מחשבון סינדרום השנה הנוספת

הגעתם ליעד. הגיליון באקסל נצבע בירוק. לפי כל החישובים, הגעתם לעצמאות כלכלית. אתם יכולים להניח את המקלדת, להגיש מכתב התפטרות ולצאת לחופשי.

ובכל זאת, אתם לא עושים את זה.

אתם אומרים לעצמכם: “רק עוד שנה אחת. ליתר ביטחון. שיהיה עוד קצת “באפר”. שהבורסות יתייצבו. שנסיים את הפרויקט הנוכחי”.

זה נקרא “תסמונת השנה הנוספת”, וזו מלכודת פסיכולוגית נפוצה.

הבעיה היא שבני אדם לא מצטיינים בהערכת תועלת שולית.  אנחנו רואים את המספר האבסולוטי (למשל: “הוספתי עוד 200,000 ש”ח להון העצמי!”) ומרגישים עשירים יותר, אבל במונחים של תזרים מזומנים חודשי בפרישה, המשמעות זניחה למדי.

הסימולטור הזה בוחן את הדברים מנקודת מבט רציונלית.

הוא לא בודק “כמה כסף יהיה לכם”, אלא בוחן את השינוי ברמת החיים. הוא לוקח את החיסכון שתצברו בשנה הקרובה (פלוס התשואה על התיק הקיים), ומתרגם אותו לשני פרמטרים קריטיים:

1. תוספת למקדם הביטחון: בכמה אחוזים ירד סיכון המשיכה שלכם? (לרוב תגלו שההבדל בין 3.8% ל-3.6% הוא לא מה שיציל אתכם מקטסטרופה).

2. התוספת לתקציב החודשי: וזו השורה התחתונה. אם תעבדו עוד 2,000 שעות במשרד, בפקקים ובלחץ  כמה שקלים נטו יתווספו לכם לבזבוזים כל חודש לנצח?

איך לקרוא את התוצאות? אם המחשבון מראה ששנה נוספת של עבודה תעניק לכם תוספת של 350 ש”ח לחודש בפרישה, עליכם לשאול את עצמכם שאלה קשה: האם שנה מחייכם שווה בערכה לעוד כמה משלוחי וולט או מנוי לנטפליקס?

עבור מי שעדיין רחוק מהיעד, שנה נוספת היא קריטית. אבל עבור מי שכבר חצה את הקו, שנה נוספת היא לעיתים קרובות פשוט מנוס מחופש, בתחפושת של אחריות פיננסית.