ביטקוין: ההתפכחות

כשביטקוין נסחר סביב $300 – לעגתי.

כשהוא נסחר סביב $3,000 – פקפקתי.

כשהוא נסחר סביב $30,000 –התחלתי לקנות.

אני קונה מאז מעט ביטקוין מדי חודש. גם עכשיו, בעיצומה של המפולת.

כן, זה עיתוי בעייתי לפרסם בו פוסט כזה. ביטקוין משלים בימים אלה ירידה של 50% מהשיא האחרון שרשם בנובמבר אשתקד. רבים רואים בירידה הזו הוכחה לכך שהנה, מדובר בתרמית, ההונאה הגדולה בהיסטוריה הפיננסית.

עד לפני כמה שנים הייתי מצטרפת למקהלה הזו.

דעתי השתנתה מאז. אני חושבת שלביטקוין עשוי להיות מקום כפוזיציה קטנה בתיק השקעות מבוזר, שנבנית באמצעות כסף שאני יכולה להרשות לעצמי לסכן.

ואכן — ביטקוין מהווה כיום כ-1% מהשווי הנקי הנזיל שלי, לצד תיק הדיבידנדים (המוכוון תזרים שוטף) ותיק הקרנות המחקות (המוכוון צמיחה).

אני מאמינה שטעיתי לגבי ביטקוין.

הטעות שלי הייתה לא רק במהות, כלומר, בהבנה של טיב הנכס, אלא גם בצורה: בעוצמת הנחרצות של ההתנגדות שהבעתי לאורך השנים לעצם הרעיון של השקעה במטבעות קריפטוגרפיים ובביטקוין בפרט.

מטרתי בפוסט הזה איננה לעודד אתכם להשקיע בביטקוין.

למעשה, אני מאמינה שאדם יכול להגיע לעצמאות כלכלית גם מבלי להשקיע בביטקוין כלל.

ביטקוין, אחרי הכל, הוא נכס-סיכון ספקולטיבי, והרשות לניירות ערך אף פרסמה אזהרה מיוחדת לגבי השקעה בו ובמטבעות קריפטוגרפיים בכלל. הסיבה היחידה שאני יכולה להרשות לעצמי להשקיע בביטקוין היא משום שאני אולטרא-שמרנית בהתנהלות הפיננסית השוטפת שלי.

המטרה בפוסט הזה היא להסביר (1) מדוע זנחתי את העמדה השלילית שלי לגבי ביטקוין; (2) למה לדעתי אפשר להצדיק חשיפה מדודה לנכס הזה במסגרת תיק השקעות מבוזר; ו-(3) איך אני באופן אישי יוצרת את החשיפה הזו בפרקטיקה.

חלק 1: למה שיניתי את דעתי לגבי ביטקוין

יכולתי כמובן לגשת ישר לפן המעשי, והקורא הסקרן מוזמן לדלג.

אבל אני לא מתכוונת לפטור את עצמי באמירה רפה בסגנון "טעיתי, נקסט".

אני רוצה לשוב לאמירות הפסקניות שהשמעתי בשנים האחרונות נגד השקעה בביטקוין, ולהתמודד איתן מחדש.

הערך האינטרינזי של ביטקוין

ההתנגדות העקרונית שלי לביטקוין נבעה מההנחה שלביטקוין אין ערך אינטרינזי.

שלא כמו מטבעות הפיאט, כמו למשל שקלים ודולרים, הוא אינו נהנה מתמיכה של בנק מרכזי או ממשלה לאומית. אין לו שימוש תועלתני בתעשייה, הוא לא מניב הכנסה, ובשל כך, הוא שווה בדיוק מה שהצד השני לעסקה חושב שהוא שווה.  או כפי שכתבתי ב-2017:

"האם לביטקוין יש ערך אינטרינזי? ספק רב. אני יכולה לעשות משהו עם חבית נפט, או עם אונקיית זהב. אך מה אפשר לעשות בשורת קוד, מחרוזת אלפא-נומרית במרחב הקיברנטי? אי אפשר לצרוך אותה. אי אפשר להשתמש בה בתעשייה. היא אינה מייצרת תזרים מזומנים שאפשר להעריך על בסיסו מהו השווי ההוגן של המטבע המבוזר. כך, א' יוכל לטעון ששוויו ההוגן של הביטקוין הוא 0$, ואילו ב' יכול לטעון שהשווי ההוגן הוא  1,000,000$. שתי הטענות תהיינה קבילות: בהיעדר ערך אינטרינזי, ביטקוין "שווה" מה שאחרים מוכנים לשלם תמורתו." 

ובכן, אני כבר לא מחזיקה בעמדה הזו.

לביטקוין יש ערך אינטרינזי, שנגזר משילוב בין הנדירות שלו לתועלת השימושית שלו.

הנדירות של ביטקוין מתבטאת בעיצוב שלו. ביטקוין תוכנן עם "תקרה" קשיחה של 21 מיליון מטבעות. אין ישות מרכזית שיכולה לשנות את התקרה הזו באופן חד-צדדי. אפילו סטושי נקמוטו עצמו, אם הוא עוד חי, לא יכול בשלב זה להוסיף מטבעות חדשים לפרוטוקול. 18.5 מילון מטבעות כבר נכרו. מיליוני מטבעו נגנבו או אבדו לבלי שוב. הנדירות כאן היא מאפיין יסודי.

בנוסף, בביטקוין מוטמע מנגנון אוטומטי ומתוכנן מראש המכונה חצייה (halving): אחת לארבע שנים לערך, כמות הביטקוין החדשה שנוצרת אחת לעשר דקות נחתכת בחצי.

כך, בינואר 2009 כורי הביטקוין תוגמלו ב-50 ביטקוין מדי עשר דקות עבור כל בלוק חדש של עסקאות שהוסיפו לבלוקצ'יין (ראו הסבר להלן). ב-2012, התגמול עמד על 25 ביטקוין; ב-2016 – התגמול עמד על  12.5 ביטקוין, ואילו ב-2020 ונכון להיום, התגמול עומד על 6.25 ביטקוין מדי 10 דקות.

אירועי החצייה מקטינים את היצע מטבעות הביטקוין החדשים. המשמעות היא שכל עוד יש בסיס משתמשים קבוע יחסית שמספק ביקוש למטבע, הקטנת ההיצע בעקבות אירוע החצייה צפויה להעלות את מחיר המטבע.

כך, לפחות, אירע בארבעת מחזורי החצייה עד כה.

ביטקוין, אם כן, נדיר הן במונחים של כמות נוכחית והן במונחים של קצב ההיווצרות הפוחת של מטבעות חדשים. הנדירות הזו היא אחד הבסיסים לערך האינטרינזי של ביטקוין.

אך מה בדבר השימוש המעשי בביטקוין?

ובכן, התועלת השימושית של ביטקוין מתבטאת בהיותו סחורה מוניטרית, דיגיטלית, מבוזרת ונדירה, שמאפשרת לאנשים לאצור ולהעביר ערך ברחבי העולם, ללא מעורבות של צד שלישי ריכוזי או ריבוני, ומבלי להיות כבולים לערוציה של המערכת הפיננסית הקיימת או מתווך אחר.

חשבו על כך: אין הרבה נכסים תחליפיים בעולם שאדם יכול להחזיק בעצמו כמשמורן (קסטודיאן) או להעביר אותם לאדם אחר מבלי לעבור דרך צד שלישי ריכוזי, שיכול, ברצותו, לאסוף פרטים על העסקה ואף לחסום אותה.

אפילו העברה של נדל"ן מאדם אחד לאחר מצריכה רישום הערת אזהרה בטאבו. (*)

(*) אפשר להעביר תכשיטים, חפצי אמנות או פריטי אספנות יקרי-ערך מאדם אחד לאחר ללא מעורבות צד ג', אבל הבעיה היא שהנכסים הללו אינם תחליפיים (fungible). ערך ציור של פיקאסו נובע מהערך של הציור המסוים – וכל ציור הוא שונה. להבדיל, שטר של 100 דולר הוא תחליפי – לא איכפת לי איזה שטר ספציפי אקבל, 100 דולר הם 100 דולר. ביטקוין אחד הוא ביטקוין אחד.

זה משאיר אותנו, למעשה, עם שלושה נכסים תחליפיים שאפשר להחזיק או להעביר לאדם אחר מבלי להיחשף לעינו הבוחנת של צד ג': מזומן, מתכות יקרות וקריפטו (בעבר אפשר היה למנות גם ניירות ערך למוכ"ז, אבל הם כבר לא מונפקים).

מזומן נוטה להישחק לאורך זמן. אפילו המטבעות החזקים ביותר (דולר ארה"ב ופרנק שוויצרי) איבדו כ-95% מערכם במאה השנים האחרונות. כדי להימנע מהשחיקה הזו יש להפקיד את המזומן בידי צד ג' ולצבור עליו ריבית, וגם אז היא לא תדביק את קצב השחיקה האינפלציונית.

כך שמזומן מועיל מאד כאמצעי חליפין, אבל לא כאמצעי לאצירת ערך.

זהב, להבדיל, הוא מתכת נדירה שנהנית ממעמד של סחורה מוניטרית כבר אלפי שנים. בשונה משטרות כסף מזומן מהמאה ה-19, שהיום כבר אינם שווים דבר, אונקיית זהב מהמאה ה-19 שמרה על ערכה עד היום.

הצרה היא שיש סיכוני אבטחה בהחזקה עצמית של זהב פיזי, ייבואו כרוך במיסים כבדים, ולרוב צריך לשלם פרמיה למוכרי הזהב מעל מחיר השוק (הספוט).

כלומר, זהב מועיל מאד לאצירת ערך, אבל לא כאמצעי חליפין.

ביטקוין בבסיסו הוא מרשם עסקאות פומבי ומבוזר – הבלוקצ'יין — שמתעד את כמות המטבעות שנשלחו לכל כתובת.

בניגוד לזהב, ביטקוין "חי" כולו במרחב הדיגיטלי. מטבעות הביטקוין אינם "מאוחסנים" במכשיר כלשהו, אלא משויכים לכתובת מוצפנת בבלוקצ'יין.

מפתח פרטי לכתובת ביטקוין מסוימת מקנה גישה – ולמעשה, בעלות – על מטבעות המשויכים לאותה כתובת.

ביטקוין מבוסס על רשת של אלפי "צמתים". כל "צומת" מחזיק העתק של מרשם העסקאות כולו. לכן ביטקוין נחשב למטבע מבוזר: אין ישות ריכוזית אחת שמחזיקה את המרשם העסקאות לבדה.

כל שליחה של ביטקוין מכתובת אחת לאחרת עוברת אימות ראשוני בצומת, ובהמשך עוברת אימות נוסף על ידי מאות אלפי "מאמתי עסקאות" המתחרים ביניהם. מאמתי העסקאות הללו מכונים כורי ביטקוין.

הכורים רותמים כוח חישוב לצורך פתרון בעיות מתמטיות מורכבות ועל-ידי כך מאמתים את העסקאות ומשפרים את אבטחת הרשת. בסיום תהליך האימות, ובתמורה למאמציהם, הכורים מתוגמלים בביטקוין – וכך למעשה נוצר ביטקוין חדש (כאמור, עד לתקרה של 21 מיליון).

בסיום תהליך האימות / כרייה, בלוק העסקאות החדש מצורף ל"שרשרת הבלוקים" (הבלוקצ'יין), באופן שמאפשר למשתמשים ברשת לשלוח ביטקוין זה לזה מבלי להידרש לצד שלישי ריכוזי.

כאמור, בשונה ממטבעות פיאט, אין רשות מרכזית שיכולה לשנות את המדיניות המוניטרית של הבלוקצ'יין, ליצור ביטקוין נוסף יש מאין, לחסום עסקאות ביטקוין, או להחרים ביטקוין מכתובת קיימת. המבנה והתכונות הללו של ביטקוין מייחדים אותו בהשוואה למזומן או לזהב.

כדי להעביר 300,000 דולר במזומן מנמל תעופה אחד לאחר נדרש מאמץ לוגיסטי ובירוקרטי משמעותי. שלא לדבר על הטרחה הכרוכה בהעברה של 300,000 דולר באונקיות זהב.

ביטקוין מאפשר לעשות את זה בחיכוך מופחת. כל שנדרש הוא לשנן בראשך את המפתח הפרטי הייחודי שלך — מחרוזת של 24 מילים ("Seed phrase") שמקנה גישה לארנק הביטקוין שלך — לצאת מגבולות הארץ כשרק בגדים לגופך, ולשחזר את הגישה לארנק ממדינה אחרת באמצעות אותה סיסמה. והרי לך 300,000 דולר.

התכונה הזו של ביטקוין — היכולת להיות הקסטודיאן של עצמך — משקפת בעיני את תמצית הערך האינטרינזי שלו.

קיומו כמרשם עסקאות אוניברסלי, מבוזר על פני אלפי צמתים, חסין מפני צנזורה והחרמות, מעוגן במדיניות מוניטרית קשיחה ונטול הנהגה מרכזית, מקנה לו יתרונות חשובים על פני זהב ומזומן.

לתכונה הזו יש תועלת ממשית: לא רק כגיבוי למצבי חירום (כי שכחת את האשראי במסעדה, כי ריצה אל הבנקים רוקנה את הכספומטים, או כי שלטון דכאני הפקיע את כל רכושך), אלא גם, ואולי בעיקר, כפתרון מעשי עבור 70% מאוכלוסיית העולם שמתגוררת במדינות מתפתחות עם אינפלציה דוהרת, חוסר יציבות שלטוני ומערכת בנקאית מעורערת.

אחרי הכל, קל יותר לתת ל-5 מיליארד בני אדם טלפון סלולארי עם חיבור לאינטרנט מאשר בנק שישרת אותם.

ביטקוין – בהיותו נכס נדיר, מבוזר, מוצפן, עביר דיגיטלית, הנוטה להאמיר בערכו כנגד מטבעות פיאט אינפלציוניים — מאפשר לאנשים להפוך לבנקאים של עצמם, לשמור על כוח הקנייה שלהם ולהעביר אותו לכל מקום בעולם.

זה לא מפתיע שמדינות נחשלת כמו אל סלוודור והרפובליקה של מרכז אפריקה כבר אימצו את הביטקוין כהילך חוקי. זה לא מפתיע שמדינות נוספות שוקלות ללכת בדרכן.

מובן שמי שהתמזל מזלו לגדול במדינה מפותחת שבה דברים פשוט "עובדים" יאמץ עמדה סקפטית יותר לגבי עצם הצורך בביטקוין. הסרטון הנפלא הזה מסביר היטב את הפער התפיסתי הזה, ומה ביטקוין משרת מנקודת המבט של תושבי מדינות מפותחות.

אלא שביטקוין כנכס גיבוי רלוונטי גם מעבר לעולם השלישי.

מדינות מערביות מנהלות בעשור האחרון מלחמה רבתי כנגד ההחזקה ושימוש בכסף מזומן ודוחקות את הציבור כמעט בכוח להשתמש ב"משמורנים" מפוקחים כמו המערכת הבנקאית — רק כדי להשתמש באותם משמורנים ככלי לאכיפת ציות.

הרשויות במדינת ישראל, למשל, עושות שימוש חופשי למדי בעיקול חשבונות בנק, גם כלפי אנשים שלא הורשעו או אפילו הואשמו בפלילים. ממשלת קנדה פעלה באופן דומה רק לאחרונה כדי לדכא מחאה עממית.

ביטקוין הוא כאמור לא הנכס היחיד שמאפשר משמורת עצמית. אבל הוא היחיד שאפשר להעביר אותו בקלות באופן חוצה גבולות, בוודאי בהשוואה לזהב או מזומן. לרשויות קשה מאוד לחסום עסקאות, לתפוס נכסים או אפילו לדעת על דבר קיומם של הנכסים כשעצם הגישה אליהם – המפתחות הפרטיים — נמצאת בקודקודו של אדם.

איסור ממשלתי?

השאלה המתבקשת היא מדוע ממשלות בכלל מאפשרות לביטקוין להתקיים במקביל למערכת הפיננסית הקיימת? ומה מבטיח שהן לא ירכזו מאמץ נגדו כדי להפיל אותו יום אחד?

כפי שכתבתי פעם:

"ההתערבות הממשלתית, בסופו של יום, צפויה להזיק לביטקוין ודומיו. ממשלות אמנם אינן מסוגלות לשלוט בהיצע הביטקוין, אך הן בהחלט מסוגלות לפקח, למסות (כלומר, לבצע דה-אנונימיזציה), ואפילו להנפיק מטבעות מבוזרים משלהן שידחקו את המטבעות החלוצים לשוליים. בעיני, זהו סיכון משמעותי נוסף שיש להביאו בחשבון טרם השקעה במטבעות מבוזרים."

ובכן, קשה לומר שאין תקדים לעניין. ארה"ב אסרה על אמריקנים להחזיק בזהב מ-1933 ועד 1975, כי החזקה של זהב במשמורת עצמית נתפסה כאיום על המערכת המוניטרית המקומית.

מדינת ישראל אסרה על אזרחיה להחזיק במטבע זר מ-1948 ועד 1977 מאותה סיבה בדיוק.

ממשלות תמיד יעדיפו לכפות על אזרחים לעשות שימוש במטבעות פיאט הנתונים לשליטתן.

ביטקוין, כאמור, עושה שימוש בהצפנה, ולכן, בהיעדר מפתחות אישיים, אין לממשלות דרך מעשית להפקיע או לחלט ביטקוין מכתובת ארנק מסוימת.

מה שממשלות יכולות לעשות זה לחסום גישה לבורסות, או להכריז על ביטקוין כנכס שבעלותו אסורה, מה שיפגע בביקוש, ירחיק משקיעים מוסדיים ויזרוק את עולם הקריפטו לשוק השחור.

הבעיה עם התרחיש הזה הוא שבשלב הנוכחי, מהלך ממשלתי כזה יהיה מנוגד למומנטום שביטקוין כבר צבר.

ביטקוין מופיע במאזנים של חברות ציבוריות כמו טסלה, בלוק ומיקרוסטרטג'י . חברות תשלומים כמו ויזה, מאסטרכרד ופייפאל משלבות אותו בשירותיהן. יש אקו-סיסטם שלם של חברות פרטיות וקרנות השקעה שנוצר סביבו.

ככל שהעניין המוסדי בביטקוין עולה, הוצאתו מחוץ לחוק הולכת ונראית בלתי סבירה. זה ייצור התנגשות ישירה עם חברות, קרנות ומשקיעים גדולים, ויהיה הרסני מבחינת דעת הקהל.  לכן, לפחות במערב, איסור גורף על ביטקוין נראה כמו סיכון בסבירות נמוכה.

מעבר לכך, איסור מדינתי על ביטקוין לא יביא להפסקת השימוש בביטקוין. סין היא דוגמה טובה – כמות הפעמים שהמפלגה הקומוניסטית אסרה על השימוש במטבע הפכה כבר למין בדיחה חוזרת בקהילות הביטקוין.

זכרו: ביטקוין כבר "חוסל" עשרות פעמים – ולמרות זאת, יחסית למשהו שהוגדר כבדיחה, הונאת פונזי ורעל עכברים, קשה שלא להשתאות מהשרידות והאיתנות שלו ב-13 שנות קיומו. וככל שביטקוין שורד זמן רב יותר, המעמד שלו כמעין זהב דיגיטלי מתבסס, ורבים יותר רוצים להשתתף בסיפור הזה, בצדק או שלא.

דילול?

אבל למה דווקא ביטקוין? מה מונע מכל מטבע קריפטוגרפי אחר לגבור עליו ולנגוס בנתח השוק שלו?

הרי גם אם נקבל שביטקוין הוא טכנולוגיה בעלת ערך אינטרינזי, ושלממשלות אין דרך ממשית לחלט אותו מארנקים פרטיים, העובדה היא שמרגע ששערי הידע נפרצו, כל אחד יכול פשוט להעתיק את הפרוטקול, לשפר אותו, וליצור כך מטבע קריפטוגרפי חדש ונדיר, שיתחרה עם הביטקוין ויאיים על מעמדו.

והאמת שזה קורה – ובמימדי ענק. נכון להיום ישנם 18,465 מטבעות קריפטוגרפיים המציעים אלטרנטיבה לביטקוין – "אלטקוינס" (או "שיטקוינס") – כשמתוכם קרוב ל-10,000 מטבעות פעילים.

למוכרים שבהם – אתריום, סולנה, ביננס קוין, טרה, קרדאנו, ריפל – יש שווי שוק שכבר נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.

כל מטבע כזה נוגס בשווי השוק של ביטקוין. חלקם מהירים יותר. חלקם יעילים יותר. חלקם מתוכנתים לצורך חוזים חכמים.

כפי שכתבתי בעבר:

"אף על פי שהיצע הביטקוין אכן מוגבל, ישנם כיום יותר מאלף מטבעות מבוזרים מתחרים, שמתבססים על אותה טכנולוגיה בדיוק. למעשה, ככל שמחירו של הביטקוין עולה, כך גובר התמריץ ליצור מטבעות מבוזרים אלטרנטיביים –  והרשימה אכן צומחת מדי יום.  הנדירות של המטבעות המבוזרים, אם כן, היא סינטתית. בעוד שאני לא יכולה לייצר בעצמי גרסאות חדשות ושונות של זהב (שערכו האינטרינזי נגזר מנדירותו הגיאולוגית)  שום דבר לא מונע ממני לייצר גרסאות חדשות ושונות של ביטקוין."

כל מטבע קריפטו נדיר בפני עצמו, אבל אין שמץ של נדירות במספר מטבעות הקריפטו שקיימים כעת או בעתיד. במילים אחרות, הנדירות של ביטקוין בסיכון – ומכאן גם הערך שלו.

אלא שביטקוין נהנה מתכונה אחת שאין לאף מטבע קריפטוגרפי אחר: אפקט הרשת.

נסו להקים רשת חברתית מתחרה לטוויטר. מספרים לי שלהעתיק את הקוד ולהרים פלטפורמה דומה זו לא משימה מאד מורכבת מבחינה טכנולוגית. הקושי הוא לגרום למיליוני בני אדם להשתמש ברשת הזו. במובן זה, אפקט הרשת של טוויטר מגן עליה מפני תחרות, משום שככל שרבים יותר משתמשים בה, הערך שלה עולה לאורך זמן.

בדומה, גם אם מישהו ייצור עותק של הבלוג הזה, הוא יתקשה "להעתיק" את מאות האתרים החיצוניים שמפנים אליו. הוא יתקשה להביא את אלפי החברים בפורום הסולידית כדי שיכתבו אצלו פוסטים חדשים. הוא יתקשה להביא את עשרות אלפי העוקבים של הבלוג ברשתות החברתיות. לכן הוא לא יכול להעתיק את אפקט הרשת של הבלוג.

כאמור, אפשר בקלות יחסית להשיק מטבע קריפטוגרפי חדש. אבל קשה מאד להשיק מטבע שהשוק יבטח בו, ויקנה לו ביקוש חזק ויציב. זה מה שמבחין את ביטקוין ממתחריו.

ככל שאפקט הרשת של מטבע קריפטוגרפי גדול יותר, הוא נחשב מאובטח יותר; ככל שהוא מאובטח יותר, הביקוש אליו גדול יותר; וככל שהביקוש גדל, כך שווי השוק עולה.

כאמור, יש מטבעות מהירים יותר מביטקוין. אבל בעולם הזה, הכל מבוסס טריידאוף. עסקאות במטבע סולנה, לדוגמה, מהירות בהרבה מעסקאות בביטקוין, אבל המחיר הוא שהרשת ריכוזית מאד – וכתוצאה מכך פחות מאובטחת.

כשמדובר במטבע ריכוזי שסובל מאפקט רשת חלש, קבוצה עם כוח חישוב גדול מספיק יכולה להשתלט על הבלוקצ'יין ולשנות את הכללים המוניטריים לטובתה.

זה תרחיש כמעט בלתי-אפשרי בביטקוין (*). מספר המכשירים שמאמתים את העסקאות בבלוקצ'יין של ביטקוין בכל רגע נתון גדול כל כך עד כדי שהם צורכים יחד יותר חשמל מארגנטינה. דרוש כוח חישוב (hash rate) אדיר כדי לתקוף את רשת הצמתים של ביטקוין, וממילא ישנם מנגנוני הגנה מפני תקיפה כזו.

(*) לפחות כל עוד טרם הגענו לעליונות קוונטית

המשמעות היא שגם אם יושק מטבע יעיל יותר או מהיר יותר מביטקוין, הוא בהגדרה יהיה מאובטח פחות בגלל כוח חישוב נמוך יותר ואפקט רשת נמוך יותר. וכשמדובר בנכס שתפקידו הבסיסי הוא לאצור ערך, אבטחה הוא הדבר החשוב ביותר. במובן זה, העובדה שביטקוין הוא המטבע הקריפטוגרפי הראשון מעניקה לו פער ראשוניות שיהיה קשה מאד להדביק.

אפקט הרשת של ביטקוין מאפשר לו לשמר ולהגדיל את בסיס המשתמשים. זה מין מעגל קסמים שמזין את עצמו: ככל שיש יותר משתמשים, הרשת מאובטחת יותר, וככל שהרשת מאובטחת יותר, נמשכים אליה יותר משתמשים.

העובדה היא שכבר למעלה מעשור, ביטקוין שומר על מעמדו כמעין "זהב דיגיטלי" של שוק הקריפטו, והוא מקיים סביבו אקו-סיסטם שלם, אף על פי שמטבעות חדשים מושקים כל הזמן. במונחים של אצירת ערך במרחב הקריפטו קשה להתחרות בביטקוין במונחים של שווי שוק, ביזור, מדיניות מוניטרית נוקשה ואבטחה.

תנודתיות?

ב-2017 כתבתי:

"ביחס לאצירת ערך, הקושי העיקרי הוא שביטקוין, כמו יתר המטבעות המבוזרים, סובל מתנודתיות מחירים קיצונית. התכונה הזו כמובן אינה בהכרח שלילית כשמדובר בנכס השקעה, אבל היא גרועה מאוד אם אותו נכס מתיימר להוות חלופה ארוכת-טווח לכסף הפיאט. יציבות השער היא תכונה הכרחית למטבע מוצלח: מי יבצע עסקאות ב"מטבע" שערכו נוטה לזנק או להתרסק בשיעורים דרמטיים ובאופן בלתי צפוי? "

ביטקוין התחיל משווי שוק אפסי. כיום שווי השוק שלו נושק ליותר מחצי טריליון דולר. הזינוק הזה, בתוך 13 שנים, היה כרוך מטבע הדברים בתנודתיות עצומה – בעיקר כלפי מעלה (ובאופן בלתי נמנע, גם בתנודתיות כלפי מטה).

כך שבעוד שבחלק מהשנים הוא נחתך ב-80% ו-90%, בשנים אחרות הוא נסק ב-1000%. התנודתיות הייתה ועודנה מאפיין – לא באג.

ועדיין, יש בסיס לטענה שתנודתיות היא לא תכונה מועילה לנכס שמתיימר לשמש כמטבע או כאמצעי לאצירת ערך.

למען הסר ספק: ביטקוין הוא בהחלט נכס סיכון. לא הייתי משקיעה בו כספים שיש סיכוי שאזדקק להם בטווח הקצר.

אלא שככל ששווי השוק של ביטקוין צומח, התנודתיות שלו צפויה להתמתן. אם ביטקוין יגיע לשווי שוק של כמה טריליוני דולרים ויהנה מתפוצה רחבה מאד ושימושים רחבים, יש להניח שהתנודתיות תשכך.

לכן, יש הצדקה תיאורטית לחשיפה – ולו מזערית – לביטקוין, מתוך הנחה שאפקט הרשת של ביטקוין ימשיך להתרחב עד שיגיע למין שיווי משקל שיקנה לו יציבות רבה יותר ותנודתיות נמוכה יותר. קצת כמו חברת צמיחה שהולכת ומתבגרת והופכת לחברת ערך והתנודתיות שלה קטנה בהתאם.

כרגע, התנודתיות הזו הכרחית כדי שביטקוין יוכל להמשיך לצמוח. הדרך להתמודד עם התנודתיות של ביטקוין היא לשמור על גודל פוזיציה אשר הולם את רמת הידע והביטחון של המשקיע בנכס זה, ותואמת את מצבו הפיננסי ויעדיו.

***

לסיכום, שיניתי את דעתי על ביטקוין משום שאני לא סבורה שהערך שלו אפסי.

הנדירות שלו, לצד פוטנציאל השימוש בו כסחורה מוניטרית הניתנת למשמורת עצמית ולהעברה מבוזרת שאינה תלויה במערכת הפיננסית הקיימת, מקנות לו ערך בעולם כאוטי.

במקביל, אפקט הרשת של ביטקוין מקנה לו הגנה חזקה מפני הסיכון שידולל על ידי מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. מכלול התכונות הללו צפוי לדעתי לתמוך בהמשך הביקוש לביטקוין בשנים הבאות.

חשוב לי להבהיר: אני לא טוענת שביטקוין הוא המזור לכל מצוקותיו הפיננסיות והאחרות של העולם. אני לא משתייכת למחנה הכיתתי של רושפי העיניים שסבורים שכל שקל פנוי צריך ללכת לביטקוין.

מצד שני, אני כבר לא נמצאת בקיצון השני.

חלק 2: ביטקוין בתיק ההשקעות

העובדה שלנכס מסוים יש ערך ופוטנציאל עתידי לא מקנה לו אוטומטית מקום בתיק ההשקעות שלנו.

האם אפשר להצדיק תיאורטית שילוב של ביטקוין בתיק השקעות?

אפשר לחשוב על כמה סיבות עיקריות לעשות זאת.

ביטקוין כמחולל תשואה

ביטקוין עשוי (בתוחלת) לשפר את התשואה שיניב תיק השקעות מבוזר, גם אם שיעור החשיפה מדוד מאד.

התכלית של כל תיק השקעות היא לצמוח. באופן אידיאלי, נרצה לשלב בו נכסים שערכם נוטה להאמיר לאורך זמן.

ביטקוין בהחלט עונה על ההגדרה הזו, לפחות במונחים של ביצועיו ההיסטוריים. המחיר של הדבר הזה טס, כבר למעלה מעשור, במאות אחוזים.

ובעוד שאיש לא יודע אם ביטקוין ימשיך לטפס כבעבר, זה תרחיש שלא ניתן לשלול, בהינתן המאפיינים שנסקרו לעיל: היצע מוגבל בתקרה, מנגנון דפלציוני מובנה, וביקוש גובר לנכס בעולם השלישי. הדינמיקה של ביקוש קבוע/עולה והיצע ההולך וקטן תומכת בטענה שמחיר הביטקוין ימשיך לעלות.

מובן שפוטנציאל תשואה כזה כרוך גם בתנודתיות עצומה – שצפוי להשפיע על התנודתיות הכוללת של התיק (ככל שהחשיפה לביטקוין גדולה יותר).

ביטקוין כגידור

באופן אידיאלי, נרצה לשלב בתיק ההשקעות שלנו נכסים שנוטים לעלות בערכם בסביבות שוק שונות.

דוגמה לכך היא התיק של הארי בראון, שנבנה כך שבתאוריה, תמיד יהיה נכס שישגשג ויסחב את התיק: זהב לתקופות אינפלציה, אג"ח ממשלתי ארוך לתקופות דפלציה, מזומן לתקופות מיתון ומניות לתקופות צמיחה.

פיזור אופקי כזה בין נכסים מסייע להקטין את התנודתיות הכוללת של תיק ההשקעות, ובנוסף מאפשר לבצע איזון מחדש באופן שעשוי לסחוט עוד כמה אחוזי תשואה מהתיק.

ביטקוין קורלטיבי בעיקר למחזורי ה"חצייה" שלו. באופן טיפוסי, השוק השורי בביטקוין מתחיל אחרי כל חצייה כזו, ולאחריו יש נפילה חדה.

יש מחלוקת בספרות על מידת היכולת של ביטקוין לשמש כגידור  (נכס בעל קורלציה שלילית לנכס אחר) או כמחולל גיוון של התיק (נכס שיש לו קורלציה חיובית חלשה לנכס אחר). נראה שביטקוין פשוט  צעיר מכדי לומר כיצד הוא מתנהג בסביבות שוק שונות.

נכון להיום, נראה שהקורלציה של ביטקוין למניות הצמיחה (ולמדד הנאסד"ק במיוחד) גבוהה מאד, שפירושה שביטקוין נוטה לעלות וליפול ביחד עם שוק המניות. זה הופך אותו לנכס לא מאד מועיל במונחים של פיזור, לפחות לעת עתה.

העניין הוא שקורלציות נוטות אף הן להשתנות לאורך השנים. משקיע שמאמין שביטקוין יתבסס כנכס השקעה עצמאי, יכול לשלב ביטקוין בתיק ההשקעות שלו כמעין גידור עתידי לתרחישי שוק שונים.

***

בהתחשב בשני אלה, נדמה לי שכשמדובר בהקצאת נכסים לביטקוין, עדיף לטעות לצד השמרני.

השקעה במטבעות קריפטוגרפיים חשופה לתנודתיות עצומה ולכן בכל מקרה, לא הייתי משקיעה שם כסף המיועד למימוש בטווח הזמן המיידי. בוודאי שלא הייתי נוטלת הלוואה כדי לקנות ביטקוין. התנודות כאן גבוהות בהרבה מבשוק המניות, מה עוד שבורסות הקריפטו פועלות 24/7 ברחבי העולם. אם אתם רוצים לישון היטב בלילה, נהלו את גודל הפוזיציה בתבונה.

עבורי, חשיפה של 1% מתיק ההשקעות לביטקוין היא פתרון הולם.

זה נשמע מעט, אבל אם נחזור לשוק השורי של 2017,  שילוב של 1% ביטקוין בתיק "שוקולד מריר" קלאסי (אג"ח/מניות) היה יכול להכפיל את התשואה הכוללת של התיק מ-7% ל-15%.

אני אוהבת את משוואת הסיכון/סיכוי בהקצאה כזו. פוזיציה של 1%  יכולה לצמוח ל-10% מהתיק אם ביטקוין מגשים את ייעודו. מצד שני, אם העסק מתפרק וביטקוין מסיבה כלשהי חולף מהעולם, הנזק שייגרם לתיק בכללותו – מוגבל, שלא לדבר על כך שפוזיציה קטנה מפחיתה את התנודתיות הכוללת בתיק באופן דרמטי.

דאונסייד מוגבל, אפסייד בלתי מוגבל – נשמע לי כמו משהו שהייתי רוצה בתיק שלי. כמובן, משקיעים אחרים בעלי תאבון סיכון וצרכים אחרים יעדיפו הקצאות שונות בין 0% ל-100%.

חלק 3: איך קונים ביטקוין?

אז איך משקיעים בדבר הזה? איפה מתחילים? איך עוברים ממצב שבו אין לי את זה, למצב שבו יש לי את זה?

ובכן, מכיוון שיש דרכים רבות ושונות להיחשף לביטקוין,  אין תשובה חד-משמעית, ובסופו של יום זה תלוי מאד במה שאתם מבקשים להשיג: האם אתם רוצים לסחור בביטקוין לטווח קצר, או להחזיק לטווח ארוך? האם אתם רוצים להחזיק בביטקוין "פיזי" בארנק ייעודי עם מפתחות פרטיים משלכם, או שאתם בסדר עם הרעיון שמישהו יחזיק את הביטקוין עבורכם, גם באופן עקיף?

חשיפה עקיפה לביטקוין דרך שוק ההון

העובדה שלביטקוין יש ערך כנכס הניתן למשמורת עצמית, לא מחייבת אתכם להחזיק אותו בעצמכם באופן ישיר. תוכלו פשוט "לרכב" על רעיון שיש מי שמשתמש בו למשמורת עצמית מבלי לעשות זאת בעצמכם.

הדרך הפשוטה ביותר ליצור חשיפה עקיפה לביטקוין היא באמצעות מוצר פיננסי שעוקב אחר מחירו.

המוצרים הללו, הנסחרים בבורסה, מאפשרים לכם להיחשף לביטקוין מבלי לקנות את המטבעות עצמם באופן ישיר. המוצרים הללו יכולים להוות חלק מההקצאה שלכם לביטקוין – או כולה.

מוצרים פיננסיים עוקבי ביטקוין  נהנים מכמה יתרונות מובהקים, שהופכים אותם לאטרקטיביים על פני רכישה ישירה של ביטקוין.

ראשית, קל לקנות (ולמכור) אותם. מכיוון שאלה מוצרים בורסאיים, הרכישה נעשית בדיוק כמו שקונים כל נייר ערך אחר. כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח חשבון מסחר עצמאי – אני אישית משקיעה באמצעות אקסלנס טרייד (**) – להעביר כספים לחשבון, ולשלוח פקודת קנייה לרכישת ניירות הערך (בעצמכם או באמצעות חדר העסקאות של הברוקר).

בנוסף, מכיוון שכל הקניות והרכישות מבוצעות דרך בית השקעות, ענייני המיסוי וסליקת הכספים נפתרים מאליהם – המס מנוכה במקור על ידי הברוקר, יש תיעוד מלא של הרכישה, ואין צורך להתחנן לבנק ישראלי שיכבד את כספי התמורה.

לבסוף, החזקה של המוצרים הללו בחשבונות פטורים ממס – למשל קרן השתלמות במסלול ניהול עצמי (IRA) – היא הדרך היחידה, ככל הידוע לי, להשקיע בביטקוין מבלי לשלם מס רווחי הון.

ריכזתי כאן כמה מוצרים פיננסים עוקבי ביטקוין. אני לא מחזיקה באף אחד מהמוצרים הללו. התחום מתפתח כל הזמן, ונתון לשינויים. זוהי לא רשימה ממצה, אלא רק מידע שמובא כבסיס למחקר עצמאי משלכם. המוצרים הללו עלולים להיות חשופים לסיכונים רגולטוריים ופיננסיים שונים. אין לראות ברשימה הזו משום המלצת קנייה או ייעוץ השקעות מותאם לצרכיו של כל אדם.

The Grayscale Bitcoin Trust  – קרן הביטקוין הראשונה והגדולה בעולם. מדובר בקרן נאמנות סגורה (CEF) שהושקה בשנת 2015 בארה"ב, ולמיטב ידיעתי הייתה המוצר הפיננסי הראשון שמאפשר לעקוב אחר מחיר הביטקוין. הקרן, הנסחרת תחת הסימול GBTC, מנהלת כיום כ-24 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 2% בשנה. הקרן מחזיקה ביטקוין "פיזי", ומטרתה לעקוב אחר מחירו. בשנים האחרונות הקרן פועלת כדי לשכנע את רשות ניירות הערך בארה"ב להפוך ל-ETF (קרן סל). בהיותה קרן סגורה, נוצר לעתים פער חיובי (פרמיה) או שלילי (דיסקאונט) בין מחיר השוק של GBTC לבין השווי הנקי של נכסיה (NAV). נכון להיום הקרן נסחרת בדיסקאונט עמוק, ולאור העובדה שמתחרים לא מפסיקים לצוץ, היא צפויה להישאר במצב זה עד לשינוי רגולטורי.

ProShares Bitcoin Strategy ETF – קרן סל (ETF) מבית ProShare Advisors היוצרת חשיפה למחיר הביטקוין באמצעות מכשירים פיננסים כמו חוזים עתידיים ונגזרים אחרים. הקרן, הנסחרת תחת הסימול BITO בבורסת ניו יורק, אינה מגובה בביטקוין "פיזי". דמי הניהול עומדים על 0.95% והיקף הנכסים המנוהלים עומד על 574 מיליון דולר.

Purpose Bitcoin ETF – קרן סל (ETF) קנדית מבית Purpose, נסחרת בבורסת טורונטו תחת הסימול BTCC. גובה דמי ניהול של 1% ומנהלת כ-1.6 מיליארד דולר קנדי.  למיטב ידיעתי, זוהי קרן הסל הפתוחה היחידה בעולם שמחזיקה פיזית בביטקוין (34,504 מטבעות נכון להיום).

BTCetc – ETC Group Physical Bitcoin – תעודת סל (ETN) אירופית הגובה דמי ניהול של 2.00% ומנהלת נכסים בהיקף של כ-600 מיליון אירו. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BTCE. מגובה בביטקוין פיזי.  מקום מושבה בגרמניה.

CoinShares Physical Bitcoin – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BITC. מנהלת נכסים בשווי 310 מיליון אירו וגובה דמי ניהול שנתיים של 0.98%. מקום מושבה בג'רסי, צרפת.

21Shares Bitcoin ETP – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול ABTC. גובה דמי ניהול של 1.49% לשנה. מנהלת נכסים בשווי 273 מיליון אירו. מקום מושבה: שוויץ.

 VanEck Bitcoin ETN – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול VBTC. גובה דמי ניהול של 1.00% לשנה ומנהלת נכסים בשווי 139 מיליון אירו. מקום מושבה: ליכטנשטיין.

WisdomTree Bitcoin – תעודת סל (ETN) אירופית המגובה בביטקוין פיזי. נסחרת בבורסת אמסטרדם תחת הסימול BTCW. גובה דמי ניהול של 0.95% ומנהלת נכסים בשווי 251 מיליון אירו. מקום מושבה: ג'רסי.

לבסוף, ישנה גם אפשרות להשקיע בקרנות סל מנייתיות שמחזיקות חברות עם זיקה הדוקה למטבעות קריפטוגרפיים ולביטקוין בפרט. דוגמה לכך היא Amplify Transformational Data Sharing ETF, קרן סל אקטיבית הנסחרת תחת הסימול BLOK בבורסת ניו יורק. הקרן גובה דמי ניהול של 0.71% לשנה, מנהלת כ-770 מיליון דולר ומחזיקה חברות העוסקות בפיתוח או שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. בין אחזקותיה: חברת השבבים אינטל ואנווידיאה (NVDA), חברות כריית הביטקוין ריוט (RIOT) ומרתון (MARA), בורסת הקריפטו קוינבייס (COIN) חברות התשלומים בלוק (SQ), פייפאל (PYPL), מאסטרכרד (MA) וויזה (V) ועוד.

חשיפה ישירה לביטקוין דרך בעלות על מטבעות

אם חשקה נפשכם להפוך לקסטודיאן של עצמכם דרך החזקה ישירה של ביטקוין, דעו כי זחילה במחילת הארנב הזו כרוכה בעקומת למידה מסוימת.

עד לפני כמה שנים, הדרך המיידית להשיג ביטקוין הייתה באמצעות כרייה עצמית. כל אדם עם מחשב פחות-או-יותר סביר יכול היה להתקין תוכנה ייעודית, לרתום את כוח החישוב של מחשבו (ושל הכרטיס הגרפי שלו) לטובת אימות עסקאות בבלוקצ'יין, ולקבל כמה ביטקוין (או חלקיקי ביטקוין) בתמורה למאמציו.

היום, לאחר שרוב המטבעות כבר נכרו, כריית ביטקוין מצריכה כוח חישוב אדיר, שחורג ממשאביו של המשתמש הפרטי הסביר.

לכן, רוב האנשים משיגים ביטקוין על-ידי כך שהם קונים אותו מאנשים אחרים.

הפתרון של קנייה ישירה של ביטקוין מאדם אקראי שמצאתם בטלגרם לא נשמע לי כדאי, ולו  בגלל הקושי לתעד עסקה כזו ולהוכיח שהיא כשרה באופן שהבנקים בישראל יסכימו  לקבל את כספי התמורה (אם אי פעם תבחרו להמיר את הביטקוין חזרה לפיאט). לכן, חלופה מועדפת תהיה להשקיע באמצעות בורסת קריפטו ייעודית.

אין בורסת ביטקוין מרכזית בדומה לבורסה ליהלומים – הרשת הרי מבוזרת. יש מספר בורסות פרטיות הפועלות כמעין מתווכים. הגדולות שבהן הן בינאנס, קראקן, קוינבייס, ג'ימיני, FTX ועוד. בישראל יש לנו את ביטוסי וביטס אוף גולד, וכן את הפתרון שמציעה אלטשולר שחם Horizons (אין לי ניסיון או שת"פ עם אף אחד מהגופים הישראלים, אבל אני מזכירה אותם כאן כבסיס למחקר עצמאי של הקורא הנבון).

בורסות קריפטו מאפשרות מסחר (קנייה ומכירה בין אנשים), אחסון של הביטקוין שקניתם בפלטפורמה עצמה או באמצעות ארנק מטעמה, או העברה של המטבעות מהבורסה לארנק פרטי משלכם.

רגע לפני שתירשמו לבורסת קריפטו, חשוב להיערך ברובד בסיסי יותר. מכיוון שביטקוין הוא מעין זהב דיגיטלי, וחי כולו במרחב הקיברנטי, קריטי שתדאגו להיגיינה קיברנטית ראויה, על גבול הפראנויה.

ודאו שהמחשב שלכם מוגן בסיסמה חזקה ובחומת אש. הורידו סורק נוזקות כמו Malwarebytes. אם אתם מתכוונים לבצע פעולות באמצעות הטלפון הנייד, ודאו שהוא מוגן בסיסמה, והסירו את המספר מכל מדיה חברתית. הגדירו אימות דו-שלבי בכל אפליקציה רלוונטית, עדיף כזו שמתבססת על OTP (כמו Authy או Google Authenticator) ולא SMS. צרו חשבון מייל מוצפן עם כינוי ייחודי ואקראי, עדיף בספק כמו protonmail ויחדו את השימוש בתיבה לענייני קריפטו בלבד. השתמשו במייל הזה כדי לפתוח חשבון בבורסת קריפטו. כעת אתם מוכנים.

באופן אישי,  החלטתי לפתוח חשבון בבורסת קראקן (**). הסיבה לכך, אולי באופן אירוני, היא שקראקן היא הבורסה הנתונה לפיקוח הרגולטורי המחמיר ביותר מבין כל הבורסות הגדולות. ההנחה (או התקווה) שלי היא שבבוא העת, אם אבחר לממש את הביטקוין שקניתי ואצליח להוכיח שכל הרכישות שלי בוצעו באמצעות קראקן ותועדו כהלכה, לא  אתקל במחסומים בנקאיים אם וכאשר אבחר להמיר את הקריפטו שלי לפיאט ביום מן הימים.

תהליך הרכישה פשוט יחסית: לאחר פתיחת החשבון (סרטון הדרכה טוב נמצא כאן) והורדת האפליקציה, מקשרים לחשבון כרטיס אשראי, בוחרים את המטבע שמעוניינים לרכוש ואת הכמות, ושולחים את פקודת הקנייה. לאחר אישור הפקודה, הקריפטו יזוכה בחשבונכם באתר ובאפליקצייה של הבורסה.

שימו לב: חלק מהבנקים בישראל (כמו הבנק הנורא שלי) מונעים את האפשרות לבצע העברת כספים לבורסות קריפטו, כך שאני נאלצת לספוג בשלב זה את עמלות כרטיס האשראי הגבוהות בכל רכישה. יש להניח שישנן דרכים אופטימליות יותר לבצע את הרכישה.

כזכור, הבלוקצ'יין היא מרשם עסקאות מבוזר שמתעד כמה מטבעות מוחזקות בכל כתובת בכל רגע נתון. כל כתובת מוגנת ב"מפתח פרטי" שמקנה גישה למטבעות המאוחסנים בה. המפתח הפרטי הוא הוכחה מוצפנת ומתמטית לכך שאתם ולא אחר הבעלים של המטבעות הקריפטוגרפיים שאליהם אתם מבקשים לגשת.

משפט המפתח שראוי להזכיר בהקשר זה הוא  Not your keys – Not your bitcoin, כלומר, אם מישהו אחר מחזיק במפתחות הפרטיים לביטקוין שלך, אתם לא באמת מחזיקים בביטקוין עצמו.

מכאן שאם אתם רוכשים ביטקוין בסכומים גדולים, עדיף שלא להשאיר אותו בבורסה שבה רכשתם אותו. כעקרון, הבורסות הגדולות מאובטחות מאד, אבל הן לא חסינות. לא חסרים סיפורי זוועה על בורסות שנפרצו וביטקוין שנגנב לבלי שוב. בכלל, כשאתם משאירים ביטקוין בבורסה, אתם מוותרים למעשה על התכונה שלשמה רכשתם ביטקוין מלכתחילה – היכולת לדלג על צד שלישי ריכוזי החוצץ ביניכם לבין הרכוש שלכם.

הפתרון הוא משמורת עצמית, כלומר, להעביר את הביטקוין שרכשתם לארנק משלכם.

כהערה מקדימה – מה שחשוב להבין כאן הוא שמרגע שמשכתם את הביטקוין לארנק משלכם — אתם לגמרי לבדכם.

אין שום צד שלישי שיכול להיחלץ לעזרתכם אם עשיתם טעות. אין שירות לקוחות שיסייע לכם לשחזר את הגישה לארנק החומרה אם שכחתם את המפתח. אין ביטוח שישיב לכם את המטבעות אם האקר מצא את המפתח והעביר את כל הביטקוין שלכם לחזקתו. ואין נציב תלונות ציבור שיסייע לכם להחזיר ביטקוין שהעברתם בטעות לכתובת שגויה.

וטעויות קורות. והמון. מעריכים שמיליוני ביטקוין אבדו בגלל טעויות אנוש: סיסמאות שנשכחו, הרדיסקים שהושלכו בטעות לאשפה ועוד.

ולמרות שהרעיון הבסיסי מתכתב עם המסר הכללי של הבלוג הזה – אחריות אישית והישענות עצמית – צריך להבין שאנחנו מדברים כאן על עולם חדש לגמרי של סיכונים, שאין לו אח ורע בעולם הבנקאות והפיננסים המסורתי המבוסס על שירותי תיווך/ברוקראז' של צד ג' ריכוזי.

מה המשמעות של ארנק משלכם?

דמיינו שורת לוקרים במלתחות. בתא המסוים שלכם אתם מאחסנים חפצים יקרי ערך, ונועלים אותו במנעול. כל עוד יש לכם מפתח ללוקר, תוכלו לגשת לחפצי הערך שלכם בכל רגע. אבל אם המפתח יאבד, יתכן שתתקשו להוכיח להנהלה שהרכוש שלכם. אם המפתח נגנב, הרכוש שלכם בסכנה.

ארנק קריפטו מאחסן את המפתח ללוקר (הכתובת), ומונע מזרים לגשת אליה. במקביל, הארנק מספק לכם גישה לביטקוין (חפצי הערך) המאוחסן בכתובת, כדי לסחור בו, לשלם באמצעותו או להעביר אותו לארנק אחר. איבדתם את המפתח – איבדתם את הביטקוין.

ישנם כמה סוגים של ארנקים.

ארנק "חם" הוא תוכנה / אפליקציה שיושבת על המחשב או על המכשיר הנייד, המאפשרת לאחסן, לקבל, להעביר ולהמיר מגוון רחב של מטבעות קריפטוגרפיים. דוגמאות לארנקים חמים הן Edge, Exodus, Electrum ועוד.

היתרון המרכזי של ארנקים חמים הוא נוחות: הממשק פשוט וקל, ואפשר לגשת למטבעות באופן ישיר מכל מכשיר שעליו מותקנת תוכנת הארנק.

החיסרון הוא שארנקים חמים סובלים מחולשות אבטחה, וחלקם תוכנתו בקוד סגור. המשמעות היא שאם ספק הארנק נפרץ בדרך כלשהי, המפתח הפרטי שלכם בסכנה.  בכל מקרה, מומלץ לעשות שימוש באימות דו-שלבי בכל שימוש בארנק חם.

ארנק "קר", להבדיל, הוא ארנק חומרה (פיזי), דמוי התקן USB, שמאחסן את המפתחות הפרטיים באופן שהם אינם מחוברים לאינטרנט כל הזמן. החיבור נעשה רק בעת קנייה, מכירה או העברה של קריפטו. ארנק קר נחשב לדרך האחסון הבטוחה ביותר והוא בגדר חובה למי שמחזיק או מתכנן להחזיק קריפטו בסכום גבוה.

באופן אישי, אני משתמשת בארנק חומרה קר מסוג Ledger Nano S (**), ומסתייעת באפליקציה הנלווית, Ledger Live. כאן יש הדרכה טובה עם הסבר כיצד להפעיל את הארנק.  חלופה נפוצה היא Trezor, אבל לי לא יצא להשתמש בארנק זה.

👀 pic.twitter.com/JRdznSH32S

— הסולידית (@hasolidit) June 9, 2021

בהכללה גסה, אפשר לומר שארנקים קרים משרתים משקיעי "קנה והחזק", בעוד שארנקים חמים מועילים בעיקר לסוחרים שקונים ומוכרים לעתים תכופות.

בין אם תבחרו בארנק חם או קר, במסגרת ההתקנה תונפק עבורכם מחרוזת ייחודית בת 12 או 24 מילים – Seed phrase – שתשמש אתכם לצורך שחזור הגישה לארנק במקרה של אובדן סיסמה, גניבה או נזק לארנק הפיזי.

כל עוד אני זוכרת את מחרוזת המילים הזו, אוכל תמיד לשחזר באמצעותה את הגישה לכתובת הביטקוין שלי בבלוקצ'יין – ולגשת למטבעות שמאוחסנות בה.

כך שגם אם הבית שלי נשרף או נפרץ, חס ושלום, והארנק הושמד או נגנב, או אם קרה כאן אירוע קיצון שיחייב אותי לעזוב את הארץ באופן מיידי, אוכל לגשת לביטקוין שצברתי בכתובת מכל מקום לעולם.

יש מי ששומר את המחרוזת הזו בשלושה עותקים שונים. אחרים חורטים אותה על לוח טיטניום (**) ומחביאים בכספת. באופן אישי, פשוט שיננתי את המחרוזת, ואני חוזרת עליה בשקט כל יום בעת צחצוח שיניים. 🙂 המחרוזת הזו היא, אפקטיבית, הביטקוין שלי.

אז קניתם ביטקוין והעברתם אותו לארנק קר. מה עכשיו?

זה כבר תלוי בכם. תוכלו להחזיק אותו לנצח, להוריש אותו לצאצאיכם, לנסות למכור אותו במחיר גבוה יותר, להעביר אותו לכתובת אחרת, להשתמש בו כבטוחה להלוואה, אפילו לשלם באמצעותו.

חשוב רק לזכור שביטקוין אינו פטור ממס במדינת ישראל. רשות המיסים הבהירה זה מכבר שמדובר מבחינה בנכס הכפוף למשטר של מס רווחי הון. זאת אומרת, שכל "מימוש" של ביטקוין כרוך מבחינתה באירוע מס.

הנושא של מיסוי קריפטו סבוך ביותר והוא עניינם של אנשי מקצוע. על קצה מזלג, אם אתם רק קונים ביטקוין בבורסה, מעבירים אותו לארנק קר ו"דוגרים" עליו – לא תשלמו מס ולא תחויבו בדיווח כלשהו, שכן מס רווחי הון לא מוטל בקנייה, בהעברה או על עצם ההחזקה של נכס.

אירוע מס יתרחש אם תמכרו ביטקוין, תמירו ביטקוין לקריפטו אחר, תבצעו רכישה באמצעות ביטקוין או שתבצעו Staking.

אחרית דבר

הצטרפתי מאוחר לביטקוין, אחרי שנים ארוכות של זלזול והטלת ספק.

האם הצטרפתי מאוחר מדי? ימים יגידו.

אני עדיין לומדת, והחוויה האישית שלי – שאת מקצתה, אני מקווה, הצלחתי לתאר כאן בפוסט – היא עדיין ניסיונית וראשונית — לא של מומחית לעניין.

אני בדעה שלסחורה מוניטרית דיגיטלית ומבוזרת, מובחנת מכל ישות ריבונית, עם מדיניות מוניטרית "אוטומטית" ומבוססת כללים, ונדירות מובנית – יש תפקיד בעולם הקשוח שבו אנו חיים.

סחורה כזו מקנה לאנשים ברחבי העולם, בדגש לתושבי העולם השלישי, אפשרות חדשה לאצור ערך או להעביר ערך לאחרים. הוסיפו לזה את אפקט הרשת שביטקוין נהנה ממנו לאור התפוצה הרחבה שלו, והרי לכם תמצית ערכו האינטרינזי.

ביטקוין הוא נכס סיכון תנודתי. הקריסה שאנו עדים לה כעת עלולה להחריף עד מאד. אבל עבורי, פוטנציאל האפסייד מצדיק פוזיציה קטנטנה בתיק השקעות מבוזר.

אם הנושא מסקרן אתכם, אני מזמינה אתכם להעמיק בשרשורי הענק בפורום העוסקים בפן הטכנולוגי, בפן הרגולטורי ובפן המעשי של השקעה בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים. ללמידה נוספת, אני ממליצה על ספרו של דעאל שלו, "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך", וכן על "קריפטו ג'נגל", האתר המצוין של בן סמוחה.

(**) קישור שותפים.