטיקה והעיצוב שלהן, אז אני קונה אותן. מתכוונת להשאיר אותן ברשותי עד שהסנטרל בנק יתמוטט. והוא יתמוטט בקרוב. אין… קרא עוד »

אבנר

לתשומת לבך בביטקוין אין לא פרטיות ולא סודיות, כל מי שיודע מה מספר הארנק שלך (למשל כי הוא העביר לך כסף) יודע גם כמה יש בו כרגע ורואה את כל היסטוריית הטרנזאקציות שלך. יש כלים שממסכים את המידע הזה אבל זה די פשוט לעקוף את המיסוך, יש כלים שעושים את בקלות. אמנם ישנן דרכים להגיע לאנונימיות כמעט מוחלטת אבל הן דורשות יכולות OpSec שאין לרוב האנשים.

נטלי

כתבת שאת מארה"ב
וזה ניכר מדברייך.
בארה"ב יש קבוצות ענק של מטורללים חובבי קונספירציות שבטוחים בכל עת שעוד רגע והכל קורס,
חלקם חיים ביערות ומתחמשים למלחמת האזרחים הבאה.
הם גם מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים.

הביטקוין כבר הוכיח את עצמו שהוא כאן כדי להישאר, כשהתנודתיות שלו תירגע נדע שהוא השיג את יעדו כמטבע ולא עוד כרולטה רוסית

ניצן

מדוע את לא משקיעה במניות של חברות שערכם עלה עם הזמן.
בניגוד לזהב וכסף?
ומי ירצה דווקא זהב ולא נכס שלא השקעת בו (אירידיום, פלטינה, קרקע חקלאית, בלוני חמצן) כשיתמוטט הבנק.
יותר סביר שערכו לא יהיה גבוה לחילופין הזהב יהיה יקר ואז ישדדו אותו ממך באנרכיה שתיווצר.

Ido M

מאמר מרתק, תודה רבה! כיף לראות שהתזה שלך על ביטקוין השתנתה..

גילוי נאות – גם אני התחלתי להשקיע בביטקוין בתקופה האחרונה (למרות ששמעתי עליו אי שם ב 2013).

מעבר לכך ממליץ לכל מי שחדש בתחום ללמוד מבן סמוחה מייסד cryptojungle כפי שרשמת למטה.

דרור עתריה

יש נקודה אחרת שקשורה לדילול. כאמור לביטקוין יש חסם עליון קשיח על כמות המטבעות שיכולים להיות. מאידך, אין חסם תחתון על שימוש בשברים של ביטקויין. בעוד שמטבעות פיאט ניתנים לחלוקה הרי שלא פרקטי, והמערכות בד"כ לא תומכות בכך, להעביר מליארדית היורו. מאידך, ביטקויין אין בעיה לעשות זאת. מה שאומר להבנתי המוגבלת, שמדובר בסוג של סיכון של אינפלציה. מה דעת מלומדים?

פינקס קינטה

זה לא משנה שניתן לחלק אותו בלי סוף.
הכמות עדיין נשארת זהה.
ניקח לדוגמא מחיר של 1000 שח למוצר, זה לא משנה אם שילמת ב-10 שטרות של 100, ב-5 שטרות של 200, או ב-20 שטרות של 50.

נטלי

לדעתי כוונתו לומר שיעלו את ערך הביטקוין בכך שיחליטו שאלפית הביטקויון שווה מהיום כמו מאית ממנו,
כמו שיחליטו ששקל שווה עשרה שקלים.
כלומר – שכמות מוגבלת של הביטקוין אינה ערובה לכך שמחירו לא ינסק ללא הגבלה.
דבר נוסף – כל עוד ערכו הוא ביחס למטבע ולא ביחס לסחורה – הוא נשאר במעמדו הצדדי ולא הפך להיות מטבע בפועל.

אלון

הטיעון שגוי. זה כמו לטעון שחלוקת פיצה ליותר חלקים, תגדיל את כמות הפיצה.

ארנון

זה לא סיכון של אינפלציה. כמה שלא יחלקו את הביטקוין הכמות שיש לך נשארת אותו דבר.

liranviper

בתרחיש האופטימי בו הביטקוין נסק וכבר הרבה מעבר ל1% מהתיק, האם תאזני ע"י מכירה? אם כן, באיזה שלב?

ארנון

לדעתי האישית לקנות ביטקוין עכשיו זה מאוחר מידי. המחיר שלו הוא 30 אלף דולר בערך. כמה הוא יכול לעלות עוד? נניח שיש לו פוטנציאל לעלות לחצי מיליון דולר במשך 10 השנים הבאות, כמה זה יוסיף לתיק שלך? עוד 16% – 17% ב-10 שנים? זה לא שדרוג מדהים ולא תתעשרי מכך. קשה לי להאמין שהביטקוין יכול לעבור את חצי מיליון הדולר כי אז מחיר כל מטבעות הביטקוין יהיה 10 טריליון דולר וקשה להאמין שאנשים או חברות בעולם ישקיעו סכום כל כך גדול בביטקוין. אם הביטקוין יעלה למיליון דולר ב-10 השנים הבאות התיק שלך ישודרג ב-32% – 33% וגם זה לא משהו… קרא עוד »

פינקס קינטה

להערכתי, לביטקוין אין מחיר מקסימלי, הוא ימשיך להעלות בערכו לנצח, השאלה באיזה קצב.
אני לא יודע להעריך אם הוא יהיה שווה 2 מיליון דולר (כ-10% מכל הערך), או כ-20 מיליון דולר (כל הערך האנושי), אבל התשובה לדעתי היא איפשהו ביניהם.
10 טריליון זה רק השווי שוק של זהב, וביטקוין שווה כ"כ כ"כ הרבה יותר.

סתם מישהו

כל הערך האנושי יהיה ביטקוין? אין לזה שום משמעות. זה אומר שאין יותר ערך לנדל"ן, למניות, לחפצים כלשהם, הכל זה ביטקוין. מגוחך לחלוטין. אין שום סיכוי פרקטי שהוא יהיה שווה נניח יותר מ 10 אחוז מכלל הערך בעולם. כבר היום אנשים משקיעים את רוב הכסף שלהם בדברים שיכולים לצמוח. אז גם אם ביטקוין יחליף את כל המזומן+זהב שיש בעולם – הוא יגיע לכמה אחוזים מההון העולמי, ושם יעצר. אולי בצורה ספקולטיבית הוא יעלה קצת יותר, אבל זה יהיה כמו משחק פירמידה בו בשלב כלשהו אין יותר כסף פנוי להכניס (כי רוב האנשים לא ימכרו את הבית שלהם ויקנו איתו ביטקוין),… קרא עוד »

דוד

נראה לי שיש לך טעות בסיסית בהבנת עלית שווי שוק של מניה/ביטקוין/מה שלא תרצה.
מחיר השוק נקבע ע"י העסקה האחרונה שנעשתה. זה ש אפל שווה 2 טריליון דולר לא אומר בשום אופן שאנשים השקיעו במניותיה סכום זה, אלא שהאחרון שקנה קנה בשער כזה, שהכפלתו במספר המניות הכולל שווה 2 טריליון דולר.
אותו הדבר בביטקוין – אם אדם יחיד ישלם בעתיד 2 מיליון דולר בעסקה יחידה, אז זה יתן לכלל הביטקוינים בשוק ערך עצום, אבל זה לא מצריך שמיליוני אנשים ימכרו את בתיהם. בודאי לא אלה שקנו ב-1000 דולר.

סתם מישהו

אני מדבר על הטווח הארוך, לא על חלקיק שניה אחרי עסקה. הרי גם עם מניית אפל, יכול אדם לשים פקודת מכירה על מניה אחת במחיר כפול מהמחיר הנוכחי, ואחד אחר מסיבה כלשהי יקנה ממנו את המניה במחיר הכפול. באותו שבריר שניה מניית אפל תהיה "שווה" כפול. אבל ברור שלא נוצרו כאן 2 טריליון דולר יש מאין. וברור שגם אם לכאורה המחיר הזה יחזיק מעמד כמה שעות, אז המוני אנשים ימהרו למכור את מניית אפל שלהם, והפער העצום בין ההיצע לביקוש יוריד אותה חזרה למחיר הקודם פחות או יותר. כנ"ל עם ביטקוין. אם בגלל מספר קטן של עסקאות המחיר יהיה לפתע… קרא עוד »

אלון

ארנון, משהו בחישובי אחוזים שלך לקוי. עלייה מ 30K ל 500K שווה ליותר מ 1500%

ארנון

אתה צודק אלון. זו עליה של 1633% אבל זו עליה של הביטקוין עצמו. אם הביטקוין הוא רק 1% מהתיק אז התיק כולו יעלה רק ב-16.33% בגלל הביטקוין.

אלון

אוקיי, בכל אופן נשמע לא רע לסכן אחוז אחד מהתיק כשהאפסייד הוא 16 אחוז על כל התיק.

ארנון

זה 16% – 17% על כמה שנים כלומר אולי 2% – 3% לשנה.
במחשבה שניה יתכן שזה באמת שווה. סיכון מזערי לעומת עליה של 2% – 3% בשנה במשך כמה שנים. אולי אפילו 10 שנים.
בכל אופן זה לא ישדרג אותך כלכלית. ההזדמנות הגדולה לשדרוג כלכלי היתה כאשר הביטקוין היה שווה כמה עשרות דולרים או פחות. אז יכולת להרויח פי 1000 כך שהשקעה ב-5 מטבעות קריפטו, 1% בכל מטבע יכלה להכפיל את כספך פי 10 עם סיכון מזערי של אובדן 5% מכספך במקרה שהקריפטו היה נכשל.

מגנוס

תודי שהשתלט עלייך הFOMO. ביטקוין עוד אפשר להבין אבל כשהתחלת לדבר על NFT, זה לכשעצמו היה סימן שהגענו לסוף הסייקל.

זאב

לא מוזכר NFT בפוסט.
להיפך – מוזכרת התחליפיות של ביטקוין (למרות שאני חולק עליה כאן, ורשמתי את זה בתגובה).

מגנוס

כתבה בטוויטר על NFT כבר כמה פעמים.

דוד

ישר לשרשור "היציאות הצרכינסטיות שהכי מטריפות אתכם" !!!

זאב

פוסט מצויין לדעתי. הייתי מוסיף כמה נקודות: 1. אם אנשים תוהים למה צריך כוח חישוב כזה גדול כדי לתחזק את הרשת, הסיבה היא לייצר קריטריון של מנצח בתחרות בין הכורים שהוא כמה שיותר שקוף ולא מוטה, כלומר מבוסס רק על מזל: כדי להצליח לחתום בלוק ביומן המבוזר, צריך לציין מספר שאין שום דרך סיסטמטית למצוא אותו פרט לניחוש. אז מנחשים הרבה פעמים עד שזה עובד. אפקטיבית זה אומר שהסיכוי שלך לנצח פרופורציוני לקצב הניחושים, ולכן לעוצמת המחשב… 2. לא הזכרת את הדאגה מבזבוז אנרגיה ותרומה להתחממות הגלובלית: מבלי להביע דעה לגבי נושא האקלים, צריך להשוות את זה לכמות האנרגיה שמתבזבזת… קרא עוד »

ערן

הייתי מחדד. לא חייבים לקנות יחידה מלאה של ביטקוין. ניתן לרכוש חלקי ביטקוין גם בשווי של 100$ לדוגמא. כ"כ חושב שESET עושים עבודה טובה יותר באבטחה מMalwarebytes.
ולי אישית יש עוד את החשש שיום אחד יקום סאטושי נאקאמוטו ויטרוף את כל מטבעות הביטקויין ויטרוף את כל הקלפים…

ניר

זה לא אפשרי… אבל העובדה שאנשים אינטלקטואליים חוששים (ללא הצדקה) זה מספיק חזק כדי להשפיע על הערך

פינקס קינטה

פוסט מעולה. נקודה אחת שלדעתי קריטי לציין בקשר למטבעות קריפטו אחרים, או "למה דווקא ביטקוין?" זה לא רק אפקט הרשת, שזה משהו שעוד ניתן להשגה ע"י אחרים (כמו שפייסבוק התעלתה על מייספייס למשל), אלא זה האספקט הכי חשוב של ביטקוין – ביזוריות ברמה גבוהה, שזה מה שמקנה לו את האבטחה שהוא לא ניתן לתמרון ע"י גוף בודד/מיעוט. להגיע לביזוריות ברמה גבוהה זה ממש ממש קשה. לביטקוין התקיימו כמה תנאים בתוליים במקרה שאיפשרו זאת: יוצר אנונימי שלא ניצל לרעה את הרשת (המטבעות של סאטושי לא זזו עד היום). לא היה פרימיין (כריה מראש), סאטושי הכריז לפני שהשיק את ביטקוין וכל אחד… קרא עוד »

א-ב

1.אמיץ מצידך לשנות דעה (ומראה על יכולת חכמה ללמוד ולשפר )
2. כתוב מעולה , מדוד וחכם
3. כבקיא בתחום ניכנסת בזמן

BERNY

תוכן מדהים,
רק צורם ששמים בראש הדף פרסומת שמכאיבה לאחים שלנו..
חבל לעודד פילוג

חזי

תודה על פוסט מחכים ומעשיר.
משהו שלא הבנתי, אם אני יכול לגשת לביטקוין שלי מכל מקום גם אם הארנק הקר ניזוק, אז מה יש בעצם בארנק?

פינקס קינטה

הארנק הוא רק מפתח, אין בו כלום. הביטקוין תמיד נשאר בבלוקצ'יין (כלומר בכל המחשבים שמריצים את הקוד), הוא אף לא נמצא אצלך פיזית.
הדבר היחידי שאצלך זה המפתח שנותן לך שליטה על ביטקוין.
הסיסמא (ה-SEED של ה-12/24 מילים) הוא כל שדרוש כדי לשחזר את הביטקוין שלך. אז גם הארנק הפיזי ניזוק או נגנב או החברה פשטה רגל, אתה עדיין יכול לשחזר אותו בכל ארנק ביטקוין אחר, כל עוד יש לך את הסיסמא, בין אם שיננת אותה בראש כמו הסולידית, או אם כתבת אותה על דף.

דעאל שלו

תודה על פוסט מצוין ועל הפרגון הסולידית! מי שרוצה כהמלצתה ללמוד עוד, יכול/ה להזמין את "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" ישירות אצלי, כאן: https://bitcoin.daelshalev.com/shop/hardcopy/
ועכשיו גם קופון הנחה מיוחד לקוראי הסולידית – הוסיפו SOLIDIT בקופה ותהנו מהנחה סולידית של 25%

פינקס קינטה

ספר נהדר! מומלץ.

נעם

הטיעונים שאת חוזרת עליהם הם, הנדירות, חוסר הפיקוח ועוד הם טיעונים שחוזרים שוב ושוב. לנייד כסף ממדינה למדינה אפשר בהרבה צורות ואמנם בארץ המערכת הבנקאית גובה הרבה כסף, בחו״ל זה עולה פחות. חוץ מזה, הכרטיס אשראי שלי מאפשר לי להעביר את ההון שלי ממדינה למדינה בלי שום בעיה. לגבי נדירות, זה לא אומר דבר, גם כל פתית שלג הוא ייחודי ויש רק אחד ממנו, מה זה בדיוק משנה לערך שלו ? הערך של ביטקויין הוא בדיוק כמה שמישהו מוכן לשלם. כרגע ביטקוין בטח משמש להעביר הון שחור ולכן הוא צמוד להון השחור שיושב שם. אבל ככל שעובר זמן והפיקוח גדל… קרא עוד »

מגנוס

100%. חוץ מזה שאין שום דבר נדיר בקריפטו, כל יום נוצרים מאות שיטקוינים שכל קשר ביניהם לבין ערך הוא מקרי בהחלט. הסולידית נכנעה לFOMO ובמקרה הזה תאכל את הכובע.

פינקס קינטה

תעביר 200,000 שח בפעם אחת עם הכרטיס אשראי שלך למדינה אחרת, רוצה לראות איך אתה עושה את זה בלי בעיה.

נעם

אתה צודק, זה לא סביר להעביר סכומים כאלו באשראי, מצד שני, למה שאני אצטרך להעביר כזה סכום ? אם אני אעבור מדינה, להעביר כסף דרך Wize או סתם העברה בנקאית זאת דרך מספיק סבירה בשביל המקרה הספציפי הזה שקורה פעם ב30 שנה אצלי (אולי פחות) לבוא ולצבוע את כל העולם דרך מקרה נדיר כזה זה סתם פופוליזם. אבל כמו שציינתי, העברות מהארץ ספציפית הן בעיתייות יש דרכים (העברה דרך IB למשל) אבל בשאר העולם המפותח, אין שום בעיה כזאת, חברים שלי בארופה מעבירים כספים כמעט בלי עמלה ממקום למקום. באותו הדוקומנטרי שהזכרתי מעלה, אחד הקורבנות רצה להעביר כסף לקנדה והשתמש… קרא עוד »

שחר

קחו לדוגמה dooms day scenario סטייל יום התקיפה באוקראינה. נאמר שאתה אוקראיני, יש לך כמה שעות לארגן הכל ולברוח לגבול. הבנק לא נותן להוציא כסף, הכ אשראי לא הולך להיות מכובד בשום מקום ולא ניתן לסמוך על שום מערכת פיננסית במדינה שלך במצב זה. להעביר כלי כסף וזהב זה סיפור, מזומן זה גם סיפור לא פשוט. ההיסטוריה הרחוקה והקרובה מלמדת שכמעט ולא ניתן להעביר הון כלשהוא. במידה וקנית ביטקוין מבעוד מועד זה יכול להיות בדיוק ההון שאתה צריך בשביל לעבור את הגבול ולשרוד. כל מה שצריך זה לשנן את המפתח.

פינקס קינטה

בדיוק, היה כמה פוליטקאים אוקראינים שנתפסו עם מזוודות של מזומנים וזהב בשיווי מיליוני דולרים.

נעם

אל תדאג להם, זה לא כסף שהם קיבלו מעבודה קשה…

נעם

אוקיי, אז אתה מתכונן גם לאפוקליפסת הזומבים ?
באותה מידה, אם אתה מושקע בשוק ההון דרך ברוקר חיצוני, לא תהיה לך בעיה להעביר מהחשבון הזה לכל מקום בעולם (בIB יש העברה אחת בחודש חינם)
הון למקרה ממש חריג, אפשר יהלומים אבל שוב, מי מתכונן למצבים כאלה ?
האנשים שנתפסים עם הרבה מזומן בד״כ זה הון שחור וכיום זה הדבר שמחזיק את הביטקוין למעלה.

כלנית

שוב תודה על מאמר נהדר
האם יש בישראל קרנות העוסקות בתחום , בדומה לקרות שהזכרת בחו"ל?

פינקס קינטה

עדיין לא.

Moti

אחד הטובים של הסולידית והתחרות קשה!

אבי,,

ביטקויין זה בלוף,, חלילה לקרוא לזה מטבע
מטבע מטבעו אמור להיות משהו יציב
ולא כמו כל המטבעות שהיום שווים x
ולמחר ירדו ב 20% לביטקויין אין עתיד
כי אין לו פיקוח,, וזה מצרך לשוק אפור
כל מדינה תייצר מטבע דיגיטלי משלה
יציב וסחיר,,, זה הכיוון,,,

פינקס קינטה

לשלוח לך גרף איך הדולר איבד 95% מערכו במאה השנים האחרונות? הכסף של ממשלות הוא הבלוף. התנודתיות במחיר הביטקוין זה מה שהשוק החופשי מאמין שהוא שווה. כרגע מחזיקים רק כ-1% מהאנשים בעולם וקצב האימוץ גבוה משל האינטרנט. מה יקרה כשיחזיקו 10%? 30%? כמה אז השוק יאמין שהוא שווה?

אמיר

ההשוואה צריכה להיות להשקעה אחרת, ולא לדולר. במיוחד בפורום הזה
ה – SP500 עשה במאה האחרונה פי 21,000
או פי 1,230 אחרי שחיקת הערך שלו (אינפלציה)

איך זה נשמע לך עכשיו ?

ברשב

יופי של פוסט תודה. מפורט והוסיף לי ידע על הרבה היבטים של הביטקוין שלא הכרתי.
אני עדיין לא משקיע בזה. לא משוכנע שהעתיד של ביטקוין הוא תשואות פנומנליות כמו בעבר. התחרות גוברת. יהיו גם מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים שאולי לא יאפשרו אנונימיות אבל יקחו חלק מהשוק. לא הסיכונים בגניבה ואובדן של המפתח.
מצד שני להציע 1% כמו שהסולידית עשתה ולקוות לטוב לא מצדיק עבורי את המאמץ .
בכל אופן מאמר מצויין

פינקס קינטה

לדעתי הוא ימשיך לעלות לנצח וה-1% שיש לה כיום יגדל ל-30%+ משווי התיק שלה אם היא פשוט תחזיק.

לא-פיאט

סיפור אישי לגבי ארנק פרטי (חם): היה לי כזה (התחלתי להחזיק BTC לפני כ 10 שנים…) אבל השתשמשתי בו כארנק קר – באותה תקופה לא היו ארנקים קרים פיזיים טובים ולכן גם שמרתי רק את קובץ בסיס הנתונים ולא את הארנק עצמו. לאחר כמה (4-5?) שנים וכמה מחשבים אישיים שהוחלפו רציתי לוודא שיש לי גישה למטבעות. התקנתי תכנה עדכנית של הארנק וניסיתי לייבא את הקובץ הפרטי וכאן התחילו בעיות: גרסאת בסיס הנתונים השתנתה ובהתקנה של ארנק נדרש גם להסתנכרן באופן מלא עם כל הבלוקצ'יין לפני שניתן להעביר את המטבעות הפרטיים. אז זנחתי את ההחזקה בארנק פרטי (עם כל הסיכון שבהחלטה… קרא עוד »

רחבעם בן נבוזרדן

גם ארנק פיזי קר הוא בסך הכל מפתח, סיסמא שאפשר לשחזר מכל מקום…

יקי

מעניין – חולק עליך לחלוטין, אבל הגעתי לאותה מסקנה. דהיינו, שיש מקום לקריפטו כחלק קטן מהתיק.
להבנתי למטבעות קריפטו אין ערך אינטרינזי. העניין הוא שגם למטבעות פיאט אין ערך אינטרינזי. הערך של שני סוגי המטבעות נובע מכך שמספיק אנשים מוכנים להתייחס אליהם כאל בעלי ערך. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. אם האמון של מספיק אנשים במטבע יפגע (למשל, כתוצאה מהדפסתו בכמויות גדולות) ערכו ירד ואף עלול להתאפס לכל צורך מעשי.

מישהו

כל הציטוטים האוטומטיים על כך ש"גם לפיאט אין ערך אינטרינזי אלא רק בגלל שאנשים מייחסים לו ערך" הם לא נכונים. למטבע יש ערך שלא קשור ליחס האנשים כלפיו והוא נובע מכך שהוא משמש לתשלום מיסים.

המטבע קשור הדוקות לקיומה של מדינה אשר גובה מיסים, וכך גם הערך שלו.

קפצתי לרגע

תבדוק מה קורה הרגע לין היפני, הערך שלו נעלם מיום ליום

מעוז

אני דווקא התשכנעתי לאחרונה שביטקויין הוא הונאת פרמידה. המסחר בנוי כמעט כולו על מכירת ביטקויין למצטרפים החדשים. אין לו שימוש אמיתי בעולם מחוץ לכלכלה השחורה. במובן הזה – מי שלא הצטרף בקומת הקרקע מוטב לו שלא יצטרף כלל.
בנוסף – צריכת האנרגיה של הביטקויין מטורפת וזה לא ססטיינבילי (תרתי משמע). במוקדם או במאוחר יוחלף ע"י מטבעות ידידותיים יותר לסביבה ולעלויות התחזוקה והכרייה.

wad

מאפיין נוסף – אין מוצר אמיתי והרווח מתבצע על ידי קניה ומכירה לבא אחריך , בתקווה שתצליח לשכנע אותו לשלם יותר ממה שאתה שילמת. למוצר כשלעצמו אין ערך והוא לא מיצר שום דבר. פיסת דאטה על מחשב.

א t

המוצר הוא היכולת להעביר משהו, לכל אדם אחר בעולם, ללא שיוכלו לצנזר אותך, ללא שהצד השני יוכל להגיד "לא קיבלתי את הכסף". יש ערך ביכולת להעביר ערך בצורה כזו. לדוגמה, יש בנקים שלא מאפשרים ללקוחות שלהם להעביר כסף לבורסות קריפטו. לדעתי זה בדיוק מצביע על הסיבה שצריך קריפטו: היום הבנקים לא מרשים לך להעביר כסף לבורסת קריפטו. מחר הם לא ירשו לך לתרום לארגון שלוחם בהם. למה שהבנק יוכל להחליט מה מותר לך לעשות עם הכסף שלך? בעזרת ביטקוין אתה לא תלוי בגורמים האלה. בנוסף, החידוש של הביטקוין היה שהוא פותר בעיות טכניות מסויימות, כמו מה שנקרא בעיית ה-double spending.… קרא עוד »

מעוז

אני חושב שהבטחת תשואה יותר מאפיינת הונאת פונזי מאשר פרמידה.
ואני לא טוען שזו הונאת פרמידה קלאסית. מן הסתם אין פה את האלמנט הרשתי בכלל. אבל כשאתה יכול למכור את מה שקנית רק לפראיירים חדשים (או לסוחרים בשוק השחור/רוצחים שכירים/רוצחים פרילאנסרים שמצטערים שהלכו אחרי אביר קארה/אנשים שצריכים להעביר 300,000 דולר בנמל תעופה) זה קצת דומה לפרמידה.
לא אומר לא להכניס לתיק בכלל מטבעות בלוקצ'יין. אני רק אומר שאם כבר פרמידה – זה קצת מאוחר להיכנס ועדיף להיכנס לפרמידות שקרובות יותר לבסיס (וכמו שאמרתי – כאלה עם צריכת אנרגיה נמוכה שסיכוי גבוה יותר שישרדו בעתיד)

תמיד לומד

למה את חושבת שהוא נעדר הנהגה מרכזית?

את יודעת מי עומד מאחוריו?

שלמה

מאחר שהרווח בא מקניית ביטקוין במחיר נמוך ומכירה במחיר גבוה, כל מה שצריך לעשות זה לחכות לקריסה כדי לקנות ואז למכור כשהמחיר מזנק. כל אחד יכול לעשות את זה. אפשרות אחרת היא לקנות ולחכות, בלי קשר למחיר הנוכחי.מאחר שההיצע גדל בקצב שהולך ומאט בזמן שהביקוש גובר, אז ממילא הטרנד יהיה של עלייה בערך גם אם יש קריסות מקומיות במחיר כתוצאה ממימוש רווחים, ולכן כל מחיר שוק הוא מחיר רווחי לקנייה עבור השקעה לטווח ארוך. אלה המחשבות האקראיות שעברו לי בראש.

שוקי

ערך אינטרינזי זה לא בינארי, יש או אין, זה מספר. החלטת שהוא לא אפס. השלב הבא הוא לא לקנות, אלא להחליט כמה הוא, ואז לקנות אם הוא נסחר בסביבות הערך האינטרינזי שלו או מתחת, אולי קצת מעל. במקום זה נסחפת ביחד עם כולם לבועה. יש ערך לרשת, לאפקט רשת, למותג, ולכל האקו סיסטם. אבל האם הערך הזה הוא מעל טריליון דולר? למשהו שכרגע לפחות לא מספק הגנה מאינפלציה, הוא בקורלציה למניות, שעוד לא מצא דרך להשתלב במערכת הפיננסית הגלובלית, שהיעילות האנרגטית שלו גרועה, שעקומת הלמידה כדי להשתמש בו היא גבוהה, שפוליטיקאים יכולים לאסור במחי יד?

משה

מדוייק

אלון

חכה שכל הדברים שהזכרת יתרחשו, ואז תקנה…

מגנוס

כתבת מעולה, אשתמש בטיעון שלך מעתה והלאה.

TRex Miner

כתיבה מעולה ומיידעית ביותר, בתור אחד מהתחום המקצועי של הקריפטו הסברת את המצב מעולה ואפילו לי חודשו והתחזקו כמה מחשבות. אם הייתי נחשף לרעיון בפעם הראשונה, הייתי חושף את הקורא ליותר ערוצים כמו איך ביטקוין עובד, קצת מצחיק לזרוק halving וכרייה לאוויר מבלי באמת להבין מה הרציונל האמיתי מאחורי זה ואיך זה עובד. בנוסף קיימים מטבעות נוספים מעולים המציעים אפשרות להרוויח עוד מטבעות רק באצמעות החזקתם (Proof of Stake). קיימים גם מטבעות נוספים כמו לדוגמה NANO, שמאפשר העברה של כספים ללא עמלה וללא מגבלה ובפחות מדקה !, אני ומספר חברים מעבירים כסף אחד לשני בצורה זו, משתדלים לנטוש את ביט.… קרא עוד »

שלו

ביטקווין הוא כמו תמונה, יש שרוצים לשלם עליה הרבה ויש כאלה שלא רוצים את התמונה. למנות אותו כהשקעה בתיק , דומני שאולי תוסיפי לכותרת " הסולידית" את המילה וגם"ספקולנטית לפי הצורך". הביטקווין הוא הימור על אויר, אין מאחוריו דבר. אבל נחמד לקרוא את נימוקייך שלחלקם אין בסיס מהותי. אני מסכים עם וורן באפט על אופיו של הביטקווין. מודה שכתיבתך עדיין מעולה גם אם בנושא זה אין בינינו הסכמה. תודה.

עיגן

באיזה דרך את מחזיקה ביטקוין?

חוחי

פוסט שלם להצדיק הימורים. יכולת באותה מידה להסביר למה נכון פעם בחודש להמר ברולטה. ביטקוין זאת לא השקעה. ביטקוין זה הימור. אז כן, בחרת להמר ב-1% מהתיק שלך. זה בסדר. אבל אל תמציאי תירוצים.

נדירות לא קשורה לכלום. מאחורי זהב יש אלפי שנות שימוש. זאת (כמעט) הסיבה היחידה שהוא עדיין נסחר וגם זה בצורה עקיפה. פעם אנשי הביטקוין עוד ניסו להסביר שיש בזה שימוש אמיתי. היום 99.9% מהמהמרים רק מקווים שהערך יעלה. הם לא קונים ביטקוין כי הוא יותר נוח, בטוח, שימושי, נוצץ, מטבע העתיד. אם הערך לא יעלה כולם יזרקו אותו לפח (בניגוד לזהב למשל). פרמידה כבר אמרנו?

פינקס קינטה

אני אף פעם לא מוכר את הביטקוין שלי. ימיהם של מטבעות שמנפיק הריבון ספורים. לא איכפת לי מה השווי של ביטקוין בדולר, ביטקוין יתרסק עוד? אקנה כל מה שאוכל להשיג. יעלה למיליוני דולרים? אלווה כנגדו או אשתמש בו באופן יומיומי כי השקל כבר לא יהיה רלוונטי.

חוחי

פה הטעות שלך. חייבים בנק מרכזי. וחייבים מי שינווט את הכלכלה כאשר יש גליצ'ים. זה אחד מהלקחים שהבינו כבר כמעט לפני 100 שנה. זה ההבדל בין משבר וחורבן של מספר שנים לבין משבר הרבה יותר קצר וסוג של נשלט. אז כן, מאוד אכפת מה קורה עם הדולר וכל מטבע פיאט אחר. האלטרנטיבה זה חורבן. וזאת גם הסכנה במטבעות ללא "שליטה".

סטארטאפיסט

לביטקוין יש ערך אינטרינזי אחד בולט שנגזר מכל מה שכתבת: מטבע של ההון השחור. לדעתי זה גם מה שמחזיק אותו בחיים. יש לזה שוק אמיתי של עשרות מליארדים בשנה: נשק לא חוקי, סמים, סחר בבני אדם, מתקפות כופר, כספי טרור, הלבנות הון והעלמות מיסים. הביטקוין הוא גן עדן לאנשים האלה שיכולים בקלות לנהל ארנקים אנונימיים ולהעביר תשלומים מצד לצד עם מינימום סיכונים והרחק מידם של השלטונות.
כל השאר זה ספקולנטים שרוכבים על הכלכלה הזו.

ליאור, רחובות

הבעיה הגדולה עם ביטקוין היא מה שרשמת ״כבר היום צורכים יותר חשמל מארגנטינה״. מדובר פה על מערכת פיננסית שכבר היום, עם ערך אפסי מבחינה כלכלית ברמה העולמית, צורכת כמות אנרגיה מטורפת (ברמת של מדינה מפותחת בינונית). מכיוון שרוב החישובים נכשלים בתחרות על הכרייה, זה משול למליוני מכוניות (אם לא יותר) שעומדות מונעות בגראז׳ על ניוטרל. סתם שריפה של אנרגיה. לדעתי מאסק אמר בעבר שישקיע רק במטבעות דיגיטליים שההפקה שלהם תסתמך על אנרגיה נקייה (לא בדקתי מה הוא עשה עם זה). לא כדאי להתעלם מהנקודה הזו. אפילו ליברטריאנים צריכים עוד תנאים חוץ מכסף כדי להתקיים. מקווה שיותר ויותר מדינות יגבילו שימוש… קרא עוד »

ארנון

נראה לי שהבעיה תחריף אם השמוש בביטקוין יגבר. ככל הידוע לי כל עסקה בביטקוין גם צורכת אנרגיה (לא רק הכריה). נראה לי שגידול בעסקאות יגדיל את האנרגיה המבוזבזת בקצב גדול יותר מקצב לינארי.

מעיין

היי סולידית, תראי את ההרצאה הנהדרת הזו (כתוב שהיא על NFTs אבל באותה מידה עוסקת בביטקוין וב-Web3). אם אחרי 15 ד׳ את לא נשאבת לתוכה מתוך עניין אז תכבי. תסמכי עלי – את תאהבי אותה.

https://www.youtube.com/watch?v=YQ_xWvX1n9g&ab_channel=FoldingIdeas

אה, ואח״כ תמחקי את הפוסט הזה 😉

קסטימון

במכלול הסיכונים יש להוסיף גם תרחיש של השתלטות עויינת על רשת האינטרנט (מצד מדינות או מצד אירגוני פשע) ושיתוק כל מערך הבלוקצ'יין והצמתים.

CLEMENT

או סתם וירוס פשוט…ראו start up בנטפליקס, המחשה מצויינת.

אלון

במקרה כזה המערכת הבנקאית תקרוס בוודאות בשל הריכוזיות שלה. רשת הביטקוין דווקא עשויה לשרוד טוב יותר בגלל הביזוריות שלה.

משה

הניתוח הפילוסופי על הערך האינטרנזי מעניין, משכנע ומעורר סקרנות אבל הוא אינו סיבה טובה להשקיע בביטקוין. את למעשה בעצמך חלק מהפרדוקס של ההשקעה בביטקוין. את הרי חלק מ״הביקוש״ שמעלה את המחיר ו״מוכיח״ שיש הצדקה. למרות שאינך משתמשת או מעוניינת באף אחת מהתכונות ש״מעניקות ערך״. את מחפשת תשואה, וכמוך מרבית משקיעי הביטקוין, אטען אפילו קרוב ל90% (אשמח להיווכח אחרת עם נתונים). השקעה היא אינה רק דיאלוג פילוסופי שאת אמורה להשתכנע בו, זה רק השלב הראשון, גם אם השתכנעת, ונראה כך, עלייך לשאול האם המציאות תואמת את ההנחות שלי במחיר הנתון. את זה לא עשית, לא שאלת מה המחיר ולא האם המשתמשים… קרא עוד »

אורח

פער שכנראה יש לי בהבנה לגבי הביטקוין:
במידה וכל עסקה מתבססת על פעילות הכורים שיפתרו את אותן הבעיות המתמטיות ויאמתו את פרטי העסקה והם בתמורה מקבלים מטבעות- מה יקרה כשיגיעו ל21 מליון?
מה יהיה האינטרס להמשיך ולאמת עסקאות? מדוע שאדם ירצה לבזבז כסף על צריכת חשמל מופרזת מבלי לקבל בתמורה ביטקוין?
איזו אבטחה תישאר לביצוע העסקאות ומכאן איך יהיה עדיין אפשרי לסחור במטבע?

משה

בנקודה הזו הכורים יתפרנסו מקבלת עמלות זעירות על העברות של מטבעות בין משתמשים שונים. בכל אופן יש עוד יותר מ100 שנה עד שנגיע לשם. אז זו דאגה לנכדים שלנו 🙂

ה-צי

כתבת מדהים כהרגלך.
אז למה בעצם את לא משקיעה בקרנות\תעודות סל שעוקבות אחרי ביטקויין?

אלעד.ר

אחלה פוסט. רק לדייק – דווקא הושקו מטבעות יעילים יותר ומהירים יותר מביטקוין והם לא "בהגדרה פחות מאובטחים בגלל כוח חישוב נמוך יותר", כפי שרשמת. שימוש ב proof of stake לצורך העניין גם מייעל את הרשת, גם מוריד את כוח החישוב וגם הופך אותה ליותר מאובטחת (פחות ריכוזיות של mining pools, סיכוי נמוך יותר להתקפת 51%). בסופו של יום ביטקוין איננו ולא יהיה (כל עוד לא יעבור ע"י הסכמת רוב ה nodes בעולם לאלגוריתם אימות שונה) מטבע יעיל ברמת המסחר המיידי, בניגוד למטבעות אחרים שמשמעותית יותר יעילים ויותר מאובטחים קונספטואלית (למעט אספקט כמות ה nodes שם אין לביטקוין מתחרה). זאת… קרא עוד »

zizo

את פשוט מקצוענית!

אלי

יפה, ללא ספק
יש סרט שבגללו אני שיניתי את דעתי לחיוב על קריפטו ונקרא קריפטופיה
אבל עדיין אני חושב שהסיכון והתנודתיות הם מהסיבה שמעט גורמים מחזיקים בשווי מאוד גדול של ביטקוין ומזיזים אותו לטובתם

רותם

כמות הביטקוין קבועה מצד אחד (באופן כללי צורת הבנייה הזאת מזכירה קצת פרמידה לדעתי) מצד שני – הכמות שמקבלים הכורים הולכת ויורדת בזמן שהסיבוך שבכרייה הולך ועולה ולכן מצריך יותר מעבדים יותר חזקים ויותר חשמל (ואולי גם יותר מזל…) זה אומר שיש כאן מטבע שבמידה ויממש את ייעודו שמיליונים ישתמשו בו כדי לקנות ולמכור מצריך אינפלציה תמידית במחירו שכן אחרת לכורים לא יהיה כלכלי לכרות אותו וגם אז קצב האינפלציה הזאת עלול להגיע למצב שהוא גבוה מקצב הכרייה יכול להיות שהמודל יעבור לכך שהכורים מקבלים בנוסף אחוזים מתוך כל ההעברות , אבל אז זה כבר יותר כמו חברת אשראי מבוזרת… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

הסולידית בטוויטר

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום